ארכיונים: News

האספלט נפוץ בערים רבות, אבל רוב התכניות לצמצום זיהום אוויר מתעלמות מהפליטות המזהמות שהוא גורם להן.

ידוע שלכלי רכב יש חלק בזיהום אוויר, אך מתברר שמה שנמצא מתחתיהם מוסיף גם הוא לזיהום. אספלט הוא חומר המיוצר מנפט ונמצא בשימוש בכבישים וגגות. מחקר שפורסם לאחרונה מגלה שאספלט הוא מקור משמעותי לכימיקלים התורמים לחור באוזון ולזיהום אוויר. החוקרים מצאו שהזיהום מאספלט גבוה יותר בימים חמים ושמשיים, אך הוא מקור זיהום גם בתנאי שימוש שגרתיים, ובמקרים מסוימים רמות הזיהום הנפלטות ממנו עלולות להיות גבוהות מאלה הנפלטות מתחבורה.

במסגרת המחקר החוקרים חיממו אספלט טרי לטמפרטורות שונות וגילו שכאשר האספלט התחמם רמת הפליטה הוכפלה. כאשר האספלט נחשף לקרינה סולארית, המדמה אור שמש, הפליטות הרעילות גדלו ב- 300 אחוז.

אספלט משחרר תרכובות אורגניות, התורמות לזיהום חלקיקי (PM2.5. (PM2.5 הם חלקיקים רעילים המצויים באוויר, דקים יותר משערה ועלולים לחדור למערכת הנשימה. חלקיקים אלו קשורים למגוון השפעות בריאותיות, כולל בעיות נשימה ולב, פגיעות בלידה ופגיעה בהתפתחות המוח של ילדים.

הזיהום הזה הוא משמעותי מכיוון שהשימוש באספלט נפוץ מאד. נכון ל-2019 קיימים בישראל כמעט 20,000 ק"מ של כבישים סלולים. מדינות וערים רבות מתמודדות עם מקורות של זיהום אוויר כמו תחבורה ותחנות כוח, אך לא לוקחות בחשבון את הפליטות מאספלט. על אף שייצור אספלט הוא מקור ידוע למזהמים כמו פחמן חד-חמצני וגופרית דו-חמצנית, תעשיית האספלט טוענת כי זיהום מאספלט המיושם כבר על משטחים, הוא זניח. לכן, המודעות להשפעתו על זיהום האוויר ובהתאם על בריאותנו צריכה להשתנות. לכתבה המלאה>

השבוע אושרו בכנסת תקנות חדשות שקובעות את חובות ההכשרה והבחינות למדבירים, כולל חובת הכשרה מעשית.

הליך הסדרת ענף ההדברה החל רק בשנת 2016, עת התקבל החוק להסדרת העיסוק בהדברה. עד אז, ניתן רישיון למדביר, אך הוא יכל לשלוח עובדי הדברה מטעמו, גם אם הם עצמם לא עברו שום קורס ולא החזיקו ברישיון להדברה. הם עבדו תחת המעסיק, שהוא היה החונך והמפעיל שלהם. משמעות הדבר היא שכל אחד היה יכול להגיע לבית ולעשות שימוש בחומרים מסוכנים ללא רישיון, ובלי שעבר בחינה והכשרה רשמית בתחום. אחד התמריצים לזירוז הסדרת הענף, היה האסון שאירע בשנת 2014 בירושלים, בו שתי פעוטות נפטרו כתוצאה מהדברה רשלנית.

בדומה למקצועות אחרים, בתחום ההדברה יש דרגות הסמכה שונות. הרמה הראשונה והבסיסית ביותר, היא רישיון מדביר בדירות. הרמה הבינונית, היא הדברת מבנים ושטח פתוח. הרמה הגבוהה ביותר, היא הדברה באיוד, שגם נחשבת למסוכנת ביותר. לכל דרגה יש הכשרה ובחינה ייעודית.

מאז שהתקבל החוק, חל שינוי משמעותי בענף, וכיום כל מי שעוסק בהדברה מחויב ברישיון. אך עדיין התרחשו מקרים בהם מי שהדביר פעל ללא רישיון, לכן חלה אחריות על הצרכנים לבדוק היטב מי איש המקצוע שמגיע אליהם ולוודא שיש לו רישיון בתקוף שמתייחס אליו אישית.

קל מאוד לבדוק זאת כיום באמצעות כניסה לאתר של רשם המדבירים מטעם המשרד להגנת הסביבה, הקלדת פרטיו האישיים של המדביר וזיהוי רמת הרישיון שלו, זה קריטי בבתים בהם מתגוררות אוכלוסיות רגישות כמו פעוטות ילדים, נשים בהיריון, קשישים ובעלי חיים. הדברה עלולה להיות מסוכנת מאד לבריאות ואף לגרום למוות. לכתבה המלאה>

בגיליון החדש של הניוזלטר של הקרן לבריאות וסביבה, תוכלו לקרוא על רגולציות משנות חיים, המזהם שאנו פוגשים כל יום ולא ידענו, איך ניתן לקטוע את שרשרת ההדבקה של הקורונה, לשמוע על פודקאסטים ואירועים מקוונים בתחומי בריאות וסביבה ועוד

לקריאת הניוזלטר המלא>

זיהום האוויר בסביבה הפתוחה זוכה לתשומת לב רבה, אך מעטים ערים לכך שעיקר החשיפה שלנו לזיהום אוויר מתרחשת דווקא בחללים סגורים. במדינות מפותחות הציבור מבלה עד 90% מהזמן בחללים פנימיים (בית, משרד, כיתה וכדו'), למרות נתון זה, כשמדברים על אוויר מזוהם עוסקים בעיקר באוויר בחוץ, בו אנו מבלים רק 10% מהזמן. לפי נתוני הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA), רמות זיהום כתוצאה מאיכות אוויר פנים מבני נמוכה, עלולות להגיע לפי 2 – 5 מרמות זיהום האוויר בחוץ. ונקשרות לשורה של בעיות בריאות בהן אסתמה, דלקת ריאות, סרטן ריאות ומחלות לב וכלי דם.

זיהום אוויר פנים מגיע ממגוון רחב של מקורות; האוויר המזוהם שבחוץ חודר אל כותלי הבית; בעת הבישול (בפרט צלייה וטיגון) נפלט לאוויר חומר חלקיקי (PM2.5); בשעת הניקיון והמקלחת נפלטות לאוויר תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) ממוצרי הניקיון, ג'ל המקלחת, הבשמים, מוצרי הטיפוח ותרסיסי בישום האוויר; כימיקלים המצויים בחומרי בנייה, צבעים, חומרי איטום ודבקים הנמצאים בשימוש בבית ובריהוט שבתוכו, נפלטים לאוויר; גזי בעירה כגון פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני ותחמוצות חנקן נפלטים לאוויר בעת השימוש בתנורי בישול וחימום, בנרות ומעישון סיגריות.

מומחים מאמינים כי שני הגורמים המרכזיים התורמים לזיהום אוויר פנים הינם בישול וניקיון וכי אוורור נכון והפחתת פעילויות ושימוש במוצרים התורמים לזיהום אוויר הפנים הן הדרכים המועילות ביותר להפחתה משמעותית של ריכוזי המזהמים. צעדים כגון העדפת כיריים מבוססי חשמל על פני גז, בחירה זהירה של חומרי הניקיון ושימוש מתון בהם, שימוש זהיר ומתון בנרות והקפדה על אוורור הבית יכולים לתרום משמעותית להפחתת החשיפה לזיהום אוויר ביתי.

 לנוכח השינויים הדרסטיים שמרחשים בשגרת החיים בימינו, כשרבים עוברים לעבוד מהבית ומבלים בו זמן רב יותר, השמירה על איכות אוויר הפנים חשובה מתמיד.לכתבה המלאה>

חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. בכל שנה, כ- 5,000 נשים בישראל, מאובחנות כחולות בסרטן השד. מדובר במחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ- 90%. מסתמן כי מספר הנשים אשר מחלימות מסרטן השד עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם ובזכות שיפור דרכי הטיפול והגברת המודעות הנרחבת בארץ.

בין הגורמים שמשפיעים על הסיכויים של אישה לחלות בסרטן השד ניתן למצוא: חשיפה לקרינה, צריכת אלכוהול, משקל יתר, מחסור בפעילות גופנית ,או מוטציות מסוימות בגנים והיסטוריה משפחתית הנוגעת במחלה. גורם משמעותי נוסף, היא חשיפה ארוכת טווח לאסטרוגן והורמונים נוספים המשחקים תפקיד מרכזי בהתפתחותה של אישה. למשל: קבלת ווסת בגיל צעיר, תסמיני גיל המעבר, לידה מאוחרת ואי הנקה יכולים להגדיל את החשיפה של האישה לכל החיים לאסטרוגן, וכתוצאה מכך, את הסיכון לחלות בסרטן השד. עם זאת, גורמי סיכון מבוססים אלה אינם מסבירים את כל המקרים של סרטן השד, רחוק מכך. מוטציות בגנים– מהוות גורם רק ב-5 עד 10 אחוזים מהמקרים. בנוסף, נשים יכולות לאכול נכון, להקפיד על פעילות גופנית, לקבל החלטות מחושבות בכל הנוגע לרבייה על מנת להפחית את הסיכון שלהן, ועדיין לחלות בסרטן השד.

אז מה עוד יכול להסביר את שיעורי השכיחות הגבוהים של המחלה? חיבור עדויות, מצביע על כימיקלים רעילים בסביבה היום יומית שלנו כגורם חשוב שלעיתים מתעלמים ממנו. מדובר בכימיקלים שאנו נחשפים אליהם דרך האוויר, המזון, המים והמוצרים שאנו צורכים. רבים מהם נקשרו לסרטן השד. בשנות ה-50 החלה התעשייה לייצר כמויות גדולות של כימיקלים סינתטיים: חומרי הדברה, פלסטיק, ממיסים וחומרים אחרים. לאור התחשבות מועטה בהשפעתם הבריאותית וסביבתית, כימיקלים אלו עשו את דרכם למוצרים היומיומיים ולסביבה שלנו. מאז יוצרו ונמכרו עשרות אלפי כימיקלים, רובם הגדול לא נבדק על מנת לגלות מה ההשפעה שלהם על הבריאות שלנו. בעשורים האחרונים מחקרים מראים כי חשיפה לכימיקלים מסוימים יכולה לתרום להתפתחות סרטן השד ומצביעים מה המנגנונים הביולוגים שנפגעים. חלקם פוגעים בDNA חלקם מקדמים גידולים הגורמים לתאים סרטניים לצמוח, וחלקם משפיעים על אופן התפתחות השד והופכים אותו לפגיע יותר לחומרים מסרטנים.

בניגוד לרגישות גנטית למשל, כימיקלים סביבתיים הם גורם שניתן לשנות. אם נצליח לצמצם את החשיפה של אנשים אליהם, נוכל למנוע מחלות. לכתבה המלאה>

מחקר חדש מציג: ילדות והתבגרות בסביבה עירונית ירוקה יותר, מגבירה אינטליגנציה, ומפחיתה בעיות התנהגות בקרב ילדים. במסגרת המחקר נבדקו יותר מ600 ילדים, בגילאים 15-10. ניתוח הנתונים הראה שלילדים שהתגוררו בשכונות בעלות 3% יותר שטחים ירוקים, הייתה מנת המשכל גבוהה ב 2.6 נקודות בממוצע. העלייה במנת המשכל הייתה משמעותית במיוחד עבור ילדים שנמצאים בקצה התחתון של הטווח, שעבורם כל עליה קטנה יכולה לחולל שינוי גדול. בנוסף למנת משכל, נמדדו גם קשיים התנהגותיים בקרב ילדים כמו תוקפנות ובעיות קשב. באזורים עם 3% יותר שטחים ירוקים, נמדדו ציונים נמוכים יותר של בעיות התנהגות.

המחקר נעזר בתצלומי לוויין בשביל למדוד את כמות המרחבים הירוקים בשכונות השונות: פארקים, גנים, עצי רחוב וכל שאר הצמחייה. רמות ההכנסה וההשכלה של ההורים נלקחו בחשבון, לצד רמות החשיפה לזיהום אוויר וכולם נשללו כגורמים בעלי השפעה על הממצאים. התועלת הנילוות למגורים באיזורים עירוניים ירוקים יותר, לא נמצאה בקרב ילדים המתגוררים באזורים פרבריים או כפריים יותר. לדעת החוקרים הסביבה באזורים פרבריים וכפריים ירוקה מספיק, כך שכל הילדים מפיקים ממנה תועלת ולתוספת הירוקה אין משמעות גדולה.

קיימות עדויות משמעותיות לכך שמרחבים ירוקים משפרים היבטים שונים בהתפתחות קוגניטיבית של ילדים, אך זה המחקר הראשון שבדק מנת משכל. הקשר בין מנת משכל למרחבים ירוקים אינו ברור, אך החוקרים משערים שרמות מתח נמוכות יותר, הזדמנויות מרובות יותר למשחק ולמגע חברתי או סביבת מגורים שקטה יותר, תורמות לקשר.

החוקרים סבורים כי מתכנני ערים צריכים לתת עדיפות להשקעה בשטחים ירוקים על מנת ליצור סביבת מחייה אופטימלית לילדים. לכתבה המלאה>

מחקר חדש וראשוני מצביע על כך שחשיפה לכימיקלים משבשי המערכת האנדוקרינית (EDCs) מגדילה את הסיכוי לחלות במחלת צליאק בקרב אנשים צעירים. מחלת הצליאק היא מחלה אוטואימונית הנובעת מרגישות לחלבון הגלוטן המצוי בדגנים כגון חיטה, שעורה ושיפון. הכימיקלים שנמדדו במסגרת המחקר הם מעכבי בעריה על בסיס ברום (PBDEs) הנמצאים במוצרי טקסטיל וריהוט, כימיקלים ממשפחת הפרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) הנמצאים, למשל, בכלי בישול בעלי ציפוי לא דביק ו-DDE, תוצר פירוק של חומר ההדברה הידוע DDT . החוקרים מדדו את ריכוזי הכימיקלים בדגימות דם של 30 ילדים ומבוגרים צעירים, בגילאים 3 עד 21, שאובחנו לאחרונה כחולי צליאק. המחקר כלל גם קבוצת ביקורת של 60 צעירים נוספים שלא חלו במחלת צליאק, אך דומים בגיל, מגדר וגזע, ל-30 הנבדקים הראשונים מהם נלקחו בדיקות דם. נמצא שילדים וצעירים עם רמות גבוהות של DDE בדם, הם בעלי סיכוי כפול לפתח את מחלת הצליאק. בנוסף נמצא כי בקרב משתתפות המחקר, רמות גבוהות של PFAS בדם היו קשורות לסיכון גדול פי חמש עד תשע לחלות בצליאק. בקרב המשתתפים במחקר, נמצא כי הם בסיכון כפול לחלות בצליאק כאשר רמות גבוהות של PBDEs נמצאו בדם שלהם. זה המחקר הראשון שבדק ומצא קשר בין מחלת הצליאק לגורמים סביבתיים. יחד עם זאת, עדויות קודמות הצביעו על כך שכימיקלים אלה יכולים להפריע למערכת החיסון ולייצר תגובות אוטואימוניות כמו אלו הנראות במחלות כמו צליאק. לכתבה המלאה>

חשיפה לזיהום אוויר בשנת החיים הראשונה פוגעת בהתפתחות תפקודי הריאות בקרב ילדים בגילאים שש עד 15, אפילו בחשיפה לרמות זיהום הנמוכות מהרף המותר על פי האיחוד האירופי, כך מצא מחקר חדש שנערך בגרמניה. במחקר בו נכללו 915 ילדים המתגוררים בגרמניה, בדקו החוקרים את תפקודי הריאות של הילדים כאשר היו בגילאים שש, 10 ו- 15. החוקרים השוו בין תוצאות תפקודי הריאות ורמות הזיהום המשוערות באזורים בהם חיו הילדים כאשר היו בני שנה. בניכוי משתנים אחרים שעלולים להשפיע על תפקודים אלו כגון עישון ההורים, החוקרים מצאו כי ככול שרמות הזיהום אליהם נחשפו הילדים בינקות היו גבוהות יותר, כך תפקודי הריאה של אותם הילדים בגיל ההתבגרות היו גרועים יותר.. בקרב ילדים שפיתחו אסטמה ההשפעה של הזיהום הייתה אף גדולה יותר. מחקרים קודמים הראו כי 67,000 מקרים של אסטמה בקרב ילדים היו יכולים להימנע בכל שנה באירופה, במידה והאיחוד האירופי היה מאמץ תקנות זיהום אוויר מחמירות יותר. ממצאים אלו מדאיגים במיוחד כיוון שהם ממחישים כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגילאים צעירים עלולה לגרום לנזק מתמשך ולהשפיע לרעה על הבריאות הנשימתית לכל אורך החיים הבוגרים. בנוסף, הממצאים חושפים כי תקנות זיהום אוויר לעיתים קרובות אינן מחמירות מספיק וכי הסף הקיים אינו בטוח ואינו מגן על בריאות האזרחים. לכתבה המלאה>

השבוע קרו שני שינויים חיוביים בתחום איכות האוויר: בירושלים החל השלב השני של תכנית "אזור מופחת פליטות" . עיר הבירה תהפוך לעיר הראשונה בארץ האוסרת כניסת רכבי דיזל מזהמים לכל השטח המוניציפלי שלה.
ובתל אביב החלו בקידום התכנית "עיר אוויר נקי" שמטרתה צמצום זיהום האוויר מתחבורה בעיר. בשלב הראשון תיאסר נסיעת רכבים מזהמים, למעט אלו בעלי סנן חלקיקים. בהמשך המגבלות יוחמרו.
שתי תכניות אלו הוצאו לפועל בשיתוף פעולה של עיריית ירושלים, עיריית תל-אביב-יפו והמשרד להגנת הסביבה.

מדובר בשינויים חיוביים מאחר ופליטה מכלי תחבורה היא גורם מרכזי לזיהום אוויר בערים וחשיפה לזיהום אוויר שמקורו בתחבורה נקשרת לבעיות בריאותיות כמו מחלות נשימתיות ומחלות לב.

לקריאה נוספת>

ביספנול A) BPA) הוא כימיקל המשבש את פעילות המערכת ההורמונלית, ורגישים אליו במיוחד עוברים ותינוקות. חשיפה ל-BPA נמצא קשורה למומים מולדים, משקל לידה נמוך והפרעות מוחיות והתנהגותיות בתינוקות ובילדים, וכן לסוכרת, מחלות לב, סרטן והשמנת יתר במבוגרים. לאחרונה הצטרף לרשימה זו סיכון מוגבר לתמותה, כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה. על פי הממצאים, אנשים שנחשפו לריכוזים גבוהים יותר של BPA נמצאו בסיכון גבוה ב- 49% למות בתוך 10 שנים. על אף שמדובר במחקר הראשון המדווח על גילוי זה, הכותבים מאמינים כי מדובר בממצא המשלים לממצאים קיימים אודות הקשר בין חשיפה ל-BPA והסיכון לחלות בסוכרת, השמנת יתר ומחלות לב – מחלות שמעלות את סיכון התמותה. BPA יוצר לראשונה בשנות השישים והוא משמש על פי רוב לייצור פלסטיק ולאיטום. ניתן למצוא אותו וכימיקלים דומים לו במוצרים כגון קופסאות שימורים, פחיות שתיה, כלי אוכל מפלסטיק, צעצועים, חומרי איטום לשיניים וחלקי רכב, אולם החשיפה העיקרית לכימיקל זה מתרחשת בעת אכילת מזון שהכימיקל זולג אליו מהעטיפה וכן מקבלות העשויות נייר תרמי אותן אנו מקבלים בעת רכישה בחנות. BPA מאוד נפוץ בגופם של בני אדם וכמעט כולנו חשופים אליו. עד לפני כעשור BPA שימש בייצור בקבוקי תינוקות, כוסות שתייה לפעוטות ומכלי מזון לתינוקות. התגברות המודעות לסכנה שבחשיפה מוקדמת לכימיקל זה, הביאה הורים להחרים מוצרים שמכילים את הכימיקל והובילה לאיסור השימוש בו במוצרים אלה. מאז, הפך הסימון BPA-Free שכיח ביותר, אולם מומחים מזהירים כי ברבים ממוצרים אלה, BPA מוחלף בכימיקלים חדשים דומים לו, מאותה המשפחה, בעלי מבנה כימי דומה ובעלי השפעה שלילית דומה על הבריאות. הכימיקלים החדשים הללו נכנסים לייצור עוד לפני שנבדקה השפעתם על הבריאות ובינתיים צרכנים ממשיכים להיחשף להם.

אם כך, כיצד ניתן לצמצם את היקף החשיפה ל-BPA?

– צמצמו את השימוש במזון משומר.

-העדיפו מזון טרי, מיובש או קפוא.

– הימנעו מחימום מזון בכלי פלסטיק במיקרוגל.

– בקנייה או אחסון של מזון, העדיפו מכלי זכוכית או נירוסטה על פני מכלי פלסטיק.

– הימנעו מרחיצת כלי פלסטיק במדיח כלים או בעזרת חומר ניקוי קשה.

– נסו להימנע מקבלות נייר תרמי. העדיפו קבלות אלקטרוניות.

לכתבה המלאה >