ארכיונים: News

יעילות גבוהה של חיסון הקורונה, היא שלב חיוני בחזרה לשגרה כפי שהכרנו אותה לפני המגיפה, אך זו עלולה להיות מושפעת מהזיהום הנרחב הנגרם מכימיקלים המצויים במוצרי צריכה בשימוש יום-יומי.

כימיקלים פרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) נמצאים במוצרים רבים ביניהם מחבתות טפלון, בגדים אטומים למים ואריזות של מזון מהיר, וחשיפה אליהם נקשרה לסיכון מוגבר לפגיעה בכבד, ירידה בפוריות וסרטן.

כעת מדענים מזהירים שחשיפה ל-PFAS עלולה לגרום לנזק נוסף על ידי הפחתת יעילותם של חיסונים, מה שעלול לפגוע במאמצים להפצת החיסון נגד הקורונה וחזרה לשגרה טרם התפרצות המגפה. מחקר שבוצע לאחרונה מצא כי בילדים שנחשפו ל- PFAS ווחוסנו נגד טטנוס ודיפתריה, ריכוזי הנוגדנים למחלות אלו היו נמוכים באופן משמעותי לאחר ההתחסנות. מחקר שעקב אחרי מבוגרים מצא תוצאות דומות.

על פי החוקרים "לאנשים עם רמת חשיפה גבוהה ל- PFAS, לאחר ארבעה חיסונים לדיפתריה וטטנוס, יש רמות נמוכות מאוד של נוגדנים שאינן מגנות עליהם מפני מחלות אלו. כלומר, אם חיסון נגד נגיף הקורונה דומה לחיסונים אלה, חשיפה ל- PFAS עלולה לעכב את התגובה כתוצאה מהחיסון, אבל בשלב זה עדיין לא ידוע אם זו אכן התוצאה."

כימיקלים מזיקים ממשפחה זו ידועים גם בכינוי "הכימיקלים הנצחיים" מכיוון שהם מצטברים בגוף האדם לאורך זמן. מוערך שבארצות הברית כ- 200 מיליון אזרחים אוכלים מזון ושתים מים בהם נמצאים כימיקלים אלה, ולמרות זאת עדיין לא קיימת חקיקה מסודרת המפקחת על השימוש בהם. לכתבה המלאה>

לראשונה, קבעה רשות משפטית בבריטניה שסיבת המוות של ילדה בת 9 שסבלה מהתקף אסתמה חריף, היא זיהום אוויר. בכל שנה מתים מיליונים מזיהום אוויר ברחבי העולם המספרים והסטטיסטיקות מוצגים ומצוטטים לא אחת, אך ההחלטה הזאת נותנת להם שם ופנים ומקשרת בין זיהום האוויר ובריאותו של היחיד.

הילדה, אלה אדו-קיסי-דברה התגוררה ברחוב ראשי בדרום-מזרח לונדון ומתה בפברואר 2013. היא סבלה מאסתמה והובהלה לבית חולים כ-30 פעמים בפחות משלוש שנים. אמה אמרה שאם הייתה יודעת שזיהום אוויר הוא אחד הגורמים לבריאות הלקויה של בתה, הייתה עוברת דירה.

שבוע שעבר קבע הפתולוג פיליפ ברלו מלונדון שלזיהום האוויר הייתה תרומה משמעותית למחלת האסתמה של אדו־קיסי־דברה ולהידרדרות במצבה. הוא ציין שהילדה נחשפה לחנקן דו-חמצני ולחומר חלקיקי ברמות החורגות מהנחיות ארגון הבריאות העולמי. לדבריו מקור הזיהום העיקרי אליו נחשפה היה פליטות מכלי רכב.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי,(WHO) זיהום אוויר בכל צורותיו וההשלכות שלו על הסביבה גורמים למותם של כשבעה מיליון בני אדם בעולם בכל שנה. זיהום אוויר סביבתי, שתרם למותה של אדו־קיסי־דברה, "מוערך כגורם למותם של כ-4.2 מיליון בני אדם בשנה. התמותה נגרמת מהתקפי לב, מחלות לב, סרטן ריאות ומחלות נשימה כרוניות", קבע הארגון.

מחקרים רבים כבר הוכיחו שזיהום אוויר שמקורו בגזי פליטה של רכב, ופליטות גזים משריפת פחם או דלק גורמים נזק בריאותי למיליארדים ברחבי העולם. ילדים פגיעים אף יותר מזיהומים אלו מכיוון שהריאות שלהם מתפתחות ולפיכך הם מועדים יותר לחלות במחלות או לפתח ליקויי גדילה, יחד עם זאת אסור לשכוח את ההשלכות שיש לזיהום אוויר לאורך החיים. לכתבה המלאה>

מחקר חדש מראה כי אבק בבניינים עם רהיטים ישנים עלול להכיל כימיקלים המזיקים לבריאות שלנו. עם זאת, הממצאים מראים כי ניתן להפוך את החלל הפנים ביתי לבטוח יותר בקלות יחסית ושצמצום החשיפה לכימיקלים מזיקים לא בהכרח דורשת השקעה מאסיבית.

במסגרת המחקר נערכה השוואה בין ריכוזי הכימיקלים באבק שנאסף בחדרים בעלי ריהוט ישן ובחדרים בעלי ריהוט חדש, ב- 21 בנייני אוניברסיטה. באבק מהחדרים נמדדו ריכוזי כימיקלים ממשפחת הפרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS), וכן מעכבי בעירה נפוצים. הממצאים הראו כי בחדרים ששופצו לאחרונה עם ריהוט חדש, שיוצר ללא כימיקלים מזיקים, נמצאו ריכוזים נמוכים ב- 78 אחוז של כימיקלים ממשפחת PFAS, ריכוזים נמוכים בעד 65 אחוז של מעכבי בעירה, בהשוואה לחדרים עם ריהוט ישן יותר.

חשיפה לכימיקלים שנמדדו במחקר נקשרה למגוון השפעות בריאותיות, בהן סוגי סרטן מסוימים, מחלת בלוטת התריס, ירידה באיכות הזרע, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם ואסטמה. למרות הנזקים להם הם גורמים, כימיקלים משלושת המשפחות המדוברות משמשים לעיתים קרובות ברהיטים ובחומרי בניין על מנת להפוך מוצרים אלו לחסינים למים, כתמים ואש. ממצאי המחקר מראים כי השימוש בחומרי בניין וריהוט ללא חומרים אלה עשוי לצמצם משמעותית את החשיפה לכימיקלים מזיקים ובכך לחולל השפעה חיובית ארוכת טווח על הנוכחים בחללים אלה.

הגברת המודעות להימצאותם של כימיקלים מזיקים לבריאות בסביבתנו הינה חשובה. אולם, החלפת רהיטים ישנים בחדשים היא פתרון חלקי שלא נגיש לכולם. רק רגולציה ממשלתית, אשר תגביל את השימוש בכימיקלים מזיקים במוצרי צריכה ותאלץ את היצרנים לדווח אילו כימיקלים שימשו בייצור המוצר, תסייע בצמצום החשיפה אליהם ובשמירה על בריאות הציבור. לכתבה המלאה>

זיהום אוויר מורכב מסוגים שונים של מזהמים בהם חלקיקים אשר התגלו במסגרת מחקר חדש בגזע המוח של צעירים, והם קשורים לנזק מולקולרי הנקשר לאלצהיימר ופרקינסון.

אם הגילוי פורץ הדרך הזה יגובה במחקרים עתידיים, תהיה לכך השפעה גלובלית מכיוון ש90% מהאוכלוסייה בעולם חיה עם רמות זיהום אוויר שאינן בטוחות. עם זאת, מומחים רפואיים בתחום נוקטים משנה זהירות ובתגובה לממצאים ראשוניים אלו אמרו שבעוד שידוע שננו-חלקיקים אכן גורמים לנזק, עדיין לא ברור אם הם גורמים למחלה בהמשך חיי הצעירים.

יש כבר עדויות לכך שחשיפה לרמות זיהום אוויר גבוהות מעלה את שיעור המחלות הניווניות, ומחקר חדש זה מציג את המנגנון שגורם לנזק. החוקרים מצאו ננו-חלקיקים בגזע המוח של 186 צעירים ממקסיקו סיטי שמתו בפתאומיות בין הגילאים 11 חודשים ו-27 שנים. סביר להניח שהם הגיעו למוח לאחר שנשאפו לכלי הדם, או דרך האף או מערכת העיכול.

במחקר נמצא קשר בין החלקיקים המזהמים וחלבונים לא תקינים המהווים סימן הכר למחלת האלצהיימר, פרקינסון ומחלות ניוון מוטורי נוספות. לדברי החוקרים, חלבונים אלו לא נראו במוחם של צעירים בטווח גילאים זה הגרים באזורים פחות מזוהמים.כרגע החוקרים לא יכולים להוכיח סיבתיות, אך קשה לחשוב על דרך אחרת מאשר זיהום אוויר, שבאמצעותו חלקיקים מזיקים יגיעו לגזע המוח של פעוטות.

החוקרים הדגישו כי הגורמים למחלות ניווניות הם מורכבים ולא מובנים לגמרי, ישנם גורמים גנטיים, ורעלים אחרים הפוגעים במערכת העצבים אך מה שמייחד זיהום אוויר הוא עד כמה אנשים נחשפים אליו באופן נרחב, והעובדה שהמערכות האנושיות עדיין לא פיתחו מנגנוני הגנה כדי להגן על עצמן מפני החלקיקים.

לא ניתן לקבוע שזיהום אוויר הוא הגורם המרכזי למחלות ניווניות, אך כן ניתן להגיד שהחשיפה הסביבתית לזיהום חשוב מאד בעוררות המחלה. מחקר זה ונתונים נוספים מציגים את הקשר בין שני הדברים. לכן, על קובעי המדיניות לקחת בחשבון את הממצאים הללו, ולמעשה להבין כיצד אנו יכולים להפחית כמה שיותר מהחשיפה הזו לזיהום אוויר. לכתבה המלאה>

צריך להתאמץ מאד כדי לראות אותם לאורך קו החוף,. חלקיקי פלסטיק הקטנים מ- 5 מילימטר, כמעט ובלתי נראים לעין האנושית. מיליוני טונות מהסיבים האלו מזהמים את העולם הימי ואת הסביבה, ובסופו של דבר מגיעים לאוויר שאנחנו נושמים ולאוכל שאנחנו אוכלים.

המקור העיקרי לסיבי מיקרו פלסטיק, הוא ביגוד סינתטי. על פי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע, 35 אחוז מחלקיקי המיקרו פלסטיק באוקיינוס מגיעים מביגוד. תהליכי הייצור של הבד והבגד תורמים לנשירת החלקיקים אך כמות הולכת וגדלה של נתוני מחקר מצביעה על קשר בין כיבוס הבגדים בבית ובין נשירת החלקיקים גם כן. מי אחראי לטפל בבעיה הזו, מותגי הבגדים או הצרכנים? שאלה זו פתוחה לדיון, אך על מנת לפתור את הבעיה, שני הצדדים צריכים להתגייס למאמץ.

למותגים יש תפקיד בחינוך הצרכנים לטיפול נכון במוצרים שרכשו, באופן שיצמצם למינימום את נשירת החלקיקים. טיפים שכאלה עשויים לכלול שימוש נכון יותר במכונות הכביסה (בחירה בתכניות כביסה עם פחות מחזורי סחיטה והתקנת מסנן חלקיקים במכונה), מתן המלצות לשימור שלמות הבד (כמו שימוש בחומרי ניקוי ללא אקונומיקה ובעלי PH ניטרלי), כיבוס בדים עם הרכב חומרים דומה וייבוש בגדים באוויר כדי לצמצם את שחרור החלקיקים.

עם זאת, חינוך בידי המותגים והתנהגות נכונה של צרכנים אינה מספיקה. מעבר לעצות לשמירה על הבגדים, על מותגי האופנה לעשות שינוי משמעותי באופן ייצור הבגדים, לקדם עיצובים המצמצמים את נשירת החלקיקים, ולתמוך במחקרי טקסטיל המפתחים בדים שנשירת החלקיקים מהם היא פחותה מאד.

ברמה מערכתית, גם אסדרה עשויה לסייע לפתור את הבעיה. בצרפת למשל, הוצע שעד שנת 2025, כל מכונות הכביסה שימכרו יכללו מסנן לחלקיקים.

כדי לטפל בבעיית המיקרו חלקיקים, דרוש אוסף רחב של פתרונות ממגוון שלבי החיים של הבגד ומצד בעלי עניין שונים. פתרון בודד לבעיה כולה עדיין לא הומצא אך פתרונות חלקיים שתורמים לצמצום היקפי הזיהום ניתנים ליישום כבר כיום באופן מידי. לכתבה המלאה>

© Source/illustration: Guppyfriend, artwork: Vogue Business

משפחת החומרים הפרפלואורואלקיליים והפוליפלואורואלקיליים (PFAS) כוללת כ-4,700 כימיקלים המשמשים במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון ריהוט דוחה כתמים ומים, ציוד עבודה, טיולים וקמפינג, חוט דנטלי ומוצרי קוסמטיקה. החשיפה המשמעותית לכימיקלים אלה מגיעה ממי שתייה, שטיחים, אריזות פופקורן למיקרוגל ואריזות מזון מהיר.

מדענים מאמינים כי כימיקלים אלה, אשר כה נפוצים בשימוש, עלולים לפגוע בבריאותן של נשים הרות ותינוקות מתפתחים דרך התערבותם בשני מנגנונים גופניים חשובים: מנגנון חילוף החומרים ומנגנוני מערכת החיסון. ממצאים מראים כי נשים שחשופות לכימיקלים אלה במהלך ההיריון מצויות בסיכון גבוה יותר לסבול מסוכרת הריון ומרעלת הריון והתינוקות שלהן מצויים בסיכון גבוה יותר להיוולד במשקל לידה נמוך ולסבול בהמשך חייהם מזיהומים ומהשמנת יתר בילדות.

כימיקלים ממשפחת PFAS נפוצים כל כך במוצרי צריכה משום שהם דוחים מים ושומן. המבנה הכימי שלהם הוא שמספק להם את התכונות הללו אך הוא גם מה שהופך אותם לחומרים אשר עמידים מאוד בסביבה. לכימיקלים ממשפחה זו לוקח עידנים להתפרק. כתוצאה מכך ומהיותם כה נפוצים בתעשייה, כמעט כל אדם בעולם חשוף אליהם וניתן למצוא אותם בדם, בחלב אם וברקמות גוף שונות. הדאגה הגדולה ביותר שכימיקלים אלה מעוררים היא מעברם דרך השלייה מהאם אל העובר. תינוקות שנחשפו ברחם אימם לכימיקלים ממשפחה זו, עלולים להמשיך ולהיות חשופים אליהם בחודשים הראשונים לחיים, דרך ההנקה. לדברי מומחים בתחום, אפילו לחשיפה לכמויות זעירות של הכימיקלים ממשפחה זו עלולות להיות השפעות רציניות וארוכות טווח על הבריאות.

כצרכנים כמעט בלתי אפשרי להימנע מחשיפה לכימיקלים אלה. לעיתים קרובות גם כאשר אנו רוכשים מוצרים שאינם כוללים כימיקל מסוים ומזיק מבני משפחה זו, היצרן למעשה החליף אותו בכימיקל אחר מאותה המשפחה, בעל תכונות דומות ופוטנציאל דומה לפגיעה בבריאות. לאור זאת, אסדרת השימוש בחומרים אלה היא המפתח לשינוי. ביולי האחרון מדינת ניו יורק חוקקה חוק שאוסר את השימוש בכימיקלים ממשפחה זו באריזות מזון. רק צעדים מסוג זה ישמרו על בריאות הדורות הבאים. לכתבה המלאה>

מחקרים מראים כי חשיפה לכימיקלים המשבשים את פעילות המערכת ההורמונלית (EDCs) קשורה לפגיעה בפוריות האישה , ומשפיעה על התפתחות איברי הרביה ברחם ויש לה אף השפעה בין דורית.

אחת ממשפחות הכימיקלים הנחקרות ביותר בקרב קבוצת ה- EDCs הן משפחת הפתלאטים אשר מצויים במוצרי צריכה רבים החל ממוצרי פלסטיק וכלה במוצרי קוסמטיקה ואיפור. פתלאטים תורמים לבישום, לעמידות ולגמישות המוצרים. הם זולגים מהמוצרים וחודרים לגופינו עם מזון ומים שבאו עימם במגע, בספיגת מוצרי טיפוח דרך העור ובשאיפת חלקיקים המשתחררים בצורת גז, מווילון האמבטיה החדש למשל. פתלאטים מאוד שכיחים ונמצאים בגוף של רובנו. מחקרים מצאו אותם בדגימות שתן, בדם, בזיעה, בחלב האם, בזרע ובשחלות.

מערכת הרבייה רגישה במיוחד להשפעה של כימיקלים אלו. מחקרים בעכברות הראו כי חשיפה במהלך ההיריון לפתלאטים חוללה שינוי בהתפתחות אברי הרבייה של העובר ונזקים אשר להם השלכות ארוכות שנים, כאלה שעלולים לבוא לידי ביטוי רק בגיל ההתבגרות או אפילו בדורות הבאים. חוקרים מאמינים כי דבר דומה מתרחש גם בקרב נשים. ישנן עדויות נוספות לקשר בין חשיפה לפתלאטים ובעיות פוריות. מחקר מ-2018 מצא קשר בין חשיפה לפתלאטים ובין איכות ביצית ועובר נמוכה בקרב נשים שעוברות טיפולי פוריות, וכבר ב-1975 מחקר בקרב עובדות מפעל שנחשפו לריכוזים גבוהים של פתלאטים הראה כי עובדות המפעל סבלו מיותר הפלות ופחות הריונות, בהשוואה לנשים לא שלא נחשפו.

רופאים לא יכולים לדעת בוודאות האם חשיפה לפתלאטים היא הסיבה לבעיות הפוריות של זוג כזה או אחר אולם, הם יכולים להתריע על אוסף הראיות המעיד על קשר בין חשיפה מוגברת לפתלאטים ובין סיכון מוגבר להפלה, פוריות נמוכה וקושי להרות, ולעודד את צמצום החשיפה לכימיקלים אלה.

כיצד ניתן לצמצם את החשיפה לפתלאטים?

עצת המומחים היא להעדיף שימוש במוצרי טיפוח המסומנים "phthalate-free" (ללא פתלאטים) וכן מוצרי ניקיון לא מבושמים ("fragrance free") הקיימים כיום בשוק. בנוסף, מזון מהיר וכן ארוחות במשלוחים וממסעדות נמצאו מכילים ריכוזים גבוהים יותר של פתלאטים בהשוואה למזון שהוכן בבית, כך שתמיד עדיף לבשל מזון טרי בבית. אולם, מוסיפים המומחים, הצעד החשוב ביותר הוא קידום מדיניות המגבילה את השימוש בכימיקלים אלה. לכתבה המלאה>

חשיפה לכימיקלים רעילים, לפני במהלך ואחרי ההיריון מסכנת את בריאותן של נשים. האינפוגרפיקה הבאה מציגה 10 עצות שנשים יכולות לאמץ לשינוי אורח החיים שלהן במטרה להימנע מחשיפה לחומרים המזיקים לבריאות, ובסופם עצה לקובעי המדיניות. 

לצפייה באינפוגרפיקה>

We would like to thank the Health and Environment Alliance (HEAL) for allowing us to use the infographic and for collaborating with us. Infographic by: Program on Reproductive Health and the Environment (UCSF) & FIGO& Health and Environment Alliance (HEAL)

כימיקלים שמשבשים את פעילות ההורמונים בגוף שלנו ומקשים על הכניסה להיריון, כימיקלים מסרטנים, כימיקלים העלולים לגרום לנו לפתח אסתמה, הם לצערנו מרכיבים נפוצים במוצרי קוסמטיקה וטיפוח אישי.

זו אחת המסקנות משיתוף פעולה בין יוצרי תוסף הדפדפן והאפליקציה הישראלית קליריה (Clearya) והארגון השוודי ChemSec. התוסף והאפליקציה מנתחים באופן אוטומטי את רשימות הרכיבים של מוצרי קוסמטיקה וטיפוח אישי הנמכרים בחנויות מקוונות גדולות ומציגים לצרכן העושה בהם שימוש אם ואלו כימיקלים מזיקים נמצאים במוצר שהוא בחר. רשימת הכימיקלים המזיקים אותם מזהים התוסף והאפליקציה מבוססת על רשימות של גופים רגולטוריים או מדעיים מוסמכים.

רשימת SIN של ChemSec היא אחד מהמקורות הללו. הרשימה כוללת כמעט 1,000 כימיקלים מסוכנים הנמצאים בשימוש ברחבי העולם, ושיש להימנע מהם עד כמה שאפשר שכן הם מוגדרים כחומרים מעוררי דאגה גבוהה (Substances of Very High Concern) על ידי הרגולציה האירופית, בעקבות הנזק הבריאותי שהם עלולים לגרום.

מתוך 40,000 מוצרים שנבדקו במסגרת שיתוף הפעולה, נמצא כי ב-6,000 היה לפחות מרכיב אחד מתוך רשימת SIN. בסך הכול נמצאו 40 חומרים מרשימת SIN ברשימות הרכיבים של המוצרים שנבדקו ובין הרכיבים הנפוצים ביותר ניתן למצוא פורמלדהיד (Formaldehyde), טריקלוזן(Triclosan ) ופרופילפרבן (Propylparaben).

רוב הכימיקלים האלו משפיעים על מערכת ההורמונים בגוף האדם, ועלולים לגרום לתופעות מזיקות כמו ירידה באיכות הזרע בקרב גברים, והתבגרות מינית מוקדמת בקרב נשים שיכולה להוביל לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן השד בשלב מאוחר יותר בחיים. לכן פעילות מסוג זה חשובה ויכולה לסייע בצמצום החשיפה לחומרים אלו. לכתבה המלאה>

מחקר חדש מצא כי מינים שונים ממשפחת הקופים בארצות הברית, קוסטה ריקה ואוגנדה חשופים כולם לחומרי הדברה מסוכנים ולמעכבי בעירה. לדברי החוקרים, מספר הכימיקלים והריכוזים הגבוהים שנמצאו, מפתיעים בגודלם.

מדובר במחקר הראשון שבדק את הימצאותם של חומרי הדברה ומעכבי בעירה בקרב קופים הנמצאים בטבע ובשבי, החוקרים אספו דגימות צואה מהמינים השונים, ומדדו את ריכוזם של 116 כימיקלים שונים בכל דגימה, חלקם כימיקלים שבהם נעשה שימוש בעבר אך כיום הם אסורים לשימוש. בניהם, שלושה חומרי הדברה שכיום כבר אסורים לשימוש, תוצרי פירוק של DDT, כלורפיריפוס, שהוא אחד מחומרי ההדברה הידועים לשמצה ומעכבי בעירה ממשפחת הזרחנים האורגניים.

לא ברור עדיין כיצד משפיעה החשיפה לכימיקלים על בריאות הקופים, אך מחקרי עבר על בני אדם ובעלי חיים מצאו שתרכובות אלו קשורות לסיכונים בריאותיים כגון הפרעה לתפקוד המערכת ההורמונלית, בעיות התפתחותיות והשפעות על המערכת החיסונית ומערכת הרבייה. נמצא כי חלק מהכימיקלים מזיקים גם בחשיפה לרמות נמוכות של החומר.

מקור החשיפה לכימיקלים אלה גם הוא אינו ברור אולם החוקרים משערים כי יתכן והכימיקלים הגיעו לגופם של הקופים מהאוויר, מהאדמה, מהצמחייה ביער או מגידולים חקלאיים. החוקרים בדקו בעבר את האוויר באותם אזורים, וריכוז הכימיקלים באוויר נמצא דומה למה שנמדד בשיקגו, זהו נתון מפתיע מפני שרוב האזורים שנבדקו הם פארקים לאומיים ואזורי טבע. החוקרים משערים שככל שבני אדם פולשים לבתי גידול של חיות אלו, הן נמצאות בסיכון גבוה יותר לזיהום .

רבות מדובר על הסכנה שמעמידים הפרעות לבתי הגידול, כריתות עצים וציד, למינים אלה, אך עד היום הסכנה הנובעת מחשיפה לכימיקלים זכתה להתעלמות. ממצאי מחקר זה עשויים לספק הצצה לחשיפה לכימיקלים תעשייתיים לה נתונים קופים ובני אדם, כאחד. לכתבה המלאה>