דוח בריאות וסביבה בישראל 2020 נכתב במחצית הראשונה של שנת 2020, בתחילת משבר הקורונה העולמי (COVID-19). יש הסוברים שמקור המגפה במעשי ידי אדם אשר הביאו לעלייה בסיכון להתפשטות מחלה זואונוטית על ידי בעלי חיים. המגפה מתוארת על ידי ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization -WHO) כזעזוע העולמי הגדול ביותר זה עשרות שנים, המשפיע על היבטים רבים של חיינו, לרבות בריאות וסביבה.
בדוח נידונים נושאים הנכללים בתחום בריאות וסביבה, נושאים שבמשך שנים הם חלק מסדר היום המדעי והרגולטורי בישראל ובמדינות אחרות. מגפת הקורונה, לעומת זאת, נכנסה לחיינו רק לאחרונה, ונכון לזמן כתיבת שורות אלו המשבר עדיין בעיצומו. המידע על השפעות הנגיף על בריאות האדם וכן על הקשר האפשרי לסביבה ולזיהום סביבתי הולך ונאסף, והוא מתעדכן כל העת.
בחודשים הראשונים להתפשטות המגפה דווח על השפעותיה הראשוניות על סוגיות בבריאות וסביבה,השפעות שנבעו מהסגר שהוטל ברחבי העולם ומהשינויים שנגרמו באורחות החיים. לדוגמה, הריחוק החברתי והגבלת התנועה הדגישו את חשיבות קיומם של שטחים ירוקים בערים ואת הצורך בתכנון עירוני הכולל שטחים פתוחים ומסלולים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, בייחוד בערים המאוכלסות בצפיפות.1 אי לכך,ערים רבות ברחבי העולם פועלות להפוך כבישים וחניונים לשטחים ירוקים ולמדרחובים ומקדמות תשתיות לרוכבי אופניים ולהולכי רגל. 2 גם בתל אביב נוספו מדרחובים בעקבות המגפה.3 אומנם השינויים שנעשו במרחב העירוני טומנים בחובם פוטנציאל להגברת הפעילות הגופנית, ועם זאת, המשבר הוביל לירידה ניכרת ומתמשכת בשימוש בתחבורה ציבורית ועל כן – להסתמכות על כלי רכב פרטיים.
משבר הקורונה, המחייב שימוש נרחב בתכשירי חיטוי בשטחים ציבוריים סגורים, ובכלל זה בבתי ספר ובגני ילדים, חידד בישראל פערים ברגולציה. שלא כבארצות הברית ובאירופה, בישראל אין מסגרת רגולטורית לאישור תכשירי חיטוי המיועדים לשימוש בשטחים אלה. בכניסה לכמה מבני ציבור בארץ הותקנו מנהרות חיטוי. אומנם משרד הבריאות מתנגד לשימוש מסוכן כזה בתכשירי חיטוי, אך בשל היעדר מסגרת רגולטורית אין למשרד סמכות לאסור זאת.
שמונה חודשים לאחר פרוץ המגפה עודנו לומדים את מכלול יחסי הגומלין בין המגפה ובין תחומים בבריאות וסביבה. למשל, השפעת זיהום האוויר או החשיפה לכימיקלים סביבתיים הפוגעים במערכת החיסונית על הפגיעות לנגיף, חומרת המחלה והסיכון לתמותה; התרומה הפוטנציאלית של המגפה לעמידות לאנטיביוטיקה עקב השימוש בכימיקלים אנטי מיקרוביאליים מיותרים ומזיקים; ההשפעה לאורך זמן של העבודה והלמידה מרחוק על היוממות וזיהום אוויר מתחבורה, והשפעת המשבר על תשומת הלב הפוליטית ועל פעולה בנוגע לשינויי אקלים.
בנייר עמדה שפרסם ארגון הבריאות העולמי מובא מתווה להתאוששות בריאה וירוקה מהמגפה:4
- הגנה ושמירה על הטבע, שכן הוא מקור לבריאות האדם – יש לפעול להפחתת פליטות גזי חממה ולצמצום ההשפעות של שינויי האקלים, למניעת זיהום אוויר וליישום שיטות לניהול כימיקלים.
- השקעה בשירותים חיוניים, החל במים ותברואה וכלה באנרגייה ירוקה במוסדות בריאות
- קידום מעבר בריא ומהיר למקורות אנרגייה מתחדשת
- קידום מערכות מזון בריאוֹת ובנות קיימה
- בניית ערים בריאות שראוי לחיות בהן
- הפסקת השימוש בכספי משלם המיסים למימון זיהום
דוח של המשרד להגנת הסביבה תמך במתווה זה וציין את ההזדמנות, עם היציאה ממשבר הקורונה ומהמשבר הכלכלי, לחיזוק המערכת האקולוגית על ידי הימנעות מפרויקטים שפוגעים בטבע.5
האיחוד האירופי כבר פרסם הצעת תוכנית להבראה מהמשבר, המנצלת את ההזדמנות לשיפור מערכות הבריאות ולחיזוק הקיימות הסביבתית.6 סימנים מוקדמים מעידים שהמגפה והמשבר הכלכלי שנגרם בעקבותיה עשויים להביא בישראל להקלות ברגולציה הסביבתית בטענה שהקלות אלו יסייעו לעסקים שנפגעו מהמשבר.7 מגמה זו מצערת לנוכח העובדה שהמגפה הדגישה את ההשלכות הכלכליות של בריאות ציבור ירודה (מחלות כרוניות והחשיפות הסביבתיות התורמות להן) וכן של תשתית ירודה של בריאות הציבור.8 הגיעה העת שישראל תפתח יכולת לנתח את היתרונות הכלכליים הטמונים בהפחתת החשיפות לסיכונים סביבתיים, ובכך תשפר את בריאות הציבור כאסטרטגיה לחיזוק הכלכלה. על שיפור תחום הבריאות והסביבה להיות חלק מאסטרטגיה רחבה יותר לשיפור בריאות הציבור, החוסן הציבורי והמוכנות למשברים ארציים, אזוריים ועולמיים עתידיים.
מקורות:
