ארכיונים: News

בחלק ממדינות העולם, ניטור איכות האוויר במכוני כושר, במסעדות ובמקומות עבודה, הפך לאמצעי לניטור סכנת ההידבקות בנגיף הקורונה. מדידת ריכוז פחמן דו-חמצני (CO2) בחללים שכאלה, הפכה לשמש כמדד לרמת האוורור של החלל ולרמת הסכנה בו. רמות גבוהות יותר של CO2 מצביעות על כך שהאוויר שאנשים נושפים מצטבר בחלל הסגור ואוויר זה יכול להכיל גם וירוסים. ביפן הריכוזים הנמדדים אפילו מפורסמים על מסכים באזורים ציבוריים שונים כשירות לציבור.

יתכן שלמהלכים מסוג זה יש ערך לא רק בהגנה מפני מגפת הקורונה. מחקרים מסוימים מראים שחשיפה ל- CO2 קשורה לירידה בכישורי קבלת החלטות ולירידה בחדות מנטלית בקרב עובדי משרד ותלמידים. בנוסף, ריכוזי CO2 יכולים לשמש מדד לסיכון להידבק בנגיפים אחרים כגון שפעת.
סכנות באיכות אוויר פנים ירודה נובעות לא רק מנגיפים ומפחמן דו-חמצני, מקורן גם בחשיפה לתרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) וחומר חלקיקי (PM) הנפלטים בבישול מזון וממוצרים בשימוש ביתי.

לכן, החשיבות של איכות אוויר הפנים אינה נעצרת רק בהתגוננות מפני מגפת הקורונה. היא קשורה בשמירה על הבריאות, הנוחות והפרודוקטיביות של כל מי שחולקים את החלל.

לכתבה המלאה>

עם תחילתה של שנה עברית חדשה הנה 5 הצעות להחלטות שתוכלו לקבל על עצמכם, ויתרמו לצמצום החשיפה לכימיקלים סביבתיים:

1. העדיפו מזון טרי, מיובש או קפוא, ובמידת האפשר בשלו ארוחות בבית עם מזון אורגני. צמצמו את השימוש במזון משומר ומעובד ואת האכילה של ארוחות שהוכנו ונארזו מחוץ לבית.

2. אפסנו את המזון שרכשתם ואת שאריות המזון שבשלתם בכלי זכוכית או נירוסטה. הימנעו מחימום מזון בכלי פלסטיק במיקרוגל, גם כאשר הכלי מוגדר כבטוח לשימוש במיקרוגל.

3. צמצמו את כמות הכימיקלים באוויר הבית. בעת הניקיון, המקלחת והבישול, דאגו לפתוח את החלונות ולאוור את חלל הבית היטב. צמצמו את כמות האבק בבית על ידי ניקיון שגרתי בעזרת מטלית לחה. צמצמו את השימוש במוצרים שמפיצים כימיקלים מיותרים כגון מטהרי אוויר.

4. בבחירת מוצרי ניקיון וטיפוח, העדיפו תכשירי ניקיון פשוטים כגון סודה לשתייה וחומץ על פני חומרי ניקוי סינטטיים. לחלופין, בחרו במוצרי ניקיון וטיפוח ללא בישום, עם מרכיבי בישום טבעיים או כאלה המשווקים כ- "paraben-free", "phthalate-free".

5. שטפו ידיים לפני האכילה והסירו נעליים בכניסה לבית. קשה מאוד להימנע ממגע עם כימיקלים רעילים שכן הם נמצאים על גבי כמעט כל משטח שבו אנו נוגעים, אך הקפדה על היגיינה יכולה לסייע בהפחתת החשיפה אליהם.

חוקרים שבחנו את דפוסי השימוש בחומרי חיטוי בקרב 795 מבוגרים הסובלים מאסתמה מצאו שבקרב רבים מהם חלה עלייה משמעותית בשימוש בתכשירים שונים לחיטוי לאחר התפרצות מגפת הקורונה (מאי-ספטמבר 2020). בנוסף, נמצא קשר בין שימוש ביתי מוגבר במגבוני חיטוי, בספריי חיטוי ובמלבין ובין סיכון מוגבר להחרפה של הסימפטומים של אסתמה. לדעת החוקרים דרושים חומרי חיטוי בטוחים יותר עבור אוכלוסייה זו.

המרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן בארה"ב (CDC) ממליצים לסובלים מאסתמה לבקש ממישהו אחר לנקות ולחטא משטחים, וכן לעבור לחדר אחר בזמן השימוש בחומרי חיטוי ומיד לאחר השימוש בהם. בנוסף, ניתן להסתפק במים וסבון לניקיון משטחים שהמגע בהם אינו תכוף. לכתבה המלאה>
 

פיצות, המבורגרים, דגני בוקר ומספר משקאות לילדים הם בין המוצרים שבאריזתם נמצאו כימיקלים רעילים בבדיקה שנעשתה על ידי סוכנות הכימיקלים השבדית.
הסוכנות בדקה יותר מ-60 סוגי נייר ואריזות קרטון למזון. בנוסף למוצרי המזון שכבר הוזכרו, הבדיקה כללה שקיות צ'יפס, פופקורן, עטיפות של מאפים, קשי שתייה, צלחות ועוד. תוצאות הבדיקה הן מפתיעות ומדאיגות.
מתוך 61 סוגי האריזה שנבדקו, 49 סוגים (למעלה מ -80%) הכילו את הכימיקל DEHP ממשפחת הפתלאטים, הפוגע במערכת הרבייה. באירופה DEHP נמצא ברשימת הכימיקלים התעשייתיים הגרועים ביותר הדורשים היתר שימוש. חברות הרוצות להשתמש ב- DEHP צריכות להגיש בקשה להיתר מיוחד, שניתן רק בתנאים מוגבלים מאוד.
בעוד השימוש ב DEHP במוצרים כמו צעצועים לילדים אסור לחלוטין עדיין מותר השימוש בו בסוגים אחרים של מוצרים, כולל קופסאות פופקורן וחומרים אחרים לאריזות מזון.. לא מדובר בכימיקל חדש, אלא בכימיקל בעייתי ידוע.
כאשר מדובר בכימיקלים, קשה לצאת בקביעה שנכונה בכל מקרה ועבור כל חומר של אריזת מזון. באופן כללי ידוע שנדידת כימיקלים (מעבר הכימיקלים מן המוצר לגופנו) גדלה בעת חשיפה לחום ושבאריזות קטנות, למשל כאלה שמותאמות לילדים, יש לרוב ריכוז גבוה יותר של כימיקלים בהשוואה לאריזות גדולות יותר. בנוסף, יש נדידה גבוהה יותר של כימיקלים רבים כאשר הם במגע עם מזון שומני ו/או מזון חומצי.
אמנם DEHP הוא הכימיקל שנמצא ברוב האריזות ובריכוז הגבוה ביותר, אבל הוא לא היחיד. ביספנול A (BPA), DBP וכימיקלים מזיקים נוספים נמצאו גם כן, בריכוז נמוך יותר.
הבדיקות האלה נעשו על ידי ארגונים בשבדיה, אך ההנחה היא כי המצב אינו שונה בארצות אחרות. רוב המוצרים כיום מיוצרים באופן גלובלי ומופצים באמצעות שרשראות אספקה ברחבי העולם.
החקיקה של האיחוד האירופי בנושא חומרים ואריזות נבדקת בימים אלה, ו- ChemSec ובעלי עניין אחרים עובדים קשה על מנת לעדכן את החקיקה המיושנת. נותר רק לקוות שהם יצליחו בכך ושהאסדרה הזו תגיע גם לישראל. לכתבה המלאה>

בכל שנה, עם הדלקת מדורות ל"ג בעומר, נרשמות במרבית תחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה עליות בריכוזי החלקיקים העוברים בדרכי הנשימה – המגיעות לשיאן במהלך הלילה ועד לפנות בוקר. ריכוזי זיהום אלה גורמים לנזקים בריאותיים וסביבתיים.

עם השנים אוכלוסיית ישראל גדלה וכך גם צפיפות המגורים בה. מוצרי פלסטיק וחומרי עץ ירודים הפכו זמינים יותר מחומרי עץ פשוטים שהשלכתם לשריפה פחות רעילה. כתוצאה מכך, מנהג המדורות הפך קרוב יותר, גדול יותר ומזיק יותר לבריאות ולסביבה.

בשנים האחרונות, נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים לפעילות אחרת בל"ג בעומר. בשנה שעברה, בשל מגבלות קורונה, הודלקו מעט מאוד מדורות ברחבי הארץ, ומשום כך נרשמה ירידה דרמטית בזיהום האוויר בהשוואה לשנים קודמות. גם השנה אפשר וכדאי לחגוג אחרת.

פיקניק או טיול לילי עם עששיות או פנסים עשוי להיות לא פחות מהנה והרבה פחות מזיק לבריאות. אם בכל זאת החלטתם להקים מדורה, הבעירו מדורה קטנה כדי לצמצם את זיהום האוויר. הקפידו לא להשליך למדורה מוצרי פלסטיק, קלקר, ניילונים, תחליפי עץ כמו מלמין ופורמייקה ועצים צבועים בלכה או צבע. שריפה של חומרים אלה גורמת לפליטת כימיקלים מסוכנים. שבו הרחק מהמדורה ולא בכיוון שאליו פונה העשן, על מנת להימנע משאיפה מיותרת של מזהמים.

ראוי לציין כי לקראת ל"ג בעומר השנה נציבות כבאות והצלה הוציאה צו האוסר על הדלקת מדורות בשל תנאים קיצוניים המעלים את הסבירות להיווצרות שריפות והתפשטותן תוך סיכון חיי אדם ורכוש. תוקף הצו מיום ג’ 27 באפריל, 2021 (08:00) ועד ליום א’ 2 במאי, 2021 (20:00) והוא יחול על כל אזורי הארץ למעט החרגות המצויות בצו.

לקריאת צו נציבות כבאות והצלה> 
להודעה המלאה של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות>
לכתבה המלאה>

בשנה האחרונה בילינו הרבה זמן בשהייה בבתים. כאשר אנחנו בבית יש תחושה שאנחנו מוגנים מהנגיף שמסתובב בחוץ ומזיהום האוויר. אבל גם בבית לא כל כך קל לנשום לרווחה.

בדו"ח בריאות וסביבה בישראל 2020 שפרסמנו לאחרונה, נחשף שזיהום אוויר תוך-מבני, כלומר הזיהום שנמצא במבנים בהם אנו שוהים או גרים ובהם אנו מבלים שעות רבות, לא פחות מסוכן מזיהום אוויר חוץ. לפי הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA) זיהום אוויר פנים הוא אחד מחמשת הגורמים הסביבתיים המסוכנים ביותר לאוכלוסייה. איכות ירודה של אוויר הפנים עלולה להוביל לדלקות בדרכי הנשימה, לתגובות אלרגיות, לפגיעות בתפקוד הקוגניטיבי ולמחלות ארוכות טווח כגון מחלות נשימה כרוניות, מחלות לב , סרטן וסוכרת.

איכות אוויר הפנים מושפעת ממקורות פנימיים, כמו חימום ביתי בדלקים ובגז, חומרי ניקוי, צבע קירות, מוצרי קוסמטיקה ורהיטי עץ. מקורות אלו עלולים לפלוט לאוויר חומרים רעילים כגון תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs)  ופורמלדהיד. מקורות נוספים לזיהום הם מערכות האוורור, שעלולות להכיל עובש וחיידקים, וכן אוויר מזוהם שחודר מהסביבה החיצונית אל המבנה.

במחקר שנערך על ידי חוקרים מהטכניון, נמדדו ריכוזי תרכובות אורגניות נדיפות במעונות יום בחיפה ונבדקה החשיפה אליהם. על פי התוצאות הראשוניות, ריכוזי הפנים של יותר מ-20 תרכובות אורגניות נדיפות נמצאו גבוהים מאלה ששררו באותה העת בסביבה החיצונית. הצטברות ריכוזים אלה היא תוצאה הן של פליטות ממקורות פנים והן של צמצום החשיפה של החומרים האורגניים המזהמים לקרינת שמש, מה שמוביל להפחתת תהליכי הפירוק שלהם.

דו"ח בריאות וסביבה בישראל 2020 מראה שנעשתה מעט מאד התקדמות בנושא איכות אוויר הפנים בישראל. אין מספיק מודעות לכך שחלקנו נושמים בבית אוויר מזוהם ונושא זיהום האוויר התוך-מבני לא זוכה לעדיפות בקרב הגורמים המוסדיים השונים במדינה. לאור זאת, הדו"ח קורא למקבלי ההחלטות להקים רשות ממשלתית מרכזית או כוח משימה בין-משרדי לטיפול באיכות אוויר הפנים, כפי שנהוג בארצות הברית ובאירופה. לכתבה המלאה>

רבות מהערים הגדולות בעולם רואות ירידה דרסטית בהיקפי השימוש בתחבורה ציבורית. שנה לתוך מגפת הקורונה נוסעים נשארים בבית או משתמשים ברכבים פרטיים בלונדון, ניו-יורק, פריז, ברלין, ריו דה ז'ניירו ועוד. לשינוי הדרמטי הזה ישנן השלכות מרחיקות לכת על שינויי האקלים.
תחבורה ציבורית מהווה אמצעי פשוט יחסית להפחתת פליטות גזי חממה, ולצמצום הרעש והעומס בכבישים. מעבר רחב היקף מתחבורה ציבורית לרכבים פרטיים הוא הרסני במונחי זיהום אוויר ופליטות. סקטור התחבורה הציבורית כבר כיום מצוי במשבר, כאשר חלק מהחברות מסביב לעולם ספגו השנה הפסדים במיליארדי דולרים ונאלצו להיעזר בתמיכת הממשלות על מנת למנוע קריסה. 
לשימור הסקטור ולהשקעה בו חשיבות לא רק בהגנה על הסביבה אלא גם בשמירה על בריאות הציבור. מי שישכיל דווקא בתקופה זו לבצע את ההשקעה הזו ימצא את עצמו נהנה משירות טוב יותר ביציאה מהמגפה.
לכתבה המלאה>

כשמגפת הקורונה הביאה לסגרים ברחבי אירופה בשנה שעברה, ערים רבות עיצבו מחדש את הרחובות, כדי להקל על הולכי רגל ורוכבי אופניים, במטרה לסייע להם לשמור על ריחוק חברתי ולהפחית את זיהום האוויר.

בתקופת המגפה עלתה דרישה ציבורית לשבילי אופניים והולכי רגל, שלא מצאה ביטוי קודם לכן. כך נוצרה הזדמנות לשקם ולשפר את הקיים, וערים רבות הזדרזו להוציא לפועל תכניות מגירה לשיפור תשתיות לתנועה לא ממונעת.

לא ברור אם יוטלו סגרים נוספים, אך גם לנוכח נסיגת המגיפה הצעדים הללו חיוביים. לאור זאת, ערים רבות החליטו להמשיך ולהרחיב את ההשקעה בהתאמת הרחובות להולכי רגל ורוכבי אופניים.
לפי נתונים שנמסרו מהתאחדות רוכבי האופניים האירופית (ECF), ערים ברחבי אירופה השקיעו בשנת המגפה מיליארד אירו בבניית תשתיות, שיפור תשתיות ועידוד רכיבה על אופניים. נוספו לא פחות מאלף קילומטרים של נתיבי אופניים, רחובות ללא מכוניות ורחובות סואנים שהותאמו לתנועת אופניים.
בסקר שנערך ב–21 ערים באירופה, 64% מהמשתתפים אמרו כי אינם מעוניינים שזיהום האוויר בעריהם יחזור לרמות שנרשמו לפני מגפת הקורונה, שחצו את הרף המותר בחוק. 75% מהם הביעו הסכמה להסבת שטחים ציבוריים המיועדים למכוניות לשימוש לתנועה שלא באמצעות כלי רכב ממונע. 21% אמרו כי הם מתכוונים לרכב יותר על אופניים אחרי הסרת הסגרים ו–35% אמרו שיצעדו יותר ברגל. לכתבה המלאה>

שינויי האקלים מציבים בפני האנושות אתגר גדול, אולם ההשפעות שלהם לא מסתכמות רק בסופות טרופיות ובהמסת קרחונים. מה הקשר בין שינויי אקלים לבריאותנו? מהם גורמי הסיכון כתוצאה משינויי האקלים? את מי הם מסכנים? וכיצד אפשר לשמור על הבריאות לנוכח שינויי האקלים? כל זאת ועוד באינפוגרפיקה שלפניכם. לצפייה באינפוגרפיקה>

ד"ר הת'ר סטייפלטון, כימאית מאוניברסיטת דיוק שבארצות הברית, זוכרת בבירור את הרגע בו הבינה שהכימיקלים המסוכנים אותם היא חוקרת במעבדתה חדרו לביתה. היא החליטה לבדוק את הכימיקלים בצעצוע מנהרה מבד שקנתה לבן שלה, ונדהמה ממה שגילתה. הצעצוע הכיל מעכב בעירה בשם TRIS שיצא משימוש בפיג'מות לילדים לאחר שחוקרים מצאו שהוא יכול לשנות את ה-DNA וכנראה לגרום לסרטן.
מעכבי בעירה הם כימיקלים שיצרנים החלו להוסיף למוצרי צריכה בארה"ב בשנות ה-70 על מנת לעמוד בתקני עמידות באש.
בזמן שלא כל מאות מעכבי הבעירה שקיימם בשוק מסוכנים לבריאות, מדענים העלו חשש בנוגע לאלו המבוססים על כלור, ברום או זרחן. מעכבי בעירה בדרך כלל נמצאים במוצרים העלולים להתלקח כמו רהיטים מרופדים, מוצרי תינוקות, חומרי בנייה ומוצרי אלקטרוניקה. הכימיקלים האלו יכולים להיפלט מהמוצרים ולחדור לעור או להצטבר באבק שילדים נוגעים בו עם הידיים וכך מכניסים אותו לפה.
מחקר מקיף בחיות מעבדה קישר בין חשיפה למעכבי בעירה שונים ומגוון בעיות בריאות. מעכבי בעירה מבוססי ברום (brominated flame retardants – BFRs) שנבדקו בצורה המקיפה ביותר יכולים להצטבר ברקמות ולגרום לסרטן, לשבש פעילות הורמונלית, לפגוע במערכת הרבייה, ולגרום לבעיות התפתחותיות בבעלי חיים. היקף המחקרים שבדק את השפעות החשיפה בבני אדם קטן ומוגבל יותר, אך נמצאו השפעות דומות כולל סיכון מוגבר לסרטן, פגיעה במנת משכל, ובעיות התנהגות.
אז מדוע הם נמצאים במגוון רחב של מוצרי תינוקות? כמו כימיקלים רעילים רבים, גם הפיקוח על השימוש במעכבי בעירהלא הדוק. יצרנים לא צריכים להוכיח שהשימוש בכימיקלים אלה בטוח, ושהם אכן מעכבי בעירה בכלל. למרות הקשר שנמצא בין מעכבי בעירה לבעיות בריאות רשויות מעולם לא אסרו את השימוש בהם כך שגם כשיצרנים מבטיחים שהם יפסיקו להשתמש במעכבי בעירה במוצר מסוים, למשל פיג'מות לתינוקות, הם פשוט ישתמשו בכימיקל במוצר אחר או יחליפו את השימוש בו בשימוש בכימיקל דומה שמדענים עדיין לא חקרו אותו.
מעכב הבעירה הנפוץ ביותר בבדיקות של מוצרי תינוקות וספות היה TRIS. היצרנים הסכימו להסיר אותו מפיג'מות ילדים כבר לפני יותר מ -40 שנה, אך הוא חוזר כל הזמן.
ישנם ארגונים בארצות הברית, הבודקים מוצרים במטרה להזהיר מפני מעכבי בעירה מזיקים, אך מדובר במשימה קשה. כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחר חומר כימי מהרגע שהוא מיוצר ועד שהוא מוסף לרכיבים שמשולבים במוצרי צריכה.
במדינת קליפורניה ערכו לאחרונה שינויי מדיניות בעקבות ממצאי מחקריה של ד"ר סטייפלטון והסירו מספר מוצרי תינוקות מרשימת המוצרים המחויבים לעמוד בתקני עמידות באש, אך זה רק ניצחון קטן. תמיד יהיה כימיקל מזיק נוסף שיעשה בו שימוש, או מוצר צריכה אחר בו עדיין נמצאים הכימיקלים המזיקים. צריך לבדוק את בטיחותם של הכימיקלים לפני שהם נכנסים לשוק ולשימוש במוצרי צריכה. לכתבה המלאה>