ארכיונים: News

כולנו יודעים כי זיהום אוויר מזיק, פוגע בבריאות ובסביבה אך תרגום הנזק לעלויות כלכליות מבהיר את התמונה עוד יותר. דו"ח חדש שהתפרסם על ידי המשרד להגנת הסביבה מכמת כספית את ההשפעות של זיהום אוויר על הבריאות והסביבה (למשל, עלויות ימי מחלה, טיפול ואובדן חיים) בישראל ויוצר תמריץ כלכלי לפתרונות כגון מעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ועידוד המעבר לכלי רכב חשמליים.
על פי הדו"ח העלות הכוללת למשק כתוצאה מפליטות של מזהמים מסתכמת ב2.5% מהתל"ג של ישראל. עלות זו מורכבת מ-19.8 מיליארד שקלים שמקורם בפליטות מקומיות של מזהמי אוויר הגורמים לתחלואה ולתמותה, ומ-11.3 מיליארד שקלים שמקורם בפליטת גזי חממה הגורמים לנזק ברמה הגלובלית במשבר האקלים. לידיעה המלאה>

400 מיליון טון פלסטיק מיוצרים כל שנה וכמות זו צפויה להכפיל את עצמה עד 2050. אריזות מזון, כלי אוכל, בקבוקי תינוקות, ביגוד סינטטי, צמיגים ופסולת פלסטיק הם רק חלק מהמקורות לחלקיקי מיקרו-פלסטיק (חלקיקים קטנים מ-5 מילימטר) וננו-פלסטיק (קטנים מ-1 מיקרומטר) הנפוצים בסביבה. עד היום לא פורסם אף מחקר הבוחן באופן ישיר את ההשפעה של חשיפה לחלקיקי מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק על בריאות האדם. יחד עם זאת, נמצא שאנו בולעים ונושמים את החלקיקים הללו באופן שגרתי. גופם של מרבית מיני בעלי החיים על כדור הארץ כבר מכיל מיקרו-פלסטיק, ובכלל זה האדם.

מתוך המידע שנאסף עד היום, לחוקרים מספר השערות על הדרך שבה החשיפה לזיהום זה עלולה לפגוע בבריאותנו. הם משערים כי הנשימה והבליעה של חלקיקים בגדלים שונים עלולה לגרום לתגובה דלקתית, לנזקים למערכות ולאברי הגוף, לחשיפה לכימיקלים מזהמים הנישאים לתוך הגוף על גבי החלקיקים ולהצטברות של החלקיקים בגוף. החלקיקים הקטנים ביותר עלולים להיות קטנים מספיק כדי לחדור לרקמות ולתאי גופינו, בדומה לחלקיקי אסבסט או חלקיקי זיהום אוויר PM2.5, החודרים, בין השאר, לרקמת הריאה, גורמים להתפתחות דלקת ומגבירים את הסיכון לסרטן. ממצאים ממחקרים בבעלי חיים מעידים כי החשיפה לחלקיקי מיקרו או ננו-פלסטיק עלולה לגרום לפגיעה בתהליכי הרבייה ולחדור לגוף העוברים במהלך ההיריון.

למחקר בתחום, אתגרים משלו. כיום לא מתבצעת מדידה של כמות המיקרו-פלסטיק באוויר, במזון ובמים, ועל כן קשה להעריך לאיזה כמויות של זיהום אנו חשופים. את היקף החשיפה לחלקיקים הקטנים בגודלם ממספר מיקרומטרים בודדים קשה במיוחד למדוד כיוון שלא ניתן בינתיים להבחין בינם ובין חומרים אחרים כגון תאים או משקעים שאינם עשויים מפלסטיק. בנוסף, למיקרופלסטיק יש צורות, גדלים והרכבים רבים ושונים. לאור זאת, ממצאים ממחקרי מעבדה החושפים בעלי חיים או תאים לזיהום זה לא תמיד תואמים את המציאות בשטח וכן קשה לפרשם.

על אף האתגרים הרבים, עם העלייה בכמות הפלסטיק בעולם והצטברות החלקיקים הללו בסביבה, עולה גם הדחיפות להבין אם וכיצד משפיעים חלקיקי המיקרו-פלסטיק על בריאותנו. לכתבה המלאה>

מחקר שנערך בארצות הברית ופורסם לאחרונה, מצא סיכון גבוה פי 2 עד 2.5 להתפתחות של גידולים במערכת העצבים המרכזית בקרב ילדים שאמותיהם נחשפו לחומרי הדברה מסוימים במהלך ההיריון. ממצאים אלה התגלו גם בקרב אימהות שאינן עוסקות בחקלאות, אך גרות במרחק של 4 ק"מ משדה שרוסס בחומרי הדברה. הממצאים מלמדים על הסכנות הפוטנציאליות של חיים בסמיכות לשדות המטופלים בחומרי הדברה, בפרט לתחלואת סרטן בילדים. 

לכתבה המלאה>
 

H&M הוסיפה לאחרונה דף ציונים על קיימות לחלק מפרטי הלבוש באתר החברה ובו נתונים על תביעת הרגל הפחמנית, צריכת המים, צריכת דלק המאובנים וכן זיהום המים שהתלווה ליצור הפריט. בהמשך יתווספו נתונים על ההשפעות הסביבתיות של כל אחד מהמפעלים שיצרו את הפריטים. הנתונים מועברים מהחברה אל גוף חיצוני בלתי תלוי אשר בודק את המידע ומאמת אותו.

הייחודיות של דף ציונים זה, אשר פותח על ידי חברה ללא מטרות רווח הוא בסטנדרטיזציה שהוא יוצר, אשר מאפשרת השוואה בין מוצרים שונים מחברות שונות. כיום, כל חברה בוחרת אילו נתונים להציג וכיצד להציג אותם כך שצרכנים לא יכולים לבחור על סמך השוואה בין המותגים.

בשלב זה H&M היא אחת החברות הראשונות להוסיף את דף הציונים לפריטים נבחרים באתר ולדבריהם השימוש בו יתרחב בשנה הקרובה. חברות אחרות יצטרפו גם הן בחודשים הקרובים. שקיפות מהסוג הזה עשויה להפעיל לחץ על יצרנים להציע מוצרים שפחות מזיקים לסביבה ולעודד חדשנות ויצירתיות בתחום. לכתבה המלאה>

במבט ראשון, זה מדהים לראות את הפנים והגוף של השחקנית המפורסמת אנג'לינה ג'ולי, עטופים בדבורים, השחקנית הצטלמה כך כחלק מהתגייסותה לתכנית הפועלת לשימור בתי גידול של דבורים, והכשרת נשים יזמיות בתחום הכוורנות.

חשוב להכיר את האיזון העדין בין בני האדם לבין החרקים המאביקים, להם אנו זקוקים בשביל המזון שאנו צורכים ואת החשיבות שבהגנה עליהם.

יותר משליש מהאדמות החקלאיות ברחבי העולם תלויות בחרקים מאביקים בהליך הגידול של חלק רב מהמזון. על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. שלושה מכל ארבעה גידולי מזון מיועדים לצריכה של בני אדם. לא מדובר רק בפירות, אגוזים וירקות; דבורים, שהן חלק מקבוצת החרקים המאביקים, מאביקות גם אלפלפה הנצרכת על ידי בקר, ומאביקות גם גידולים המשמשים לבגדים ולתרופות.

דבורים הן חלק הכרחי באספקת המזון שלנו, והן חיות תחת איום מצד טפילים, חומרי הדברה, אובדן בתי גידול ושינויי האקלים. זו אחת הסיבות שאנג'לינה ג'ולי חברה לתכנית המכשירה נשים להיות יזמיות בתחום הכוורנות, ולהגן על בתי גידול טבעיים של דבורים ברחבי העולם. לקריאה נוספת על הפרויקט לשמירה על הדבורים והעצמת נשים, היכנסו לכתבה>

 PHOTOGRAPH BY DAN WINTERS, NATIONAL GEOGRAPHIC

כולנו כבר יודעים כי חשיפה לקרינת השמש מגבירה את הסיכון לסרטן, אך רובנו לא יודעים כי בשוק קיימים שלושה סוגים עיקריים של מסנני קרינת שמש והם לא נבראו שווים. שלושת הסוגים הם: מסננים שהחומר הפעיל בהם הוא מינרלי, מסננים שהחומר הפעיל בהם הוא כימי ומסננים שמשתמשים בשילוב של השניים. המסננים הנפוצים ביותר להגנה מפני השמש הם הקרמים הכימיים. מרבית המחקרים בתחום מעידים כי מוצרים אלה בטוחים פחות לבריאותנו ממוצרים מבוססי מינרלים. ישנן עדויות כי כימיקלים המשמשים במוצרים אלה (בין אם כחומר הפעיל ובין אם לא) מחקים את פעילות ההורמונים בגופינו ומתערבים בפעילות מערכות אלה.

היעזרו בטיפים להלן בחשיפה הבאה לשמש, והשתמשו בקישור הראשון המופיע בתגובות לקריאת סקירה על מסנני קרינה שניתן למצוא בישראל.
**חשוב ביותר לזכור כי להגנה מפני קרינת השמש יתרונות העולים על החשש מפני הנזקים הנגרמים מחשיפה למרכיבים שבמסנני הקרינה. הקפידו תמיד להשתמש במסנני קרינה והגנו על עצמכם ועל ילדיכם**

עשו:

• העדיפו תכשירי הגנה מבוססי מינרלים כגון zinc oxide או titanium dioxide (ובעברית: זינק אוקסיד/אבץ או טיטניום דיאוקסיד).
• העדיפו תחליבי הגנה או תכשירים שניתן למרוח בעזרת רולר, על פני תרסיסים.
• מרחו את תכשיר ההגנה 15 דקות לפני החשיפה לשמש ומרחו שוב על פי הוראות השימוש.
• דאגו שמבוגר ימרח את קרם ההגנה על הילדים ולא שימרחו אותו בכוחות עצמם.
• במידה ונעשה שימוש בו זמני של קרם הגנה ותכשיר דוחה יתושים, השתמשו בקרם הגנה לפני השימוש בדוחה יתושים. המתינו 10-5 דקות אחרי השימוש בקרם ההגנה.
• השתמשו בביגוד קל ואוורירי ובכובע על מנת להגן על עורכם.
• צאו לשמש בשעות היום המוקדמות או המאוחרות והימנעו משהייה בחוץ בשעות בהן הקרינה חזקה במיוחד.

אל תעשו:

• הימנעו מתכשירי הגנה המבוססים על מסנני קרינה כימיים עם החומרים הפעילים: oxybenzone, octinoxate או methythiazolinone (ובעברית: אוקסיבנזון, אוקטינוקסט).
• הימנעו משימוש בתכשירי הגנה עם SPF הגבוה מ-50.
• הימנעו מתכשירי הגנה בתרסיס שכן תרסיס חודר בקלות רבה יותר לאברי הנשימה.
• הימנעו משימוש בתכשירי הגנה על תינוקות מתחת לגיל 6 חודשים.
• הקפידו שלא לחשוף אותם לשמש.
• הימנעו משימוש בקרם הגנה המשלב דוחה יתושים.

לקריאה נוספת:
 Clearya
CEHN

מחקר חדש שנערך בארה"ב בחן את תכולת האבק ב-46 דגימות ממבנים שונים ומצא בכולן כימיקלים המשבשים את פעילות המערכת האנדוקרינית. חשיפה לכימיקלים מקבוצה זו נקשרה לפגיעה בפוריות, פגיעה בהתפתחות עוברית, סרטן, סוכרת והשמנת יתר.

כימיקלים ממשפחת ה-PFAS הופכים מוצרים כגון שטיחים וכלי מטבח לדוחי שמן ומים וכימיקלים מעכבי בעירה נועדו להאט את קצב התפתחות השריפה ומוספים למוצרי אלקטרוניקה, מזרונים ורהיטים, על אף הספק הקיים בנוגע ליעילותם. כימיקלים מקבוצות אלה נמצאים בדמם של מרבית בני האדם בעולם, וממצאי המחקר הנוכחי עוזרים להסביר כיצד הם מגיעים לגופינו. הכימיקלים הללו, שמצויים בחפצים רבים ברחבי הבית והמשרד, אינם נשארים במקום שיועד להם. הם משתחררים אל האוויר ונמצאים באבק אותו אנו נושמים. לדברי אחת מהחוקרות הראשיות האדם הממוצע בולע 20 מיליגרם אבק ביום. כך, בכל רגע נתון אנו נחשפים למגוון רחב של כימיקלים שלהם השפעה מזיקה למערכות הגוף השונות.

בשנים האחרונות מספר מצומצם של חברות מסביב לעולם בחרו להפסיק לשווק מוצרי טקסטיל, ריהוט ושטיחים המכילים חלק מהכימיקלים הללו. מחקרים שבחנו את תכולת האבק בחדרים עם ריהוט מסוג זה מצאו בהם ריכוזים נמוכים יותר של מזהמים. אולם, על מנת לצמצם את החשיפה לכימיקלים מסוכנים אלה ולהגן על בריאות הציבור, אסור להשאיר את הבחירה בידי החברות אלא דרושה רגולציה המחייבת מעבר לאלטרנטיבות בטוחות.

לכתבה מלאה>

במה הייתם בוחרים, חיים קלים או חיים בריאים?

זו בדיוק הבחירה שבפניה אתם ניצבים כשאתם משתמשים במוצרים כמו מחבת הטפלון ואריזת הפופקורן למיקרוגל. קבוצת כימיקלים שנמצאת בעשרות אלפי מוצרים תמימים למראה, מקנה למוצרים אלה את תכונות העמידות לשמן ולמים. אולם, חשיפה אליהם עלולה לפגוע בהתפתחותם של עוברים וילדים, לגרום לסרטן, מחלות לב ולדיכוי פעילות המערכת החיסונית.

כימיקלים מהמשפחה קיימים מאמצע המאה הקודמת ומאז הם מצאו את דרכם למי השתייה, קרקעות, גופי מים, מזון, בעלי חיים וגופם של בני אדם, מסביב לעולם. הכימיקלים כה עמידים בפני פירוק שהם נשארים בסביבה, למעשה, לנצח. כיום כבר ידוע שהכימיקלים הללו נמצאים בגוף של רובנו, שהם מגיעים לעובר דרך השלייה וכן מצטברים בגופם של תינוקות יונקים דרך חלב האם.

לצפייה באינפוגרפיקה>

תרכובות פרפלואורואלקיליות ופוליפלואורואלקיליות (PFAS) נמצאות במי הברז ובתוצרת שבה אנו משתמשים להכנת ארוחת הערב, במחבת שאיתו אנו מבשלים את הארוחה, בנייר האפייה שעליו אנו אופים את הקינוח ובנייר האלומיניום שאיתו אנו אורזים את שאריות המזון.

משפחת הכימיקלים הזו, הכוללת כ-4,700 תרכובות, הופכת אלפי מוצרים הנמצאים בשימוש יומיומי לדוחי שמן, דוחי מים ודוחי כתמים. בין המוצרים הללו אפשר למצוא גם חוט דנטלי, ביגוד והנעלה, ספות ושטיחים, ציוד קמפינג, פלאפונים, אריזות מזון מהיר ועוד מוצרים רבים אחרים. החשיפה ל-PFAS נמצאה קשורה לבעיות בריאות קשות כגון סרטן, מחלות לב, מומים מולדים, מחלות כבד ופגיעה במערכת החיסון.

כתב מוטרד אחד החליט לבדוק עד כמה הוא וחתול המחמד שלו, לינג-לינג, חשופים לכימיקל המסוכן וגילה תוצאות מטרידות. הריכוזים בדמם נמצאו גבוהים יחסית ובעלי פוטינציאל לגרום נזק לבריאות בהמשך חייהם. לעיתים קרובות הנזקים הנגרמים מחשיפה לכימיקלים רעילים אינם מידיים אלא מתגלים רק שנים מאוחר יותר.

אך מהיכן הגיעו הכימיקלים הללו לדמם?
השימוש בכימיקלים ממשפחה זו הוא כל כך נפוץ שכמעט בלתי אפשרי לאתר מקור חשיפה אחד. כימיקלים אלה זולגים מהמוצרים המצויים בסביבת הבית, אל האוויר והאבק, ואנו שואפים אותם, בולעים אותם או שהם נספגים בעורנו. תינוקות זוחלים וחיות מחמד חשופים במיוחד ל-PFAS שמקורם באבק. חלק מהמוצרים שמכילים כימיקלים מהמשפחה, מושלכים לאשפה, מגיעים למטמנות אשפה ומשם זולגים לאדמה, למקורות המים ולשרשרת המזון. משם, הדרך בחזרה אל גופינו קצרה. בנוסף, לכימיקלים אלה לוקח זמן רב להתפרק והם מצטברים בגופינו או בסביבה, כך שריכוזים שנמדדים בדמנו בהווה יכולים להיות תוצאה של חשיפה מאתמול או מלפני שנים רבות.

מציאות זו דורשת הפסקה של השימוש בכימיקלים אלה. חלק מרשתות השיווק בארה"ב הפסיקו למכור מוצרים נבחרים המכילים כימיקלים אלה ופעולה נרחבת דומה, דרושה.

לכתבה המלאה>

תמונה מתוך הכתבה

קבוצה בינלאומית של מדענים קוראת להקמת גוף שיפקח על ההשפעה הסביבתית של פסולת וכימיקלים בדומה לגופים קיימים שמפקחים על נושאים סביבתיים אחרים בהם הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC), והפלטפורמה המדעית-מדינית הבין-ממשלתית בנושא מגוון ביולוגי ושירותי מערכות אקולוגיות (IPBES).

הגוף המדעי-מדיני יבצע הערכות מדעיות, יזהה נושאים בעייתיים בתחום, יחבר בין קובעי מדיניות למדענים, ויהווה בסיס לפעולות בנושאי כימיקלים ופסולת. אחד מהמדענים העומדים מאחורי היוזמה אומר כי "יש צורך בשיתוף פעולה בינלאומי כדי לטפל בבעיות החורגות מגבולות טריטוריאליים, כגון מתכות כבדות, מזהמים אורגניים ופסולת פלסטיק."

בכתבה הועלו מספר סיבות לחשיבות של גוף כזה; כיום, קיים מספר קטן ומוגבל של גופים העוסקים בנושא, והקהילה הבינלאומית לא מתפקדת כמו שצריך בכל הנוגע לממצאים חדשים והתגובה אליהם. בעיה נוספת שקיימת היא תקשורת חד כיוונית שבה התפתחויות מדיניות לא מועברות לקהילה המדעית, וכן מעורבות נמוכה מדי של הקהילה המדעית. בנוסף, אין מאמץ המדיני-מדעי מתואם להתמודדות עם ההשלכות שבשימוש וחשיפה לכימיקלים אלו. גוף עצמאי ורשמי יוכל מצד אחד ליידע את מקבלי ההחלטות והציבור על המצב הקיים, ולחקור כיצד אפשר לשפר את המדיניות הקיימת למען שיפור הבריאות, שכן ממשלות בודדות לא יכולות לפקח באופן יעיל על כימיקלים חדשים והשימוש בהם.

לכתבה המלאה>