ארכיונים: News

בספרות הרפואית מוצגים קשרים רבים בין ההרגלים היום-יומיים שלנו, לבין הסיכון לפתח מחלות שונות. קשרים כאלה אינם יכולים להוכיח סיבה ותוצאה בעצמם, אבל לפעמים הקשר כה חזק ועם ראיות כה משכנעות, שקשה להטיל ספק כי האחד גורם לשני. הקישור של עישון סיגריות לסרטן ריאות הוא דוגמא קלאסית לכך. למרות טענות תעשיית הטבק שאין הוכחה חד משמעית שעישון הוא הגורם לסרטן מסוג זה, אוסף הממצאים הנרחב מקשה להטיל ספק בחוזק הקשר בין השניים. באופן דומה, על סמך עדויות נרחבות שהוצגו על ידי ארבעה מומחים בספר חדש, נראה כי לא ניתן להכחיש קשר סיבתי בין מקרים מסוימים של מחלת פרקינסון לבין חשיפה קודמת לכימיקלים רעילים מסוימים. ב- 25השנים האחרונות שיעורי השכיחות של פרקינסון בעולם, עלו ב -22 אחוזים. משנת 1990 עד 2015, מספר האנשים הסובלים מהמחלה בעולם הכפיל את עצמו: מ -2.6 מיליון ל -6.3 מיליון, והוא צפוי להגיע ל -12.9 מיליון עד 2040. מחברי הספר כינו את השכיחות הגוברת של מחלת הפרקינסון "מגפה מעשה ידי אדם". שכיחות המחלה גדלה בצמוד לצמיחת התיעוש בעולם ועלתה באופן דרמטי עם השימוש בחומרי הדברה, וכימיקלים רעילים למשל, טריכלורואתילן [trichloroethylene או TCE] שנמצא בשימוש נרחב בתעשייה, בין היתר כחומר ממס וכמסיר שומני, נמצא קשור למחלת הפרקינסון. חומר ההדברה Paraquat המשמש להדברת שדות חקלאיים, עלול להגביר את הסיכון לחלות בפרקינסון ב150 אחוז. החומר נאסר לשימוש ב 32 מדינות, כולל סין, אך לא בארצות הברית. TCE וParaquat נאסרו לשימוש לפני שנים בהולנד, ומאז שכיחות מחלת הפרקינסון שם ירדה. חומר הדברה נוסף, רוטנון (rotenone), נמצא קשור לסיכון מוגבר לחלות בפרקינסון בקרב חקלאים ובמחקרי מעבדה נמצא מזיק לתאי עצב. מחקר תאומים חלוצי הראה כי לחשיפה סביבתית תפקיד משמעותי יותר בסיכון לחלות בפרקינסון, בהשוואה לנטייה גנטית, בקרב חולים מעל גיל 50. מחלת הפרקינסון היא מחלה פרוגרסיבית, המאופיינת ברעידות, נוקשות, תנועות איטיות, קושי בהליכה ובעיות איזון. היא עלולה לגרום לאובדן ריח, עצירות, הפרעות שינה ודיכאון. ישנן תרופות שיכולות להקל על הסימפטומים, אך עדיין אין לה מרפא. החולים בה עלולים לסבול מהחמרה הדרגתית בסימפטומים במשך עשורים. ההידרדרות זו יוצרת עומס עצום על המטפלים בחולים, והמחלה מייצרת נטל כלכלי אדיר. הכרה במעורבותם של גורמים סביבתיים בהתפתחות המחלה ובשכיחותה הגוברת באוכלוסייה, צריכה להיות הצעד הראשון במאמצי צמצום התחלואה בה. לכתבה המלאה>

מה הדבר הראשון שצריך לדאוג לגביו כשמסתכלים על אריזת המזון שהזמנו ממסעדה? לשם שינוי, לא מדובר בנגיף הקורונה.המדע העכשווי קובע שהסיכון להדבק במחלה ממגע עם אריזות אלה הוא פעוט. ממה כן עלינו לדאוג? מכימיקלים רעילים שנמצאים בעטיפת ההמבורגר או בקופסת הסלט שלכם. כך קובע דו"ח חדש שפורסם על ידי שני ארגונים המקדמים צרכנות בטוחה בארה"ב. בבדיקה שנעשתה, נמצאו כימיקלים ממשפחת הפרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) באריזות של מספר רשתות מזון מהיר מובילות, בהן מקדונלד'ס. גם בקערות הנחשבות "ידידותיות לסביבה" נמצאו רמות גבוהות מאד של PFAS. לעומת זאת, באריזות קרטון, הכימיקלים המזיקים לא נמצאו, באופן המרמז כי כימיקלים אלו לא הכרחיים לייצור אריזות מזון.

PFAS הם משפחת כימיקלים סינתטיים דוחי שמן ומים, שאינם מתפרקים בסביבה, כך שהם נותרים בה שנים ארוכות מאוד. בשנת 2000 שני כימיקלים ממשפחה זו נאסרו לשימוש בארה"ב, אך התעשייה מנצלת חורים בתקנות הנוגעות לשימוש ב- PFSA, וממשיכה לייצר כימיקלים מאותה משפחה, שמזיקים באותה מידה אבל עדיין לא אסורים בחוק. השפעתם המזיקה של כימיקלים חדשים נבדקת רק לאחר כניסתם לשימוש בשוק, כך שהנזקים מתגלים רק אחרי שהציבור כבר נחשף לכימיקלים. מדיניות ייצור זו צריכה להשתנות. PFAS קיימים במגוון מוצרים שאנו רוכשים: כלי בישול, טלפונים סלולריים, שטיחים, בגדים ורהיטים עמידים בפני כתמים, מים ושומן וכן באריזות מזון. מזונות שומניים כמו המבורגרים, צ'יפס ועוגיות, הם המועמדים העיקריים להיעטף בעטיפות המיוצרות עם PFAS.

ישנן עדויות רבות בנוגע לנזקים ש- PFAS עלולים לגרום לגוף. מחקרים בעשור האחרון מצאו כי חשיפה ל- PFAS קשורה לנזק לכבד, בעיות במערכת החיסון, סרטן ושיבושים בפעילות המערכת האנדוקרינית – פגיעה בתהליכים ההורמונליים הטבעיים של הגוף, כגון תהליכי ההתפתחות והרבייה. הנזק הנגרם מכימיקלים אלה ממשיך גם לאחר השימוש במוצרים. האריזות המושלכות לאשפה, מזהמות מי שתייה, מזון ואוויר, כך שגם אם נמנע מלצרוך מוצרים המכילים PFAS, הכימיקלים עושים את דרכם לגופינו דרך הסביבה.

אז מה ניתן לעשות? הכוח נמצא אצל הצרכנים. ציבור שמודע לסכנות שבחשיפה לכימיקלים ממשפחת ה- PFAS יכול להפעיל לחץ על היצרנים לשנות את מדיניות היצור. הציבור יכול להצביע בכיס ולהשתמש ברשתות החברתיות על מנת למקד את הלחץ על רשתות שיווק להפסיק את השימוש בכימיקלים אלה במוצריהן. פעולות שכאלה נשאו פרי בעבר, למשל, בהפסקת השימוש ב- BPA בקבוקי תינוקות. 

לכתבה המלאה>

סקירה חדשה שנערכה על עשרות מחקרים מציגה יותר מעשור של ראיות הקושרות בין זיהום אוויר וחשיפה לחום ובין סיכון מוגבר ללידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ולידה שקטה. הסקירה ניתחה 32 מיליון (!) לידות שתועדו ב- 68 מחקרים. ב- 84% מהמחקרים זיהום אוויר וחשיפה לחום נמצאו כגורמים מסכנים. כשאנשים חושבים על ההשלכות של שינויי אקלים הם נוטים יותר לחשוב על מזג אוויר קיצוני ואסונות טבע. אולם בנוסף לכך, שינוי אקלים מחמיר את זיהום האוויר. רק לעיתים רחוקות אנשים חושבים על השלכות נרחבות ושכיחות יותר של שינויי האקלים מסוג זה העלולות לפגוע בהריון. לדעת החוקרים, ממצאי הסקירה המדאיגים אמורים לעודד כל הורה להצטרף למאבק כנגד משבר האקלים. שינויי האקלים מהווים איום רציני על נשים בהיריון, ואתגר לבריאות הציבור כולו, מכיוון ששינויים אלו קשורים להחמרת מחלות קרדיולוגיות, מחלות נשימה, בריאות הנפש וחשיפה למחלות זיהומיות. נשים הרות ועוברים מתפתחים חשופים במיוחד להשפעות אלו.לכתבה המלאה>

מגפת הקורונה הגבירה את החשיפה לכימיקלים במוצרי ניקיון, חיטוי והיגיינה (בארה"ב, למשל, דווח על עלייה של 20% בכמות הפניות הקשורות לחשיפה לחומרי ניקוי וחיטוי שהתקבלו במרכזי בקרת ההרעלות). שימוש לא נכון ולא בטוח במוצרים אלה יכול להוביל להשפעות רעילות שעלולות להיות מסוכנות לא פחות מוירוס הקורונה עצמו. לצד הסכנה שבשימוש לא נכון במוצרים אלה, עומדת שאלת האסדרה של המוצרים המשווקים לצרכן. כיום, באיחוד האירופי ניתן לשווק חומרי חיטוי רק לאחר שנבדקו וזכו לאישור הרשויות, ואילו בישראל מוצרים אלה משווקים לצרכן ללא אסדרה. עד שהמוצרים יעברו בקרה, על מנת להפחית שימוש לא תקין במוצרים אלו, ולמנוע חשיפה כימית מיותרת מומלץ מאד לקרוא ולעקוב אחר ההוראות שעל התווית, להשתמש רק במים בטמפרטורת החדר, להימנע מערבוב חומרים כימיים, ולהגן על העיניים והעור. בנוסף יש לאוורר את הבית בצורה טובה בעת הניקוי ולהרחיק את החומרים הללו מילדים. לכתבה המלאה>

מספר גדול של כימיקלים הנמצאים במוצרי היומיום בהם אנו משתמשים בהם חומרי הדברה, מעכבי בעירה ומוצרי פלסטיק מסוימים, נמצאו קשורים למגוון רחב של בעיות בריאות כמו פגיעה בפוריות, סכרת ופגיעה בהתפתחות המוח, כך קובעת סקירה חדשה של מאות מחקרים שפורסמו בחמש השנים האחרונות. אחת מקבוצות כימיקלים אלו היא קבוצה שפוגעת בפעילות ההורמונים בגוף, והכימיקלים בה נקראים כימיקלים משבשי המערכת האנדוקרינית (EDCs). הקבוצה כוללת, בין היתר, את משפחת הכימיקלים הפרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS), המצויים, למשל, במחבתות ובביגוד עמיד במים, וכן את משפחת הביספנולים, המצויים במוצרי פלסטיק רבים. חשיפה ל- EDCs המצויים במוצרים תעשייתיים וביתיים, נקשרה בעבר להשמנת יתר, ולבעיות במערכת הרבייה הנשית כמו אנדומטריוזיס, ותסמונת השחלה הפוליציסטית, גורם משמעותי לאי פוריות. בסקירה שפורסמה לאחרונה נמצאו ה- EDCs קשורים ל- 17 בעיות בריאות נוספות. ממצאים חדשים למשל, מצביעים על קשר אפשרי בין ביספנולים , PFAS, וחומרי הדברה מסוימים, לפגיעה בזרע. ממצאים נוספים, קושרים בין בעיות נוירולוגיות וקוגנטיביות כמו אובדן IQ והפרעות קשב וריכוז ובין חשיפה למעכבי בערה ולכימיקלים הנמצאים בחומרי הדברה. במסגרת הסקירה החוקרים בחנו גם את התקנות שקיימות כיום בארה"ב ובאירופה ונועדו להגן על הציבור מפני חשיפה לכימיקלים אלה. מסקנת החוקרים, כתוצאה מסקירה זו, היא שבעוד שהמחקר בתחום התקדם, הרגולציה נשארה במקום ויש לעדכנה. לדברי החוקרים, אמנם יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע באופן חותך את הקשר הסיבתי בין הכימיקלים הללו לבעיות הבריאות. אך הקשר קיים, וכבר עכשיו הציבור משלם בבריאות בעקבות החשיפה לכימיקלים אלו, גם במקרים בהם החשיפה היא למינונים נמוכים. לכתבה המלאה>

בגיליון החדש של ניוזלטר הקרן לבריאות וסביבה:

כיצד גישת האקספוזום תורמת לזיהוי החשיפות הסביבתיות המגבירות את הסיכון להשמנת יתר בילדות? מהו המקור המרכזי לזיהום אוויר בתוך הבית, ומהן הסכנות הכרוכות בחשיפה אליו? מה מלמדים אותנו ימי קורונה על תהליך הפרסום של ממצאים מדעיים? ואילו אתגרים כלכליים מזמנים לנו שינויי האקלים? כל זאת לצד פרסומים חדשים ואירועים קרבים.

לקריאת הניוזלטר המלא>

השבוע (1.8) צוין יום סרטן הריאות העולמי. סרטן ריאות נגרם, כאשר תאי הריאות משתנים, או עוברים מוטציה. במשך עשורים, חוקרים ניסו להבין מה גורם לתאים לעבור מוטציה וגיבשו מספר גורמים, לרבים מהם יש אפקט סינרגטי. כלומר, הסיכון בלפתח סרטן ריאות גדל ככל שנחשפים ליותר גורמים, למשל עישון וחשיפה באופן קבוע לגז ראדון, מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן ריאות ביחס לסיכון בחשיפה לרק אחד מגורמים אלו.

רוב האנשים חושבים שרק מעשנים לוקים בסרטן ריאות אך האמת היא שישנים גם גורמים סביבתיים לסרטן ריאות. בין גורמים אלו מצויים חשיפה לעישון פסיבי, לזיהום אוויר, לגז ראדון ולחומרים רעילים בסביבת הבית והעבודה. עישון פסיבי מתרחש כאשר אדם שאינו מעשן שואף לריאותיו עשן מסיגריות או מוצרי עישון אחרים שמעשנים אנשים בסביבתו. העשן הנפלט לאוויר ממוצר העישון והמעשן עצמו הוא תערובת של חלקיקים מוצקים וגזים המכילים כימיקלים רעילים. בקרב מבוגרים החשיפה לעישון פסיבי מעלה את הסיכון לסרטן ריאות. זיהום אוויר, שהינו תערובת של חלקיקם זעירים הנמצאים באוויר שאנו נושמים עלול לגרום לסרטן ריאות. עדויות מראות כי חלקיקים המגיעים לאוויר מפליטת משאיות דיזל, תחנות כוח, ועשן שריפה מגדילים את הסיכון לסרטן ריאות. כדי לצמצם את החשיפה לזיהום אוויר, מומלץ להימנע מפעילות גופנית בחוץ בימים בהם איכות האוויר לא טובה. בימים בהם יש שריפה בחוץ, הישארו בפנים. עוד גורם סביבתי, הוא הסכנה שבחשיפה לכימיקלים מזיקים כמו אסבסט, ארסן, קדמיום וניקל. בני האדם שואפים אותם כמזהמי אוויר מפליטות של תחנות כוח, מפעלים תעשייתיים, ובסביבת העבודה שלהם.

לכתבה המלאה>

אורבניזם טקטי היא טכניקה לעריכת שינויים זמניים בסביבה העירונית, הניתנים ליישם בזריזות ובעלות נמוכה לטובת שיפור החיים של התושבים. ישנם מספר פתרונות מהירים ומומלצים ליישום בערים, שיכולים להאט את התפשטותו של וירוס הקורונה, ולשפר את בריאות הציבור באופן כללי. בין הפתרונות המוצעים ניתן למצוא הרחבת מדרכות ושבילי אופניים, התאמת רמזורים, תמרורים ומהירות נסיעה כך שיתנו העדפה להולכי רגל ורוכבי אופניים ויעבדו בצורה אוטומטית (ללא צורך ללחוץ על כפתור), התאמת פארקים ומרחבים ציבוריים לשמירת כללי הריחוק החברתי, התאמת תחבורה ציבורית מבחינת הקפדה על חיטוי וכללי ריחוק חברתי, ריכוז נתיבי כלי רכב פרטיים ברחובות מסוימים במטרה ליצור אזורים נקיים ממכוניות, התאמת עסקים חיוניים לקבלת קהל, מתן אפשרות לבצע בדיקת קורונה גם ללא הגעה ברכב פרטי והתאמת מקלטים ושירותים לחסרי בית. פתרונות אלו לא רק יסייעו בהגבלת התפשטות הנגיף אלא גם יתרמו לשיפור איכות האוויר בעיר ולהפחתת רמות הרעש, הם יעודדו פעילות גופנית, יפחיתו את הסיכון לתאונות דרכים, ויתרמו לרווחה הנפשית של התושבים. יתרונות נוספים של אורבניזם טקטי, הם שהוא מאפשר קידום שוויון חברתי, ועשוי להפחית את העומס על שירותי הבריאות, על ידי מתן עדיפות לצרכים הבריאותיים של אוכלוסיות רגישות ושל עובדים חיוניים. לכתבה המלאה>

כשענקית הכימיקלים והתרופות הגרמנית, באייר קנתה לפני שנתיים את חברת מונסנטו, היא ידעה שהיא רוכשת גם את קוטל העשבים המוכר ביותר בעולם הנקרא Roundup. מה שהיא לא צפתה לקבל, זה סערה משפטית על בסיס הטענות שהכימיקל גורם לסרטן. כעת החברה מתמודדת עם עשרות אלפי תביעות הקושרות את קוטל העשבים לסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין. לאחר תהליך משפטי, החברה הגיעה לאחת מעסקאות הפשרה הגדולות ביותר שנחתמו אי פעם במשפט האזרחי בארצות הברית.

במסגרת ההסכם, באייר תשלם יותר מ-10 מיליארד דולר כדי ליישב את הטענות הרבות כנגדה, מצד אזרחים שטוענים כי בריאותם נפגעה מחשיפה לקוטל העשבים, תוך כדי שהיא תמשיך למכור את המוצר ללא הוספת תווית אזהרה. מעבר לסגירת התלונות הקיימות, החברה הקציבה במסגרת העסקה מיליארד ורבע דולר ליישוב תלונות דומות במידה וכאלה יופנו כלפיה בעתיד ולהקמת פאנל מומחים שידון בשתי שאלות קריטיות בנוגע לגלייפוסט (החומר הפעיל בראונדאפ): האם הוא חומר מסרטן, ואם כן, מהי רמת החשיפה המסוכנת?

גלייפוסט נרשם כפטנט לקוטל עשבים בשנת 1974, אולם המוצר תפס תאוצה ברחבי העולם רק לאחר שבשנת 1996 חברת מונסנטו פיתחה זרעים מהונדסים גנטית שאפשרו לגידולים לשרוד את ההדברה החריפה בראונדאפ. החקלאים אימצו במהרה את הגידולים המהונדסים ואת קוטל העשבים, שמאפשרים להם להפחית עלויות ולהגדיל את היבול. הדיון הציבורי בנוגע למוצר החל בשנת 2015 כאשר הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן הודיע שגלייפוסט הוא גורם המוכר כמסרטן סביר בבני אדם. רשויות כגון מכון הבריאות הלאומי והסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית, טוענות שאין סכנה בשימוש במוצר. יחד עם זאת, מדינות רבות בעולם החליטו לאסור את השימוש בו באופן מוחלט או חלקי, ויש הטוענים שהמידע עליו מבססות הרשויות את טענתן אינו מספיק מהימן. לכתבה המלאה>

מזה זמן רב, ארגון הבריאות העולמי מחזיק בעמדה שנגיף הקורונה מתפשט בעיקר באמצעות טיפות גדולות יחסית שלאחר שהן נפלטות נופלות במהירות לרצפה, וההנחיות שניתנו לצמצום התפשטותו, ניתנו על סמך עמדה זאת. אולם, לטענת חלק מהמדענים אופן התפשטות הנגיף ברחבי העולם מצביעה על כך שהנגיף מדביק לא רק באופן טיפתי, אלא נשאר לאורך זמן באוויר בחללים סגורים, ומסוגל להדביק את מי שבאזור. טענה זו מדגישה את חשיבות נושא איכות אוויר הפנים והחשיבות בהבנת תנועת מזהמים בחללים סגורים. לאחרונה 239 מדענים מ-32 מדינות, חתמו על מכתב לארגון הבריאות העולמי בו הם מציגים את הראיות לפיהן חלקיקים קטנים יותר הנושאים את הנגיף עלולים להשפיע על בני אדם, וקוראים לארגון לעדכן את הנחיותיו. לטענתם, הנגיף נישא באוויר וההדבקה דרך האוויר היא אפשרית. ארגון הבריאות מחכה לראיות מוצקות יותר לטענה זו. אם אכן יוכח שהדבקה דרך האוויר היא גורם משמעותי בהתפשטות המגיפה, ההשלכות יהיו מרחיקות לכת ויהיה צורך להתמגן בצורה שונה. למשל, באמצעות הקפדה על עטיית מסיכות בחללים סגורים, גם היכן שנשמרים כללי הריחוק החברתי, הקפדת עובדי מערכת הבריאות על שימוש במסכות N95, שמסננות אפילו את הטיפות הזעירות ביותר שנפלטות, עריכת שינויים משמעותיים במערכות האוורור בבתי ספר, במוסדות סיעודיים, בתי מגורים ועסקים, ושימוש בתאורת אולטרה-סגול שיכולה להרוג חלקיקים ויראליים שמרחפים בטיפות זעירות, בחללים סגורים. מומחים רבים אומרים שארגון הבריאות העולמי צריך לאמץ את מה שחלקם מכנים "עיקרון הזהירות המונעת", כלומר לאמץ את התפיסה המחמירה ביותר בנוגע לנגיף ומבקרים את התנהלותו הזהירה והשמרנית של הארגון.

לכתבה המלאה>