אוכלוסיות רגישות בהקשר של בריאות וסביבה הן קבוצות שונות באוכלוסייה שמצויות בסיכון גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית לפתח בעיות בריאותיות בעקבות חשיפה למזהמים סביבתיים. הגורמים לרגישות של אוכלוסיות אלה נחלקים לשני סוגים עיקריים: (א) גורמים פנימיים שבדרך כלל אינם ניתנים לשינוי, כגון גיל, היריון, מגדר, מוצא אתני או שונות גנטית; (ב) גורמים חיצוניים שבדרך כלל ניתנים לשינוי, כגון מעמד חברתי-כלכלי, מצב בריאותי, הרגלי אכילה, קרבה גאוגרפית למקורות חשיפה ואורח חיים.
קבוצות האוכלוסייה המושפעות מהגורמים הפנימיים הן בעיקר עוּבּרים, פעוטות, ילדים, נשים הרות, קשישים, קבוצות עם שונות גנטית מסוימת ואנשים החולים במחלות כרוניות, כגון מחלות לב או ריאה. בקבוצות האוכלוסייה המושפעות מהגורמים החיצוניים אנשים במעמד חברתי-כלכלי נמוך (בדרך כלל בקבוצה זו שיעורי עישון גבוהים יותר, נגישות נמוכה יותר לשירותי בריאות איכותיים ותנאי עבודה מסכני בריאות), אנשים שתזונתם לקויה, אנשים המתגוררים ליד מקורות חשיפה למזהמים פוטנציאליים, כגון שדות חקלאיים, צירי תנועה ראשיים, מפעלי תעשייה או אתרים מזוהמים, וכן עובדי תעשיות עתירות כימיקלים ואנשים שאינם מתגוררים במבני קבע.
מדיניות בריאות וסביבה בישראל שואפת להגן על אוכלוסיות רגישות, ועל כן היא מתחשבת בהן בעת קביעת תקני איכות האוויר, תקנות מי השתייה ותקני איכות המזון. יתר על כן, במקרים של זיהום אוויר חריג מפרסמים המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות הן אזהרות והמלצות לציבור הרחב הן המלצות ספציפיות לאוכלוסיות רגישות. רבים מהתקנים המחייבים של מוצרי צריכה בישראל נוגעים למוצרים המיועדים לתינוקות ולילדים (צעצועים, בקבוקי תינוקות, מיטות, מזרנים, אביזרי האכלה ותכשיטי ילדים).
בתחומי בריאות וסביבה רבים בישראל הושגה התקדמות הרלוונטית לאוכלוסיות רגישות. הוכרזה רשמיות של תקנים המגבילים תכולת מתכות כבדות בתכשיטי ילדים ותכולת עופרת בצבע, ובכלל זה צבע המשמש במתקני שעשועים, ויש התקדמות ניכרת במחקרים בתחום הניטור הביולוגי המתייחסים גם לאוכלוסיות רגישות, למשל ילדים ונשים הרות (ראו בפרקים "ניטור ביולוגי" ו"כימיקלים במוצרי צריכה"). בשנת 2018 נערך במוסדות חינוך בישראל סקר לבחינת ריכוזי עופרת ומתכות כבדות במי שתייה (ראו בפרק "גורמים כימיים במי השתייה").
בחינת ההתקדמות שהושגה משנת 2017
בדוח בריאות וסביבה בישראל 2017 הוגדרו אתגרים לקידום התחום של אוכלוסיות רגישות. להלן סקירת ההתקדמות בשלוש השנים האחרונות.
שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות לקרן לבריאות וסביבה בא לידי ביטוי בפרויקטים מחקריים משותפים הרלוונטיים, בין היתר, לאוכלוסיות רגישות, לדוגמה מימון משותף של התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי, העוסקת גם בחשיפות של ילדים, בעקבות זכיית משרד הבריאות בקול קורא מטעם הקרן לבריאות וסביבה (ראו בפרק "ניטור ביולוגי"). שיתוף פעולה אחר של הקרן לבריאות וסביבה עם המועצה לשלום הילד מתמקד בקידום הצעת חקיקה להגנה על תינוקות, פעוטות וילדים מפני כימיקלים במוצרי צריכה (ראו בפרק "כימיקלים במוצרי צריכה").
שיתופי פעולה בנושאים סביבתיים הרלוונטיים לאוכלוסיות רגישות מתקיימים גם בין המשרד להגנת הסביבה ובין ארגוני החברה האזרחית. למשל, מאז שנת 2017 קיים שיתוף פעולה עם הקרן הקימת לישראל בתוכנית הלאומית "קק"ל לנשום", הפועלת להפחתת זיהומים וסיכונים סביבתיים ולשיפור איכות האוויר בישראל. התוכנית כוללת תמיכה של 390 מיליון ש"ח בארבעה מיזמים בתחומי התחבורה הירוקה, בהם השקעה בתחבורה ציבורית חשמלית, בכלי רכב היברידיים ובמסנני חלקיקים במשאיות אשפה. התוכנית עוסקת גם בתחום האנרגייה הירוקה (התייעלות אנרגטית) ובתחום התכנון (שיפוץ בתים והתקנת תשתיות לניצול אנרגייה סולרית).
פירוט המחקרים שנערכו בשנים האחרונות ותרמו לזיהוי אוכלוסיות רגישות מופיע בלוח 1.
בשנים האחרונות נערכו מעט מחקרים על שונות גנטית ואוכלוסיות רגישות. חוקרים מאוניברסיטת חיפה בדקו את הקשר בין חשיפה לעשן טבק סביבתי ושונות גנטית (פולימורפיזם של האנזים N-אצטיל טרנספראז-2) ובין הסיכון לחלות בסרטן שד בקרב נשים ערביות בישראל.1
מחקרים על אוכלוסיות רגישות בישראל
רבים מהמחקרים בתחום של בריאות וסביבה עוסקים באוכלוסיות רגישות. מרביתם מתמקדים בנשים הרות וביילודים, בילדים ובתושבים המתגוררים באזורים גאוגרפיים שונים. מקצתם עוסקים באוכלוסיות רגישות אחרות, כגון האוכלוסייה הערבית וקבוצות במעמד חברתי-כלכלי נמוך (תרשים 1 ולוח 1).
תרשים 1: פילוח המחקרים על אוכלוסיות רגישות בישראל בתחום בריאות וסביבה, 2020-2017
מקור: משרד הבריאות
לוח 1: פירוט המחקרים על אוכלוסיות רגישות בישראל בתחום בריאות וסביבה, 2020-2017
מקור: משרד הבריאות
אתגרים לשנים הבאות
באוכלוסייה בישראל ניכרת מגמת גידול של ממש, למרות משאבי הקרקע המצומצמים, ובשנים 2035- 2100 צפויה האוכלוסייה לגדול ב-48%.30 לפיכך נבנות שכונות מגורים חדשות באתרים חדשים, הן בסמיכות לשדות חקלאיים הן בסמיכות לשדות תעופה. התושבים שיתגוררו בשכונות אלה עלולים להפוך לאוכלוסיות רגישות בהקשרי בריאות וסביבה: בנייה בקרבת שדות חקלאיים עלולה להביא לחשיפה מוגברת לחומרי הדברה המרוססים מהאוויר ומהקרקע, ובנייה בקרבת שדות תעופה עלולה להביא לחשיפה מוגברת לרעש וייתכן שאף לזיהום אוויר.
לצד הגידול באוכלוסייה הכללית צפויה בשנים אלה עלייה דרמטית בשיעור האוכלוסייה הקשישה (117%). לנוכח המגמה הצפויה, ולנוכח מיעוט המחקרים בישראל על השפעות של מזהמים סביבתיים על בריאות האוכלוסייה הקשישה, נדרש איסוף נתונים על נטל התחלואה באוכלוסייה זו בעקבות זיהום סביבתי, ונדרשים צעדים להפחתת הנטל.30
מערך ניטור איכות האוויר בישראל התרחב, והוא מכסה היום אזורים גאוגרפיים נרחבים משכיסה בעבר. עם זאת, עדיין יש אזורים מיושבים, בעיקר בפריפריה, אשר אינם מנוטרים דרך קבע. עם אזורים אלה נמנים אזורי המגורים של הפזורה הבדואית בדרום הארץ. ראוי לבחון הרחבה של מערך הניטור גם לאזורים אלה.
אוכלוסיות רגישות נוספות הן קבוצות המהגרים והפליטים בישראל. אוכלוסיות אלה מאופיינות בדרך כלל במעמד חברתי-כלכלי נמוך יחסית, והן עלולות להיות חשופות יותר למזהמים סביבתיים שונים. כמו כן, יש להן נגישות נמוכה לשירותי רפואה. ראוי לשלב התייחסות לאוכלוסיות אלה בתוכניות הנוגעות לבריאות וסביבה ולצמצום חשיפה למזהמים סביבתיים.
מומלץ לשקול את הקמתה של קבוצת עבודה בין-משרדית, בין-ארגונית ובין-מקצועית כדי לבנות תוכנית התערבות לאומית על סמך הנלמד מהפרסומים בשנים האחרונות על אוכלוסיות רגישות, הן בישראל הן בעולם.