בניוזלטר החדש של הקרן לבריאות וסביבה – אילו כימיקלים זולגים אל תוך המזון שלנו מהאריזות? אילו בדיקות מתבצעות למציאת עופרת במי שתייה בארץ? מחקר חדש מראה כי השליה אינה מגנה על העובר מפני חשיפה לכימיקלים וגם דוח של האו"ם טוען כי שימוש בחומרי הדברה אינו הכרחי לצורך האכלת אוכלוסיית העולם. לניוזלטר המלא>
ארכיונים: News
-
כמה עופרת יש באיפור שלך?
מנהל המזון והתרופות האמריקני פרסם תקנות מומלצות להגבלת ריכוזי העופרת בשפתונים ובמוצרי קוסמטיקה אחרים (כגון צלליות, סומק, שמפו וקרם גוף). ההמלצה, לערך מקסימלי של 10 חלקיקים למיליון (10ppm), תואמת המלצות לתכשירים דומים במדינות אחרות ונועדה לעודד את היצרנים להבטיח שהמתכת, עליה שומעים רבות לאחרונה, לא תופיע בריכוזים מסוכנים בתכשירים המצויים בשימוש יומיומי. לקריאת הכתבה המלאה ב-TIME>
-
העופרת שנופלת בין הכיסאות
חשיפה לעופרת גורמת לבעיות רפואיות קשות כגון פגיעה בהתפתחות השכלית בילדים, בלב, בכליות ובפוריות. ובכל זאת, עבור מוצרים רבים בישראל, בהם תכשיטי ילדים, עדיין אין תקן המגדיר את ריכוז העופרת המותר. מחקר במימון הקרן לבריאות וסביבה, שבחן את הנושא, הראה כי דרושה חקיקה בתחום מוצרי הצריכה בישראל. זאת כיוון ששיטת התקינה המונהגת כיום אינה מבטיחה פיקוח מקיף מספיק על המוצרים הנמכרים לציבור.
-
"החלפה מצערת"
הורים בעלי מודעות מקפידים כיום לקנות מוצרים המסומנים ב-"ללא BPA", אך לצערנו תוית זו היא סמל לאחת מן התופעות המדאיגות של העשורים האחרונים – ושמה "החלפה מצערת".
הכוונה היא ליצרנים שנדרשים להפסיק את השימוש בכימיקל רעיל ומסוכן, ועוקפים את הבעיה במקום לפתור אותה ע"י החלפתו בכימיקל מסוכן אחר. כך, בכל פעם שכימיקל נאסר לשימוש, כימיקל אחר (או עשרות ומאות אחרים), צץ במקומו.
רעילות הכימיקלים אינה נבדקת לפני השימוש בהם – ובמקרה של BPA, חומרי הדברה, מעכבי בעירה וכימיקלים דוחי כתמים – הכימיקלים החדשים מספיק שונים מהמקור ולכן אינם אסורים על פי התקנות, אך מספיק דומים על מנת לגרום לנזק בריאותי דומה.
הפיתרון היחיד – הכרה בחשיבות בחינת הכימיקלים לפני השימוש בהם והגבלתם בהתאם למידת מסוכנותם לבריאות.
-
הרגולציה אינה עומדת בקצב
מתקפה כימית! היקף הייצור של כימיקלים תעשייתיים גדל בקצב מהיר בשעה שהעדויות לסכנה הטמונה בחשיפה היומיומית הולכות ומתרבות.
קראו את הכתבה החשובה על היקפי החשיפה לכימיקלים מזהמים, השפעתה על הבריאות והקשיים בניסיון להגן על הציבור מפניה.
בכתבה מצוטטות שתי מומחיות בתחום, ד"ר לינדה בירנבאום, מנהלת המכון הלאומי לבריאות וסביבה בארה"ב וד"ר ונדי הייגר־ברניס, טוקסיקולוגית מאוניברסיטת בוסטון.
הכתבה מדגישה את הבעייתיות שבקידום רגולציה ממשלתית על חומרים מזהמים המסוכנים לבריאות – כגון חומרי הדברה במזון מעובד, תוספים במוצרי פלסטיק (BPA) ומעכבי בעירה במזרנים.
-
מאבקה של אישה אחת בחשיפה לכימיקלים רעילים
כשגרג רנפרו רצתה להפחית את החשיפה שלה לכימיקלים רעילים היא החלה לשנות את אורח חייה, אבל בחיפושיה, לא הצליחה למצוא מוצרי איפור וטיפוח הבטוחים לבריאותה. מציאות זו הביאה אותה להקים חברה המייצרת מוצרים כאלה בדיוק ונמנעת משימוש בכימיקלים רעילים. מאז, מאבקה למען מטרה זו הביא אותה עד לגבעת הקפיטול, לא פחות ולא יותר. שם, מקדמת רפנרו לצד ארגוני בריאות וחברות קומסטיקה אחרות, עדכון לחוק המפקח על ייצור והפצה של מוצרי קוסמטיקה.
-
ועדת הסוכר היא רק הצעד הראשון
כולנו רוצים שילדינו יאכלו אוכל בריא ומזין, וכולנו רוצים להאמין שמקבלי ההחלטות דואגים לכך. ואכן, ההחלטה של ועדת אסדרת התזונה, המכונה גם ועדת הסוכר, לסמן מוצרים מזיקים, היא ללא ספק תחילתה של מהפכה בנושא. ואולם כדי להיות בטוחים שהמזון שנבחר עבור ילדינו אכן בטוח ובריא עבורם, לא מספיק לבחון את ההרכב התזונתי – יש לוודא כי אין במזון מזהמים כימיים ברמה המסכנת את הבריאות.
-
כמה חומרי הדברה אוכלים הילדים שלנו?
ילדים הם לא מבוגרים קטנים – גם כשזה מגיע לחומרי הדברה.
הכתבה הבאה עוסקת בשאלה חשובה במיוחד – האם רמת שאריות חומרי ההדברה המותרת בפירות וירקות בישראל מותאמת גם להגנה על תינוקות וילדים?
בכתבה רואיינה אורחת הקרן לבריאות וסביבה ונדי הייגר-ברנייס.
חשוב לדעת!
-
זהירות פלסטיק!
צפו בתחקיר המלא של תכנית "המערכת" עם מיקי חיימוביץ'.
התחקיר חושף עד כמה הפלסטיק, הנמצא בכל מקום ובכל כך הרבה מוצרים, מסוכן לבריאות ובמיוחד לבריאות ילדנו.
האם נוכל לשנות הרגלים ולהיגמל משימוש בפלסטיק?
-
משרד הכלכלה מתמהמה והילדים חשופים למתכות מסוכנות
למרות שמשרד הבריאות התריע עוד לפני כשנה על חוסר בתקן רשמי ומגביל במרכיבים של כלי האכלה לילדים, משרד הכלכלה גורר רגליים ומתמהמה בהכרזה ובינתיים הילדים חשופים לסכנה. תקן זה מגביל בין היתר תכולת עופרת וקדמיום במוצרים לשימוש ילדים ובטיפול בהם (סכו"ם ואביזרי האכלה).