ארכיונים: News

כבאות היא מקצוע מסוכן, וזו עובדה ידועה. מה שרבים אינם יודעים זה שהסכנות הנשקפות לכבאים במהלך עבודתם אינן קשורות רק לפציעות וכוויות, אלא גם לסרטן הנגרם מכימיקלים רעילים שהם שואפים במהלך המאבק באש. בימינו בניינים עמוסים במוצרי פלסטיק, אלקטרוניקה וריהוט המכילים מעכבי בעירה. כימיקלים אלה נועדו, כביכול, להאט את התפשטות האש אך כשהם בוערים הם הופכים לרעילים ביותר. הכימיקלים חודרים לגופם של אנשי החילוץ בשאיפה ודרך העור, ממשיכים ללוות אותם כל זמן שהם נשארים באתר השריפה או חשופים לציוד החילוץ ובסופו של דבר מחוללים שינויים בלתי צפויים בתאי ובאברי גופם. סקרים בארה"ב מראים כי שכיחות סוגי סרטן מסוימים בקרב אנשי שירותי הכבאות גבוהה בהרבה מבקרב האוכלוסיה הכללית, והכתבה הבאה עוקבת אחר המצב בשירותי כיבוי האש של העיר בוסטון וסביבתה. לכתבה המלאה>

מחקר חדש בארה"ב מצא קשר בין חשיפה לזיהום אוויר ובין ירידה ברמת הכולסטרול "הטוב" – HDL, שמפנה שומנים מסוכנים מהדם. התוצאה: סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לנחשפים לחלקיקי זיהום.

לכתבה המלאה>

פרויקט "טביעת הרגל הכימיקלית" (Chemical Footprint Project) פועל לדירוג של תאגידים על פי מידת פעילותם לטובת שימוש בכימיקלים בטוחים במוצרים ובשרשראות האספקה שלהם ופרסום הדירוג לציבור, בדומה לאינדקס טביעת הרגל הפחמנית (Carbon Footprint). הפרויקט הוקם ביוזמת ארגון Clean Production Action ואליו הצטרפו שורה ארוכה של משקיעים בינלאומיים. מטרת הפרויקט היא להעריך את התכנית העסקית של חברות ולאמוד את הסיכון החברתי והסביבתי שבה תוך שימת דגש על האסטרטגיות הנוגעות לניהול ושימוש בכימיקלים. כלי זה יסייע למשקיעים לזהות חברות שמקדמות שימוש בכימיקלים בטוחים לבריאות ולסביבה, יסייע לחברות לנהל את מדיניות הכימיקלים שלהן ולפרסם את התקדמותן בתחום, ויאפשר לציבור להנות ממוצרים בטוחים יותר ומחשיפה מופחתת לכימיקלים רעילים.

לכתבה המלאה באתר Chemicalwatch>

לאתר הפרויקט>

כושר=בריאות? לא תמיד ולא בכל האספקטים. הפעילות הגופנית הפכה לחלק מחייהם של מיליוני אנשים בעולם ואיתה צמחה תעשיית הלבשת הספורט המאופיינת בחדשנות וטרנדים. יצרני ביגוד ספורט רבים עושים שימוש בכימיקלים מקבוצת ה PFCs (פרפלורוקרבונים) המשמשים כדוחי מים וכתמים ובננו-חלקיקי כסף, שנותנים לבגד תכונות אנטי-בקטריליות שמונעות ריחות. אחדים מהכימיקלים בקבוצת ה-PFCs סווגו כ"גורם אפשרי לסרטן בבני אדם", והם עלולים לשבש את פעילות המערכת האנדוקרינית ולפגוע בפוריות. ננו-חלקיקי כסף יכולים לגרום לנזק משמעותי ל-DNA. במצב הזעה יכולת הגוף לספוג חומרים גבוהה יותר ואיתה גם סכנת החשיפה אליהם. היצרנים אינם מחוייבים להסגיר את הרכב החומרים בהם נעשה שימוש כך שהיקף החשיפה וסוגה נשאר מעורפל. אז מה עושים לפני שקונים בגד ספורט חדש? בכתבת Mako המלאה.

בתחילת השנה פרסמה הרשת מדיניות כימיקלים חדשה במסגרתה עד שנת 2020 יופסק השימוש בפתלאטים, פרבנים ופורמלדהיד במוצרי יופי וטיפוח, מוצרי תינוקות ומוצרי ניקיון הנמכרים ברשת. בנוסף, עד שנת 2022 יופסק השימוש במעכבי בעירה ובכימיקלים רב-פלואוריים (PFCs) בביגוד, שטיחים וריהוט מרופד וספקים ידרשו לנהוג בשקיפות מלאה כלפי הרשת בכל הנוגע לכימיקלים המצויים במוצריהם. ב- 2016 המתחרה וולמארט נקטה בצעד דומה. מגמת ההרחקה של כימיקלים רעילים ממוצרי צריכה ע"י רשתות קמעונאיות בקנה מידה שכזה עשויה להוביל לשינוי משמעותי בתכולת המוצרים הנמכרים בשוק כולו. פעילים בתחום מקווים כי הצעד הבא יהיה הצטרפותן של הרשתות לפרויקט "טביעת הרגל הכימיקלית" (Chemical Footprint Project) המקדם דירוג של תאגידים על פי מידת פעילותם לטובת שימוש בכימיקלים בטוחים במוצרים ובשרשרות האספקה ופרסומו לציבור, בדומה לאינדקס טביעת הרגל הפחמנית. 

לכתבה המלאה באתר Chemicalwatch>

שאלתם את עצמכם פעם איך הנייר שעוטף את הפלאפל שלכם, או הקרטון בו מגיע ההמבורגר שלכם מצליחים למנוע נזילות של רטבים ושומנים? זאת בגלל שהם מכילים או מצופים בשכבה של חומרים אורגנים מופלרים (PFAs) שהופכים אותם לדוחי מים ושמן. הבעיה מתחילה כאשר אותם PFAs, שנמצאו קשורים לעלייה בשכיחות מקרי סרטן מסוימים ולבעיות פוריות, זולגים אל תוך המזון ונכנסים לגוף שלנו. החומרים ידועים כעמידים בפני פירוק ונשארים בגוף זמן ממושך. האם ישנם תחליפים לכימיקלים אלה? כמה ממנו מצוי בגופינו? ומה מצב הרגולציה עליו בישראל? לכתבה המלאה ב-Mako.

כיום לכ- 90 אחוז מתאי הזרע של גבר צעיר שני ראשים או שני שוטונים. גם כאשר התאים תקינים במבנם הם שחיינים חלשים מאוד, סוטים מהנתיב או שוחים במעגלים. עדויות נוספות מראות כי ב- 75 השנים האחרונות חלה ירידה חדה בספירת הזרע. לפגיעה באיכות הזרע נלוות תופעות חמורות נוספות כגון עלייה במקרי סרטן האשכים במדינות רבות, במקרי טמירות האשכים ובמומים מולדים באברי המין הזכריים. 25 שנות מחקר בתחום מעידות כי גורם מכריע לכך הם כימיקלים משבשי פעילות המערכת האנדוקרינית אשר מצויים בפלסטיק, במוצרי קוסמטיקה, בחומרי הדברה, בריהוט ובמספר עצום של מוצרי צריכה אחרים. חשיפה ממושכת לכימיקלים אלו משפיעה על יכולתנו להתרבות ומומחים טוענים שקשה להפריז בהשלכות החמורות של שינויים אלה על איכות החיים והכלכלה. במקרה של איכות הזרע – צמצום חשיפה וכינון מדיניות שאוסרת על השימוש בחומרים אלו ישפיעו באופן ישיר על עתיד המין האנושי.

לקריאת הכתבה>

אילו כימיקלים משבשי פעילות המערכת האנדוקרינית נמצאים בגופכם? שבעה פעילים סביבתיים מוכרים בצרפת שהתנדבו לעזור במתן תשובה לשאלה זו סיפקו דגימות שיער לאיתור הכימיקלים המצויים בגופם. הבדיקה העלתה כי בגופם של כל הפעילים מצוי קוקטייל של כימיקלים שונים הידועים או חשודים כמשבשי פעילות המערכת האנדוקרינית (בין 36 ל68 כימיקלים לאדם) כגון: פתלאטים, ביספנולים, חומרי הדברה, וביפנילים עתירי כלור (PCBs). הבדיקה הינה חלק מסדרת סקרים הנמשכת מספר שנים ובוחנת את היקף החשיפה של האוכלוסייה לכימיקלים אלו, והממצאים ממחישים ללא עוררין את הצורך בצמצום חשיפה זו. לכתבה המלאה>

מקובל לחשוב שחתולי בית מנהלים חיי מותרות מוגנים, אבל מחקר חדש מגלה כי סכנות ביתיות כגון חשיפה לכימיקלים מזיקים לא מדלגות עליהם. בדמם של חתולים המבלים את מרבית זמנם בבית נמצאו ריכוזים גבוהים של מעכבי בעירה שאותרו גם באבק הבית ומקורם בריהוט ומוצרי אלקטרוניקה. הממצאים חשובים לאור העובדה שהתנהגותם של פעוטות דומה לזו של חתולים: גם הם מרבים להסתובב על הרצפה ולהכניס לפיהם מכל הבא ליד ולכן חשופים במיוחד לכימיקלים הידועים כמשבשי המערכת האנדוקרינית. חשיפת פעוטות וילדים לכימיקלים כאלו עלולה להוביל להשלכות בריאותיות חמורות בהמשך החיים ולכן היא מסוכנת מאוד. לכתבה המלאה>