ניוזלטר חדש לקרן לבריאות וסביבה! כיצד אפשר להשתמש בשיני חלב להבנת חשיפה למזהמים סביבתיים? סבון אנטי בקטריאלי – האם ההיגיינה שווה את הסיכון? מה המשמעות הכלכלית של חשיפה לחומרים משבשי המערכת האנדוקרינית? איפה ניתן לקבל מידע על חלופות בטוחות לכימיקלים מזיקים?
כל זאת ועוד בניוזלטר המלא
הקרן לבריאות וסביבה תארח לראשונה מושב בנושא חשיפת ילדים למזהמים סביבתיים בכנס הנגב לשלום הילד 2017.
המושב יתקיים ביום ב', 3 ביולי בין השעות 15:45-14:15 בהנחיית רן רזניק ויתמקד בנושא של חשיפת ילדים בישראל לכימיקלים במוצרי צריכה, המצב הקיים כיום וצעדים נדרשים לצמצומה.
המושב ייפתח עם הרצאה בנושא ההשפעות הבריאותיות שיש לחשיפת ילדים לכימיקלים במוצרי צריכה שתינתן על ידי ד"ר חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה.
הדוברים בפאנל יהיו ח"כ נורית קורן, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, מנהלת הקרן לבריאות וסביבה ד"ר רות אסטרין, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות מר ג'וש גולדשמיד, סגן ממונה התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה מר איגור דוסקולוביץ', ומנהלת המעבדה לכימיה וטקסטיל במכון התקנים ד"ר דליה ירום.
תכנית הכנס
אתר הכנס
כשאנחנו קונים בגד חדש אנחנו מתמקדים בגזרה ובמידה ורק לעיתים רחוקות חושבים על ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של הבדים השונים. בגידול כותנה נעשה שימוש בחומרי הדברה המחלחלים לאדמה או נשטפים למאגרי מים. במהלך ייצור ויסקוזה נעשה שימוש בפחמן דיסולפיד אשר החשיפה המתמשכת אליו עלולה לגרום לעובדים לנזקים בריאותיים ממשיים. בדים סינטטיים כמו פוליאסטר וניילון משירים חוטים במהלך השימוש והכביסה, ואלו מגיעים לשפכים ולגופי ים, מזהמים אותם ועלולים להגיע לגופם של בעלי חיים, וגידול כבשים לצמר מגביר את פליטת גזי החממה. עבור הצרכנים הפתרון הבריא והסביבתי ביותר הוא צמצום הרכישה של פירטי לבוש חדשים וקנייה של ביגוד יד שנייה.
בניגוד למוצרי איפור ומזון, מוצרי הגיינה נשית אינם מחוייבים לשאת רשימת מרכיבים על האריזה. בשנים האחרונות ארגוני נשים ובריאות קוראים לקידום השקיפות ביחס לחומרים המרכיבים את המוצרים הללו, בהן נשים משתמשות במשך לפחות שבוע בכל חודש לאורך שנים רבות. ישנו חשש כי המוצרים עלולים להכיל דיוקסינים המשמשים להלבנה ולטיהור של כותנה וויסקוזה (Rayon), שאריות חומרי הדברה ששימשו בגידול הכותנה וכימיקלים רעילים נוספים המשמשים לשיפור הספיגה, להדבקה ולבישום. עד היום בידי היצרנים הושארה הבחירה באילו כימיקלים להשתמש ולגבי אילו מהם לידע את ציבור הצרכניות החשופות להם אולם ארגוני נשים בארה"ב מנסים כיום למסד חקיקה מחייבת בנושא.
מחקר פיילוט חדש מצא קשר בין חשיפה למעכבי בעירה ובין התנהגותם של ילדים בני 3 עד 5. במסגרת המחקר ענדו הילדים צמידי סיליקון שאפשרו מדידה של רמות החשיפה לכימיקלים. ילדים שנחשפו לרמות גבוהות יותר של מעכבי בעירה הפגינו התנהגות אגרסיבית, היפראקטיבית ומרדנית יותר ונהגו בבריונות ובחוסר קשב. מחקר זה מתווסף לגוף הידע הנרחב שנצבר עד כה בדבר השפעתם השלילית של חומרים אלה על בריאות והתפתחות ילדים ועל תפקודם הקוגניטיבי. מעכבי בעירה מוספים למזרנים, ריהוט, שטיחים, מוצרי אלקטרוניקה, רכבים ועוד אך אינם נקשרים לחומר ועל כן מתפזרים לסביבה ומשם מגיעים לגופנו.
מחקר צרפתי חדש מראה כי בניגוד לאמונה הרווחת – הפחתת שימוש בחומרי הדברה דווקא מעלה את היקפי התוצרת החקלאית וגם את הרווחים של החקלאי. על פי המחקר 94% מתוך 1000 החוות החקלאיות שהפחיתו את השימוש בחומרי הדברה נהנו מאותה כמות של תוצרת חקלאית ממנה נהנו לפני ההפחתה. הפחתת השימוש בקוטלי חרקים הביאה ב-86% מהחוות דווקא לעלייה בהיקפי התוצרת החקלאית (!!) ו- 78% מהחוות הניבו אותה רמת רווחים או רמה גבוהה יותר של רווחים כתוצאה מהפחתת השימוש בכל סוגי חומרי ההדברה. החוקרים מעידים כי רבים מהחקלאים הביעו עניין בהפחתת השימוש בחומרים אלו בפרט לאור החשש מנזק בריאותי הנגרם להם כתוצאה מהחשיפה הנרחבת לחומרים.
האביב בארץ מביא איתו פריחה מלבבת אך החום והלחות מביאים איתם נמלים, תיקנים, עכבישים ויצורים נוספים. אנחנו מוצאים את עצמנו משתמשים בהרבה חומרי הדברה בבית, בגנים, בבתי הספר בגני משחקים ובפארקים. חשיפה ממושכת לרמות נמוכות של חומרי הדברה נמצאה קשורה לנזקים נוירולוגים התפתחותיים ונשימתיים והרעלה עלולה להיות מסכנת חיים. סכנות אלו גוברות בשימוש בחומרים ע"י מדבירים לא מקצועיים וע"י משתמשים לא מנוסים. באילו פעולות אפשר לנקוט כדי לצמצם את השימוש בחומרים הרעילים? כיצד ניתן לצמצם את חשיפת הילדים לחומרים אלו? כל זאת ועוד בכתבה המלאה.
דוח מבקר המדינה שפורסם אתמול מעביר ביקורת נוקבת על תפקודו של משרד החקלאות בכל הקשור לפיקוח על שאריות חומרי הדברה בפירות וירקות. על פי ממצאי המבקר, הציבור בישראל חשוף לחומרי הדברה שהשימוש בהם נאסר או הוגבל בארה"ב ובאירופה בעקבות השפעתם המזיקה לבריאות. בנוסף, מצא המבקר כשלים ממשיים בעריכת ופרסום הסקר השנתי הבוחן שאריות חומרי הדברה בגידולים. ההמלצה המרכזית של המבקר היא לחזק את שיתוף הפעולה של משרד החקלאות ומשרד הבריאות "כדי לקדם בעתיד מהר יותר הן את ביצוע ההערכה מחדש בנושא חומרי הדברה והן את עדכון הרגולציה בישראל בתחום זה. נחוץ לזרז תהליכים אלה בעיקר כדי לשמור על בריאותם של עוברים בבטן אמם, של תינוקות ושל ילדים, החשופים במיוחד להשפעתם השלילית של חומרי הדברה".
עוד בעניין זה השבוע, פורסם דוח של עמותת אדם טבע ודין המוצא כשלים חמורים במערכת הניטור של חומרי הדברה במזון. על פי הדוח כמות החריגות ברמת חומרי הדברה במזון בישראל עומדת על 12% ובשל בעיות כח אדם במשרד החקלאות לא ניתן בפועל לעצור את שיווקה של תוצרת בה התגלו רמות גבוהות מן המותר של חומרים. לכתבה על דוח אדם טבע ודין>
בכל שנה בסמוך לל"ג בעומר מתפרסמים נתונים מטרידים של ממדי זיהום האוויר הנגרם כתוצאה מהמוני מדורות הבוערות בכל פינה. נתוני המשרד להגנת הסביבה מצביעים על זיהום אוויר הגבוה פי 18 מהזיהום הממוצע ביום בהיר בחלק מהאזורים השנה החלטת משרד החינוך לדחות את החגיגות מעוררת חשש כי הבערת מדורות תתקיים גם במוצאי שבת וגם בערב יום ראשון. המשמעות היא מנה כפולה וממושכת יותר של זיהום המסכן את בריאותנו. לצד פליטת רמות גבוהות של פחמן דו חמצני וחלקיקים נשימים המצויים בעשן המדורה, לעיתים קרובות שריפה של חומרים סינטטיים כגון פלסטיק, ניילון ועץ מצופה צבע או לכה במדורה גורמת לפליטת חומרים רעילים ומסרטנים. החשופים המרכזיים לחומרים אלה הם הילדים, החוגגים העיקריים של החג, אשר פגיעים במיוחד לנזקים הבריאותיים הנגרמים מחשיפה למזהמים אלו – בהם דלקות ריאות זיהומיות חריפות, פגיעה בתפקודי הנשימה ובהתפתחות הריאות. גם בחג שומרים על הסביבה והבריאות!
