ארכיונים: News

מאמר דעה חדש של אביב לביא חושף את המחדל של ממשלת ישראל בכל הקשור למחסור המגנזיום במי השתייה בישראל, הנוצר כתוצאה משימוש נרחב במים מותפלים. על אף שבעיה זו ידועה למשרדי הממשלה מעל לעשור ועל אף שעמדת משרד הבריאות תומכת בהוספת מגנזיום למי השתייה, לא מצליחים הגופים האחראיים לנושא להגיע להסכמה ולמצוא את הכסף הנדרש לפתרון הבעיה. קראו את מאמר הדעה המלא >

לאחרונה הכריזה ענקית הקוסמטיקה לוריאל (L'Oréal) כי תחשוף את הרכב הכימיקלים בבישום במוצריה אך ללא מתן תאריך ביצוע. לעיתים קרובות כימיקלים המצויים במוצרי צריכה מוסתרים תחת המונח הכולל "בישום" (fragrance) על מנת להגן על הסודות המסחריים של היצרניות. הסתרה זו לא מאפשרת להעריך את הסכנה הטמונה בחשיפה לכימיקלים המרכיבים את המוצר שבחלקם נקשרו לסרטן ולשיבוש המערכת האנדוקרינית, ומונעת מציבור הצרכנים לערוך בחירה מודעת. לוריאל נוקטת בצעד זה לאחר קמפיין מתמשך מצד ארגוני בריאות וסביבה וצרכנים בו דרשו את חשיפת המידע. לכשתמומש ההבטחה, תצטרף לוריאל לחברות כגון יונילוור (Unilever) ופרוקטר אנד גמבל (P&G) שנעתרו גם הן לדרישות בנושא זה. לכתבה המלאה >

איך תראה אופנה עתידית בת קיימא? מדיון שנערך בנושא בפרלמנט האנגלי עולה כי מהפכה עתידית בתעשיית האופנה תחליף את סיבי הכותנה, שצורכים כמויות גדולות של מים וחומרי הדברה, ואת סיבי הפוליאסטר, המיוצרים מנפט, בסיבים המיוצרים מגבעולי בננה, בעור המיוצר מקליפות אננס ובמשי המיוצר משמרים. צבעים המשמשים כיום בתעשייה וכוללים כימיקלים רעילים כגון מתכות כבדות וממסים, יוחלפו בפיגמנטים שמקורם בצמחים ובמיקרואוגניזמים. בנוסף, יוטלו הגבלות על בגדים המשילים סיבים זעירים של פלסטיק המזהמים את הסביבה הימית והדפסות תלת מימד של בגדים מותאמים אישית ייתרו את הצורך במלאי גדול ובייצור נרחב. אם המהפכה תצליח היא תפחית משמעותית את הנזקים הסביבתיים והחברתיים של תעשיית "האופנה המהירה" אשר מפיקה כ-100 מיליארד פרטי לבוש בשנה ואחראית, על פי הערכות, לכ-8% מזיהום האקלים העולמי. לכתבה המלאה >

מאגר מידע חדש מרכז את רשימת הכימיקלים העשויים לשמש באריזות פלסטיק ומעריך את מידת מסוכנותם לבריאות האדם ואת הנזק שעלולים לגרום לסביבה. המאגר, שנוצר בפרויקט משותף של חוקרים וארגוני בריאות וסביבה, כולל כ-4,000 חומרים שונים העשויים לשמש באריזות מזון ומוצרי צריכה, כאשר המסוכנים שבכימיקלים אלה מוערכים כמשבשי המערכת האנדוקרינית, חומרים עמידים בסביבה וכאלו המצטברים בגוף האדם ובע"ח. לדברי יוזמי הפרויקט, המאגר אינו מספק רשימה מלאה של הכימיקלים המסוכנים כיוון שחלק מהמידע על חומרים אלו חסוי בשל סודות מסחריים ובכך מגביל את היכולת להעריך את מידת המסוכנות של חומרים אלו ולהגן מפניהם על בריאות הציבור. בשנה הקרובה יתמקד הפרויקט באיתור חלופות בטוחות לכימיקלים המסוכנים ביותר במאגר.

למאמר השלם אודות הפרויקט >

לכתבה מלאה בנושא >

בתחילת שנות ה-2000, עם הקמת גדר ההפרדה, הפכה שריפת פסולת אלקטרונית לאמצעי פרנסה ברשות הפלסטינית. גברים, נערים ולעיתים אף נשים וילדים צעירים מפרקים ושורפים מוצרי אלקטרוניקה שנזרקים בישראל ומועברים אל הגדה. השריפה מייצרת נחושת ומתכות אחרות הנמכרות בישראל ברווח כספי נאה, אך המחיר הבריאותי של השריפה כבד ביותר. תהליכי הפירוק והשריפה יוצרים לכלוך ופולטים כימיקלים רעילים ופיח. הללו גורמים להתפתחות של דלקות בדרכי הנשימה ולאסתמה, ומסכנים את חיי התושבים. מחקר שנערך באיזור מצא קשר בין השריפות ובין שיעורים גבוהים יותר של סרטן בקרב ילדים מקומיים, בהשוואה לילדים באיזורים אחרים בגדה ובישראל. פעילים משני צידי המתרס מנסים לקדם הקמה של סקטור חוקי לטיפול בפסולת אלקטרונית, שיהיה בטוח יותר עבור העובדים בתחום ועבור המתגוררים בסביבה. לכתבה המלאה >

גליפוסט הוא קוטל עשבים שנועד להחליף את פעולת ניכוש העשבים המאומצת ובכך לצמצם את זמן העבודה והעלות של סילוק עשבים שוטים. מה היה קורה אילו יכולנו להעזר ברובוטים לעשות את העבודה הזאת עבורנו? בימים אלה חוקרים בבריטניה מפתחים רובוטים בעלי יכולת להעריך את מצב הקרקע והמים בשדה, לבחון את נוכחותם של טפילים ומחלות, לאתר את מיקומם של עשבים שוטים ולמדוד את גודל הגידול. אב הטיפוס האחרון של קבוצת החוקרים מסוגל לזהות עד 26 מיני עשבים שונים, לאתר את האזור בו העשב מתחדש ולעצור את צמיחתו בעזרת תותח לייזר מיניאטורי, מבלי להזיק לקרקע או לגידולים שמסביבו. אפשרות נוספת שפיתחו החוקרים היא התזה ממוקדת של חומר ההדברה על העשב. אמצעי זה יכול להפחית 99% מכמות חומר ההדברה הדרושה בשגרה ובכך לצמצם את ההשפעה הסביבתית של ריסוס נרחב, להפחית את שאריות חומרי ההדברה הנותרות על המזון ולהקטין את הוצאות ההדברה עבור החקלאים. לכתבה המלאה >

מחקר שנערך ע"י נאס"א בשנות ה-80 הראה כי לצמחים יש את היכולת לטהר את האוויר מכימיקלים מחוללי סרטן כגון בנזן ופורמלדהיד. גם היום חוקרים מסויימים מאמינים כי צמחים יכולים לשמש כמטהרי אוויר יעילים, אולם חוקרים אחרים טוענים כי הצמחים המצויים בבתים ובמשרדים לעתים קרובות אינם מקבלים את כמות האור הדרושה לתהליכי פירוק רעלנים יעיל. בנוסף, לקצב תחלופת האוויר בין פנים המבנה ובין האוויר מחוצה לו יש השפעה משמעותית בהרבה מזו של הצמח על הרכב האוויר. תהיה אשר תהיה המחלוקת, חשוב לציין שקיימות ראיות רבות המצביעות על תרומתם של צמחים לסביבת המחיה, לאיכות החיים ולבריאות. קראו את הכתבה המלאה כדי לגלות עוד על השפעת הצמחים על איכות האוויר במבנים. הכתבה המלאה>

98% מהישראלים נחשפו לחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים, על פי סקר שערך משרד הבריאות במהלך 2016-2015. ריכוזי החשיפה שנמדדו גבוהים מאלה שנמדדו במדינות אחרות דוגמת קנדה, ארה"ב ודנמרק. החדשות הטובות הן שרמות חשיפה אלו נמוכות יותר מהרמות שנמדדו בסקר דומה שנערך בשנת 2011. במשרד הבריאות סבורים כי ירידה זו היא תוצאה של צעדים רגולטוריים שנערכו בשנים האחרונות להוצאת חומרי הדברה מסויימים משימוש וכי חשוב להמשיך ללחוץ להוצאת חומרים נוספים המסכנים את בריאות הציבור. לכתבה המלאה >

הסכנות שבעישון סיגריות ידועות ומוכרות. גם על הסכנות שבעישון פאסיבי מצטברות ראיות ואזהרות מזה עשרות שנים, אך רק בעת האחרונה, נאספות עדויות על הסכנות הטמונות בחשיפה ל"עשן מיד-שלישית". מחקרים מראים כי שאריות של עשן טבק מצטברות ונותרות על משטחים בחלל הבית, העבודה, הכיתה, הרכב או במקומות הבילוי גם שנים לאחר שהעשן התפזר והעישון בהם נאסר. השאריות עלולות להיבלע או להיספג דרך העור. מחקרים ראשוניים בחיות מצביעים על קשר בין חשיפה לסוג זה של "עישון" ובין סרטן ריאות, נזק לכבד וסוכרת. אחד המחקרים האחרונים בתחום מלמד שעשן מחוץ לכיתת לימוד יכול לחלחל אל הכיתה, להצטבר על משטחים בה ולהגיע לחלקים אחרים בבניין דרך מערכת האוורור. הממצאים מפתיעים ומבהירים שיש עדיין מה ללמוד על החשיפה לעשן טבק ועל הדרכים לצמצם אותה, בפרט בקרב אוכלוסיות רגישות ביותר כגון פעוטות, ילדים ואוכלוסיות מעוטות יכולת. לכתבה המלאה >

תחום בריאות הציבור אינו תחום מושך, אפילו לא בקרב רופאים, אולם קשה להפריז בחשיבותו. "רפואה היא הטיפול הפרטני באדם החולה, ובריאות היא מניעת מחלה באמצעות יצירת תנאים הולמים לאדם בסביבתו" מסביר פרופ' דונחין בכתבת "הארץ" ומבהיר אילו הישגים תרם התחום לעולם עד היום, ומה מונח על כתפי המומחים כיום.