ארכיונים: News

על פי ממצאי מחקר חדש, האדם הממוצע בולע או נושם 330 חלקיקי מיקרופלסטיק, בגודל של גרגר שומשום או קטנים יותר, בכל יום. ממצא מפתיע במיוחד הראה כי אנשים שצרכו, במהלך שנה, אך ורק מים מינרלים מבקבוקי פלסטיק נחשפו ללפחות 100,000 חלקיקי מיקרופלסטיק, לעומת רק 5,000 בקרב מי ששתו אך ורק מי ברז. ממצא זה מלמד כי ההתנהגות שלנו משפיעה על היקפי החשיפה שלנו למזהמים.
עדיין לא נערך מחקר מקיף אודות ההשפעה של חלקיקי מיקרופלסטיק שחודרים לגופינו על הבריאות שלנו, אך אחד החששות של החוקרים הוא שחלקיקים אלו מהווים נשאים מצוינים לחומרים רעילים אחרים (כגון DDT) אשר חודרים באופן זה לגופינו. 
                                                                                           לכתבה המלאה>

הורים בצרפת תובעים את הממשל – די לחיתולים רעילים!

בינואר האחרון פורסמו ממצאים מדאיגים על כימיקלים מסוכנים בחיתולים חד פעמיים. הבדיקה נערכה בצרפת, כללה 23 סוגי חיתולים, בהם חיתולים אורגניים וחיתולים של חברות ידועות, ובמסגרתה נמצאו חומרי הדברה, דיוקסינים וכימיקלים שאסורים לשימוש באיחוד האירופי מזה 15 שנים.
הורים מודאגים בצרפת פנו למשרד הבריאות בדרישה לקבל את שמות החברות שבחיתולי התינוקות שלהם נמצאו כימיקלים רעילים. כשעברו חודשיים ללא מענה החליטה קבוצה של הורים לצד ארגון בריאות ילדים מקומי לפנות לערכאה גבוהה יותר. ההורים נוקטים עמדה פרו-אקטיבית, ובשם זכות הצרכן לדעת דורשים שקיפות מלאה ואת הסרת החיתולים המסוכנים מהמדפים. לכתבה המלאה>

בישראל יותר מ- 50% ממי השתייה במערכת האספקה הארצית הם מים מותפלים. התפלה היא טכנולוגיה יקרה אך באזורים צחיחים היא מבטיחה אספקת מים זמינה ואמינה. עם זאת, לתהליכי ההתפלה, בהם מי ים הופכים למים מתוקים וראויים לשתייה, יש גם מחיר סביבתי משמעותי. האנרגיה שצורך תהליך ההתפלה דווקא תורמת להתחממות הגלובלית. בנוסף, לשאיבת מים מהים ולהזרמת תוצרי הלוואי, שנשארים בסיום תהליך ההתפלה, חזרה לים עלולות להיות השפעות הרסנית על הסביבה הימית. לאור העלייה הגוברת בהקמת מפעלי התפלה ממליצים ארגונים ומומחים בתחום המים והסביבה לשים דגש על קידום תכניות לשימור מים, לשימוש חוזר בשפכים ולניצול מי גשמים. לכתבה המלאה> 

4,000 כימיקלים שונים משמשים לבישום באינספור מוצרי קוסמטיקה, מוצרי טיפוח וניקיון, אבל את שמותיהם לא נמצא על התווית. תערובות הבישום במוצרים אלה נחשבות סוד מסחרי ולכן היצרניות אינן מחויבות להסגיר את מרכיביהן, גם לא לרשויות המפקחות. המשמעות היא שאין פיקוח על הכימיקלים שמשמשים לבישום מוצרים בהם כולנו משתמשים באופן יומיומי. מחקרים מגלים כי מאחורי השם הכולל "fragrance" מסתתרים כימיקלים מסוכנים.
דוחות שפורסמו בשנים האחרונות מראים כי 1,200 חומרים מכלל הכימיקלים המשמשים לבישום זוהו כמסוכנים. 7 מתוכם זוהו כמסרטנים. 15 אסורים לשימוש באיחוד האירופי ואחרים מופיעים ברשימות אזהרה בינלאומיות שונות. מחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שחלק מהכימיקלים המשמשים לבישום גורמים לסרטן ופוגעים במערכת הרבייה. המדאיגים במיוחד הם כימיקלים המשבשים את הפעילות ההורמונלית, כיוון שהם עלולים לפגוע בבריאות אפילו כשנחשפים לכמויות זעירות שלהם. רובנו חשופים באופן יומיומי לכימיקלים מבשמים ממגוון מוצרים. האישה האמריקנית הממוצעת לבדה משתמשת בכל יום ב 16-12 מוצרים המכילים מרכיבי בישום.
לצרכן הפשוט קשה מאוד להימנע ממוצרים שכוללים בישום. לעתים אפילו תכשירים המשווקים כ"טבעיים" או "לא מבושמים" מכילים מרכיבי ריח. הפתרון היחיד במקרה זה הוא דרישת שקיפות מצד היצרניות ובקרה על החומרים המשמשים אותן, צעדים שננקטים כבר כיום בארה"ב.
לכתבה המלאה>

בגיליון החדש של ניוזלטר הקרן לבריאות וסביבה: מה מקורם של מזהמים באוויר הבית? כיצד מסדירות מעצמות העולם את השימוש בחומרי הדברה? כיצד משפיעה חשיפה לכימיקלים על מערכת הרבייה הנשית? ומה הקשר בין כימיקלים ומחלות מידבקות? כל זאת לצד כנסים קרובים בתחום בריאות וסביבה והקרן בתקשורת.
 לקריאת הניוזלטר המלא >

כימיקלים מזהמים באריזות מזון – איפה הם מסתתרים וכיצד מצמצמים את החשיפה אליהם?

מרבית המזון שאנו רוכשים מגיע ארוז. רבים מהכימיקלים המצויים באריזות אלה שייכים לקבוצת כימיקלים המשבשים את פעילות המערכת האנדוקרינית ונקשרו לבעיות בריאות כגון סרטן, השמנת יתר, מחלות לב וכלי דם ועוד.

מה אפשר לעשות על מנת לצמצם את החשיפה לכימיקלים אלה?
אריזות מזון מהיר – אריזות המזון המהיר הבטוחות ביותר לשימוש הן אריזות לבנות וחומות העשויות מ- 100% קרטון ממוחזר ומסומנות בהתאם. 
הסיבה: כימיקלים מאריזות המזון זולגים אל המזון החם שנארז בהן. קלקר, ובשמו המדעי פוליסטירן, ידוע ככימיקל מסרטן. רבות מאריזות המזון המהיר מקרטון מכילות PFAS. החשיפה ל- PFAS נקשרה לבעיות פריון, בעיות התפתחותיות ופגיעה בתפקודי הכליות והכבד.
קופסאות שימורים ופחיות אלומיניום – הימנעו משימוש בפחיות וקופסאות שימורים ככל הניתן. העדיפו מזון טרי או מזון ארוז באריזות זכוכית.
הסיבה: לעיתים קרובות אריזות אלה מצופות בביספינול A הידוע כמשבש המערכת האנדוקרינית. החשיפה למשבשי המערכת האנדוקרינית נקשרה לסרטן השד והערמונית, אי-פוריות, הפרעות מטבוליות ועוד.
אריזות פלסטיק– צמצמו ככל הניתן את השימוש בפלסטיק בכלל, ובאריזות המסומנות בספרות 3, 6 או 7, בפרט. 
הסיבה: אריזות ובקבוקים עליהם מוטבעים סמלי מחזור ובמרכזם הספרות 3, 6 או 7 מכילים פתלאטים, סטירן וביספינול A, כולם חומרים שנקשרו לבעיות בריאות.
המלצות נוספות ומידע על ניילון נצמד, כוסות קפה ושימוש בכלי פלסטיק במיקרוגל בכתבה המלאה.

לכתבה המלאה>

כך מתגלה מניתוח מעמיק שסקר את הקשרים שנמצאו בין זיהום אוויר ומגוון רחב של נזקים לבריאות ביניהם דמנציה, מחלות לב וריאה, ירידה בפריון ועלייה בשכיחות הפלות, ירידה ברמת המשכל (IQ), סוכרת, פגיעה בתפקודי הכבד, סרטן שלפוחית השתן, סרטן המעי, לוקמיה, נזק לעור ולעצמות ועוד. זיהום אוויר נקשר גם לפגיעה בעובר ולמשקל לידה נמוך ומזהמי אוויר נמצאו גם בשלייה.

חלקיקים נשימים זעירים המצויים באוויר עוברים דרך הריאות, נקלטים בקלות על ידי תאי הגוף ונישאים בזרם הדם כמעט לכל חלקי גופינו. מערכת החיסון מתייחסת לחלקיקים אלה כאל חיידקים ומנסה לחסלם. באופן זה מתפתחת דלקת. חלבוני הדלקת נודדים בכל רחבי הגוף אל המוח, הכליות, הלבלב ומתערבים בפעולתם.

לטענת החוקרים שביצעו את הסקירה, במקרה של איברים או מערכות שלא נכללים בסקירה, הסבירות היא שיש השפעה אך היא פשוט לא נחקרה עדיין והקשר בין פגיעה בהם ובין זיהום אוויר עוד עתיד להתגלות. למשל, ראיות חדשות בדבר הקשר בין זיהום אוויר ואוטיזם או פרקינסון מתחילות להיאסף בשנים האחרונות.

קראו את כתבת הגרדיאן המלאה עם הדגמה אינטראקטיבית של השפעות זיהום האוויר על גופינו.

לכתבה המלאה>

קליפורניה הכריזה בתחילת החודש על איסור השימוש בחומר הדברה שנוי במחלוקת.

מזה שנים מצטברות ראיות מדעיות בדבר השפעת החשיפה התוך-רחמית לחומר ההדברה כלורופיריפוס על התפתחות המוח ומערכת העצבים של העובר, ועל הקשר בין חשיפה לכלורפיריפוס ובין נזקים נוירולוגיים בילדים ופעוטות.

כלורפיריפוס מצוי בשימוש שכיח ביותר בקליפורניה בשל הפעילות החקלאית הנרחבת בשטחה ולכן זהו צעד משמעותי הזוכה לתשבחות. עם הכרזת האיסור מצטרפת קליפורניה לשורה של מדינות בארה"ב כגון ניו-יורק, הוואי ואורגון שנקטו בצעדים דומים, וזאת בניגוד לממשל הפדרלי האמריקני שממשיך ומאפשר לכימיקל להישאר בשימוש.

בישראל כלורפיריפוס נאסר לשימוש ביתי, לשימוש בגינות נוי ציבוריות ופרטיות ולטיפול בפרעושים וקרציות בכלבים וחתולים, אך מותר לשימוש בגידולים חקלאיים.

לכתבה המלאה>

ממצאים חדשים חושפים כי הכימיקלים הפעילים בקרם ההגנה שבו אנו משתמשים מגיעים לזרם הדם שלנו ונשארים בו עד ימים לאחר הפסקת השימוש בו, וזאת בניגוד לפרסומי היצרנים ולדעה הרווחת. השפעת הכימיקלים הללו על הבריאות מעולם לא נבדקה.

כיצד נתגונן עד שייאסף מספיק מידע שיבטיח כי המוצרים הללו אינם פוגעים בבריאותנו ובבריאות ילדינו?

• ביגוד קל, כובע ומשקפי שמש קודמים לקרם הגנה. מרחו קרם הגנה רק על האזורים שנשארו חשופים.
• מסנני קרינה מבוססי מינרלים כגון תחמוצת אבץ וטיטניום דו-חמצני בטוחים יותר ומספקים הגנה נרחבת כנגד קרינת UVA ו-UVB, להבדיל ממסנני SPF המגנים מפני קרינת UVB בלבד.
• הימנעו משימוש בתכשירי הגנה בתרסיס מכל סוג שהוא שכן הם עלולים לגרום נזקים לריאות.

כולנו יודעים כמה חשוב למרוח קרם הגנה בימות הקיץ בישראל ועושים זאת. לכן, רגע לפני שאנחנו זורקים בבהלה את קרם ההגנה לפח חשוב לציין כי עדיין אין ראיות ברורות לכך שכימיקלים אלה עלולים לגרום נזק כלשהו לבריאותנו. עד כה היצרנים והרשויות פעלו על בסיס ההנחה כי חומרים אלה פועלים רק על פני העור ואינם נספגים או באים במגע עם יתר מערכות הגוף. לנוכח הממצאים החדשים המגלים כי הנחה זו שגויה, דרושים מחקרים שיתמכו בבטיחות מוצרים אלו והרשויות בארה"ב פועלות לקבלת המידע הנדרש.

לכתבה המלאה>

דוח שהתפרסם באפריל מצביע על כך שניתן למצוא כימיקלים פרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) בחלב אם של נשים ממגוון רחב של מדינות. הריכוזים שנמדדו גבוהים בהרבה מהריכוז הנחשב בטוח על ידי גורמי ממשל שונים בעולם.

מחקרים מראים כי כימיקלים אלה חודרים את השלייה ומגיעים לעובר במהלך ההיריון וכן מצטברים בגופם של תינוקות יונקים. חשיפה מוקדמת לחומרים אלה עלולה לפגוע בתהליכי התפתחות מערכת העצבים, המערכת האנדוקרינית, מערכת הרבייה והמערכת החיסונית.

כימיקלים פרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים משמשים כחומרים דוחי שמן ומים במוצרים כגון מחבתות בעלות ציפוי לא דביק ומוצרים דוחי כתמים. הכימיקל PFOA, השייך לקבוצת כימיקלים זו, שימש לייצור טפלון ע"י חברת דו-פונט מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת.

חברת דופונט וחברת 3M, יצרנית הכימיקל, ערכו מחקרים משלהן בשנות ה-80 וה-90 וידעו כי הכימיקלים עוברים מאימהות לצאצאיהן, אך הסתירו את ממצאיהן מהרשויות במשך עשורים. בינתיים השימוש בכימיקלים התרחב והם הוכנסו גם לעטיפות מזון, שטיחים, מוצרי ביגוד והנעלה. כתוצאה מכך ניתן למצוא כימיקלים אלו גם במטמנות אשפה ומאגרי מים ברחבי העולם. לאור השימוש הנרחב ועמידות כימיקלים אלו לא פלא שהם מוצאים דרכם גם לאימהות וילדיהן. 

לכתבה המלאה>