ארכיונים: News

במחקר שפורסם לאחרונה, בו נאספו ממצאים מ- 1,848 משתתפות לפני ואחרי גיל המעבר, נמצא כי נשים עם ריכוז גבוה יותר של טריקלוזן בשתן, נטו לסבול יותר מבעיות עצם. החוקרים מציינים כי יש לערוך מחקר נוסף על מנת לבסס קשר סיבתי בין החשיפה לטריקלוזן ובין אוסטאופורוזיס ובכדי לזהות את מנגנון הפעולה של טריקלוזן על בריאות העצם. יחד עם זאת, ממצאים ראשוניים אלה מצטרפים לשורה של תוצאי בריאות שליליים אפשריים הנובעים מהחשיפה לטריקלוזן.

טריקלוזן הוא כימיקל בעל פעילות אנטי-בקטריאלית ששימש בתכשירים כגון מי פה, משחות שיניים, סבונים ומחטאי ידיים. בשנה האחרונה פרסם מנהל המזון והתרופות האמריקני איסור על השימוש בכימיקל זה בחלק מתכשירים אלה. תכשירים המכילים טריקלוזן אינם יעילים יותר משימוש בסבון פשוט ומים ואין סיבה אמיתית להשתמש בהם. לכתבה המלאה>

תחליב או ספריי: איך בוחרים תכשירים בטוחים להגנה מפני השמש?

התגוננות מפני קרינת השמש חשובה להגנה על בריאותנו ואין מחלוקת על חשיבות השימוש בתכשירי הגנה. אבל מה ההבדל בין תכשירי הגנה כימיים ומינרליים? בין קרינת UVA ל- UVB? ואיך מוודאים שתכשירי ההגנה מכילים חומרים הבטוחים לנו?

קראו את המלצות הרכישה וההסבר המקיף בכתבה המלאה>

"זיהום שנובע מכלי רכב הוא כל כך הטרוגני. נחשפים אליו גם בתוך האוטו וגם בחוץ, כשאתה מטייל ליד מכוניות או אפילו יושב בדירה שלך, שקרובה לכביש ראשי. בתוך הקוקטייל הזה אנחנו נוסעים ומתגוררים." כך קובע פרופ' ג'רמי סרנת, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת אמורי באטלנטה, מומחה בעל שם עולמי בתחום הערכת החשיפה לזיהום אוויר והשפעותיו על הבריאות. פרופ' סרנת, שהתארח בסדנה מקצועית של הקרן לבריאות וסביבה, ומנהלת הקרן, ד"ר רות אסטרין, רואיינו לכתבת 7 ימים בידיעות אחרונות בנושא זיהום אוויר מתחבורה והשלכותיו על בריאותנו. לכתבה המלאה>

מה עושים עם המידע הזה?
רבים ממוצרי הצריכה שבהם אנו מוקפים ומשתמשים באופן יומיומי מכילים כימיקלים שלהם השפעות מזיקות לבריאות. בגופנו יש עשרות כימיקלים תעשייתיים שקשה לדעת את מקורם המדויק. לעיתים קרובות הידיעה שאנו מוקפים בכל כך הרבה כימיקלים בעלי השפעות מדאיגות מעוררת את השאלות, מה הטעם במידע הזה? מה עושים עם זה?
הניסיון האישי שלנו להפחית את החשיפה לכימיקלים, ע"י חיפוש אחר מוצר צריכה בטוח יותר ואימוץ טיפים להתנהלות נכונה, היא טבעית ונובעת מרצוננו להגן על מי שאנו אוהבים. אבל האמת היא שקשה מאוד לצבור את הידע הדרוש על מנת לבחור מוצרים בטוחים, לרוב אין מספיק מידע על תווית המוצר כדי לדעת האם הוא בטוח ולעיתים קרובות מוצרים בטוחים כלל אינם בנמצא. שינויים בהתנהגות בהתאם לטיפים, בפרט עבור הורים שמנסים להגן על ילדיהם, הם לעיתים קרובות מתישים, אינם נשמרים לאורך זמן ולא מגנים באופן מקיף מפני החשיפה. חמור מכך רשימות הטיפים עלולות להסיר את נטל ההגנה על בריאות הציבור מהממשלה ולהעמיסו על גבם של הצרכנים. לצרכנים אין באמת אפשרות להגן על עצמם מפני החשיפה לכימיקלים מזיקים ע"י בחירה צרכנית נכונה.
האמת היא שאת המאמצים יש למקד בשינוי החקיקה שמסדירה את השימוש בכימיקלים תעשייתיים. זוהי האסטרטגיה היעילה והנכונה ביותר. דוגמה לכך אפשר למצוא בצמצום החשיפה לעופרת. היקפי החשיפה לעופרת צנחו באופן דרמטי רק לאחר שהשימוש בעופרת נאסר בדלק ובצבעים, ולא בעקבות התגייסותם של מיליוני הורים לשטוף את ידי ילדיהם בתכיפות גבוהה יותר. ישנן עדויות המראות ששטיפה תכופה של הידיים מפחיתה את החשיפה לכימיקלים אך הגנה קבועה ומקיפה על ילדים מפני חשיפה זו תתאפשר רק כשיפסק השימוש בכימיקלים מזיקים מלכתחילה.
כציבור עלינו לדרוש יותר מהחברות שמייצרות את הכימיקלים ואת מוצרי הצריכה שלנו. עלינו גם לדרוש מהממשלה להגן על בריאותנו. 
כצרכנים וכהורים, יש ערך לבחירות כגון שימוש בכלי זכוכית במקום פלסטיק ושימוש במוצרי טיפוח טבעיים, אבל כוחנו האמיתי טמון בהתגייסות למאמץ משותף לשינוי החקיקה, התקינה והרגולציה הנוגעים לשימוש בכימיקלים המזיקים לבריאותנו במוצרים בהם כולנו משתמשים. לכתבה המלאה>

איפה הם נמצאים? איך הם משפיעים על הבריאות? ומה אפשר לעשות כדי להימנע מהם?

• צמצום החשיפה לעופרת: מי שתייה מהווים מקור מרכזי לחשיפה לעופרת, בפרט כשצנרת הבית ישנה. תקנות מי השתייה בישראל קובעות כי כל אדם יכול לבקש מספק מי השתייה לבצע ניטור של מי שתייה בביתו כדי לבדוק הימצאות קוליפורמים, עכירות, עופרת, ברזל ונחושת. בדקו את מי השתייה שלכם. השתמשו במסנן מים שמסוגל לסנן עופרת. הקפידו להשתמש במים קרים ותנו למי הברז לזרום במשך 5 שניות לפני השימוש בהם. עופרת, מתכת רעילה, שידוע כי חשיפה אליה עלולה להוביל לירידה ברמת המשכל (IQ), משפיעה על התנהגות ולמידה ומעכבת התפתחות. אין רמה של עופרת שנחשבת בטוחה לילדים וחשיפה בכל ריכוז עלולה להזיק לבריאות.

• צמצום החשיפה לפתלאטים: צמצמו את כמות האבק בבית. הקפידו לנקות את הבית במטלית לחה או בשואב אבק עם פילטר HEPA. העדיפו תכשירי ניקיון פשוטים כגון סודה לשתייה וחומץ. לחלופין, בחרו במוצרי ניקיון וטיפוח ללא בישום, עם מרכיבי בישום טבעיים או כאלה המשווקים כ- " phthalate-free", paraben-free"". פתלאטים משתייכים לקבוצת כימיקלים המשבשים את פעילות המערכת ההורמונלית (EDCs). הם משמשים במוצרי פלסטיק, קוסמטיקה ואריזות מזון וכן כמרכיבי בישום במוצרי ניקיון וטיפוח. הם מצויים בשפע באבק הבית. השפעת החשיפה לכימיקלים מקבוצה זו תלויה במועד החשיפה. חשיפה של פעוטות וילדים לפתלאטים נקשרה לאסתמה, אלרגיה, פגיעה בהתפתחות מערכת הרבייה הזכרית ולבעיות נוירו-התפתחותיות כגון הפרעות קשב וריכוז (ADHD) ובעיות התנהגות.

• צמצום החשיפה לביספנול A: העדיפו בקבוקי שתייה וקופסאות מזון מזכוכית על פני פלסטיק. הימנעו מחימום מזון בכלי פלסטיק במיקרוגל, גם כאשר הכלי מוגדר כבטוח לשימוש במיקרוגל. ביספנול A שייך גם הוא לקבוצת ה- EDCs. הוא משמש באריזות ומוצרי פלסטיק ונאסר לשימוש בבקבוקי תינוקות. החשיפה לביספנול A נקשרה לבעיות בתפקוד בלוטת התריס, התבגרות מינית מוקדמת, בעיות חילוף חומרים ועוד.

• צמצום החשיפה למעכבי בעירה: העדיפו מזרנים וכיסויי מזרן העשויים מסיבים טבעיים, על פני ספוג (פוליאוריתן מוקצף), ויניל או PVC. מעכבי בעירה מצויים במזרני תינוקות, כיסאות לרכב, כיסאות אוכל לתינוקות ואפילו בפיג'מות לתינוקות. כימיקלים אלה עמידים מאוד ונשארים בסביבה במשך שנים. משם הם מגיעים לאדמה, לאבק, למי התהום ולחלב האם. חשיפה למעכבי בעירה נקשרה לבעיות נוירו-התפתחותיות, סרטן ולשיבושים בתפקוד המערכת ההורמונלית.

החשיפה לכימיקלים מתחילה בשלבי החיים המוקדמים ביותר כשחלק מהכימיקלים עוברים אל העובר דרך חבל הטבור ואל התינוק בחלב האם. בשלבי חיים מוקדמים אלה החשיפה מזיקה במיוחד כיוון שהעור חדיר יותר, תהליכי חילוף החומרים לא יעילים בסילוק הכימיקלים והגוף מצוי בתהליכי התפתחות מהירים וחשובים. לאסדרת השימוש בכימיקלים אלה יש מקום מרכזי בצמצום החשיפה של עוברים, פעוטות וילדים, אולם גם להגברת המודעות בקרב הציבור הרחב ישנו מקום חשוב בקידום הפתרון הדרוש.

מידע נוסף על חשיפה לחומרי הדברה וכימיקלים אחרים ולטיפים נוספים, בכתבה המלאה>

ביספנול A, כימיקל המצוי בשימוש במוצרי פלסטיק ואריזות מזון, נמצא כיום בדם ובשתן של מרבית בני האדם. הוא שייך לקבוצה של כימיקלים המשבשים את פעילות המערכת ההורמונלית. במחקרים שבחנו את ההשפעה של כימיקל זה על בני אדם נמצא קשר בין חשיפה לביספנול A ובין בעיות נוירו-התפתחותיות כגון אוטיזם והפרעות קשב וריכוז (ADHD). מחקרי מעבדה מהעת האחרונה מצביעים על כך שההשפעות שיש לחשיפה לביספנול A על המוח עוברות בתורשה לדורות הבאים. מחקר אחד שכזה, שהתפרסם לאחרונה, מראה כי עכברים שסבתא רבתא שלהם נחשפה במהלך ההיריון לכימיקל זה, בעוד הם עצמם לא נחשפו לו במהלך חייהם, הפגינו התנהגות חברתית חריגה המיוחסת לחשיפה לכימיקל.
לכתבה המלאה>

מטהרי אוויר עוזרים להתמודד עם ריחות רעים אך מובילים לבעיות אחרות, בריאותיות.

שוק טיהור האוויר העולמי נמצא בצמיחה אדירה של 3.2% כל שנה, פי שלושה מגידול האוכלוסייה. ממפזרי ריח ומטהרי אוויר קשה להתחמק אך רצוי מאוד להתגונן. קראו את טורו של דני בר און על בעיות הבריאות הכרוכות בחשיפה למבשמי האוויר למיניהם.

לכתבה באתר הארץ>

לכתבה המלאה>

כשלוקחים בחשבון את המחירים הכבדים שגובים מאיתנו מזהמים סביבתיים, נהוג להתייחס בעיקר להשפעות החשיפה על הבריאות אולם למזהמים אלה יש גם מחיר כלכלי כבד.
בכל שנה נחסכים בארה"ב 200 מיליארד דולרים הודות להפסקת השימוש בעופרת בדלק, שהובילה להפחתת החשיפה של ילדים אליה. מהלך דומה בו יופסק השימוש בכימיקלים המשבשים את פעילות המערכת ההורמונלית (EDCs) עשוי לחסוך על פי הערכות אחרונות כ-340 מיליארד דולרים נוספים בכל שנה. כן, מדובר ב-2.3% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ארה"ב.
העלויות הגבוהות נגרמות בעיקר כתוצאה מחשיפה למעכבי בעירה וחומרי הדברה אשר פוגעים במנת המשכל של ילדים. נקודת IQ אחת פחות אצל ילד בודד אינה משמעותית, אולם כש- 100,000 ילדים מאבדים נקודה, המשק מושפע מכך. כל נקודת IQ שווה ל-2% מהיקף ההשתכרות של אותו ילד לאורך כל חייו. אם נכפיל את הסכום שהופסד במספר הילדים שנולדים בכל שנה נגיע לסכומים משמעותיים.
אם נוסיף לכושר ההשתכרות המופחת גם הוצאות בריאות על סוכרת, בעיות פוריות, מחלות לב וכלי דם וסוגים מסוימים של סרטן, הנגרמים כתוצאה מחשיפה לכימיקלים אלה, עלות החשיפה ל-EDCs הופכת להיות גדולה בהרבה.
כימיקלים משבשי המערכת האנדוקרינית מוגדרים כחומרים מסוכנים לבריאות על ידי ארגון הבריאות העולמי, החברה האנדוקרינית, התכנית להגנת הסביבה של האו"ם, הפדרציה הבינלאומית של רופאים מיילדים וגינקולוגים והאקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים. ניתן למצוא אותם באריזות מזון, מוצרי קוסמטיקה, קופסאות שימורים, מוצרי אלקטרוניקה, ריהוט, שטיחים ועוד.
המאמץ לצמצום החשיפה לכימיקלים אלה ברחבי העולם כולל פעולות לאסדרת השימוש בהם מצד גופים ממשלתיים והתגייסות של יצרנים ומשווקים היוזמים את הפסקת השימוש בכימיקלים אלה במוצרי הצריכה שלהם. צעד חשוב נוסף הוא הגברת המודעות להשפעתם על חיינו ועל כך שצמצום חשיפה אליהם יכול לחסוך לנו הרבה.
לכתבה המלאה>

בבדיקה שנערכה לאחרונה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) נמצאו שאריות של כימיקלים פרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) במזונות שונים כגון חלב, בשר וירקות עליים כגון חסה וכרוב, וכן בשלבים שונים לאורך שרשרת אספקת המזון, החל מתוצרת חקלאית וכלה במזונות ארוזים על מדפי הסופר.
לטענת המנהל הריכוזים שנמצאו אינם מסוכנים לבריאותנו. חוקרים בתחום בריאות הציבור, לעומת זאת, טוענים כי הסכנה שבחשיפה לכימיקלים אלה אינה נאמדת בריכוזם במוצר מזון זה או אחר, אלא טמונה בכך שאנו נחשפים אליהם ממקורות רבים ושונים בעת ובעונה אחת ובכך שהם מצטברים לאורך שנים בגופינו.
כימיקלים פרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) הם משפחה של כימיקלים סינתטיים דוחי שמן ומים המצויים במוצרים כגון מחבתות בעלות ציפוי לא דביק ובמוצרים דוחי כתמים (כגון שטיחים, ריהוט, ביגוד, הנעלה ואריזות מזון). אלה הם כימיקלים עמידים, כאלו שלוקח להם אלפי שנים להתפרק, מאחר והקשרים המולקולריים שלהם אינם ניתנים לפירוק על ידי אנזימים, מיקרואורגניזמים או קרני השמש. לאור זאת, הם מצטברים בסביבה ובגופם של בעלי חיים ובני אדם ומגיעים גם למקורות מי השתייה.
חשיפה ל- PFAS נקשרה לשורה של בעיות בריאות בהן בעיות בתפקודי כבד וכליות, סרטן, לחץ דם גבוה ובעיות במערכת הרבייה. לאור הממצאים ותפוצתם הנרחבת של כימיקלים אלו בסביבה ובמוצרי צריכה, סבורים מומחים שנדרשת רגולציה מקיפה על כימיקלים אלה, אשר רק בעזרתה נוכל להבטיח את צמצום החשיפה שלנו אליהם. לכתבה המלאה>

כתבת הארץ, 12 ביולי 2019