ארכיונים: News

  • האם הקורונה תורמת לירידה בתמותה מזיהום אוויר?

    האם הקורונה תורמת לירידה בתמותה מזיהום אוויר?

    ירידה חדה בזיהום האוויר בעולם: מניין קורבנות הקורונה עבר 10,000 – כמה חיים נחסכו עקב שיפור איכות האוויר?

    ידוע כי חשיפה ממושכת לזיהום אוויר גורמת נזקים ללב ולריאות. לטענת מומחים בתחום, אוכלוסייה החשופה לאוויר מזוהם וסובלת מנזקי בריאות ללב ולריאות שנגרמו או הוחמרו כתוצאה מחשיפה זו, סובלת גם מיכולת ירודה להילחם בזיהומים כגון נגיף הקורונה, ועלולה להימצא בסיכון גבוה יותר לתמותה מהנגיף.

    מנגד, ממצאים מראים כי הסגר החמור שהוטל על האוכלוסייה בסין ובאיטליה בעקבות התפשטות הנגיף, הוביל לירידה משמעותית בריכוזי זיהום האוויר במדינות אלו. לאור ירידה זו, מומחים טוענים כי עשרות אלפי מקרי מוות מוקדם המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר עשויים להימנע. על פי ההערכות, בסין לבדה, ההפחתה בחשיפה לזיהום אוויר שנגרמה בעקבות הסגר לאורך חודשיים עשויה למנוע 1,400 מקרי מוות בקרב ילדים מתחת לגיל 5 ו- 51,700 מקרי מוות בקרב מבוגרים מעל גיל 70. אלה מספרים יוצאי דופן, אפילו בהשוואה למספרי הקורונה הנוראיים.

    המצב המאפשר את הפחתת זיהום האוויר בשיעורים הללו כפי הנראה לא יוכל להימשך לאורך זמן באותה המידה, אך יש כאן לקח לעתיד שעלינו לזכור וליישם לאחר חלוף המגפה והמשבר. הפחתת זיהום האוויר עשויה לסייע לפגיעים ביותר בקרב האוכלוסייה להיאבק בנגיף זה ובמגפות עתידיות. לכתבה המלאה>

     

  • בניו יורק החליטו להגן על ילדים מפני כימיקלים מזיקים במוצרי צריכה

    בניו יורק החליטו להגן על ילדים מפני כימיקלים מזיקים במוצרי צריכה

    חוק חדש במדינת ניו יורק בארה"ב מבטיח שהורים כבר לא יצטרכו לדאוג מכך שאינם יודעים אילו כימיקלים מזיקים נמצאים במוצרים שהם רוכשים עבור ילדיהם. החוק מאפשר לצרכנים לבחור את הבחירה הבטוחה ונותן שיניים למדינה בהגנה על אזרחיה.

    במסגרת החוק כל חברה המציעה למכירה מוצרי ילדים בניו יורק תחויב לפרסם את רשימת הכימיקלים המזיקים המצויים במוצריה. המדינה תחויב לפרסם את המידע שמספקים היצרנים והמשווקים, לציבור. בנוסף, על החברות המשווקות מוצרי ילדים במדינת ניו יורק ייאסר השימוש ברשימה של כימיקלים שהוגדרו כמסוכנים ע"י המדינה, בניהם פתלאטים ופנולים, מתכות כבדות, מעכבי בעירה ועוד. עד לינואר 2023 צפויים לצאת משימוש כל הכימיקלים שהוגדרו כמסוכנים תחת החוק החדש.

    זהו החוק החזק בתחומו בארה"ב, המספק הגנה חשובה ומרחיקת לכת על ילדים מפני חשיפה לכימיקלים מיותרים ומסוכנים הפוגעים בהתפתחותם ובריאותם. לכתבה המלאה>

  • חשיפה למעכבי בעירה עלולה לגרום לפגיעה במנת המשכל.

    חשיפה למעכבי בעירה עלולה לגרום לפגיעה במנת המשכל.

    כך מגלה מחקר חדש שבחן את הקשר בין חשיפה לכימיקלים מזהמים במהלך ההיריון ובגיל 5 ובין מנת המשכל של הילד. המחקר התמקד בכימיקלים שידועים ביכולתם לחדור את השלייה ועלולים לפגוע בהתפתחות המוח.

    מנתוני המחקר עולה כי בתקופה הנחקרת חשיפה למעכבי בעירה מסוג PBDE תרמה להתפתחות של כ- 740,000 מקרים של מוגבלות שכלית התפתחותית. חשיפה מוקדמת לעופרת תרמה להתפתחות של כ- 330,000 מקרים נוספים. להערכת החוקרים, הזנק הכלכלי הנגרם מאובדן נקודות IQ בעקבות החשיפה לכימיקלים שנבדקו נאמד בכ- 6 טריליון דולרים. יחד עם זאת, הממצאים מראים כי המאמצים להפחתת החשיפה לכימיקלים נושאים פרי וכי צמצום השימוש במתכות כבדות בתעשייה הביא לצמצום הירידה במנת המשכל.

    החוקרים מדגישים כי חשיפה לכימיקלים מציבה סיכון התפתחותי משמעותי וקידום האסדרה יסייע רבות להגנה על הבריאות. בטווח הארוך עלויות החשיפה לכימיקלים, גבוהות בהרבה מעלויות הרגולציה שלהם.

    לכתבה המלאה>

  • ניוזלטר מרץ 2020 – עכשיו באתר

    ניוזלטר מרץ 2020 – עכשיו באתר

    בגיליון החדש של ניוזלטר הקרן לבריאות וסביבה:

    האם מרחבים ירוקים יכולים "להגן" עלינו מפני פרקינסון ודמנציה? כיצד ניתן ליעל את האיתור של כימיקלים הרעילים לפריון הנקבי והזכרי? כיצד יכולה בינה מלאכותית לתרום לקידום תחום בריאות וסביבה? ומהם אתגרי ההגנה על הפרטיות הייחודים למחקרי בריאות וסביבה? כל זאת ועוד, לצד פרסומים אחרונים בתחום. 

    לקריאת הניוזלטר המלא>

  • חשיפה תוך-רחמית למעכבי בעירה עלולה לגרום ללקויות קריאה.

    חשיפה תוך-רחמית למעכבי בעירה עלולה לגרום ללקויות קריאה.

    15-5 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל סובלים מלקויות למידה. בארה"ב 2 מיליון ילדים מאובחנים עם הלקות. גנטיקה הינה גורם משמעותי בהתפתחות של לקויות למידה, אולם היא אינה הגורם היחיד לכל מקרי לקויות הלמידה. חוקרים מאוניברסיטת קולומביה ביקשו לבחון את השפעתם של מזהמים סביבתיים על התפתחות לקויות קריאה ובחרו להתמקד במעכבי בעירה מסוג דיפניל אתרים רב-מוברמים (PBDEs), שנקשרו בעבר לפגיעה בהתפתחות המוח. PBDEs אמנם נאסרו לשימוש בארה"ב אולם החשיפה אליהם נמשכת שכן הם עמידים ביותר ואינם מתפרקים בקלות בסביבה.

    בניתוח מידע מ-33 ילדים בני 5 ואמותיהם, מצאו החוקרים כי רשתות עצביות המעורבות בקריאה תפקדו באופן פחות יעיל (כפי שנאמד באמצעות fMRI) בקרב ילדים שנחשפו ברחם אימם לריכוזים גבוהים יותר של PBDEs. ילדים עם רשתות פחות יעילות תפקדו פחות טוב במבחני הקריאה.

    ממצאי המחקר מרמזים כי PBDEs משפיעים באופן ספציפי על מנגנונים עצביים המעורבים בקריאה (להבדיל ממנגנונים עצביים המעורבים, למשל, בתפקוד חברתי), וכי השפעתם על מנגנונים אלה בגילאים מוקדמים, מתבטאת בלקויות קריאה רק בגיל מאוחר יותר. לכתבה המלאה>

  • "פרשת המים": בריאות וסביבה – מהמציאות לקולנוע

    "פרשת המים": בריאות וסביבה – מהמציאות לקולנוע

    בימים אלה יצא לאקרנים בישראל סרט המגולל את סיפורו של רוב בילוט, עו"ד שנאבק להגן על אזרחי מערב וירג'יניה מפני אסון אקולוגי שהתרחש בשנות ה-70 ולמעשה נמשך עד ימינו. האחראית לאסון היא ענקית ייצור הכימיקלים דופונט, שמאז מלחמת העולם השנייה ייצרה את הטפלון (המשמש בין היתר לציפוי סירים ומחבתות), שהתרכובת הרעילה ממנה הוא עשוי מזהמת עד היום קרקעות ואגמים.

    המבקרים אולי חלוקים על איכותו של הסרט אך הנושא בו הוא עוסק אמיתי ביותר ונוגע לכולנו. כימיקלים פרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) משמשים כחומרים דוחי שמן ומים במוצרים כגון מחבתות בעלות ציפוי לא דביק ומוצרים דוחי כתמים (ביגוד, שטיחים, ריהוט ועוד). מדובר בכימיקלים עמידים ביותר כך שבהגיעם לסביבה הם אינם מתפרקים אלא נשארים בה לאורך עידנים. מחקרים אחרונים מראים כי כימיקלים אלה חודרים את השלייה ומגיעים לעובר במהלך ההיריון, הם מצויים בחלב האם של נשים ממגוון מדינות וכן מצטברים בגופם של תינוקות יונקים. חשיפה לכימיקלים אלה נמצאה קשורה למשקל לידה נמוך, לסיכון מוגבר לסרטן ולפגיעה בפעילות בלוטת התריס ומערכת החיסון בבני אדם, ובאירופה כבר מתכוננים לאסור את השימוש בהם עד 2030.

    כיצד התגלה האסון שהרעיל רבים כל כך? על אילו מהסכנות הטמונות בכימיקלים אלה ידעה דופונט? "פרשת המים" מגולל את סיפור המאבק החשוב בתאגיד פושע.

    ב"פרשת המים" מארק רופאלו מגלם עורך דין שנלחם בתאגיד ענק שמייצר טפלון שפוגע בסביבה. ראיתם כבר סרטים כאלה, אבל הלב של הסרט נמצא במקום הנכון והכנות שלו סוחפת גם אם לפעמים…

    לכתבה באתר ידיעות אחרונות>

  • ירידה חדה בזיהום האוויר בסין והקשר להתפרצות נגיף הקורונה

    ירידה חדה בזיהום האוויר בסין והקשר להתפרצות נגיף הקורונה

    מנתונים שפורסמו באתר נאס"א עולה כי נצפתה ירידה משמעותית בריכוזי החנקן הדו-חמצני במדינה. באתר נכתב כי ירידה זו קשורה לפחות בחלקה להאטה הכלכלית במדינה, שנגרמה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. בניסיון להגביל את התפשטות הנגיף הופסקה פעילות התחבורה הציבורית והמפעלים באזורים מסוימים במדינה. תחבורה ותעשייה מהווים מקור משמעותי לפליטות חנקן דו חמצני.
    בעבר זוהו ירידות חדות בריכוזי הפליטות בסין בתקופת המיתון הכלכלי שהחל ב-2008, במהלך אולימפיאדת בייג'ינג ובמהלך חגיגות ראש השנה הסיני, אך לדברי החוקרים הירידה הניצפת כעת היא החדה מכולן.
    לכתבה באתר ידיעות אחרונות>

  • האם יש דרך לצמצם את החשיפה לזיהום אוויר בעיר?

    האם יש דרך לצמצם את החשיפה לזיהום אוויר בעיר?

    לחשיפה לזיהום אוויר עלול להיות מחיר בריאותי כבד. לדברי מומחים, אוורור הבית, בו לעיתים קרובות האוויר מזוהם יותר מזה שבחוץ, וכן הליכה ורכיבה בכבישים צדדיים המרוחקים ככל הניתן מכבישים ראשיים, בהחלט יכולים לסייע להפחתת החשיפה.
    קראו את טורו של דני בר-און על המגורים בלב גוש דן ועל הניסיון להימלט מהפיח העירוני. 

    לכתבה באתר הארץ>

    לכתבה המלאה>

  • כך משבר האקלים משפיע על בריאות הילדים שלכם

    כך משבר האקלים משפיע על בריאות הילדים שלכם

    דוח שפורסם לאחרונה מגלה שילדים פגיעים הרבה יותר להשפעות שינויי האקלים המתרחשים בהווה ואלו שצפויים בעתיד. על פי הדוח, הפגיעה בילדים צפויה להיגרם מתופעות כמו החמרה בזיהום האוויר, התפשטות מחלות זיהומיות באזורים חדשים, אירועי חום קיצוניים והתערערות הבטחון התזונתי כתוצאה משינויי האקלים.

    על פי החוקרים ילדים פגיעים במיוחד למצבים כאלה בגלל הפיזיולוגיה שלהם: מכיוון שאצל ילדים הלב פועם מהר יותר וקצב הנשימה גבוה יותר מאשר אצל מבוגרים, הם סופגים לגופם יותר מזהמי אוויר ביחס למשקל הגוף, אפקט שמועצם בשל גודל גופם הקטן. כמו כן, ילדים נמצאים בסיכון גבוה גם בגלל שהם מבלים יותר זמן בסביבה החיצונית מאשר מבוגרים.

    ממצאי הדוח מדגישים את הצורך בהתגייסות עולמית להתמודדות עם משבר האקלים, על מנת להבטיח עתיד טוב יותר לדורות הבאים.

    לכתבה המלאה>