ארכיונים: News

על פי הערכות 7 מיליון אנשים בכל שנה מתים מחשיפה לזיהום אוויר מסביב לעולם. מחקר חדש מראה כי נוסף על כך, ב-2019 חשיפה לזיהום אוויר מסוג PM_2.5 נקשרה לכ-6 מיליון לידות מוקדמות ולכ-3 מיליון תינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך. סיבוכים מלידה מוקדמת הם הסיבה המובילה לתמותת ילדים מתחת לגיל 5. תינוקות שנולדים במשקל לידה נמוך מצויים בהמשך החיים בסיכון מוגבר לחלות בסוכרת, מחלות לב וכלי דם ועוד.

על אף שהקשר בין זיהום אוויר ותוצאי לידה שליליים נמצא בעבר, זהו המחקר הראשון שקשר בין זיהום אוויר פנים ביתי, זיהום אוויר חוץ ותוצאי לידה שונים. 

מקורו של חומר חלקיקי הקטן מ-2.5 מיקרומטר (PM_2.5) הוא על פי רוב, בפליטות מתחבורה ומתעשייה, שריפות בר, בישול, הדלקת נרות, אחים וקמינים. חלקיקי זיהום אלה כל כך קטנים שהם חודרים בקלות לעומק הריאות. מחקרים בעבר הראו כי חומר חלקיקי יכול למצוא את דרכו לחלקה הפנימי של השלייה, להשפיע על זרימת הדם, על תחלופת החמצן ועל שינוע חומרי הזנה מהאם אל העובר. כל אלו עלולים לגרום להתפתחות דלקת או לעיכוב התפתחות העובר.

לכתבה המלאה>
 

בלוג אמריקני מיוחד לאימהות בדק 83 מוצרי קוסמטיקה כגון ליפסטיק ומסקרה המשווקים כ"ירוקים" ומצא ב-54 מתוכם עדות לנוכחותם של כימיקלים פרפלואורואלקילים ופוליפלואורואלקילים (PFAS). עורכת הבלוג נענתה לקריאתן של נשים שנחשפו למחקר קודם בתחום שהראה כי כימיקלים אלה שכיחים במוצרי קוסמטיקה "רגילים" ושביקשו לדעת האם גם במוצרים ה"ירוקים" שלהן טמונה סכנה.

כימיקלים ממשפחת ה-PFAS פותחו לספק עמידות למים ולשמן ולכן לעיתים מוספים למסקרה ולליפסטיק עמידים. מחקרים מצאו קשר בין חשיפה ל-PFAS ובין סיכון מוגבר לסרטן מסוגים שונים, מומים מולדים, נזקים למערכת החיסון, כולסטרול גבוה ועוד. 

לעור שלנו יש יכולת גבוהה לספוג את הכימיקלים הללו, בפרט כשהם אינם קשורים לחומרים אחרים כגון מיקרופלסטיק. מריחת החומרים הללו על השפתיים מגבירה את הסיכון לבליעה שלהם. בנוסף, כימיקלים אלה עלולים להגיע למי השתייה ואל האוויר בתהליך ייצור מוצרי הקוסמטיקה ובתהליך הסרת האיפור מהפנים.

על אף הממצאים, לדברי עורכי המחקר, כימיקלים ממשפחת ה-PFAS לא הוספו במכוון למוצרים שנבדקו ויתכן שהגיעו אליהם באופן לא מכוון בתהליך הייצור. לדבריהם, מוצרי קוסמטיקה "ירוקים" לעיתים קרובות עדיין בטוחים יותר ממוצרים "קונבנציונאליים" כיוון שהם מכילים כימיקלים מסוכנים אחרים בסבירות נמוכה יותר.

לכתבה המלאה>

בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית במחקר אודות ההשפעה המזיקה של חשיפה לכימיקלים פרפלואורואלקילים ופוליפלואורואלקילים (PFAS) על הבריאות. עם זאת, צעדי המדיניות הנדרשים כדי לרסן את השפעתם המזיקה על הבריאות והסביבה נשרכים הרחק מאחור. 

קבוצה גדולה של מדענים מאירופה וארה"ב פרסמה לאחרונה מאמר הקורא לקדם את הצעדים הללו תוך מיקוד המאמצים בצעדים הבוערים ביותר. לטענתם אנו כבר יודעים מספיק על הנזקים בכדי להפסיק את השימוש בכימיקלים אלה במקומות שבהם הם לא חיוניים ולהגביל את החשיפה אליהם.

לשם כך החוקרים מציעים סדרה של שינויים כלל עולמיים בהם:

•    שיתוף פעולה מדעי להבנה טובה יותר של היקפי הזיהום וההשפעות הבריאותיות שלהם מסביב לעולם.
•    שיתוף בנתונים בין תעשיינים, מדענים וקובעי מדיניות.
•    יצירת עקביות בשיטות המדידה של PFAS.
•    פיתוח קווי מדיניות ברורים ליצור PFAS ולסילוקו.
•    אסטרטגיות משופרות של טיפול בפסולת PFAS.
•    אסטרטגיות משופרות להגברת המודעות להשפעות של PFAS על הבריאות.
•    העברת נטל העלויות הכרוכות בהתמודדות עם נזקי זיהום ה-PFAS לאחראים לו (ולא לאלה שסובלים מהחשיפה אליו).

במסגרת המאמר סוקרים החוקרים גם את האתגרים הנלווים לכל אחד מהצעדים, ומציעים פתרונות אפשריים להתגברות עליהם.

כימיקלים המשתייכים למשפחת ה-PFAS מספקים למוצרים תכונות כגון איטום למים ודחיית כתמים ושמן. כימיקלים מהמשפחה מצויים במוצרים רבים החל ממוצרים בשימוש יומיומי כגון מוצרי קוסמטיקה ואריזות מזון וכלה במוצרים פחות שכיחים כגון צבע, לכה לעץ, חומרי איטום לגגות ועוד. הכימיקלים הללו אינם מתכלים וכיום הם כבר מצויים כמעט בכל מקום – בחלב אם, בדמם של 97% מהאמריקנים, באוקיינוסים, בנהרות, בקרח-ים הארקטי, בהר האוורסט ועוד. 

חומרים אלה משתחררים ממוצרים שקבורים באתרי אשפה או מאלמנטים שמצופים בהם מסביבנו וחודרים למחזור המים בטבע. הם נשטפים עם מי הגשם ומגיעים לאוקיינוסים, משם הם משתחררים בחזרה לאטמוספירה ושוב יורדים עם הגשם מסביבנו. כיוון שהם אינם מתפרקים הם רק הולכים ומצטברים בגוף ובסביבה. 

לדעת חלק מהחוקרים הדרך היחידה לצמצם את הנזקים הנגרמים מכימיקלים אלו היא להפסיק את השימוש במשפחת הכימיקלים כולה, או לכל הפחות לצמצם את השימוש למינימום ההכרחי. כיום כבר קיימות חלופות לכימיקלים ממשפחה זו, אולם האפשרות לבחור מוצרים נטולי PFAS עוד רחוקה והצורך לקדם את הרגולציה בתחום דחוף.

צעדים להפסקת השימוש ב-PFAS>

PFAS – הסכנה הנסתרת>

מחקר חדש מצביע על כך ש-17% מהסיכון לסרטן ריאות שמקורו בחשיפה לפחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (PAHs) מגיע דווקא מחשיפה לחומרי הפירוק של משפחה זו – חומרים שאינם נתונים תחת רגולציה ושהמחקר אודותיהם מועט ביותר.

מקורה של החשיפה ל-PAHs היא מצליית מזון בגריל ואכילתו, מפליטות מתחבורה ומעשן שריפות בר. החשופים לייצור ולשימוש בפחם נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לחשיפה ל-PAHs. חלקיקי PAHs חודרים עמוק לתוך הריאה, גורמים למוטציות בתאים ועלולים להוביל להתפתחות סרטן ריאות. בליעה של PAHs עם מזון או מים נקשרה גם היא לסיכון להתפתחות מומים מולדים וסרטני השד, הלבלב והמעי הגס.

בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוגדרו 16 כימיקלים מתוך 10,000 הכימיקלים שמשתייכים למשפחת ה-PAHs, ככימיקלים המעוררים דאגה ע"י הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA). במשך שנים חוקרים האמינו כי מרגע התפרקות הכימיקלים באטמוספירה הם כבר לא מסרטנים. המחקר הנוכחי מצטרף לעדויות המראות אחרת.

עוד מראה המחקר החדש כי התמקדות בכימיקל בודד מהמשפחה כולה וכן ההתעלמות מחומרי הפירוק של כימיקלים אלו, עלולות להוביל למסקנות שגויות בדבר הסיכון לסרטן בו נתונה האוכלוסייה. מעקב אחר המזהמים הנכונים הינו חיוני על מנת לבחור את ההתערבויות שיפחיתו משמעותית את הסיכון לסרטן.

לכתבה המלאה>

בכל שנה, מי הגשמים הראשונים שוטפים שאריות של מזהמים מהקרקע ומזרימים אותם בזמן קצר ובריכוז גבוה יחסית אל מי הנחלים, כתוצאה מכך הנחלים מזדהמים וכך נפגעת גם אוכלוסיית בעלי החיים ששוכנת בקרקעית הנחל.
חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז האקדמי רופין אספו דגימות מים ומשקעים שהצטברו בקרקעית בשבעה נחלי חוף. הדגימות הועברו למעבדה ושם נמצאו יותר מ-60 מזהמים, חומרים רפואיים, חומרי הדברה ושאריות מוצרי טיפוח שמקורם בשפכים שמכוני הטיהור לא הצליחו לסנן או לקלוט.
ביום רביעי הקרוב הממצאים המלאים יוצגו בכנס השנתי של הקרן לבריאות וסביבה. לכתבה המלאה>

לקראת ועידת האקלים שנפתחה היום בגלזגו (COP26) הפיקה חברת לגו חוברת הנחיות "לבניית עולם טוב יותר". החוברת כוללת 10 בקשות המופנות למעצבי מדיניות ומבוססות על מחקר וסדנאות שנערכו עם 6,000 ילדים בגילאי שמונה עד 18, מסביב לעולם. במסגרת המחקר נמצא כי הנושא המוביל שהעסיק את הילדים היה ההתחממות הגלובלית וכמחצית מהילדים העידו כי הם חושבים על הסביבה לפחות פעם בשבוע.

החוברות נראות בדיוק כמו חוברות בנייה של לגו והן יחולקו לנציגי המשלחות המגיעים לוועידה. רשימת ההצעות שמכילה החוברת היא רצינית לחלוטין ונועדה לתת ביטוי לקולם של הילדים. לגו מדווחת כי בכל שנה היא מקבלת כ-1,000 מכתבים מילדים שמשבחים או מבקרים את התנהלותה הסביבתית. לאור לחצים אלה החליטה החברה לעבור להפקת הקוביות מחומרים ממוחזרים עד 2030, נושא מורכב בפני עצמו, ולהפסקת השימוש בפלסטיק חד-פעמי בערכות המשחק שלה עד 2025.

בין שאר הצעדים שמופיעים ברשימת ההנחיות בחוברת החדשה: הפסקת ההתעלמות מהבעיה, הפחתת זיהום ופסולת, הגברת ההתמקדות בשמירה על הטבע, חינוך אנשים מכל הגלאים ועוד.

לכתבה המלאה>

Photograph: Lego

נתונים עדכניים שהוצגו על ידי השירות המטאורולוגי מראים כי קצב ההתחממות של ישראל גבוה פי שניים מהממוצע העולמי, המומחים מזהירים כי להתחממות זו משמעות עצומה של שינויים, כי ההשפעה כבר כאן וכי יש צורך בפעולות מידיות לטיפול במשבר האקלים.

לפי נתוני השירות המטאורולוגי, ישראל התחממה בשלושת העשורים האחרונים ב-0.59 מעלות בעשור – קצב התחממות הגבוה פי שלושה מהקצב בשבעת העשורים האחרונים. לדברי אחד החוקרים בשירות המטאורולוגי מדובר בגידול גדול יותר ממה שהם היו מודעים אליו.

מומחים ישראלים בתחום שינויי האקלים מציינים כי מדובר בנתונים מטרידים שאמורים לדחוף את הממשלה לקחת אחריות לתושבי מדינת ישראל ולנקוט בצעדים משמעותיים בתחום. ארגוני סביבה ופעילים סביבתיים מציינים כי חרף האזהרות, ישראל הציבה יעדי הפחתת פליטות נמוכים בהשוואה למדינות מתקדמות מבחינה סביבתית, כי היא אינה כוללת את משבר האקלים במפת האיומים הלאומית ואינה מכריזה על מצב חירום.

לכתבה המלאה>

הם משתחררים מהבגדים שלנו במהלך הכביסה, מהצמיגים שלנו בשעת הנסיעה ומבקבוקי השתייה החד פעמיים כשהם מתפרקים – חלקיקי מיקרופלסטיק זעירים נמצאים בכל מקום: בפסגות ההרים ובעומק הימים. 

במחקר פיילוט חדש במהלכו בחנו חוקרים את התכולה של טיטולים מלוכלכים נמצאו בצואת תינוקות ריכוזי מיקרופלסטיק הגדולים פי עשר מאלה המצויים אצל מבוגרים. מיקרופלסטיק אפילו אותר בצואה הראשונה של תינוקות בני יומם, באופן המרמז על כך שתינוקות נולדים עם מיקרופלסטיק בגופם. החומר שנבדק במחקר הוא פוליאתילן טרפתלאט (PET) המשמש בבגדים ובקבוקי פלסטיק.

החוקרים מאמינים כי על אף שמבוגרים גדולים יותר, תינוקות חשופים יותר למיקרופלסטיק. מלבד שתיית פורמולה מבקבוקי פלסטיק, תינוקות נוהגים להכניס צעצועי פלסטיק לפה, לנשוך כריות, לזחול על שטיחים ולבוא במגע עם האבק שעל הרצפה – כל אלו מהווים מקורות חשיפה למיקרופלסטיק בבליעה או בשאיפה. 

מה המשמעות של ממצאים אלה לבריאות?

למוצרי פלסטיק מסוגים שונים מוסיפים כימיקלים המספקים להם תכונות כגון גמישות או עמידות. מתוך עשרות אלפי כימיקלים אפשריים, לפחות רבע עלולים להיות בעלי השפעה מזיקה לבריאות. בנוסף, חלקיקי מיקרופלסטיק נוטים "לאסוף" מזהמים שונים בהם מתכות כבדות לפני כניסתם לגוף, ולעיתים אף גדלות עליהן מושבות של בקטריות. 

מבין הכימיקלים בהם נעשה שימוש בפלסטיק, כימיקלים משבשי המערכת האנדוקרינית כגון ביספנול A (BPA) הם קבוצה מדאיגה במיוחד. חשיפה לכימיקלים אלו נמצאה קשורה לפגיעה בתהליכי רבייה, תהליכים נוירולוגיים ותהליכים מטבוליים. מכיוון שתינוקות נמצאים בשלבי התפתחות רגישים, החשיפה לכימיקלים מקבוצה זו עלולה להיות מזיקה במיוחד עבורם.

חלקיקי המיקרופלסטיק שנמצאו בצואה עברו במעי אשר יתכן וספג את חלקם. חלקיקים זעירים במיוחד יכולים לעשות את דרכם לאברי גוף אחרים, כולל המוח. מחקרים בבעלי חיים הראו כי נדידה זו אכן מתרחשת ובעלת השפעות מזיקות על ההתנהגות.

למרות כל האמור, חוקרים עדיין לא יודעים מהם ריכוזי מיקרופלסטיק המסוכנים לבריאות. דרושים מחקרים נוספים על מנת לאמוד את המינון ואת הרכב הכימיקלים המצויים במיקרופלסטיק שחשיפה אליהם מזיקה.

בינתיים, על מנת לצמצם את החשיפה של תינוקות למיקרופלסטיק יש להכין את מזון התינוקות בכלי זכוכית ולהעבירו לבקבוק פלסטיק רק לאחר שהמזון התקרר. רצוי לטאטא ולשאוב את הרצפה ולהימנע משימוש בכלי פלסטיק ואריזות פלסטיק ככל הניתן.

לכתבה המלאה>
 

החשיבות שבאיכות אוויר הפנים וההשפעה הישירה שלה על בריאותנו זוכה לאחרונה לתשומת לב רבה בשל מגיפת הקורונה. כך גם המיקוד בשיפור זרימת האוויר וסינונו בחללים סגורים. חוקרים בתחום מדגישים כי שיפורים אלו יכולים לסייע לא רק בהתמודדות עם מגיפת הקורונה אלא גם בהפחתת השפעות שליליות נוספות כפי שמעיד מחקר חדש. 

במחקר שפורסם לאחרונה נבחנו השפעות איכות האוויר על עובדי משרד במדינות שונות ובמגוון תחומים בהם: הנדסה, ארכיטקטורה, השקעות נדל"ן, טכנולוגיה ועוד. ממצאי המחקר הראו כי קיים קשר בין ריכוז גבוה של חומר חלקיקי PM2.5 וקצב אוורור נמוך במשרד ובין מהירות תגובה נמוכה, ורמת דיוק ירודה של עובדי המשרד במספר מבחנים קוגניטיביים. 

לדברי החוקרים פגיעה ביכולת הריכוז וברמת הפרודוקטיביות של העובדים התגלתה בריכוזי חומר חלקיקי PM2.5 ופחמן דו-חמצני אשר שכיחים בסביבות בנויות. זוהי הפעם הראשונה שנחשפות השפעות קצרות טווח מסוג זה בקרב בוגרים צעירים.

מחקרים בתחום זה חשובים במיוחד לנוכח הזמן הרב שרובנו מבלים בחללים כגון המשרד והבית.

לכתבה המלאה>
 

במחקר בינלאומי שערכו איקאה ו-H&M נמצא כי כימיקלים מזיקים שכיחים בבדים המיועדים למחזור. במחקר נדגמו מאות חומרים שונים המיועדים למחזור המורכבים מכותנה, צמר או פוליאסטר. החומרים נאספו ממגוון רחב של מדינות מסביב לעולם, ובהם נבדקה תכולת כימיקלים כגון מתכות כבדות, מעכבי בעירה, כימיקלים פרפלואורואלקילים ופוליפלואורואלקילים (PFAS), ביספנולים ופתלאטים. 

בסיום שנתיים של מחקר הראו הממצאים כי דגימות הפוליאסטר הכילו את מגוון הכימיקלים הרחב ביותר, בעוד שכמעט בכל דגימות הצמר נמצא לפחות כימיקל אחד בכמות החורגת מהרף הנחשב בטוח (AFIRM RSL).

שתי החברות שמו להן למטרה לעבור לשימוש בחומרים ממוחזרים, מתחדשים או ברי-קיימא בלבד עד לשנת 2030 ובכך לתרום להתפתחותה של כלכלה מעגלית בתעשיית הטקסטיל. המאמץ המשותף שערכו על מנת לגלות מהי תכולת הכימיקלים בבדים המיועדים למחזור, נועד לחלוק נתונים ולהרחיב את הידע והשקיפות במסגרת תהליך המעבר לטקסטיל נקי מכימיקלים.

הנתונים ישמשו לגיבוש מדיניות ציבורית המתירה שימוש בטקסטיל ממוחזר הבטוח לשימוש, וכן על מנת לעודד פיתוח מתודולוגיות להערכת בטיחותם של כימיקלים בשרשרת הייצור באופן שיקל על הבחירה של הכימיקלים הנכונים ביותר לשימוש על ידי מותגים.

לכתבות מלאות בנושא בChemTrust ובSustainable Brands>