# EHF Website > txt-bod --- ## Pages - [סיום פעילות הקרן לבריאות וסביבה‎‎](https://ehf.taubcenter.org.il/833-2/) - [שש קבוצות כימיקלים מסוכנים שחשוב להכיר](https://ehf.taubcenter.org.il/564-2/) - [من نحن؟](https://ehf.taubcenter.org.il/ar/) - [Videos & Lectures](https://ehf.taubcenter.org.il/en/288-2/) - [סרטונים והרצאות](https://ehf.taubcenter.org.il/video_and_lectures/) - [Terms of Use for the Environment and Health Fund Website](https://ehf.taubcenter.org.il/en/terms-of-use/) - [Home Page](https://ehf.taubcenter.org.il/en/home-2/) - [Grants & Fellowships](https://ehf.taubcenter.org.il/en/grants_and_fellowships-2/) - [About EHF](https://ehf.taubcenter.org.il/en/about-2/) - [תנאי שימוש באתר](https://ehf.taubcenter.org.il/terms_of_use/) - [מענקים ומלגות](https://ehf.taubcenter.org.il/grants_and_fellowships/) - [על העמותה](https://ehf.taubcenter.org.il/about/) - [הקרן לבריאות וסביבה](https://ehf.taubcenter.org.il/) --- ## Posts - [Differences in environmental factors contributing to preterm labor and PPROM - population based study.](https://ehf.taubcenter.org.il/762-2/) - [Differences in environmental factors contributing to preterm labor and PPROM - population based study.](https://ehf.taubcenter.org.il/761-2/) - [Global mortality from outdoor fine particle pollution generated by fossil fuel combustion: Results from GEOS-Chem.](https://ehf.taubcenter.org.il/760-2/) - [Global mortality from outdoor fine particle pollution generated by fossil fuel combustion: Results from GEOS-Chem.](https://ehf.taubcenter.org.il/759-2/) - [Concentration-response relationships between hourly particulate matter and ischemic events: A case-crossover analysis of effect modification by season and air-mass origin.](https://ehf.taubcenter.org.il/758-2/) - [Concentration-response relationships between hourly particulate matter and ischemic events: A case-crossover analysis of effect modification by season and air-mass origin.](https://ehf.taubcenter.org.il/757-2/) - [Carryover effect of atrazine and its metabolite-from treated bovine spermatozoa to the embryo's transcriptome.](https://ehf.taubcenter.org.il/756-2/) - [Carryover effect of atrazine and its metabolite-from treated bovine spermatozoa to the embryo's transcriptome.](https://ehf.taubcenter.org.il/755-2/) - [Environmental Tobacco Smoke Exposure Among Children by Urinary Biomarkers and Parent Report.](https://ehf.taubcenter.org.il/754-2/) - [Environmental Tobacco Smoke Exposure Among Children by Urinary Biomarkers and Parent Report.](https://ehf.taubcenter.org.il/753-2/) - [Involuntary human exposure to carbamazepine: A cross-sectional study of correlates across the lifespan and dietary spectrum.](https://ehf.taubcenter.org.il/752-2/) - [Involuntary human exposure to carbamazepine: A cross-sectional study of correlates across the lifespan and dietary spectrum.](https://ehf.taubcenter.org.il/751-2/) - [Associations between intrauterine exposure to polychlorinated biphenyls on neonatal ano-genital distance.](https://ehf.taubcenter.org.il/750-2/) - [Associations between intrauterine exposure to polychlorinated biphenyls on neonatal ano-genital distance.](https://ehf.taubcenter.org.il/749-2/) - [Effect of environmental contamination on female and male gametes - A lesson from bovines.](https://ehf.taubcenter.org.il/748-2/) - [Effect of environmental contamination on female and male gametes - A lesson from bovines.](https://ehf.taubcenter.org.il/747-2/) - [Temperature and preeclampsia: Epidemiological evidence that perturbation in maternal heat homeostasis affects pregnancy outcome.](https://ehf.taubcenter.org.il/746-2/) - [Temperature and preeclampsia: Epidemiological evidence that perturbation in maternal heat homeostasis affects pregnancy outcome.](https://ehf.taubcenter.org.il/745-2/) - [Evaluating a multipollutant metric for use in characterizing traffic-related air pollution exposures within near-road environments.](https://ehf.taubcenter.org.il/744-2/) - [Evaluating a multipollutant metric for use in characterizing traffic-related air pollution exposures within near-road environments.](https://ehf.taubcenter.org.il/743-2/) - [Re-framing the Gaussian dispersion model as a nonlinear regression scheme for retrospective air quality assessment at a high spatial and temporal resolution.](https://ehf.taubcenter.org.il/742-2/) - [Re-framing the Gaussian dispersion model as a nonlinear regression scheme for retrospective air quality assessment at a high spatial and temporal resolution.](https://ehf.taubcenter.org.il/741-2/) - [Unconventional oil and gas development and health outcomes: A scoping review of the epidemiological research.](https://ehf.taubcenter.org.il/740-2/) - [Unconventional oil and gas development and health outcomes: A scoping review of the epidemiological research.](https://ehf.taubcenter.org.il/739-2/) - [Residential greenness and increased physical activity in patients after coronary artery bypass graft surgery.](https://ehf.taubcenter.org.il/738-2/) - [Residential greenness and increased physical activity in patients after coronary artery bypass graft surgery.](https://ehf.taubcenter.org.il/737-2/) - [A hybrid model for evaluating exposure of the general population in Israel to air pollutants.](https://ehf.taubcenter.org.il/736-2/) - [A hybrid model for evaluating exposure of the general population in Israel to air pollutants.](https://ehf.taubcenter.org.il/735-2/) - [Organophosphate pesticide exposure in children in Israel: Dietary associations and implications for risk assessment.](https://ehf.taubcenter.org.il/615-2/) - [Organophosphate pesticide exposure in children in Israel: Dietary associations and implications for risk assessment.](https://ehf.taubcenter.org.il/614-2/) - [Seasonal variations of polybrominated flame retardants bound to car dust under Mediterranean climate.](https://ehf.taubcenter.org.il/589-2/) - [Seasonal variations of polybrominated flame retardants bound to car dust under Mediterranean climate.](https://ehf.taubcenter.org.il/588-2/) - [Application of a sensor network of low cost optical particle counters for assessing the impact of quarry emissions on its vicinity.](https://ehf.taubcenter.org.il/587-2/) - [Application of a sensor network of low cost optical particle counters for assessing the impact of quarry emissions on its vicinity.](https://ehf.taubcenter.org.il/586-2/) - [Mono(2-ethylhexyl) phthalate (MEHP) induces transcriptomic alterations in oocytes and their derived blastocysts.](https://ehf.taubcenter.org.il/585-2/) - [Mono(2-ethylhexyl) phthalate (MEHP) induces transcriptomic alterations in oocytes and their derived blastocysts.](https://ehf.taubcenter.org.il/584-2/) - [A proof of concept study demonstrating that environmental levels of carbamazepine impair early stages of chick embryonic development.](https://ehf.taubcenter.org.il/583-2/) - [A proof of concept study demonstrating that environmental levels of carbamazepine impair early stages of chick embryonic development.](https://ehf.taubcenter.org.il/582-2/) - [Implications of standards in setting environmental policy.](https://ehf.taubcenter.org.il/581-2/) - [Implications of standards in setting environmental policy.](https://ehf.taubcenter.org.il/580-2/) - [Newborn infant urinary cotinine and birth outcomes in the Jerusalem Environment Mother and Child Cohort Study.](https://ehf.taubcenter.org.il/579-2/) - [Newborn infant urinary cotinine and birth outcomes in the Jerusalem Environment Mother and Child Cohort Study.](https://ehf.taubcenter.org.il/578-2/) - [Volatile Organic Compound Emissions from Polyurethane Mattresses under Variable Environmental Conditions.](https://ehf.taubcenter.org.il/577-2/) - [Volatile Organic Compound Emissions from Polyurethane Mattresses under Variable Environmental Conditions.](https://ehf.taubcenter.org.il/576-2/) - [Metabolomics of neonatal blood spots reveal distinct phenotypes of pediatric acute lymphoblastic leukemia and potential effects of early-life nutrition.](https://ehf.taubcenter.org.il/575-2/) - [Metabolomics of neonatal blood spots reveal distinct phenotypes of pediatric acute lymphoblastic leukemia and potential effects of early-life nutrition.](https://ehf.taubcenter.org.il/574-2/) - [Supraphysiological concentrations of Bisphenol A alter the expression of extracellular vesicle-enriched miRNAs from human primary granulosa cells.](https://ehf.taubcenter.org.il/528-2/) - [Supraphysiological concentrations of Bisphenol A alter the expression of extracellular vesicle-enriched miRNAs from human primary granulosa cells.](https://ehf.taubcenter.org.il/527-2/) - [Associations between ambient air temperature, low birth weight and small for gestational age in term neonates in southern Israel.](https://ehf.taubcenter.org.il/526-2/) - [Associations between ambient air temperature, low birth weight and small for gestational age in term neonates in southern Israel.](https://ehf.taubcenter.org.il/525-2/) - [Use of high-resolution metabolomics for the identification of metabolic signals associated with traffic-related air pollution.](https://ehf.taubcenter.org.il/497-2/) - [Use of high-resolution metabolomics for the identification of metabolic signals associated with traffic-related air pollution.](https://ehf.taubcenter.org.il/496-2/) - [The concentration-response between long-term PM2.5 exposure and mortality; A meta-regression approach.](https://ehf.taubcenter.org.il/495-2/) - [The concentration-response between long-term PM2.5 exposure and mortality; A meta-regression approach.](https://ehf.taubcenter.org.il/494-2/) - [Fine and coarse particulate matter exposures and associations with acute cardiac events among participants in a telemedicine service: A case-crossover study.](https://ehf.taubcenter.org.il/493-2/) - [Fine and coarse particulate matter exposures and associations with acute cardiac events among participants in a telemedicine service: A case-crossover study.](https://ehf.taubcenter.org.il/492-2/) - [Particulate metal exposures induce plasma metabolome changes in a commuter panel study.](https://ehf.taubcenter.org.il/491-2/) - [Particulate metal exposures induce plasma metabolome changes in a commuter panel study.](https://ehf.taubcenter.org.il/490-2/) - [Exposure to environmental tobacco smoke in non-smoking adults in Israel: Results of the second Israel biomonitoring survey.](https://ehf.taubcenter.org.il/489-2/) - [Exposure to environmental tobacco smoke in non-smoking adults in Israel: Results of the second Israel biomonitoring survey.](https://ehf.taubcenter.org.il/488-2/) - [Decreasing urinary organophosphate pesticide metabolites among pregnant women and their offspring in Jerusalem: Impact of regulatory restrictions on agricultural organophosphate pesticides use?](https://ehf.taubcenter.org.il/487-2/) - [Decreasing urinary organophosphate pesticide metabolites among pregnant women and their offspring in Jerusalem: Impact of regulatory restrictions on agricultural organophosphate pesticides use?](https://ehf.taubcenter.org.il/486-2/) - [Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer: A population-based study in Israel.](https://ehf.taubcenter.org.il/466-2/) - [Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer: A population-based study in Israel.](https://ehf.taubcenter.org.il/465-2/) - [Lead in spray paint and painted surfaces in playgrounds and public areas in Israel: Results of a pilot study.](https://ehf.taubcenter.org.il/464-2/) - [Lead in spray paint and painted surfaces in playgrounds and public areas in Israel: Results of a pilot study.](https://ehf.taubcenter.org.il/463-2/) - [Errors associated with the use of roadside monitoring in the estimation of acute traffic pollutant-related health effects.](https://ehf.taubcenter.org.il/462-2/) - [Errors associated with the use of roadside monitoring in the estimation of acute traffic pollutant-related health effects.](https://ehf.taubcenter.org.il/461-2/) - [Urinary concentrations of phthalate metabolites, bisphenols and personal care product chemical biomarkers in pregnant women in Israel.](https://ehf.taubcenter.org.il/460-2/) - [Urinary concentrations of phthalate metabolites, bisphenols and personal care product chemical biomarkers in pregnant women in Israel.](https://ehf.taubcenter.org.il/459-2/) - [Pharmacokinetics in plants: Carbamazepine and its interactions with lamotrigine.](https://ehf.taubcenter.org.il/458-2/) - [Pharmacokinetics in plants: Carbamazepine and its interactions with lamotrigine.](https://ehf.taubcenter.org.il/457-2/) - [Maternal phthalate and personal care products exposure alters extracellular placental miRNA profile in twin pregnancies](https://ehf.taubcenter.org.il/454-2/) - [Maternal phthalate and personal care products exposure alters extracellular placental miRNA profile in twin pregnancies](https://ehf.taubcenter.org.il/453-2/) - [Placental lncRNA expression is associated with prenatal phthalate exposure.](https://ehf.taubcenter.org.il/394-2/) - [Placental lncRNA expression is associated with prenatal phthalate exposure.](https://ehf.taubcenter.org.il/393-2/) - [Source-specific pollution exposure and associations with pulmonary response in the Atlanta Commuters Exposure Studies.](https://ehf.taubcenter.org.il/392-2/) - [Source-specific pollution exposure and associations with pulmonary response in the Atlanta Commuters Exposure Studies.](https://ehf.taubcenter.org.il/391-2/) - [Regulation of chemicals in children's products: How U.S. and EU regulations impact smaller markets.](https://ehf.taubcenter.org.il/390-2/) - [Regulation of chemicals in children's products: How U.S. and EU regulations impact smaller markets.](https://ehf.taubcenter.org.il/389-2/) - [Acute pulmonary and inflammatory response in young adults following a scripted car commute.](https://ehf.taubcenter.org.il/388-2/) - [Acute pulmonary and inflammatory response in young adults following a scripted car commute.](https://ehf.taubcenter.org.il/387-2/) - [Concentrations of trace metals, phthalates, bisphenol A and flame-retardants in toys and childcare products in Israel.](https://ehf.taubcenter.org.il/385-2/) - [Concentrations of trace metals, phthalates, bisphenol A and flame-retardants in toys and childcare products in Israel.](https://ehf.taubcenter.org.il/384-2/) - [Geographic Patterns of Autism Spectrum Disorder Among Children of Nurses' Health Study II Women](https://ehf.taubcenter.org.il/383-2/) - [Geographic Patterns of Autism Spectrum Disorder Among Children of Nurses' Health Study II Women](https://ehf.taubcenter.org.il/382-2/) - [Traffic Related Air Pollution and Autism Spectrum Disorder: A Population Based Nested Case-Control Study in Israel.](https://ehf.taubcenter.org.il/381-2/) - [Traffic Related Air Pollution and Autism Spectrum Disorder: A Population Based Nested Case-Control Study in Israel.](https://ehf.taubcenter.org.il/380-2/) - [Elemental sulfur use and associations with pediatric lung function and respiratory symptoms in an agricultural community (California, USA)](https://ehf.taubcenter.org.il/379-2/) - [Elemental sulfur use and associations with pediatric lung function and respiratory symptoms in an agricultural community (California, USA)](https://ehf.taubcenter.org.il/378-2/) - [Exploring pathways linking greenspace to health: Theoretical and methodological guidance.](https://ehf.taubcenter.org.il/344-2/) - [Exploring pathways linking greenspace to health: Theoretical and methodological guidance.](https://ehf.taubcenter.org.il/343-2/) - [An Example of Aerosol Pattern Variability Over Bright Surface Using High Resolution MODIS MAIAC: The Eastern and Western Areas of the Dead Sea and Environs.](https://ehf.taubcenter.org.il/340-2/) - [An Example of Aerosol Pattern Variability Over Bright Surface Using High Resolution MODIS MAIAC: The Eastern and Western Areas of the Dead Sea and Environs.](https://ehf.taubcenter.org.il/339-2/) - [Temporal Trends in Sperm Count: A Systematic Review and Meta-Regression Analysis.](https://ehf.taubcenter.org.il/338-2/) - [Temporal Trends in Sperm Count: A Systematic Review and Meta-Regression Analysis.](https://ehf.taubcenter.org.il/337-2/) - [Oxidative Potential of PM2.5 During Atlanta Rush Hour: Measurements of In-Vehicle Dithiothreitol (DTT) Activity.](https://ehf.taubcenter.org.il/329-2/) - [Oxidative Potential of PM2.5 During Atlanta Rush Hour: Measurements of In-Vehicle Dithiothreitol (DTT) Activity.](https://ehf.taubcenter.org.il/328-2/) - [CompMS2Miner: An Automatable Metabolite Identification, Visualization and Data-Sharing R Package for High-Resolution LC-MS Datasets.](https://ehf.taubcenter.org.il/283-2/) - [CompMS2Miner: An Automatable Metabolite Identification, Visualization and Data-Sharing R Package for High-Resolution LC-MS Datasets.](https://ehf.taubcenter.org.il/282-2/) - [Extracellular MicroRNAs in Follicular Fluid and Their Potential Association with Oocyte Fertilization and Embryo Quality: An Exploratory Study.](https://ehf.taubcenter.org.il/281-2/) --- ## Infographics - [6 מיתוסים ועובדות בבריאות וסביבה](https://ehf.taubcenter.org.il/infographic/6-%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%94/) - [איכות אוויר הפנים ובריאותנו](https://ehf.taubcenter.org.il/infographic/%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%95/) - [PFAS: הכימיקלים שלא נעלמים](https://ehf.taubcenter.org.il/infographic/pfas-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9d/) - [שינויי אקלים ובריאותנו](https://ehf.taubcenter.org.il/infographic/%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%99-%d7%90%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%95/) - [כימיקלים רעילים והיריון](https://ehf.taubcenter.org.il/infographic/%d7%9b%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f/) --- ## News - [זיהום אוויר מסוכן לא רק לתושבי העולם אלא גם לאלה שעוד לא באו לעולם](https://ehf.taubcenter.org.il/news/832/) - [האם מוצרי קוסמטיקה "ירוקים" בטוחים יותר לבריאות?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/831/) - [איך אפשר לקדם את ההגנה על בריאות הציבור מפני חשיפה ל-PFAS?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/830/) - [הערכת חסר של הסיכון לסרטן ממשפחה של כימיקלים מזהמים](https://ehf.taubcenter.org.il/news/829/) - [מחקר שיוצג בכנס השנתי שלנו השבוע: השיטפונות הראשונים מזרימים לנחלים חומרי הדברה ותרופות](https://ehf.taubcenter.org.il/news/828/) - [לגו והילדים חברו לקדם את ההתמודדות עם משבר האקלים](https://ehf.taubcenter.org.il/news/827/) - [ישראל מתחממת בקצב מהיר מבעבר וגבוה מהממוצע העולמי](https://ehf.taubcenter.org.il/news/826/) - [היום כבר אפשר למצוא מיקרופלסטיק במקומות מדאיגים](https://ehf.taubcenter.org.il/news/825/) - [איכות אוויר ירודה במשרד עלולה לפגוע בתפקוד העובדים](https://ehf.taubcenter.org.il/news/824/) - [כימיקלים ומחזור טקסטיל](https://ehf.taubcenter.org.il/news/823/) - [ניוזלטר אוקטובר 2021 - עכשיו באתר!](https://ehf.taubcenter.org.il/news/822/) - [חומרי ניקיון "ירוקים" מצדיקים את השימוש בהם](https://ehf.taubcenter.org.il/news/820/) - [האם ההגבלות הקיימות כיום על זיהום האוויר אכן מגנות על בריאתנו?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/819/) - [איך אתם צורכים את המים שלכם?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/818/) - [ארגון הבריאות העולמי מפרסם הנחיות איכות אוויר עדכניות](https://ehf.taubcenter.org.il/news/817/) - [רמות מדאיגות של כימיקלים מזיקים נמצאו באוויר הבית, הכיתה והחנות](https://ehf.taubcenter.org.il/news/816/) - [צעד נוסף בדרך להפסקת השימוש בכימיקלים רעילים](https://ehf.taubcenter.org.il/news/815/) - [האם חשיפה לחומר ההדברה גלייפוסט מקצרת את משך ההיריון?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/814/) - [משבר האקלים הוא האיום הבריאותי הגדול מכולם](https://ehf.taubcenter.org.il/news/813/) - [כימיקלים במוצרי צריכה שכיחים עלולים להגדיל את הסיכון לסרטן השד](https://ehf.taubcenter.org.il/news/812/) - [סביבה ירוקה מועילה להתפתחות ילדים](https://ehf.taubcenter.org.il/news/811/) - [מי אחראי להוריד מהמדפים מוצרים המכילים כימיקלים מזיקים?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/810/) - ['עץ' ראשון מסוגו מנקה ומצנן את האוויר בתחנת רכבת באנגליה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/809/) - [דו"ח המפל"ס השנתי מציג: התרומה של מוצרים בשימוש ביתי לזיהום האוויר בישראל](https://ehf.taubcenter.org.il/news/808/) - [נזק לדורות: השלכות על הבריאות מחשיפה ל-DDT](https://ehf.taubcenter.org.il/news/807/) - [חמשת הפעולות הראשונות שממשלת ישראל צריכה לנקוט כנגד משבר האקלים](https://ehf.taubcenter.org.il/news/806/) - [זיהום האוויר בבית עלול להיות גרוע פי 5 מזיהום האוויר בחוץ. מה אפשר לעשות?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/805/) - [גלי החום מזיקים לגוף, מה אפשר לעשות עם זה?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/804/) - [חשיפה תוך-רחמית לזיהום אוויר ואסתמה בילדות](https://ehf.taubcenter.org.il/news/803/) - [כימיקלים מזיקים באריזות מזון מהיר חד-פעמיות](https://ehf.taubcenter.org.il/news/802/) - [6 מיתוסים ועובדות בבריאות וסביבה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/801/) - [כימיקלים מזיקים במוצרי קוסמטיקה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/798/) - [חומר מסרטן נמצא בתכשירי הגנה מפני קרינת השמש](https://ehf.taubcenter.org.il/news/793/) - [מה צריך לקרות לפני יישום הרפורמה לייבוא חופשי בישראל?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/792/) - [למה בישראל החמה אין מספיק צל?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/791/) - [כימיקלים רעילים באיפור ובקוסמטיקה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/790/) - [המחיר הבריאותי של גלי חום כתוצאה משינויי אקלים](https://ehf.taubcenter.org.il/news/789/) - [מחאת ילדי הגן](https://ehf.taubcenter.org.il/news/788/) - [ניוזלטר יולי 2021 - עכשיו באתר!](https://ehf.taubcenter.org.il/news/786/) - [איכות אוויר הפנים ובריאותינו - אינפוגרפיקה חדשה באתר!](https://ehf.taubcenter.org.il/news/784/) - [עלות זיהום האוויר בישראל: כ-31 מיליארד שקל בשנה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/782/) - [האם מיקרו-פלסטיק מזיק לבריאותנו?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/781/) - [חשיפה לחומרי הדברה והסיכון לגידולי מוח בילדות](https://ehf.taubcenter.org.il/news/780/) - [איך אתם בוחרים את החולצות שלכם?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/779/) - [אנג'לינה ג'ולי דואגת לדבורים ולסביבה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/777/) - [עם בוא הקיץ, טיפים לבחירת מסנני קרינת שמש](https://ehf.taubcenter.org.il/news/776/) - [איך נפטרים מכימיקלים רעילים באבק הבית?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/775/) - [PFAS: הכימיקלים שלא נעלמים-אינפוגרפיקה חדשה באתר](https://ehf.taubcenter.org.il/news/774/) - [האם שווה לנו לסכן את בריאותנו, תמורת מחבת שהביצה לא נדבקת אליה?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/773/) - [מדענים תומכים ביצירת גוף בינלאומי שיפקח על כימיקלים ופסולת](https://ehf.taubcenter.org.il/news/772/) - [מגפת הקורונה העלתה למודעות את החשיבות של איוורור חללים. האם שם זה ייעצר?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/771/) - [החלטות חדשות לשנה החדשה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/770/) - [שימוש מוגבר במוצרי חיטוי עלול להחמיר סימפטומים של אסתמה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/768/) - [בדיקות מעלות כי ב-8 מכל 10 אריזות מזון יימצאו כימיקלים רעילים](https://ehf.taubcenter.org.il/news/767/) - [ל"ג בעומר, האם אפשר אחרת?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/766/) - [תסמונת הבית החולה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/765/) - [התחבורה הציבורית ברחבי העולם מצויה במשבר](https://ehf.taubcenter.org.il/news/764/) - [אירופה מכפילה את שבילי האופניים שלה ומשקיעה בכך מיליארדי יורו](https://ehf.taubcenter.org.il/news/763/) - [שינויי אקלים ובריאותנו - אינפוגרפיקה חדשה באתר!](https://ehf.taubcenter.org.il/news/734/) - [הכימיקל המזיק שאורב בצעצועים של ילדיכם](https://ehf.taubcenter.org.il/news/729/) - [בריאות וסביבה ונגיף הקורונה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/728/) - [בעקבות זיהום הזפת: משרד הבריאות אוסר לשווק דגים מהים התיכון](https://ehf.taubcenter.org.il/news/727/) - [ניוזלטר מרץ 2021 - עכשיו באתר!](https://ehf.taubcenter.org.il/news/726/) - ["ללא חדשנות לא נפתור את משבר האקלים"](https://ehf.taubcenter.org.il/news/725/) - [על חשיבותו של אוויר נקי בכיתה, בפרט, בזמן המגיפה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/722/) - [דרך חדשה לצמצום החשיפה לכימיקלים במוצרי צריכה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/721/) - [בריאות וסביבה בישראל 2020 - אירוע השקה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/720/) - [מה משותף לחבל טיפוס, מיתרים לגיטרה וג'ל לחיטוי ידיים?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/719/) - [מסתבר שגם בעת משבר ושיתוק פרלמנטרי מתמשך אפשר לקדם שינוי](https://ehf.taubcenter.org.il/news/717/) - [בריאות וסביבה בילדים](https://ehf.taubcenter.org.il/news/714/) - [קורונה: כימיקלים המצויים במוצרי צריכה עלולים לפגוע ביעילות החיסון](https://ehf.taubcenter.org.il/news/711/) - [קביעה תקדימית בבריטניה: סיבת המוות של בת 9 היא זיהום אוויר](https://ehf.taubcenter.org.il/news/708/) - [קרוב לוודאי שאבק מרהיטים ישנים מכיל כימיקלים מזיקים - אבל יש פתרון](https://ehf.taubcenter.org.il/news/707/) - [מזהמי אוויר שהתגלו במוחם של צעירים קשורים לנזק הנגרם מאלצהיימר](https://ehf.taubcenter.org.il/news/706/) - [האם בגדים סינתטיים צריכים להימכר עם תו אזהרה?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/704/) - [כימיקלים דוחי מים ודוחי שומן עלולים לשבש את מהלך ההיריון ולחולל נזקים ארוכי טווח לבריאות הילד](https://ehf.taubcenter.org.il/news/703/) - [הכימיקלים האלו פוגעים בפריון, אך קשה מאד להימנע מהם.](https://ehf.taubcenter.org.il/news/702/) - [כימיקלים רעילים והריון](https://ehf.taubcenter.org.il/news/700/) - [כימיקלים מזיקים נפוצים במוצרי קוסמטיקה וטיפוח אישי, הרבה יותר משחשבתם](https://ehf.taubcenter.org.il/news/698/) - [גורם חדש ומעט מפתיע בבתי גידול של קופים ושימפנזות – כימיקלים מזיקים](https://ehf.taubcenter.org.il/news/696/) - [כבישים וגגות חמים, מזהמים את האוויר](https://ehf.taubcenter.org.il/news/695/) - [קפיצת מדרגה בתחום ההדברה - מעתה מדבירים יהיו מחויבים לעבור הכשרה](https://ehf.taubcenter.org.il/news/694/) - [ניוזלטר אוקטובר 2020-עכשיו באתר!](https://ehf.taubcenter.org.il/news/685/) - [הסיכונים המפתיעים שבבישול ובניקיון הבית](https://ehf.taubcenter.org.il/news/683/) - [חודש המודעות לסרטן השד](https://ehf.taubcenter.org.il/news/682/) - [ילדים הגדלים באזורים ירוקים, בעלי IQ גבוה יותר](https://ehf.taubcenter.org.il/news/681/) - [חשיפה לכימיקלים רעילים בנעורים, קשורה למחלת הצליאק.](https://ehf.taubcenter.org.il/news/680/) - [חשיפה לזיהום אוויר בגיל ינקות = ריאות חלשות בגיל ההתבגרות](https://ehf.taubcenter.org.il/news/679/) - [איזור מופחת פליטות בירושלים ובתל אביב](https://ehf.taubcenter.org.il/news/678/) - [האם חשיפה לביספנול A מסכנת את חיינו?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/677/) - ["מגפה מעשה ידי אדם" ספר חדש מציג את הקשר בין חשיפה לכימיקלים רעילים שונים לבין מחלת הפרקינסון.](https://ehf.taubcenter.org.il/news/676/) - [כימיקלים רעילים עלולים להימצא באריזות חד פעמיות של מזון מהיר.](https://ehf.taubcenter.org.il/news/675/) - [מחקר מצא: משבר האקלים מסכן נשים בהיריון](https://ehf.taubcenter.org.il/news/674/) - [בעקבות הקורונה נרשמת עלייה חדה במקרי החשיפה לחומרים רעילים](https://ehf.taubcenter.org.il/news/673/) - [הכימיקלים שמאיימים על הבריאות שלנו](https://ehf.taubcenter.org.il/news/672/) - [ניוזלטר אוגוסט 2020 - עכשיו באתר](https://ehf.taubcenter.org.il/news/669/) - [יום סרטן הריאות](https://ehf.taubcenter.org.il/news/666/) - [פתרונות בסביבה העירונית להאטת התפשטות וירוס הקורונה ולשיפור בריאות הציבור לטווח הארוך](https://ehf.taubcenter.org.il/news/665/) - [יצרנית קוטל העשבים ראונדאפ (Roundup), תשלם 10 מיליארד דולר לתובעים הטוענים שחלו בסרטן בעקבות השימוש במוצר](https://ehf.taubcenter.org.il/news/664/) - [239 מדענים פנו לארגון הבריאות העולמי: הקורונה נישאת באוויר, יש לשנות את ההנחיות.](https://ehf.taubcenter.org.il/news/663/) - [כיצד חשיפה לכימיקלים סביבתיים במהלך ההיריון והילדות, משפיעה על הסיכון להשמנת יתר בקרב ילדים?](https://ehf.taubcenter.org.il/news/662/) --- ## Publications - [Env. Health in Israel 2020](https://ehf.taubcenter.org.il/en/publication/724/) - [בריאות וסביבה בישראל 2020](https://ehf.taubcenter.org.il/publication/712/) - [Env. Health in Israel 2017](https://ehf.taubcenter.org.il/en/publication/395/) - [בריאות וסביבה בישראל 2017](https://ehf.taubcenter.org.il/publication/367/) - [Grants & Fellowships 2008-2014](https://ehf.taubcenter.org.il/en/publication/153/) - [Env. Health in Israel 2014](https://ehf.taubcenter.org.il/en/publication/152/) - [בריאות וסביבה 2010 – זיהום אוויר](https://ehf.taubcenter.org.il/publication/109/) - [ילדים הם לא מבוגרים קטנים](https://ehf.taubcenter.org.il/publication/108/) - [על בריאות וחומרי הדברה](https://ehf.taubcenter.org.il/publication/107/) - [מזהמים סביבתיים, סוכרת והשמנת יתר](https://ehf.taubcenter.org.il/publication/106/) - [מענקים ומלגות 2014-2008](https://ehf.taubcenter.org.il/publication/105/) - [בריאות וסביבה](https://ehf.taubcenter.org.il/publication/75/) - [בריאות וסביבה בישראל 2014](https://ehf.taubcenter.org.il/publication/74/) - [סרטן השד הסביבה](https://ehf.taubcenter.org.il/publication/72/) --- ## Views pages - [אינפוגרפיקות](https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/ehf_infographics/) - [Research Publications](https://ehf.taubcenter.org.il/en/views_pages/research-publications/) - [What We Do](https://ehf.taubcenter.org.il/en/views_pages/what_we_do-2/) - [What We Know](https://ehf.taubcenter.org.il/en/views_pages/what-we-know/) - [EHF Publications](https://ehf.taubcenter.org.il/en/views_pages/ehf-publications/) - [התחומים שלנו](https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/what_we_know/) - [ניוזלטרים](https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/newsletters/) - [ידיעות מהתחום](https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/news_lobby/) - [עלונים ודוחות](https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/ehf_publications/) - [מאמרים בכתבי עת](https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/research_publications/) - [היוזמות שלנו](https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/what_we_do/) --- ## יוזמותs - [Environmental Health in Israel 2020](https://ehf.taubcenter.org.il/en/initiatives/environmental_health_israel_2020-2/) - [National Biomonitoring Program](https://ehf.taubcenter.org.il/en/initiatives/national_biomonitoring_program-2/) - [Birth Cohorts in Israel](https://ehf.taubcenter.org.il/en/initiatives/birth_cohort-2/) - [Biomonitoring Laboratory](https://ehf.taubcenter.org.il/en/initiatives/biomonitoring_lab-2/) - [מעבדת ניטור ביולוגי](https://ehf.taubcenter.org.il/initiatives/biomonitoring_lab/) - [בריאות וסביבה בישראל 2020](https://ehf.taubcenter.org.il/initiatives/environmental_health_israel_2020/) - [התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי](https://ehf.taubcenter.org.il/initiatives/national_biomonitoring_program/) - [עוקבות לידה בישראל](https://ehf.taubcenter.org.il/initiatives/birth_cohort/) --- ## תחוםs - [Vulnerable Populations](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/vulnerable_populations-2/) - [Planning](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/planning-2/) - [Wastewater](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/wastewater-2/) - [אוכלוסיות רגישות](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/vulnerable_populations/) - [תכנון](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/planning/) - [קולחים](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/wastewater/) - [Environmental Health Indicators and Trends](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/health_indicators_trends-2/) - [Non-Ionizing Radiation](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/radiation-2/) - [Asbestos](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/asbestos-2/) - [Biomonitoring](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/biomonitoring-2/) - [Chemical Food Contaminants](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/food_contaminants-2/) - [Chemicals in Consumer Products](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/chemicals_consumer_products-2/) - [Chemical Parameters in Drinking Water](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/drinking_water-2/) - [Environmental Tobacco Smoke](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/tobacco_smoke-2/) - [Ambient Air Quality](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/ambient_air-2/) - [Pesticides](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/pesticides-2/) - [Climate Change](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/climate_change-2/) - [Indoor Air Quality](https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/indoor_air_quality-2/) - [מדדים ומגמות בבריאות וסביבה](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/health_indicators_trends/) - [שינויי אקלים](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/climate_change/) - [קרינה בלתי מייננת](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/radiation/) - [אסבסט](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/asbestos/) - [ניטור ביולוגי](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/biomonitoring/) - [כימיקלים במוצרי צריכה](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/chemicals_consumer_products/) - [מזהמי מזון כימיים](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/food_contaminants/) - [חומרי הדברה](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/pesticides/) - [גורמים כימיים במי השתייה](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/drinking_water/) - [עשן טבק סביבתי](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/tobacco_smoke/) - [איכות אוויר הפנים](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/indoor_air_quality/) - [איכות האוויר](https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/ambient_air/) --- # # Detailed Content ## Pages - Published: 2021-12-28 - Modified: 2021-12-28 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/833-2/ לאחר 15 שנות פעילות מסיימת הקרן לבריאות וסביבה את פעילותה. בהזדמנות זו אנו מבקשים להודות לכל השותפים, הפעילים והעוקבים בתחום. התכנים באתר הקרן ובעמוד הפייסבוק זמינים לשימושכם.    --- - Published: 2019-09-01 - Modified: 2020-10-20 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/564-2/  גישת "שש הקבוצות" של ה- Green Science Policy Institute לצמצום החשיפה לכימיקלים מזהמים, מתמקדת בהפחתת השימוש בקבוצות שלמות של כימיקלים מדאיגים, להבדיל מהפסקת השימוש בכימיקל אחד בעייתי בכל פעם.  גישה זו, המבקשת להתמודד עם קבוצות שלמות של כימיקלים, דרושה כיוון שיותר מ-80,000 כימיקלים מצוים כיום בשימוש. רבים מכימיקלים אלה לא נחקרו והשפעתם על בריאות בני האדם והסביבה, אינה ידועה. גם כימיקלים שהשפעתם המזיקה ידועה, עדיין משמשים במוצרי צריכה נפוצים. כימיקלים שנאסרים לשימוש כיוון שהתגלו כמזיקים, לאחר שנים ארוכות של מאמצי מחקר וחקיקה, מוחלפים לעיתים קרובות על ידי כימיקלים מאותה "המשפחה", בעלי מבנה כימי דומה והשפעה פוטנציאלית דומה על הבריאות. גישת "שש הקבוצות" עשויה למנוע החלפות מצערות שכאלה ולהאיץ את הפחתת השימוש בכימיקלים רעילים.  שש קבוצות הכימיקלים המסוכנים הן: כימיקלים רב-פלואוריים, חומרים אנטי-מיקרוביאליים, מעכבי בעירה, ביספנולים ופתלאטים, ממסים מסויימים ומתכות מסויימות.  שש הסרטונים הבאים, מבית ה- Green Science Policy Institute, מתארים את שש הקבוצות הללו ועונים על שאלות כגון, באילו מוצרים ניתן למצוא את הכימיקלים? כיצד הם משפיעים על בריאותנו? וכיצד ניתן לצמצם את החשיפה אליהם?  כימיקלים רב-פלואוריים נועדו להקל על החיים שלנו. הם הופכים את מעיל הגשם שלנו לדוחה מים ואת מחבת הטפלון ללא-דביקה, אבל באיזה מחיר? איזה סכנות טמונות בחשיפה לכימיקלים רב-פלואוריים? איפה אפשר למצוא אותם? ואיך פופקורן קשור לכל העניין הזה?    חומרים אנטי-מיקרוביאליים מגנים עלינו או פוגעים בנו? האם החומרים שנועדו להרחיק מאיתנו מזהמים מסוגים שונים בכלל נחוצים לנו? כיצד הם משפיעים על בריאותנו? היכן הם מסתתרים? ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את החשיפה אליהם?   האם מעכבי בעירה מצילים חיים או דווקא מסכנים אותם? למה הם נועדו? איך הם... --- - Published: 2017-05-04 - Modified: 2017-05-08 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/ar/ من نحن؟ صندوق الصحّة والبيئة هو جمعيّة تعمل على زيادة الخبرة، تعزيز المعرفة، تحسين السياسات وزيادة الوعي لمجال الصحّة والبيئة في إسرائيل. نحن نؤمن بأنّ تحسين السياسة والتنظيم في هذا المجال، من شأنه الحدّ من الأضرار التي تلحق بصحّة الجمهور في أعقاب تعرّضهم للموادّ الكيميائيّة في البيئة. الصحّة والبيئة - ماذا يعني ذلك؟الصحّة والبيئة هو مجال يتناول جوانب صحّة الإنسان والإصابة بالأمراض التي تتعلّق بالتعرّض الدائم لمستويات منخفضة من الملوّثات البيئيّة. العوامل الرئيسة للمخاطر الصحّيّة البيئيّة هي تلوّث الهواء الناجم عن وسائل النقل والصناعة، النفايات المنزليّة والصناعيّة، الموادّ الكيميائيّة في المنتجات الاستهلاكيّة والإشعاعات المؤيّنة وغير المؤيّنة. من بين الأضرار الصحّيّة التي يشتبه. أو يعرف، أنّها تتأثّر بعوامل بيئيّة، نجد السرطان، أمراض القلب والرئة، الربو، الحساسيّة وغيرها من أمراض الجهاز التنفسيّ، أضرار في الجهاز العصبيّ وضرر في الأعصاب، أمراض الجهاز الهضميّ، والعيوب الخلقيّة التطوّريّة، البلوغ الجنسيّ المبكّر، السمنة الزائدة وحالات التسمّم الحادّة. إنجازاتنا حتّى اليومتأسّست الجمعيّة عام 2007 من قبل مؤسّسة ياد هنديڤ. تركّزت نشاطاتها في سنواتها الأولى على وضع أسس مجال الصحّة والبيئة في إسرائيل من خلال النهوض بالبحث العلميّ، التأهيل الأكاديميّ وتطوير الخبرات بين المهنيّين في الوزارات الحكوميّة. إضافة إلى ذلك، أنشأت الجمعيّة مركزين جامعيّين للتميّز، وقدّمت عشرات الهبات للأبحاث والمنح الدراسيّة، بما في ذلك منح لدراسات ما بعد الدكتوراة وهبات لباحثين عائدين من خارج البلاد، التي مكّنت من وضع أساس أكاديميّ لهذا المجال، نظّمت المؤتمرات وورش عمل ونشرت إصدارات فريدة من نوعها. في إطار جهودها لتوسيع الخبرات ولأن تكون مصدر معرفة هامّ عن مستويات التعرّض للملوّثات في إسرائيل، فإنّ جهود تحديد المعايير، الرصد والأبحاث التي بدأها صندوق البيئة والصحّة... --- - Published: 2017-03-20 - Modified: 2025-07-16 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/288-2/    --- - Published: 2017-03-20 - Modified: 2021-02-07 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/video_and_lectures/    --- - Published: 2017-01-17 - Modified: 2025-09-03 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/terms-of-use/ Welcome to the website ehf. org. il (hereinafter: “the Website”). The Website is operated bythe Environment and Health Fund (RA) (hereinafter: “the Fund”), a nonprofit organizationwhose goal is to contribute to the national capacity to monitor, assess, and reduce risks tohuman health stemming from the environment. In these Terms of Use, “visitor” and/or “user” means: any person and/or corporation and/orentity of any kind that makes any use of the Website. Entry to and use of the Website, or any part thereof, is subject to the following Terms ofUse. Please read these terms carefully before using the Website. Access to the Website isconditional on acceptance of these terms and constitutes agreement to them: Website Content1. 1 The content displayed on the Website is intended to provide information to visitors, withthe aim of encouraging and promoting awareness and the need to address problems in thefield of environmental health in Israel. The information on the Website does not constitutemedical advice and/or any other type of advice and does not amount to a professionalassessment regarding medical conditions and/or medical, environmental, or other risks. Anyuse of or reliance on the Website content is the sole responsibility of the user. The Fundrecommends that all users examine the information and its suitability to their needs,including through consultation with professionals. 1. 2 Although the Fund does its utmost to provide professional and reliable information, theinformation on the Website is presented as is, collected from various sources, and does notclaim to be complete, comprehensive, exhaustive, or up to date.... --- - Published: 2017-01-10 - Modified: 2025-07-16 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/home-2/ txt-bod --- - Published: 2016-11-24 - Modified: 2025-08-11 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/grants_and_fellowships-2/ The "Grants & Fellowships 2008-2014" publication contains 56 abstracts of researches funded by the Environment and Health Fund over this period. The research outlined in this volume, and over 90 scientific articles published in leading international journals, is evidence of the progress that has been made in establishing high quality research and training in environmental health in Israel. Review of the studies assists in learning about the various environmental exposures of concern, along with the different health endpoints they affect. An updated list of publications from 2015 and on, of research supported by EHF, can be found here. --- - Published: 2016-11-22 - Modified: 2025-07-16 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/about-2/ Who we areThe Environment and Health Fund (EHF) is a nonprofit organization committed to expanding expertise, upgrading policies, raising awareness and sharing knowledge about Environment and Health in Israel, with the ultimate goal of enhancing human health and well-being. We believe that improved policy and regulation will lead to a reduction in the risks to public health caused by exposure to chemicals in the environment. Environmental Health – What do we mean? Environmental health comprises those aspects of human health and disease that are determined by low-dose, chronic exposure to pollutants in the environment. Important sources of environmental health risks include industrial waste, air emissions from transport and industry, industrial and residential water discharges, chemicals in consumer products, and ionizing and non-ionizing radiation. Health effects with known or suspected environmental etiologies include cancer, cardio-pulmonary diseases, asthma and other respiratory diseases, allergies, neuro-toxicity and neurological impairment, obesity, gastro-intestinal diseases, developmental and congenital abnormalities, and acute poisonings. What we’ve doneEHF was established in 2007 by Yad Hanadiv. During its early years EHF focused on enhancing capacity and capabilities in Environmental Health in Israel by promoting scientific research and academic training and enhancing the expertise of professionals in government. Among its various activities, EHF established two University Centers of Excellence, awarded numerous research grants and fellowships, including postdoctoral and returning scientists’ fellowships and research grants, organized conferences and workshops, and published various reports and publications. From 2017, EHF’s work focused on reducing the exposure of infants and children to chemicals in food and... --- - Published: 2016-10-09 - Modified: 2017-02-21 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/terms_of_use/ תנאי שימוש באתר הקרן לבריאות וסביבהברוכים הבאים לאתר ehf. org. il (להלן: "האתר"). האתר מופעל על ידי הקרן לבריאות וסביבה (ע"ר) (להלן: "הקרן לבריאות וסביבה"), שהינה מוסד ללא כוונת רווח אשר מטרתו לתרום ליכולת הלאומית לפקח, להעריך ולהפחית סיכונים לבריאות האדם שמקורם בסביבה. בתנאי שימוש אלה "גולש" ו/או "משתמש" משמעו: כל אדם ו/או תאגיד ו/או גוף כלשהו אשר עושה שימוש מכל סוג שהוא באתר. הכניסה לאתר והשימוש בו או בכל חלק ממנו, כפופים לתנאי השימוש שלהלן. יש לקרוא בקפידה את התנאים להלן לפני השימוש באתר. הכניסה לאתר מותנית בתנאי השימוש ומהווה הסכמה לתנאים אלו:1. תוכן האתר 1. 1. התוכן המוצג באתר נועד לספק אינפורמציה לקהל הגולשים מתוך מטרה לעודד ולקדם את המודעות והצורך במתן מענה לבעיות הקיימות בתחום בריאות הסביבה במדינתנו. המידע המוצג באתר אינו בגדר ייעוץ רפואי ו/או ייעוץ אחר ואינו מהווה הערכה מוסמכת בנוגע למצב רפואי ו/או סיכונים רפואיים ו/או סביבתיים ו/או אחרים. כל שימוש במידע המופיע באתר ו/או הסתמכות על תכניו תיעשה על אחריותו הבלעדית של המשתמש והקרן לבריאות וסביבה ממליצה לכל משתמש לבחון את המידע והתאמתו לצרכיו, לרבות באמצעות אנשי מקצוע. 1. 2. הגם שהקרן לבריאות וסביבה עושה כל שביכולתה לספק מידע מקצועי ואמין, הרי שהמידע המוצג באתר מוצג כפי שהוא (As Is), נאסף ממקורות מידע שונים ואינו מתיימר להיות שלם, מקיף, מלא או עדכני. הקרן לבריאות וסביבה ו/או כל גוף אחר הקשור באתר אינם מתיימרים להביא את "כל המידע" או את המידע הכי חשוב, אלא מידע שמגיע לידיעתנו ומעניין לדעתנו את הגולשים, כאשר מטרתנו לסייע למשתמשים להרחיב את הידע האישי שלהם בלבד ולאפשר להם לדעת... --- - Published: 2016-10-09 - Modified: 2025-07-19 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/grants_and_fellowships/ הפרסום "מענקים ומלגות 2014-2008" הינו אוסף של 56 תקצירי מחקרים אשר מומנו על ידי הקרן לבריאות וסביבה בשנים הנ"ל. המחקר המתואר בכרך זה, ומעל ל-90 המאמרים שהוא הניב בכתבי עת בינלאומיים מדעיים מובילים, הם העדות להתקדמות שחלה בעקבות המאמצים ליצור מחקר והכשרה איכותיים בבריאות וסביבה בישראל. סקירת המחקרים מאפשרת ללמוד על מגוון החשיפות הסביבתיות המהוות מקור לדאגה וההשלכות הבריאותיות השונות שיש לחשיפות אלו.   לרשימת המאמרים העדכנית ממענקי מחקר ומלגות הקרן לבריאות וסביבה אשר התפרסמו בכתבי עת בינלאומיים משנת 2015 ועד היום --- - Published: 2016-10-09 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/about/ מי אנחנו? הקרן לבריאות וסביבה היא עמותה שפעלה להרחבת המומחיות, להעמקת הידע, לשיפור המדיניות ולהעלאת המודעות בתחום של בריאות וסביבה בישראל מתוך אמונה כי שיפור המדיניות והרגולציה בתחום זה יוביל להפחתת הנזקים הנגרמים לבריאות הציבור עקב חשיפה לכימיקלים בסביבה. הקרן סיימה את פעילותה בסוף שנת 2021. בריאות וסביבה – למה הכוונה? בריאות וסביבה הוא תחום העוסק בהיבטי תחלואה ובריאות האדם הקשורים בחשיפה כרונית לרמות נמוכות של מזהמים סביבתיים. הגורמים העיקריים לסיכונים בריאותיים סביבתיים הם זיהום אוויר מתחבורה ותעשייה, שפכים תעשייתיים וביתיים, כימיקלים במוצרי צריכה וקרינה מייננת ובלתי מייננת. נזקים בריאותיים החשודים או ידועים כמושפעים מגורמים סביבתיים כוללים סרטן, מחלות לב-ריאה, אסתמה, אלרגיות ומחלות אחרות של דרכי הנשימה, נוירוטוקסיות ולקויות נוירולוגיות, מחלות קיבה ומעיים, מומים התפתחותיים ומולדים, התפתחות מינית מוקדמת, השמנת יתר והרעלות אקוטיות. מה עשינו? העמותה הוקמה בשנת 2007 על-ידי יד הנדיב. בשנותיה הראשונות התמקדה פעילותה בביסוס התחום של בריאות וסביבה בישראל באמצעות קידום המחקר המדעי, הכשרה אקדמית ופיתוח מומחיות בקרב אנשי מקצוע במשרדי הממשלה. בין השאר הקימה העמותה שני מרכזי מצוינות אוניברסיטאיים, העניקה עשרות מענקי מחקר ומלגות, כולל מלגות פוסט דוקטורט ומענקים למדענים חוזרים שאפשרו ביסוס אקדמי של התחום, ערכה כנסים וסדנאות והוציאה לאור פרסומים ייחודיים. החל משנת 2017 מיקדה העמותה את פעילותה בצמצום החשיפה של תינוקות וילדים – דרך מזון ומוצרי צריכה – לכימיקלים כגון מתכות כבדות, חומרי הדברה, פתלאטים ומעכבי בעירה. ילדים ותינוקות הם קבוצת אוכלוסייה רגישה במיוחד להשפעות החשיפה לכימיקלים. פערי מדיניות והרצון להוזיל את מחירם של מוצרי צריכה מעלים את הסיכון בקרב ילדים ותינוקות בישראל להיחשף לרמות מזיקות של כימיקלים במוצרים. פעילויות העמותה נועדו לתמוך במחקר המדעי... --- - Published: 2016-10-09 - Modified: 2025-08-11 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/ התחומים שלנו היוזמות שלנו --- --- ## Posts - Published: 2017-01-08 - Modified: 2017-01-15 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/177-2/ Ranked among the Top Papers of the Year by the National Institute of Environmental Health Sciences: http://www. niehs. nih. gov/news/newsletter/2016/1/papers/2015-papers/index. htm --- - Published: 2017-01-01 - Modified: 2017-01-15 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/130-2/ Ranked among the Top Papers of the Year by the National Institute of Environmental Health Sciences: http://www. niehs. nih. gov/news/newsletter/2016/1/papers/2015-papers/index. htm --- --- ## Infographics --- ## News - Published: 2021-12-12 - Modified: 2021-12-12 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/832/ על פי הערכות 7 מיליון אנשים בכל שנה מתים מחשיפה לזיהום אוויר מסביב לעולם. מחקר חדש מראה כי נוסף על כך, ב-2019 חשיפה לזיהום אוויר מסוג PM2. 5 נקשרה לכ-6 מיליון לידות מוקדמות ולכ-3 מיליון תינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך. סיבוכים מלידה מוקדמת הם הסיבה המובילה לתמותת ילדים מתחת לגיל 5. תינוקות שנולדים במשקל לידה נמוך מצויים בהמשך החיים בסיכון מוגבר לחלות בסוכרת, מחלות לב וכלי דם ועוד. על אף שהקשר בין זיהום אוויר ותוצאי לידה שליליים נמצא בעבר, זהו המחקר הראשון שקשר בין זיהום אוויר פנים ביתי, זיהום אוויר חוץ ותוצאי לידה שונים.  מקורו של חומר חלקיקי הקטן מ-2. 5 מיקרומטר (PM2. 5) הוא על פי רוב, בפליטות מתחבורה ומתעשייה, שריפות בר, בישול, הדלקת נרות, אחים וקמינים. חלקיקי זיהום אלה כל כך קטנים שהם חודרים בקלות לעומק הריאות. מחקרים בעבר הראו כי חומר חלקיקי יכול למצוא את דרכו לחלקה הפנימי של השלייה, להשפיע על זרימת הדם, על תחלופת החמצן ועל שינוע חומרי הזנה מהאם אל העובר. כל אלו עלולים לגרום להתפתחות דלקת או לעיכוב התפתחות העובר. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-12-07 - Modified: 2021-12-12 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/831/ בלוג אמריקני מיוחד לאימהות בדק 83 מוצרי קוסמטיקה כגון ליפסטיק ומסקרה המשווקים כ"ירוקים" ומצא ב-54 מתוכם עדות לנוכחותם של כימיקלים פרפלואורואלקילים ופוליפלואורואלקילים (PFAS). עורכת הבלוג נענתה לקריאתן של נשים שנחשפו למחקר קודם בתחום שהראה כי כימיקלים אלה שכיחים במוצרי קוסמטיקה "רגילים" ושביקשו לדעת האם גם במוצרים ה"ירוקים" שלהן טמונה סכנה. כימיקלים ממשפחת ה-PFAS פותחו לספק עמידות למים ולשמן ולכן לעיתים מוספים למסקרה ולליפסטיק עמידים. מחקרים מצאו קשר בין חשיפה ל-PFAS ובין סיכון מוגבר לסרטן מסוגים שונים, מומים מולדים, נזקים למערכת החיסון, כולסטרול גבוה ועוד.  לעור שלנו יש יכולת גבוהה לספוג את הכימיקלים הללו, בפרט כשהם אינם קשורים לחומרים אחרים כגון מיקרופלסטיק. מריחת החומרים הללו על השפתיים מגבירה את הסיכון לבליעה שלהם. בנוסף, כימיקלים אלה עלולים להגיע למי השתייה ואל האוויר בתהליך ייצור מוצרי הקוסמטיקה ובתהליך הסרת האיפור מהפנים. על אף הממצאים, לדברי עורכי המחקר, כימיקלים ממשפחת ה-PFAS לא הוספו במכוון למוצרים שנבדקו ויתכן שהגיעו אליהם באופן לא מכוון בתהליך הייצור. לדבריהם, מוצרי קוסמטיקה "ירוקים" לעיתים קרובות עדיין בטוחים יותר ממוצרים "קונבנציונאליים" כיוון שהם מכילים כימיקלים מסוכנים אחרים בסבירות נמוכה יותר. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-12-07 - Modified: 2021-12-07 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/830/ בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית במחקר אודות ההשפעה המזיקה של חשיפה לכימיקלים פרפלואורואלקילים ופוליפלואורואלקילים (PFAS) על הבריאות. עם זאת, צעדי המדיניות הנדרשים כדי לרסן את השפעתם המזיקה על הבריאות והסביבה נשרכים הרחק מאחור.  קבוצה גדולה של מדענים מאירופה וארה"ב פרסמה לאחרונה מאמר הקורא לקדם את הצעדים הללו תוך מיקוד המאמצים בצעדים הבוערים ביותר. לטענתם אנו כבר יודעים מספיק על הנזקים בכדי להפסיק את השימוש בכימיקלים אלה במקומות שבהם הם לא חיוניים ולהגביל את החשיפה אליהם. לשם כך החוקרים מציעים סדרה של שינויים כלל עולמיים בהם:• שיתוף פעולה מדעי להבנה טובה יותר של היקפי הזיהום וההשפעות הבריאותיות שלהם מסביב לעולם. • שיתוף בנתונים בין תעשיינים, מדענים וקובעי מדיניות. • יצירת עקביות בשיטות המדידה של PFAS. • פיתוח קווי מדיניות ברורים ליצור PFAS ולסילוקו. • אסטרטגיות משופרות של טיפול בפסולת PFAS. • אסטרטגיות משופרות להגברת המודעות להשפעות של PFAS על הבריאות. • העברת נטל העלויות הכרוכות בהתמודדות עם נזקי זיהום ה-PFAS לאחראים לו (ולא לאלה שסובלים מהחשיפה אליו). במסגרת המאמר סוקרים החוקרים גם את האתגרים הנלווים לכל אחד מהצעדים, ומציעים פתרונות אפשריים להתגברות עליהם. כימיקלים המשתייכים למשפחת ה-PFAS מספקים למוצרים תכונות כגון איטום למים ודחיית כתמים ושמן. כימיקלים מהמשפחה מצויים במוצרים רבים החל ממוצרים בשימוש יומיומי כגון מוצרי קוסמטיקה ואריזות מזון וכלה במוצרים פחות שכיחים כגון צבע, לכה לעץ, חומרי איטום לגגות ועוד. הכימיקלים הללו אינם מתכלים וכיום הם כבר מצויים כמעט בכל מקום – בחלב אם, בדמם של 97% מהאמריקנים, באוקיינוסים, בנהרות, בקרח-ים הארקטי, בהר האוורסט ועוד.  חומרים אלה משתחררים ממוצרים שקבורים באתרי אשפה או מאלמנטים שמצופים בהם מסביבנו וחודרים למחזור... --- - Published: 2021-11-30 - Modified: 2021-11-30 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/829/ מחקר חדש מצביע על כך ש-17% מהסיכון לסרטן ריאות שמקורו בחשיפה לפחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (PAHs) מגיע דווקא מחשיפה לחומרי הפירוק של משפחה זו - חומרים שאינם נתונים תחת רגולציה ושהמחקר אודותיהם מועט ביותר. מקורה של החשיפה ל-PAHs היא מצליית מזון בגריל ואכילתו, מפליטות מתחבורה ומעשן שריפות בר. החשופים לייצור ולשימוש בפחם נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לחשיפה ל-PAHs. חלקיקי PAHs חודרים עמוק לתוך הריאה, גורמים למוטציות בתאים ועלולים להוביל להתפתחות סרטן ריאות. בליעה של PAHs עם מזון או מים נקשרה גם היא לסיכון להתפתחות מומים מולדים וסרטני השד, הלבלב והמעי הגס. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוגדרו 16 כימיקלים מתוך 10,000 הכימיקלים שמשתייכים למשפחת ה-PAHs, ככימיקלים המעוררים דאגה ע"י הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA). במשך שנים חוקרים האמינו כי מרגע התפרקות הכימיקלים באטמוספירה הם כבר לא מסרטנים. המחקר הנוכחי מצטרף לעדויות המראות אחרת. עוד מראה המחקר החדש כי התמקדות בכימיקל בודד מהמשפחה כולה וכן ההתעלמות מחומרי הפירוק של כימיקלים אלו, עלולות להוביל למסקנות שגויות בדבר הסיכון לסרטן בו נתונה האוכלוסייה. מעקב אחר המזהמים הנכונים הינו חיוני על מנת לבחור את ההתערבויות שיפחיתו משמעותית את הסיכון לסרטן. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-11-21 - Modified: 2021-11-21 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/828/ בכל שנה, מי הגשמים הראשונים שוטפים שאריות של מזהמים מהקרקע ומזרימים אותם בזמן קצר ובריכוז גבוה יחסית אל מי הנחלים, כתוצאה מכך הנחלים מזדהמים וכך נפגעת גם אוכלוסיית בעלי החיים ששוכנת בקרקעית הנחל. חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז האקדמי רופין אספו דגימות מים ומשקעים שהצטברו בקרקעית בשבעה נחלי חוף. הדגימות הועברו למעבדה ושם נמצאו יותר מ-60 מזהמים, חומרים רפואיים, חומרי הדברה ושאריות מוצרי טיפוח שמקורם בשפכים שמכוני הטיהור לא הצליחו לסנן או לקלוט. ביום רביעי הקרוב הממצאים המלאים יוצגו בכנס השנתי של הקרן לבריאות וסביבה. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-10-31 - Modified: 2021-10-31 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/827/ לקראת ועידת האקלים שנפתחה היום בגלזגו (COP26) הפיקה חברת לגו חוברת הנחיות "לבניית עולם טוב יותר". החוברת כוללת 10 בקשות המופנות למעצבי מדיניות ומבוססות על מחקר וסדנאות שנערכו עם 6,000 ילדים בגילאי שמונה עד 18, מסביב לעולם. במסגרת המחקר נמצא כי הנושא המוביל שהעסיק את הילדים היה ההתחממות הגלובלית וכמחצית מהילדים העידו כי הם חושבים על הסביבה לפחות פעם בשבוע. החוברות נראות בדיוק כמו חוברות בנייה של לגו והן יחולקו לנציגי המשלחות המגיעים לוועידה. רשימת ההצעות שמכילה החוברת היא רצינית לחלוטין ונועדה לתת ביטוי לקולם של הילדים. לגו מדווחת כי בכל שנה היא מקבלת כ-1,000 מכתבים מילדים שמשבחים או מבקרים את התנהלותה הסביבתית. לאור לחצים אלה החליטה החברה לעבור להפקת הקוביות מחומרים ממוחזרים עד 2030, נושא מורכב בפני עצמו, ולהפסקת השימוש בפלסטיק חד-פעמי בערכות המשחק שלה עד 2025. בין שאר הצעדים שמופיעים ברשימת ההנחיות בחוברת החדשה: הפסקת ההתעלמות מהבעיה, הפחתת זיהום ופסולת, הגברת ההתמקדות בשמירה על הטבע, חינוך אנשים מכל הגלאים ועוד. לכתבה המלאה>Photograph: Lego --- - Published: 2021-10-26 - Modified: 2021-11-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/826/ נתונים עדכניים שהוצגו על ידי השירות המטאורולוגי מראים כי קצב ההתחממות של ישראל גבוה פי שניים מהממוצע העולמי, המומחים מזהירים כי להתחממות זו משמעות עצומה של שינויים, כי ההשפעה כבר כאן וכי יש צורך בפעולות מידיות לטיפול במשבר האקלים. לפי נתוני השירות המטאורולוגי, ישראל התחממה בשלושת העשורים האחרונים ב-0. 59 מעלות בעשור - קצב התחממות הגבוה פי שלושה מהקצב בשבעת העשורים האחרונים. לדברי אחד החוקרים בשירות המטאורולוגי מדובר בגידול גדול יותר ממה שהם היו מודעים אליו. מומחים ישראלים בתחום שינויי האקלים מציינים כי מדובר בנתונים מטרידים שאמורים לדחוף את הממשלה לקחת אחריות לתושבי מדינת ישראל ולנקוט בצעדים משמעותיים בתחום. ארגוני סביבה ופעילים סביבתיים מציינים כי חרף האזהרות, ישראל הציבה יעדי הפחתת פליטות נמוכים בהשוואה למדינות מתקדמות מבחינה סביבתית, כי היא אינה כוללת את משבר האקלים במפת האיומים הלאומית ואינה מכריזה על מצב חירום. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-10-24 - Modified: 2021-10-26 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/825/ הם משתחררים מהבגדים שלנו במהלך הכביסה, מהצמיגים שלנו בשעת הנסיעה ומבקבוקי השתייה החד פעמיים כשהם מתפרקים – חלקיקי מיקרופלסטיק זעירים נמצאים בכל מקום: בפסגות ההרים ובעומק הימים.  במחקר פיילוט חדש במהלכו בחנו חוקרים את התכולה של טיטולים מלוכלכים נמצאו בצואת תינוקות ריכוזי מיקרופלסטיק הגדולים פי עשר מאלה המצויים אצל מבוגרים. מיקרופלסטיק אפילו אותר בצואה הראשונה של תינוקות בני יומם, באופן המרמז על כך שתינוקות נולדים עם מיקרופלסטיק בגופם. החומר שנבדק במחקר הוא פוליאתילן טרפתלאט (PET) המשמש בבגדים ובקבוקי פלסטיק. החוקרים מאמינים כי על אף שמבוגרים גדולים יותר, תינוקות חשופים יותר למיקרופלסטיק. מלבד שתיית פורמולה מבקבוקי פלסטיק, תינוקות נוהגים להכניס צעצועי פלסטיק לפה, לנשוך כריות, לזחול על שטיחים ולבוא במגע עם האבק שעל הרצפה - כל אלו מהווים מקורות חשיפה למיקרופלסטיק בבליעה או בשאיפה.  מה המשמעות של ממצאים אלה לבריאות? למוצרי פלסטיק מסוגים שונים מוסיפים כימיקלים המספקים להם תכונות כגון גמישות או עמידות. מתוך עשרות אלפי כימיקלים אפשריים, לפחות רבע עלולים להיות בעלי השפעה מזיקה לבריאות. בנוסף, חלקיקי מיקרופלסטיק נוטים "לאסוף" מזהמים שונים בהם מתכות כבדות לפני כניסתם לגוף, ולעיתים אף גדלות עליהן מושבות של בקטריות.  מבין הכימיקלים בהם נעשה שימוש בפלסטיק, כימיקלים משבשי המערכת האנדוקרינית כגון ביספנול A (BPA) הם קבוצה מדאיגה במיוחד. חשיפה לכימיקלים אלו נמצאה קשורה לפגיעה בתהליכי רבייה, תהליכים נוירולוגיים ותהליכים מטבוליים. מכיוון שתינוקות נמצאים בשלבי התפתחות רגישים, החשיפה לכימיקלים מקבוצה זו עלולה להיות מזיקה במיוחד עבורם. חלקיקי המיקרופלסטיק שנמצאו בצואה עברו במעי אשר יתכן וספג את חלקם. חלקיקים זעירים במיוחד יכולים לעשות את דרכם לאברי גוף אחרים, כולל המוח. מחקרים בבעלי חיים הראו כי נדידה זו... --- - Published: 2021-10-24 - Modified: 2021-10-26 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/824/ החשיבות שבאיכות אוויר הפנים וההשפעה הישירה שלה על בריאותנו זוכה לאחרונה לתשומת לב רבה בשל מגיפת הקורונה. כך גם המיקוד בשיפור זרימת האוויר וסינונו בחללים סגורים. חוקרים בתחום מדגישים כי שיפורים אלו יכולים לסייע לא רק בהתמודדות עם מגיפת הקורונה אלא גם בהפחתת השפעות שליליות נוספות כפי שמעיד מחקר חדש.  במחקר שפורסם לאחרונה נבחנו השפעות איכות האוויר על עובדי משרד במדינות שונות ובמגוון תחומים בהם: הנדסה, ארכיטקטורה, השקעות נדל"ן, טכנולוגיה ועוד. ממצאי המחקר הראו כי קיים קשר בין ריכוז גבוה של חומר חלקיקי PM2. 5 וקצב אוורור נמוך במשרד ובין מהירות תגובה נמוכה, ורמת דיוק ירודה של עובדי המשרד במספר מבחנים קוגניטיביים.  לדברי החוקרים פגיעה ביכולת הריכוז וברמת הפרודוקטיביות של העובדים התגלתה בריכוזי חומר חלקיקי PM2. 5 ופחמן דו-חמצני אשר שכיחים בסביבות בנויות. זוהי הפעם הראשונה שנחשפות השפעות קצרות טווח מסוג זה בקרב בוגרים צעירים. מחקרים בתחום זה חשובים במיוחד לנוכח הזמן הרב שרובנו מבלים בחללים כגון המשרד והבית. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-10-24 - Modified: 2021-11-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/823/ במחקר בינלאומי שערכו איקאה ו-H&M נמצא כי כימיקלים מזיקים שכיחים בבדים המיועדים למחזור. במחקר נדגמו מאות חומרים שונים המיועדים למחזור המורכבים מכותנה, צמר או פוליאסטר. החומרים נאספו ממגוון רחב של מדינות מסביב לעולם, ובהם נבדקה תכולת כימיקלים כגון מתכות כבדות, מעכבי בעירה, כימיקלים פרפלואורואלקילים ופוליפלואורואלקילים (PFAS), ביספנולים ופתלאטים.  בסיום שנתיים של מחקר הראו הממצאים כי דגימות הפוליאסטר הכילו את מגוון הכימיקלים הרחב ביותר, בעוד שכמעט בכל דגימות הצמר נמצא לפחות כימיקל אחד בכמות החורגת מהרף הנחשב בטוח (AFIRM RSL). שתי החברות שמו להן למטרה לעבור לשימוש בחומרים ממוחזרים, מתחדשים או ברי-קיימא בלבד עד לשנת 2030 ובכך לתרום להתפתחותה של כלכלה מעגלית בתעשיית הטקסטיל. המאמץ המשותף שערכו על מנת לגלות מהי תכולת הכימיקלים בבדים המיועדים למחזור, נועד לחלוק נתונים ולהרחיב את הידע והשקיפות במסגרת תהליך המעבר לטקסטיל נקי מכימיקלים. הנתונים ישמשו לגיבוש מדיניות ציבורית המתירה שימוש בטקסטיל ממוחזר הבטוח לשימוש, וכן על מנת לעודד פיתוח מתודולוגיות להערכת בטיחותם של כימיקלים בשרשרת הייצור באופן שיקל על הבחירה של הכימיקלים הנכונים ביותר לשימוש על ידי מותגים. לכתבות מלאות בנושא בChemTrust ובSustainable Brands> --- - Published: 2021-10-19 - Modified: 2021-10-19 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/822/ בגיליון החדש של ניוזלטר הקרן לבריאות וסביבה, תוכלו לקרוא על עדכון תקני איכות האוויר שעשוי להציל מיליוני חיים מסביב לעולם, על השימוש הלא ראוי שעושים בעלי אינטרסים פיננסים בשיטות מחקר וטכניקות באפידמיולוגיה ועל האופן שבו עגלת הקניות שלכם יכולה לתרום לזיהוי הכימיקלים אליהם אתם חשופים באופן יומיומי. כל זאת, לצד עדכונים בדבר הכנס השנתי המתקרב, פרסומים ואירועים נוספים. לקריאת הניוזלטר המלא> --- - Published: 2021-10-19 - Modified: 2021-11-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/820/ בשלוש השנים האחרונות אוניברסיטת ברקלי משתפת פעולה עם קבוצת צעירים בבית ספר התיכון האזורי, במחקר הבודק איזה חומרי ניקוי ביתיים חושפים את המשתמשים בהם לכימיקלים מזיקים? והאם מעבר לשימוש בחומרי ניקוי עם פחות כימיקלים, המשווקים כ"ירוקים", יכולים להפחית את החשיפה לכימיקלים? לצורך המחקר גויסו 50 נשים. כל אחת מהמשתתפות התבקשה לנקות את ביתה במשך 30 דקות עם חומרי הניקוי הקבועים שלה, ושבוע לאחר מכן לנקות שוב עם חומרי ניקוי "ירוקים". בזמן הניקיון, כל משתתפת נשאה תיק גב עם ציוד ניטור אוויר אישי. באמצעות ניטור האוויר ניתן היה למדוד לאיזה חומרים הנשים נחשפו. המחקר מצא כי מעבר למוצרי ניקוי "ירוקים" מפחית את החשיפה לעד 17 כימיקלים מסרטנים ומשבשי המערכת האנדוקרינית, כולל בנזן וכלורופורם (chloroform). תוצאות המחקר מעודדות, ומראות שמעבר לחומרי ניקוי "ירוקים" מגן עלינו. עם זאת, לא מדובר בפתרון פשוט שכן לשימוש בתווית "ירוקה" אין תקן אחיד ומוצרים אלו, לעיתים קרובות, יותר יקרים ולא נגישים לכולם.  לדברי עורכות המחקר, דרכים נוספות להפחתת החשיפה לכימיקלים מזיקים בשעת הניקיון כוללות: פתיחת חלונות, אוורור החלל, עטיית לבוש מגן כגון כפפות, מעבר לשימוש בחומרים טבעיים כגון חומץ וסודה לשתייה ושימוש במטלית העשויה ממיקרופייבר לצמצום כמות חומר הניקוי הדרוש. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-10-12 - Modified: 2021-10-26 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/819/ מחקר חדש מגלה כי חשיפה ממושכת לזיהום אוויר ברמות נמוכות מהמותר בחוק, קשורה לרמות גבוהות יותר של תחלואה ותמותה. המחקר עקב במשך 20 שנים אחר מאות אלפי אזרחים ממדינות שונות באירופה וגילה כי אלה החשופים לריכוזים גבוהים יותר של זיהום אוויר נמצאו בסיכון גבוה יותר למות, גם כאשר רמות הזיהום היו נמוכות מהספים שנקבעו על ידי הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA), האיחוד האירופי (EU) וארגון הבריאות העולמי (WHO). במחקר נמצא, למשל, כי כל עלייה של 5 מק"ג/מ"ק בריכוז ה-PM2. 5 (מתחת לסף המותר) נקשרה לעלייה של 29. 6 אחוזים בתמותה מסיבות טבעיות (כלומר, שאינן תוצאה של תאונה או אלימות). ממצאים אלה מדגישים את הצורך לבחון מחדש ולעדכן את הסף המותר. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-10-12 - Modified: 2021-10-19 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/818/ מחקר שנערך לאחרונה בברצלונה השווה בין ההשפעות על הבריאות ועל הסביבה של צריכת מי שתייה בדרכים שונות: מי ברז, מי ברז מסוננים ומים בבקבוקים. ממצאי המחקר הראו כי מעבר של כל תושבי ברצלונה לצריכת מים מבקבוקים תביא במונחי סביבה ואקולוגיה לאובדן של 1. 43 מינים בכל שנה ותסתכם בעלות של 83. 9 מיליון דולרים בכל שנה. מדובר בנזקים גדולים פי אלפי מונים בהשוואה למעבר של כלל האוכלוסייה לשתיית מי ברז. מאידך, מעבר של כל תושבי ברצלונה לשתיית מי ברז במונחי בריאות תקצר את חיי כל אחד מהתושבים בשעתיים בלבד. לקיחת המדדים הסביבתיים והבריאותיים בחשבון גם יחד, לדברי החוקרים, מסמנת ששתית מי ברז היא האפשרות הטובה יותר מבין השתיים. בנוסף, בדיקת השימוש במי ברז מסוננים הראתה כי מעבר כולל לשתייה של מים אלו יפחית משמעותית את אובדן שנות החיים באוכלוסייה כולה. המידע שנאסף במחקר זה על ההשפעות של שימוש במסננים אלה על הסביבה היה חלקי אך לדברי החוקרים ידוע כי השפעתם מצומצמת יותר מזו של בקבוקי מים. מי ברז מסוננים היא על כן אלטרנטיבה טובה גם כן ובלבד שנשמרת תחזוקת המכשירים ונמנעת הצטברות חיידקים. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-10-12 - Modified: 2021-10-19 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/817/ עמידה בהנחיות החדשות עשויה להציל מיליוני חיים ולהפחית את נטל התחלואה מזיהום אוויר מסביב לעולם. ההנחיות אמנם אינן מחייבות מבחינה חוקית אך הן עומדות בסטנדרטים המדעיים המחמירים ביותר והציפייה היא כי מדינות מסביב לעולם יאמצו אותן כתקינה המחייבת להגבלת זיהום האוויר. לשם עידוד העמידה בהמלצות, פרסם הארגון יעדי ביניים שיאפשרו שיפור הדרגתי באיכות האוויר גם במדינות הרחוקות מהיעד. בעקבות פרסום ההנחיות השאפתניות פורסם מכתב המביע תמיכה בהן ומעודד את אומות העולם לאמצן. על המכתב חתומים ארגונים אירופאים של בריאות הציבור, ארגוני חולים וארגונים מדעיים. מאז העדכון האחרון של ההנחיות, בשנת 2005, הצטברו עדויות רבות לכך שזיהום אוויר מזיק לבריאות בדרכים שונות. הארגון ערך סקירה שיטתית של הראיות הקיימות ביותר מ-500 מאמרים ובסיומה פרסם הנחיות מומלצות המחמירות יותר מאלה שהיו קיימות עד היום. ההנחיות מתמקדות במזהמים שבהבנת השפעות החשיפה אליהם על הבריאות, חלה ההתקדמות המשמעותית ביותר, בהם: חומר חלקיקי בקטרים שונים (PM), אוזון (O3), חנקן דו-חמצני (NO2), גופרית דו-חמצנית (SO2) ופחמן חד-חמצני (CO). זיהום אוויר הוא כיום מהגורמים הסביבתיים המאיימים ביותר על בריאות האדם, לצד שינויי האקלים. על פי ההערכות זיהום אוויר גורם ל-7 מיליון מקרי מוות ולאובדן של מיליוני שנות חיים בריאות בכל שנה מסביב לעולם. חשיפה לזיהום אוויר עלולה לגרום לפגיעה בהתפתחות ותפקוד הריאות, לדלקות בדרכי הנשימה ולהחרפה של אסתמה בקרב ילדים, ולמחלת לב איסכמית, שבץ, סוכרת וניוון-עצבי (כגון זה המתפתח בפרקינסון ובאלצהיימר) בקרב בוגרים. למאמר המלא> --- - Published: 2021-10-03 - Modified: 2021-10-19 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/816/ כך עולה ממחקר שבחן את איכות האוויר ב-20 אתרים, ומצא ב-17 מתוכם כימיקלים ממשפחת הפרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS). החוקרים משערים כי הכימיקלים הללו השתחררו ממוצרים כגון שטיחים וביגוד ומשם עשו את דרכם לאוויר ולאבק. בין האתרים שנבדקו במחקר ניתן למצוא גן ילדים, כיתות באוניברסיטה, מחסן של חנות ביגוד ספורט, משרדים ומעלית. עד היום מומחים התייחסו למזון ולמים כאל ערוצי החשיפה העיקריים של בני אדם לכימיקלים ממשפחת ה-PFAS. ממצאי המחקר הנוכחי בצירוף עם העובדה שמרבית בני האדם מבלים כ-90% מזמנם בחללים סגורים כגון בית, כיתה, משרד וכלי תחבורה, מסמנת את שאיפת הכימיקלים אל הריאות כערוץ חשיפה משמעותי שלישי. למשפחת ה-PFAS משתייכים כ-9,000 כימיקלים שמיועדים לגרום למוצרים להיות דוחי מים, כתמים וחום. כימיקלים מהמשפחה נפוצים במגוון רחב מאוד של מוצרי צריכה בשימוש יומיומי כגון ביגוד, הנעלה, שטיחים, כלי בישול בעלי ציפוי לא דביק, אריזות מזון, מוצרי קוסמטיקה, ווקס לרצפות ועוד. כימיקלים אלה עמידים בפני פירוק טבעי ועל כן מצטברים במים, באדמה ובגופם של בעלי חיים ובכלל זאת, בני אדם. חשיפה ל-PFAS נקשרה בין השאר, לסרטן, מומים מולדים, מחלות כבד ובלוטת התריס, שיבוש בפעילות המערכת ההורמונלית ובפעילות מערכת החיסון. ממצאי המחקרים מראים כי כל עוד יעשה שימוש בכימיקלים אלה במוצרים שמצויים בסביבתנו, הם ימצאו את דרכם אל האוויר, האבק ואל גופינו, ובכך ממחישים את הדחיפות לאסור לאלתר את השימוש בכלל הכימיקלים מהמשפחה. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-10-03 - Modified: 2021-10-12 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/815/ שתי יצרניות אריזות מזון מהיר מארה"ב חשפו לאחרונה את ה"מתכון" שלהן לאריזות שאינן מכילות פלסטיק או כימיקלים ממשפחת הכימיקלים הפרפלואורואלקילים ופוליפלואורואלקילים (PFAS). בנוסף, האריזות אמורות להתפרק בקומפוסטר מסחרי בתוך שלושה חודשים. יצרניות האריזות האלו, שמשמשות לאריזת המבורגרים, סלטים וכל מה שבניהם, הן אולי לא הראשונות לייצר אריזות מהסוג הזה אך הן הראשונות לחשוף את הסוד. לדברי היצרניות, חשיפת המתכון סוללת את הדרך אל אריזות ללא פלסטיק וכימיקלים מזיקים, עבור יצרנים מסביב לעולם ולהאצת המעבר הגלובלי לאריזות בטוחות יותר ומזיקות פחות לבריאות ולסביבה. כימיקלים ממשפחת ה-PFAS מצויים לעיתים קרובות באריזות מזון על מנת להפוך אותן עמידות לשמן ומים. הכימיקלים הללו עמידים בפני פירוק ומצטברים בגופינו, במקורות מים ובאדמה. חשיפה אליהם נקשרה לסרטן כליות, סרטן כבד, משקל לידה נמוך, כולסטרול גבוה, פגיעה בתפקוד מערכת החיסון ועוד. כימיקלים ממשפחת ה-PFAS משמשים בשורה ארוכה של מוצרי צריכה אך לדעת המומחים אריזות מזון הן אחד ממקורות החשיפה הישירים שלנו אל הכימיקלים הללו. הכימיקלים זולגים מאריזות המזון אל המזון שבתוכן. אנו בולעים את המזון וכך הכימיקלים חודרים לגופינו ומצטברים בו. בארה"ב נעשים מאמצים לאסור את השימוש בחלק מהכימיקלים ממשפחת ה-PFAS באריזות מזון ובדנמרק כבר נאסר השימוש בכל משפחת הכימיקלים הזו באריזות אלה. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-09-30 - Modified: 2021-10-12 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/814/ במחקר שפורסם לאחרונה נמצא כי נשים שנחשפו לגלייפוסט במהלך ההיריון נמצאו בסיכון גבוה יותר להיריון קצר אשר עלול להגביר את הסיכון לתמותת התינוק ולבעיות בריאות ארוכות טווח בילד. במחקר נאספו דגימות מ-163 נשים בהריון ממדינות שונות בארה"ב. תוצאות המחקר מצטרפות לתוצאות דומות שהתקבלו ממספר מצומצם אך גדל של מחקרים בתחום. עם זאת, לדעת החוקרים דרוש מחקר נרחב נוסף על מנת לאמת את התוצאות. גלייפוסט הוא החומר הפעיל בחומר הדברה המכונה ראונדאפ. חומר זה מותר לשימוש בישראל, גם בשטחים שאינם חקלאיים. חומרי הדברה המבוססים על גלייפוסט, הם הנפוצים ביותר בשימוש בעולם. שאריות מהחומר גלייפוסט נמצאו במזון, באדמה, באבק, במי שתייה ובמי גשם. ריכוזים של החומר אותרו בשכיחות גבוהה בגופם של בני אדם ובשנים האחרונות נמדדת עלייה מדאיגה בריכוזים אלה. החשיפה לחומר זה נקשרה בעבר לבעיות בריאות כגון בעיות פוריות, מומים מולדים, שיבוש פעילות המערכת ההורמונלית וסרטן. המחקר הנוכחי מעיד כי חשוב לחקור את השפעת החשיפה לחומר זה לא רק בתחום הסרטן ולבחון את השפעתה גם בריכוזים הנמוכים מריכוזים הנחשבים כיום בטוחים על ידי הרשויות, שכן אלה הריכוזים שנמצאו בשתן של הנשים שהשתתפו במחקר. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-09-12 - Modified: 2021-09-14 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/813/ במאמר מערכת המשותף ל-200 כתבי העת הרפואיים המוערכים בעולם נכתב כי העלייה הצפויה של 1. 5 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הגלובלית הממוצעת היא "הסכנה הגדולה ביותר הנשקפת לבריאות הציבור בעולם". פרסום המאמר המשותף הוא מהלך יוצא דופן המצביע על חשיבות ודחיפות הנושא.  על פי התחזיות, אם תימשך ההתנהלות על פי המדיניות הנוכחית, יתחמם העולם עד שנת 2100 בכ- 3 מעלות מעל לטמפרטורות שהיו בטרם המהפכה התעשייתית.  במאמר הועלו חששות לא רק בנוגע להשלכות הבריאותיות הישירות של העלייה במידות החום, ובהם תמותה הקשורה לחום, סיבוכי היריון ומחלות לב וכלי דם, אלא גם נזקים עקיפים - ובהם ניצול יתר של אדמות חקלאיות שעלול לגרום לתת־תזונה, והרס נרחב של בתי גידול שיעלה את ההסתברות להתפשטות מגפות בעולם. במחקרים רבים יותר ויותר הוכח שאירועי מזג אוויר קיצוניים תורמים למגוון תופעות בריאותיות שליליות. בתחילת השנה התפרסם כי אפשר לתלות כשליש ממקרי המוות הקשורים לחום בעולם בהתחממות הקשורה לשינוי האקלים. זו הפעם הראשונה שכתבי עת כה רבים חברו יחדיו ופרסמו מאמר מערכת משותף. במאמר הם קראו לממשלות לשתף פעולה ולהשקיע במשבר הסביבתי משאבים באותה מידה שהשקיעו במאבק במשבר הקורונה ובאותה דחיפות. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-09-05 - Modified: 2021-10-12 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/812/ כך מגלה מחקר שפורסם ביולי האחרון ובחן את השפעתם של 1,800 כימיקלים על הפרשתם של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. מזה עשורים ידוע כי ריכוזים גבוהים של הורמונים אלה קשורים להתפתחות סרטן השד. 296 מהכימיקלים שנבדקו הגבירו את ההפרשה של אחד או שני ההורמונים. מתוכם, כ-219 כימיקלים זוהו בפעם הראשונה בבדיקה זו כבעלי השפעה על הפרשת הורמונים אלה. ברשימת הכימיקלים שזוהו אפשר למצוא כימיקלים המשמשים בחומרי הדברה, צבע לשיער ועוד. לטענת החוקרים לעיתים קרובות השפעות של חשיפה לכימיקלים על הסיכון לסרטן השד אינן נבדקות דיו. הסוכנויות שעורכות בדיקות לבחינת בטיחותם של כימיקלים לשימוש רק לעיתים רחוקות בודקות כיצד כימיקלים משפיעים על ייצור ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון או לוקחות בחשבון את השפעתם על בריאות רקמת השד. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-09-05 - Modified: 2021-10-12 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/811/ ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים הגדלים בעיר וחשופים באופן יומיומי לאזורים מיוערים טובה יותר, בהשוואה לילדים שפחות חשופים למרחבים אלה. בנוסף, ילדים אלה מצויים בסיכון נמוך יותר לפתח בעיות התנהגותיות ובעיות רגשיות. כך מדווח מחקר שעקב אחר התפתחותם של יותר מ-3,500 ילדים בין הגילים 9 ל-15 ברחבי לונדון לאורך 4 שנים. בעזרת מידע לווייני העריכו החוקרים את היקפי החשיפה של הילדים לאזורי יער, אחו ופארקים במרחקים שונים מבתיהם ומבתי הספר בהם הם לומדים. החוקרים התייחסו בחישובים הסטטיסטיים למשתנים אחרים שעלולים להשפיע על התוצאה כגון גיל, מוצא אתני, מגדר, תעסוקה של ההורים, סוג ביה"ס ורמת זיהום האוויר. המנגנון שבזכותו בני אדם מפיקים תועלת (רגשית וקוגניטיבית) מחשיפה לטבע עדיין לא ידוע והמחקר לא בדק את תדירות השימוש במרחבים הירוקים, וכיצד מעורבות אינטראקציות חברתיות ופעילות גופנית בשימוש בהם. עם זאת, הממצאים תומכים בחשיבות הזמן שילדים מבלים בחוץ ומספקים בסיס לפיתוח אמצעים לתמיכה בהתפתחות ילדים וברווחתם. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-09-05 - Modified: 2021-10-12 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/810/ לציבור יש יותר כוח ממה שהוא מודע לו. הציבור מצביע ברגליים והאופן שבו הוא בוחר להשקיע את הכסף שלו משפיע על שרשרת הייצור שכן כדי לשרוד כלכלית עסקים צריכים לספק מוצר שהצרכן מעוניין בו. בנוסף, פידבק אחד במדיה חברתית אולי לא נראה כבעל השפעה משמעותית אך כשקולות רבים מתאגדים יכולה להיות להם השפעה משמעותית, בוודאי כשמדובר בפלטפורמה ציבורית שעשויה להפעיל לחץ על העסקים. כשהציבור מצהיר על מה שהוא מעוניין עסקים יכולים לפעול כדי לעמוד בדרישה. הזמן שלוקח לעסקים לפתח מוצר בטוח יותר לבריאות עשוי להיות קצר בהרבה מהזמן שלוקח לקדם חקיקה האוסרת על השימוש בכימיקלים מסוכנים.  לעסקים יש הזדמנות להיות מובילים בתחומם, להיות פרואקטיביים ולזכות בנאמנות מצד לקוחות. חברות יכולות להתפתח ולצמוח באופנים ידידותיים לסביבה ולבריאות. לא חייבת להיות סתירה בין השניים. חדשנות מדעית וביקוש צרכני יכולים להיות מנוע משמעותי לשינוי וצמיחה. מקבלי החלטות ומחוקקים תורמים את חלקם בעזרת חקיקה שהיא מבוססת מדע, מדויקת ועדכנית. לצד תקנים מדויקים יש להעמיד מראש תכנית אכיפה ברורה ולייעד רשות שבידיה תינתן הסמכות לאכוף את שנקבע בחוק. לבסוף דרוש מימון שיתמוך במנגנונים אלה לאורך זמן ויעדכן אותם. כדי לחולל שינוי משמעותי דרושה התגייסות של כלל המעורבים בדבר. האחריות היא משותפת לציבור, ליצרנים, למשווקים וגם לפוליטיקאים. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-09-05 - Modified: 2021-09-14 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/809/ מדובר במסנן אוויר ובו אזוב הקולט חלקיקי אבק עדינים, ממיר אותם לביו-מסה ומעכל אותם תוך פליטת חמצן לאוויר. המסנן שגובהו 3 מטרים, מסוגל לשפר את איכות האוויר של 3,500 מטר קוב אוויר בשעה. מדובר בכמות המקבילה לנפח הנשימה של 7,000 אנשים. ההשפעות של השילוב החדשני בין טכנולוגיה ובין היכולות הטבעיות של האזוב יבחנו במשך 12 שבועות בתחנת הרכבת העמוסה, ויהוו צעד נוסף בדרך לשיפור איכות האוויר בחללים עירוניים. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-09-02 - Modified: 2021-09-14 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/808/ במסגרת הדיווח השנתי של מפעלים למשרד להגנת הסביבה על פליטות מזהמים לסביבה, התפרסמו מספר נתונים מדאיגים. הנתונים התקבלו בעקבות חובה חוקית שהחלה משנת 2012, עם כניסתו לתוקף של חוק מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס). על פי הדוח, מקור משמעותי לפליטת תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן ,הוא שימוש ביתי בחומרים כמו תרסיסים, דבקים, מוצרי קוסמטיקה וצבעים. על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה, כ-42% מהפליטות של קבוצת מזהמים זו היא מהשימושים הביתיים במוצרים אלו. תרכובות אורגניות נדיפות שאינן מתאן תורמות ליצירה של אוזון לו השפעות שליליות על מערכת הנשימה, ולחלק מהתרכובות, כגון בנזן, גם השפעות ישירות מזיקות על הבריאות. מדובר בחומרים שחלקם רעילים ואף מסרטנים. על פי שולי נזר, סמנכ"לית בכירה לתעשיות במשרד להגנת הסביבה, זהו תחום שנופל בין הכיסאות והמשרד להגנת הסביבה עדיין לא גייס משאבים ותקציבים לטיפול בנושא. מקור משמעותי נוסף לזיהום האוויר הוא שריפת פסולת. מדובר בשריפות בלתי חוקיות של פסולת ביתית אך גם בשריפה של פסולת חקלאית המכילה כמות גדולה של פלסטיק. בנוסף לאחוז הגבוה של פליטות חומרים מסרטנים, השריפות הן מקור של חמישית מפליטת חלקיקים זעירים שהם גורם משמעותי ביותר לעלייה בשיעור תחלואה ותמותה כתוצאה מפגיעה במערכת הנשימה וכלי הדם. בדו"ח פורסם שכשני שליש מפליטת החומרים המסרטנים או חשודים כמסרטנים בישראל בשנת 2020 נבעו משריפות בלתי חוקיות של פסולת, ובעיקר פסולת ביתית. לכתבה המלאה>לקריאת הדו"ח>תמונה מתוך הכתבה, צולמה ע"י צפריר רינת --- - Published: 2021-08-29 - Modified: 2021-09-05 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/807/ מחקר חדש בתחום חושף לראשונה השפעות החוצות שלושה דורות. נכדות לנשים שנחשפו לריכוזים גבוהים של DDT (די-די-טי), נמצאות בסיכון גבוה יותר להיות בעלות BMI (מדד מסת גוף) גבוה וגיל ווסת ראשונה צעיר יותר (לפני גיל 11) – שני מדדים שנמצאו קשורים לבעיות בריאות בהמשך החיים, כגון סרטן השד ומחלות לב וכלי דם. בשנות ה-50, DDT נחשב חומר פלא אשר הבטיח לפטור אותנו ממחלות כגון הטיפוס (טיפואיד), המלריה ומחלות אחרות הנישאות על ידי חרקים. מיליוני טון של קוטל החרקים הזה רוססו על שדות, מדשאות, בעלי חיים ובבתי מגורים, לפני שהתברר כי הוא מזיק לבריאותנו. מזה עשורים החומר אסור לשימוש בארה"ב ובישראל אולם, השלכות השימוש בו ממשיכות לרדוף אותנו.  מחקרים קודמים כבר מצאו, למשל, כי בנות שאמותיהן נחשפו ל-DDT בזמן ההיריון, מצויות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד, יתר לחץ דם והשמנת יתר. מכיוון שכל תאי הביציות של הבנות, נוצרו טרם הלידה, לחוקרים הייתה סיבה להאמין כי הנכדות, שנוצרו מאותן תאי ביציות, יושפעו גם הן.  ממצאים אודות השפעות רב-דוריות של חשיפה לכימיקלים נבדקות לעיתים נדירות. הממצאים החדשים מעודדים לערוך בדיקות שכאלה עבור כימיקלים נוספים ולקחת אותן בחשבון בעיצוב מדיניות. בנוסף, התוצאות מדגישות את העובדה שלעיתים מקורן של בעיות בריאות הוא בחשיפות שהתרחשו לפני עשורים רבים. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-08-12 - Modified: 2021-08-29 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/806/ דוח האו"ם על מצב שינויי האקלים בעולם שהתפרסם ב-9 לאוגוסט זוכה לסקירה תקשורתית נרחבת. הדוח מבהיר כי האנושות אחראית באופן חד משמעי לשינויי האקלים, שהשינויים מתרחשים בקצב מהיר יותר משחשבו קודם ושההשלכות עלולות להיות קטסטרופליות אלא אם ממשלות העולם יתחילו להתייחס לנושא ברצינות הנדרשת ולקבל החלטות קשות. בריאיון שנערך עם פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה, הוא מונה את חמשת הפעולות הראשונות שממשלת ישראל צריכה לנקוט כנגד משבר האקלים:1. יש לעבור משימוש בדלק מאובנים למקורות אנרגיה מתחדשים בהקדם האפשרי, ויש להאיץ תוכניות לספיגת פחמן דו חמצני, למשל על ידי שתילה מאסיבית של עצים, במיוחד באזורים עירוניים. 2. שינוי חשיבה מהיר ועמוק בכל הנוגע לתחבורה. הממשלה צריכה לסבסד רכישת מכוניות חשמליות ולקדם הרבה יותר מהר מעבר לתחבורה ציבורית הפועלת על חשמל. בנוסף צריך לשקול צעדי ענישה כנגד מי שעדיין רוצה להפעיל את רכביו על דיזל, ובסופו של דבר גם על אלה שמשתמשים בגז. 3. חיזוק החקלאות המקומית כדי להפחית את פליטת הפחמן הדו חמצני במהלך הובלת תוצרת מחו"ל, וכדי להבטיח מלאי של מזון מזין מקומי במקרה של שיבושים בכלכלה העולמית. 4. למדעני האקלים בישראל חסר המחשוב המתקדם הנדרש כדי לייצר תחזיות אקלים ספציפיות לישראל. יש לדאוג להבאת ציוד חדשני זה לישראל. 5. מעבר מצריכת בשר לתחליפים מבוססי חלבון הוא חיוני במאבק נגד שינויי האקלים. תעשיית בעלי החיים בעולם אחראית ל -14. 5% מפליטות הגזים הנגרמים על ידי בני אדם וגורמים לשינויי האקלים, כאשר תעשיית הבקר אחראית ליותר ממחצית מפליטות אלו. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-08-10 - Modified: 2021-08-31 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/805/ האדם הממוצע מבלה 90% מהזמן בחללים סגורים כגון, הבית, המשרד, הכיתה ובתוך אמצעי תחבורה כגון הרכב, הרכבת או האוטובוס. מתוך כלל החללים הללו, אנו מבלים שני שליש מהחיים בבית. לאור זאת, חשוב מאוד שסביבת הבית, ובפרט האוויר שבתוכו, יהיו בטוחים ובריאים. איכות האוויר בבית מושפעת ממגוון של גורמים כגון, מיקום הבית, האופן שבו הוא מתוכנן ומה נמצא בתוכו. מקורות נוספים כוללים את רמת האוורור בשעת הבישול, חדירה של גז רדון מהקרקע שמתחת לבית אל האוויר שבתוכו, שחרור של כימיקלים כגון מעכבי בעירה ותרכובות פרפלואורואלקיליות ופוליפלואורואלקיליות מריהוט, שטיחים ומכלי הבישול אל האוויר והאבק בבית.  שמירה על איכות האוויר שבבית עלולה להישמע כמו משימה מאיימת אך מספר צעדים פשוטים יכולים לתרום לצמצום החשיפה לכימיקלים מזהמים ולהגנה על בריאות הדיירים בו. חלצו נעליים בכניסה לבית. כך תמנעו כניסה של מתכות כבדות ואבק אל תוך הבית. הימנעו משימוש בנרות ריחניים, קטורת ומבשמי אוויר. חלק מהכימיקלים במוצרים אלה מגיבים עם אוזון, ליצירת פורמלדהיד וכימיקלים מזיקים אחרים. בנוסף, בעירה גורמת לעלייה בריכוז המזהמים בבית. אווררו היטב את המקלחת במהלך ולאחר הרחצה על מנת למנוע הצטברות של עובש. העדיפו מוצרי ניקיון וטיפוח "ירוקים". השתדלו להימנע ממוצרים המכילים פתלאטים (phthalates) ופרבנים (parabens). נקו את האבק בעזרת שואב אבק בעל פילטר HEPA ובעזרת מטלית לחה, על מנת לצמצם את פיזור האבק במהלך הניקיון.  מקור נוסף לזיהום האוויר בבית הוא זיהום האוויר שמחוצה לו. אנו רגילים לחשוב שהאוויר מזוהם כתוצאה מפליטות ממפעלים גדולים ומתחבורה אולם גם לבתים עצמם יש חלק נכבד בכך. בניינים צורכים כ-40% מהאנרגיה העולמית, אנרגיה שנתמכת על ידי שימוש בדלקים מזהמים. כתוצאה מכך, 20% מפליטות גזי החממה... --- - Published: 2021-08-08 - Modified: 2021-08-29 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/804/ אי-אפשר שלא להיות מושפעים מגלי החום שפוקדים אותנו הקיץ ומהחדשות על אלו שפוקדים מדינות אחרות בעולם. כתוצאה ממשבר האקלים ההולך ומחמיר, בשנים הקרובות תדירות ועצמת גלי החום בעולם צפויות לעלות. לגלי חום השפעות בריאותיות מעבר להשפעות מוכרות כמו מכות חום והתייבשות. טמפרטורות קיצוניות נקשרו לבעיות בריאות נוספות כמו פגיעה בפוריות, לתחלואה ולתמותה בדרכים עקיפות, כמו התקפי לב, וגם לנזקים סביבתיים המשפיעים על החברה כולה. עבר לאפקט המיידי של התייבשות ומכת חום, תופעות אלו עלולות לגרום לנזקים ארוכי טווח לגוף האדם.  התייבשות נגרמת ממחסור בנוזלים. היא עלולה לגרום לירידה בלחץ הדם, מה שבמצב קיצוני עלול לפגוע בכל מערכות הגוף. הכליות הן הראשונות להיפגע, ובהמשך עלולה להיות ירידה באספקת הדם לאיברים אחרים בגוף. מכת חום מתרחשת כשחום הגוף גבוה מ–41 מעלות והגוף לא מצליח לאזן את הטמפרטורה של עצמו, בין אם בגלל חשיפה לטמפרטורות גבוהות מאוד או בגלל מחלה. ללא טיפול מיידי, ניתן לראות נזק ישיר, במיוחד למוח. בנוסף, מכת החום גורמת לשינוי במבנה החלבונים בגוף, אשר עלולים לגרום לשרירים להתפרק ואז להתנפח. כתוצאה מכך, במצב של חום יחד עם נזק פיזי אחר, עלולה להתפתח נכות. בנוסף, המולקולות של השריר המתפרק נכנסות למחזור הדם, עלולות להגיע לכליות ולפגוע גם בהן. שחרור מלחים כמו אשלגן לתוך הדם, כתוצאה מההתפרקות, עלול לגרום להפרעת קצב. סכנות החום לגוף האדם גוברות ככל שמשבר האקלים מחמיר. חשוב להבין שמעבר לגלי חום, שינויי האקלים משפיעים על בריאות האדם בדרכים מגוונות, בכל שלבי החיים, מהתקופה העוברית, כבר בהיריון דרך הינקות, ההתבגרות, הבגרות והזקנה.  מה אפשר לעשות? משרד הבריאות ממליץ לשהות בשעות השיא של החום במקום ממוזג, להגיף וילונות ותריסים... --- - Published: 2021-08-03 - Modified: 2021-08-29 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/803/ ילדים שנחשפו ברחם אימם לחלקיקים אולטרה עדינים (חלקיקים הקטנים מ-100 ננומטר) של זיהום אוויר נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות באסתמה, בהשוואה לילדים שלא נחשפו לחלקיקים אלה. כך מגלה מחקר חדש שנערך בארה"ב והוא המחקר הראשון במדינה זו לזהות את הקשר בין השניים. מקורם של חלקיקים אולטרה עדינים הוא, בין השאר, משריפות יער, עשן טבק, מכוניות ופליטות תעשייה. האפשרות להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של חשיפה לחלקיקים אולטרה עדינים היא מוגבלת, ומרבית המחקרים בתחום עד היום התמקדו בבחינת ההשפעות של חשיפות קצרות טווח. המחקר החדש עשוי לתרום לפיתוח הניטור של חלקיקים אולטרה עדינים ולשיפור הרגולציה עליהם.  שיפור הניטור והרגולציה חשובים מאחר ואסתמה הפכה למגיפה גלובלית ושכיחותה צפויה לעלות עם העלייה בחשיפה לזיהום אוויר כתוצאה משינויי האקלים. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-08-03 - Modified: 2021-08-29 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/802/ כך מגלה דוח חדש שבחן את הקיפי השימוש בכימיקלים ממשפחת הפרפלואורואלקיליים והפוליפלואורואלקיליים (PFAS) באריזות מזון מהיר בשש מדינות אירופה וכלל רשתות כגון מקדונלד’ס, פיצה דומינוס וסאבוויי. בכל הדגימות שנבדקו במעבדה נמצאו שאריות של כימיקלים מהמשפחה. בחלק מהמקרים שאריות אלה העידו על שימוש מכוון בכימיקלים הללו ההופכים מוצרים לדוחי שמן ומים. בחלק אחר אותר זיהום 'רקע' שהוא זיהום בריכוזים נמוכים יותר המגיע לאריזות לאורך שרשרת הייצור.  בין הדגימות, הריכוז הגבוה ביותר של תרכובות PFAS נמצא דווקא באריזות העשויות מסיבים מעוצבים (למשל, קערות וצלחות) אשר משווקות כמתכלות ומתאימות לקומפוסט.  כיוון שכימיקלים ממשפחה זו עמידים מאוד בפני פירוק, הם שורדים לאורך מאות שנים בסביבה, מצטברים בה ומזהמים מי שתייה, אדמות, אוויר ובסופו של דבר גם את שרשרת המזון. כימיקלים המשמשים באריזות מזון עלולים לזלוג מהאריזה אל המזון שבתוכה וכך להגיע לגופינו. החשיפה לכימיקלים ממשפחה זו נמצאה קשורה לפגיעה במערכת החיסון, מערכות הרבייה, תפקוד המערכת ההורמונלית ולהגברת הסיכון לסרטן.  לדברי החוקרים בשוק מצויות חלופות בטוחות יותר מאריזות המזון העושות שימוש ב-PFAS, בכללן גם אריזות מתכלות העשויות מנייר וקרטון. בנוסף, המחקר מראה כי איסור השימוש בכימיקלים אלה על פי חוק, אכן תורם לצמצום החשיפה. בבדיקת אותה אריזת צ'יפס ממקדונלדס בשלוש מדינות שונות נמצא כי אריזות מבריטניה וצ'כיה הכילו ריכוז דומה ומכוון של כימיקלים מהמשפחה, בעוד שהאריזה מדנמרק הכילה ריכוז לא מכוון, הנמוך ביותר שאותר במחקר זה. דנמרק אסרה ביולי 2020 את השימוש בכל הכימיקלים ממשפחת ה-PFAS באריזות קרטון ונייר באופן גורף. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-08-03 - Modified: 2021-08-08 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/801/ הגיע הזמן לנפץ כמה מיתוסים. תפיסות שגויות עלולות להזיק יותר מאשר להועיל לאלו שמתאמצים לצמצם את ההשפעות השליליות של חשיפה למזהמים סביבתיים. דף מידע חדש מנפץ שישה מיתוסים נפוצים בתחום בריאות וסביבה, ומלווה אותם בטיפים שיעזרו לכם לכוון את המאמצים שלכם בצורה הנכונה. לצפייה באינפוגרפיקה> --- - Published: 2021-08-01 - Modified: 2021-08-01 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/798/ בניתוח של 50,000 רשימות מרכיבים של מוצרי טיפוח, איפור והגיינה, נמצא שקרוב ל-1,000 מוצרי קוסמטיקה של 120 מותגים מכילים PFAS אחד או יותר. ה-PFAS הנפוץ ביותר שנמצא בבדיקה הוא PTFE, הלא הוא הטפלון. מוצרי קוסמטיקה וטיפוח נפוצים שהכילו PFAS כללו אייליינר, סומק, מסכות פנים, קרם לחות, מוצרי טיפוח לשפתיים, קצף ניקוי נקבוביות ועוד. ניתוח הנתונים בוצע על ידי קליריה וארגון ה-Green Science Policy Institute. PFAS (חומרים פר- ופוליפלואורואלקיליים) הינה קבוצה של כימיקלים עמידים מאוד שעלולים להצטבר בגופינו ושנמצאו כרעילים לנו. הם משמשים במוצרי צריכה רבים והופכים מוצרי קוסמטיקה וטיפוח ליציבים, עמידים למים, וניתנים למריחה. בדיקה זו מצטרפת לבדיקה אחרת שהתבצעה לאחרונה וחשפה ממצאים דומים. הממצאים מדגישים את חשיבות האסדרה של כימיקלים במוצרי טיפוח וקוסמטיקה. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-07-25 - Modified: 2021-07-25 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/793/ מוצרי הגנה מהשמש הנמכרים בארה"ב נבדקו לאחרונה על ידי מעבדה עצמאית שבחנה את תכולת הכימיקלים בהם וגילתה נוכחות של הכימיקל בנזן, שככל הנראה נוצר בתהליך הייצור. בבדיקה נלקחו 294 דגימות מתוך 69 מוצרים שנאספו. ב- 78 מהדגימות נמצא בנזן, בחלקן בכמות הגבוהה פי 3. 1 מהרמה המותרת של בנזן. על פי מידע שפורסם על ידי המכון הלאומי לסרטן בארה"ב: "חשיפה לבנזן מגדילה את הסיכון לפתח לוקמיה ומחלות דם נוספות". הבדיקות נעשו בשיתוף ציבור הצרכנים, שהוזמן לשלוח את מוצרי ההגנה מהשמש בו הוא עושה שימוש, לבדיקה ללא עלות. רובם המכריע של תכשירי ההגנה מהשמש שנבדקו נמצאו בטוחים לשימוש ולא נמצא שהם מכילים בנזן. מומחים הדגישו שלמרות הממצאים המטרידים, התגוננות מפני קרינת השמש היא חשובה, וכי נזקי החשיפה אליה כוללים גם הם סיכון מוגבר לסרטן וכן הזדקנות מואצת של העור. כמה מהחברות שמוכרות את התכשירים בהם נמצא בנזן בארה"ב הוציאו הודעת ריקול (recall) וביקשו מצרכנים להחזיר באופן יזום את המוצרים בשל חשש שהם מכילים חומר מסרטן. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-07-20 - Modified: 2021-07-20 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/792/ רפורמת הייבוא החופשי שמציעים משרדי הכלכלה והאוצר בטיוטת חוק ההסדרים קובעת שישראל תסתמך על תקינה אירופית ביבוא, ותבטל בפועל את התקינה הישראלית. אולם האם באמת תצליח ישראל לעמוד בדרישות המחמירות של האיחוד האירופי בתחום התקינה והאכיפה של בטיחות מוצרים? באירופה מעניקים ליבואנים וליצרנים זכות לעלות מוצרים על המדפים לאחר הצהרה שהם עומדים בדרישות התקן האירופי, אבל ההצהרה הזאת נבדקת. אין זו בדיקה של כל משלוח במכס, אלא בדיקות מדגמיות בשווקים. יבואן שיימצא כי הצהיר שקרים — מוצריו יורדו מהמדפים, והוא ייענש בחומרה. בישראל לא קיימת מערכת דומה שתוכל להרתיע את היבואנים ולאכוף את הדרישות. התכנית היא ליישם את הרפורמה עוד לפני הקמת מערכת פיקוח והרתעה דומה. בנוסף, באירופה ישנם גופים אזרחיים - ארגוני צרכנים, שמנטרים את השווקים, בודקים את רמת האכיפה, מתריעים על מוצר בעייתי וגורמים לאיסוף שלו מהמדפים (ריקול). בישראל אין ארגוני צרכנים שמתמחים בנושא. אז מי יבדוק שהמוצרים המיובאים אכן עומדים בתקן האירופי המחמיר וידאג שמוצרים המגיעים לילדינו אינם מהווים עבורם סכנה ? בעקבות פגישה שערכה עם הקרן לבריאות וסביבה כתבה מירב ארלוזורוב מדה-מרקר טור שסוקר את הנושא ומבהיר את המורכבות הכרוכה בו. הכתבה המלאה> --- - Published: 2021-07-18 - Modified: 2021-07-18 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/791/ ההשקעה בהצללה במדינה חמה כמו ישראל היא חיונית על מנת לשמור על בריאות האזרחים ולאפשר תנועה חופשית. סרטן העור, מכות חום, התייבשות, כוויות, וצמצום תנועה פיסית שמלווה ביתר לחץ דם ותחלואת סכרת, הן רק חלק מההשפעות הבריאותיות של המחסור בצל. עצים תורמים להפחתת הטמפרטורה בעיר, לצמצום החשיפה לזיהום אוויר ואפילו לשיפור ערכו של הנכס שלכם. המחסור בהצללה ברחובות, תחנות אוטובוס וגני משחקים משפיע על הכלכלה שלנו, אז למה אנחנו עדיין חשופים לשמש הקופחת? צפו בכתבה המלאה של חדשות כאן> --- - Published: 2021-07-18 - Modified: 2021-07-18 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/790/ מחקר חדש חושף ממצאים מדאיגים בנוגע לנוכחותם של כימיקלים ממשפחת פרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) במוצרי קוסמטיקה. ביותר מ-50% ממוצרי הקוסמטיקה שנבדקו במחקר נמצאו ריכוזים גבוהים של חומר המעיד על נוכחות PFAS במוצר. ריכוזים גבוהים במיוחד נמצאו במוצרי מייקאפ, מסקרה וליפסטיק עמידים. הבדיקה כללה 231 מוצרים שנרכשו בארה"ב ובקנדה. ב- 88% מהמוצרים לא צויינו רכיבים מהמשפחה על גבי התווית ובכך עברו היצרנים על החוק המחייב לציינם בארה"ב והסתירו מהצרכנים את המידע החשוב. השימוש במוצרי קוסמטיקה סביב העיניים והשפתיים עלול להגביר את החשיפה ל-PFAS שכן הכימיקלים נספגים בקלות רבה יותר ברקמות דקות ועדינות ועלולים להיבלע. כימיקלים ממשפחת ה-PFAS מוספים לקרמים, לק, קצף גילוח, אייליינר, צלליות, ליפסטיק, מסקרה ומייקאפ כדי לשפר את סמיכות והמרקם של המוצר וכן לספק לעור מראה חלק או מבריק. לעיתים כימיקלים מהמשפחה חודרים אל המוצרים באופן לא מכוון לאורך שרשרת הייצור. משפחת ה-PFAS היא משפחה של כימיקלים מעשה ידי אדם המצטברים בגופינו לאורך זמן ושחשיפה אליהם עלולה לגרום לסרטן, בעיות בבלוטת התריס, נזק לכבד, פגיעה בפוריות ושיבוש המערכת ההורמונלית. כימיקלים מהמשפחה שכיחים במוצרים רבים המצויים בשימוש יומיומי מלבד מוצרי קוסמטיקה, כגון ביגוד, ריהוט, שטיחים, מכשירים סלולריים, כלי בישול בעלי ציפוי לא דביק ואריזות מזון מהיר, אולם רוב הצרכנים אינם מודעים לסכנה הכרוכה בחשיפה אליהם. כיום קיימים בשוק כ-4,700 כימיקלים מהמשפחה וכימיקלים חדשים ממשיכים להיות מיוצרים ולשמש במוצרי צריכה לפני שנבדקה השפעתם על הבריאות. הכימיקלים הללו מצויים בדמם של מרבית בני האדם מסביב לעולם, הם מאוד עמידים בפני פירוק ונשארים מאות שנים בסביבה. מה אפשר לעשות? העדיפו מוצרי קוסמטיקה שאינם מתוארים כעמידים בפני מים או עמידים לאורך זמן. בנוסף, הימנעו מרכישת... --- - Published: 2021-07-11 - Modified: 2021-07-11 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/789/ גל החום הקיצוני שפקד לאחרונה את צפון אמריקה לא היה קורה אלמלא ההשפעה של שינויי האקלים שמקורם בפעילות האדם ובפליטות גזי חממה. במהלך גל החום נמדדו בפורטלנד, אורגון 46. 7 מעלות צלסיוס ובבריטיש קולומביה, קנדה 49. 5 מעלות צלסיוס. לפי הערכת החוקרים הסיכוי בכל שנה להגיע לטמפרטורות שנמדדו בשבוע זה הוא 0. 1 אחוז. עם ההתחממות הצפויה של העולם ב-1. 5 מעלות (פרנהייט) במאה הקרובה, הסיכוי לגל חום נוסף שכזה יעלה ל-20 אחוז בשנה. ממצאים אלה התקבלו במחקר שערך ניתוח מהיר של הנתונים מיד עם התפרצות גל החום וטרם עבר סקירת עמיתים. במהלך גל החום הטמפרטורות הרקיעו שחקים במהלך ארבעה ימים ואיתן מספר הפטירות באזורים בהם אמצעי מיזוג אוויר אינם שכיחים. האומדנים עומדים כרגע על מאות אנשים שמתו כתוצאה מגל החום, אך המספר צפוי לעלות עם איסוף הנתונים המלאים. בנוסף, גל החום הביא לאובדן של יבול ולהתפרצות שרפות, אחת מהן הרסה כליל עיירה בקנדה. גלי חום הם התופעה האקלימית הקיצונית שהכי מושפעת משינויי האקלים אולם חוקרים ומדענים מסביב לעולם לא בטוחים כיצד, מתי ואיפה יכה הגל הבא. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-07-06 - Modified: 2021-07-06 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/788/ לפני כ-7 שנים החליטה גננת בגן ילדים בניו-יורק לספק את סקרנות תלמידיה שתהו מהיכן מגיע המזון שהם אוכלים. הלימוד הוביל אותם לעסוק גם בחומרי הדברה והנזקים שהם גורמים לבני האדם, לבעלי חיים ולסביבה. בכדי שבני ה-5 לא יישארו חסרי אונים מול הבעיה המטרידה והמצערת הזאת עודדה אותם הגננת לחפש פתרונות. לאחר חשיבה משותפת גיבשה הכיתה מטרה: לפעול להפסקת השימוש בחומרי הדברה במרחבים פתוחים בעיר. מאז, ובמשך שנים פועלים ילדי הגן לקדם חקיקה האוסרת על שימוש בחומרי הדברה בפארקים, גני שעשועים, גינות דיור ציבורי, מדרכות, מגרשי כדורסל ציבוריים ומרחבים ציבוריים נוספים. במסגרת המחאה הפגינו הילדים, אליהם הצטרפו בינתיים ילדי גנים אחרים ומבוגרים שהתגייסו למטרה, על מדרגות בניין העירייה, במשרדי חברי מועצת העיר ובגנים ציבוריים. המאמץ היה ארוך וילדי הכיתה הם בני 12 כיום אך לפני כחודשיים המחאה ניצחה. חברי מועצת העיר הצביעו פה אחד על האיסור הנדרש ובכך הפכו את ניו-יורק לעיר הגדולה ביותר בארה"ב שדורשת מהרשויות שלה לעבור לבקרת מזיקים ועשבים באמצעים אורגניים. בצעדים דומים נקטו כבר בולטימור ושיקגו. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-07-04 - Modified: 2021-07-04 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/786/ בגיליון החדש של הניוזלטר של הקרן לבריאות וסביבה, תוכלו לקרוא על שכיחותם של כימיקלים רעילים במוצרי קוסמטיקה, על הקשר בין חשיפות סביבתיות לבעיות התנהגות בילדים ועל האופן שבו חשיפה לזיהום אוויר משפיעה על תוחלת החיים שלנו. בנוסף, תוכלו למצוא שורה של אינפוגרפיקות חדשות המנגישות תחומי בריאות וסביבה שונים, לצד אירועים ופרסומים אחרונים בתחום. לקריאת הניוזלטר המלא> --- - Published: 2021-07-04 - Modified: 2021-08-03 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/784/ רובנו מבלים 90% מהזמן בתוך חללים סגורים כגון הבית, המשרד והכיתה. מה אנחנו יודעים על איכות האוויר בסביבה זו? מהיכן מגיע זיהום אוויר תוך-מבני? וכיצד משפיעה החשיפה לזיהום זה על בריאותנו? כל זאת, לצד רשימת טיפים לשמירה על איכות אוויר הפנים באינפוגרפיקה החדשה. לצפייה באינפוגרפיקה> --- - Published: 2021-06-29 - Modified: 2021-09-02 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/782/ כולנו יודעים כי זיהום אוויר מזיק, פוגע בבריאות ובסביבה אך תרגום הנזק לעלויות כלכליות מבהיר את התמונה עוד יותר. דו"ח חדש שהתפרסם על ידי המשרד להגנת הסביבה מכמת כספית את ההשפעות של זיהום אוויר על הבריאות והסביבה (למשל, עלויות ימי מחלה, טיפול ואובדן חיים) בישראל ויוצר תמריץ כלכלי לפתרונות כגון מעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ועידוד המעבר לכלי רכב חשמליים. על פי הדו"ח העלות הכוללת למשק כתוצאה מפליטות של מזהמים מסתכמת ב2. 5% מהתל"ג של ישראל. עלות זו מורכבת מ-19. 8 מיליארד שקלים שמקורם בפליטות מקומיות של מזהמי אוויר הגורמים לתחלואה ולתמותה, ומ-11. 3 מיליארד שקלים שמקורם בפליטת גזי חממה הגורמים לנזק ברמה הגלובלית במשבר האקלים. לידיעה המלאה> --- - Published: 2021-06-29 - Modified: 2021-06-29 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/781/ 400 מיליון טון פלסטיק מיוצרים כל שנה וכמות זו צפויה להכפיל את עצמה עד 2050. אריזות מזון, כלי אוכל, בקבוקי תינוקות, ביגוד סינטטי, צמיגים ופסולת פלסטיק הם רק חלק מהמקורות לחלקיקי מיקרו-פלסטיק (חלקיקים קטנים מ-5 מילימטר) וננו-פלסטיק (קטנים מ-1 מיקרומטר) הנפוצים בסביבה. עד היום לא פורסם אף מחקר הבוחן באופן ישיר את ההשפעה של חשיפה לחלקיקי מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק על בריאות האדם. יחד עם זאת, נמצא שאנו בולעים ונושמים את החלקיקים הללו באופן שגרתי. גופם של מרבית מיני בעלי החיים על כדור הארץ כבר מכיל מיקרו-פלסטיק, ובכלל זה האדם. מתוך המידע שנאסף עד היום, לחוקרים מספר השערות על הדרך שבה החשיפה לזיהום זה עלולה לפגוע בבריאותנו. הם משערים כי הנשימה והבליעה של חלקיקים בגדלים שונים עלולה לגרום לתגובה דלקתית, לנזקים למערכות ולאברי הגוף, לחשיפה לכימיקלים מזהמים הנישאים לתוך הגוף על גבי החלקיקים ולהצטברות של החלקיקים בגוף. החלקיקים הקטנים ביותר עלולים להיות קטנים מספיק כדי לחדור לרקמות ולתאי גופינו, בדומה לחלקיקי אסבסט או חלקיקי זיהום אוויר PM2. 5, החודרים, בין השאר, לרקמת הריאה, גורמים להתפתחות דלקת ומגבירים את הסיכון לסרטן. ממצאים ממחקרים בבעלי חיים מעידים כי החשיפה לחלקיקי מיקרו או ננו-פלסטיק עלולה לגרום לפגיעה בתהליכי הרבייה ולחדור לגוף העוברים במהלך ההיריון. למחקר בתחום, אתגרים משלו. כיום לא מתבצעת מדידה של כמות המיקרו-פלסטיק באוויר, במזון ובמים, ועל כן קשה להעריך לאיזה כמויות של זיהום אנו חשופים. את היקף החשיפה לחלקיקים הקטנים בגודלם ממספר מיקרומטרים בודדים קשה במיוחד למדוד כיוון שלא ניתן בינתיים להבחין בינם ובין חומרים אחרים כגון תאים או משקעים שאינם עשויים מפלסטיק. בנוסף, למיקרופלסטיק יש צורות, גדלים והרכבים רבים ושונים. לאור... --- - Published: 2021-06-27 - Modified: 2021-06-27 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/780/ מחקר שנערך בארצות הברית ופורסם לאחרונה, מצא סיכון גבוה פי 2 עד 2. 5 להתפתחות של גידולים במערכת העצבים המרכזית בקרב ילדים שאמותיהם נחשפו לחומרי הדברה מסוימים במהלך ההיריון. ממצאים אלה התגלו גם בקרב אימהות שאינן עוסקות בחקלאות, אך גרות במרחק של 4 ק"מ משדה שרוסס בחומרי הדברה. הממצאים מלמדים על הסכנות הפוטנציאליות של חיים בסמיכות לשדות המטופלים בחומרי הדברה, בפרט לתחלואת סרטן בילדים.  לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-06-21 - Modified: 2021-06-22 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/779/ H&M הוסיפה לאחרונה דף ציונים על קיימות לחלק מפרטי הלבוש באתר החברה ובו נתונים על תביעת הרגל הפחמנית, צריכת המים, צריכת דלק המאובנים וכן זיהום המים שהתלווה ליצור הפריט. בהמשך יתווספו נתונים על ההשפעות הסביבתיות של כל אחד מהמפעלים שיצרו את הפריטים. הנתונים מועברים מהחברה אל גוף חיצוני בלתי תלוי אשר בודק את המידע ומאמת אותו. הייחודיות של דף ציונים זה, אשר פותח על ידי חברה ללא מטרות רווח הוא בסטנדרטיזציה שהוא יוצר, אשר מאפשרת השוואה בין מוצרים שונים מחברות שונות. כיום, כל חברה בוחרת אילו נתונים להציג וכיצד להציג אותם כך שצרכנים לא יכולים לבחור על סמך השוואה בין המותגים. בשלב זה H&M היא אחת החברות הראשונות להוסיף את דף הציונים לפריטים נבחרים באתר ולדבריהם השימוש בו יתרחב בשנה הקרובה. חברות אחרות יצטרפו גם הן בחודשים הקרובים. שקיפות מהסוג הזה עשויה להפעיל לחץ על יצרנים להציע מוצרים שפחות מזיקים לסביבה ולעודד חדשנות ויצירתיות בתחום. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-06-14 - Modified: 2021-06-22 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/777/ במבט ראשון, זה מדהים לראות את הפנים והגוף של השחקנית המפורסמת אנג'לינה ג'ולי, עטופים בדבורים, השחקנית הצטלמה כך כחלק מהתגייסותה לתכנית הפועלת לשימור בתי גידול של דבורים, והכשרת נשים יזמיות בתחום הכוורנות. חשוב להכיר את האיזון העדין בין בני האדם לבין החרקים המאביקים, להם אנו זקוקים בשביל המזון שאנו צורכים ואת החשיבות שבהגנה עליהם. יותר משליש מהאדמות החקלאיות ברחבי העולם תלויות בחרקים מאביקים בהליך הגידול של חלק רב מהמזון. על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. שלושה מכל ארבעה גידולי מזון מיועדים לצריכה של בני אדם. לא מדובר רק בפירות, אגוזים וירקות; דבורים, שהן חלק מקבוצת החרקים המאביקים, מאביקות גם אלפלפה הנצרכת על ידי בקר, ומאביקות גם גידולים המשמשים לבגדים ולתרופות. דבורים הן חלק הכרחי באספקת המזון שלנו, והן חיות תחת איום מצד טפילים, חומרי הדברה, אובדן בתי גידול ושינויי האקלים. זו אחת הסיבות שאנג'לינה ג'ולי חברה לתכנית המכשירה נשים להיות יזמיות בתחום הכוורנות, ולהגן על בתי גידול טבעיים של דבורים ברחבי העולם. לקריאה נוספת על הפרויקט לשמירה על הדבורים והעצמת נשים, היכנסו לכתבה> PHOTOGRAPH BY DAN WINTERS, NATIONAL GEOGRAPHIC --- - Published: 2021-06-07 - Modified: 2021-06-08 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/776/ כולנו כבר יודעים כי חשיפה לקרינת השמש מגבירה את הסיכון לסרטן, אך רובנו לא יודעים כי בשוק קיימים שלושה סוגים עיקריים של מסנני קרינת שמש והם לא נבראו שווים. שלושת הסוגים הם: מסננים שהחומר הפעיל בהם הוא מינרלי, מסננים שהחומר הפעיל בהם הוא כימי ומסננים שמשתמשים בשילוב של השניים. המסננים הנפוצים ביותר להגנה מפני השמש הם הקרמים הכימיים. מרבית המחקרים בתחום מעידים כי מוצרים אלה בטוחים פחות לבריאותנו ממוצרים מבוססי מינרלים. ישנן עדויות כי כימיקלים המשמשים במוצרים אלה (בין אם כחומר הפעיל ובין אם לא) מחקים את פעילות ההורמונים בגופינו ומתערבים בפעילות מערכות אלה. היעזרו בטיפים להלן בחשיפה הבאה לשמש, והשתמשו בקישור הראשון המופיע בתגובות לקריאת סקירה על מסנני קרינה שניתן למצוא בישראל. **חשוב ביותר לזכור כי להגנה מפני קרינת השמש יתרונות העולים על החשש מפני הנזקים הנגרמים מחשיפה למרכיבים שבמסנני הקרינה. הקפידו תמיד להשתמש במסנני קרינה והגנו על עצמכם ועל ילדיכם**עשו: העדיפו תכשירי הגנה מבוססי מינרלים כגון zinc oxide או titanium dioxide (ובעברית: זינק אוקסיד/אבץ או טיטניום דיאוקסיד). העדיפו תחליבי הגנה או תכשירים שניתן למרוח בעזרת רולר, על פני תרסיסים. מרחו את תכשיר ההגנה 15 דקות לפני החשיפה לשמש ומרחו שוב על פי הוראות השימוש. דאגו שמבוגר ימרח את קרם ההגנה על הילדים ולא שימרחו אותו בכוחות עצמם. במידה ונעשה שימוש בו זמני של קרם הגנה ותכשיר דוחה יתושים, השתמשו בקרם הגנה לפני השימוש בדוחה יתושים. המתינו 10-5 דקות אחרי השימוש בקרם ההגנה. השתמשו בביגוד קל ואוורירי ובכובע על מנת להגן על עורכם. צאו לשמש בשעות היום המוקדמות או המאוחרות והימנעו משהייה בחוץ בשעות בהן הקרינה חזקה במיוחד. אל... --- - Published: 2021-06-03 - Modified: 2021-06-08 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/775/ מחקר חדש שנערך בארה"ב בחן את תכולת האבק ב-46 דגימות ממבנים שונים ומצא בכולן כימיקלים המשבשים את פעילות המערכת האנדוקרינית. חשיפה לכימיקלים מקבוצה זו נקשרה לפגיעה בפוריות, פגיעה בהתפתחות עוברית, סרטן, סוכרת והשמנת יתר. כימיקלים ממשפחת ה-PFAS הופכים מוצרים כגון שטיחים וכלי מטבח לדוחי שמן ומים וכימיקלים מעכבי בעירה נועדו להאט את קצב התפתחות השריפה ומוספים למוצרי אלקטרוניקה, מזרונים ורהיטים, על אף הספק הקיים בנוגע ליעילותם. כימיקלים מקבוצות אלה נמצאים בדמם של מרבית בני האדם בעולם, וממצאי המחקר הנוכחי עוזרים להסביר כיצד הם מגיעים לגופינו. הכימיקלים הללו, שמצויים בחפצים רבים ברחבי הבית והמשרד, אינם נשארים במקום שיועד להם. הם משתחררים אל האוויר ונמצאים באבק אותו אנו נושמים. לדברי אחת מהחוקרות הראשיות האדם הממוצע בולע 20 מיליגרם אבק ביום. כך, בכל רגע נתון אנו נחשפים למגוון רחב של כימיקלים שלהם השפעה מזיקה למערכות הגוף השונות. בשנים האחרונות מספר מצומצם של חברות מסביב לעולם בחרו להפסיק לשווק מוצרי טקסטיל, ריהוט ושטיחים המכילים חלק מהכימיקלים הללו. מחקרים שבחנו את תכולת האבק בחדרים עם ריהוט מסוג זה מצאו בהם ריכוזים נמוכים יותר של מזהמים. אולם, על מנת לצמצם את החשיפה לכימיקלים מסוכנים אלה ולהגן על בריאות הציבור, אסור להשאיר את הבחירה בידי החברות אלא דרושה רגולציה המחייבת מעבר לאלטרנטיבות בטוחות. לכתבה מלאה> --- - Published: 2021-06-01 - Modified: 2021-06-06 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/774/ במה הייתם בוחרים, חיים קלים או חיים בריאים? זו בדיוק הבחירה שבפניה אתם ניצבים כשאתם משתמשים במוצרים כמו מחבת הטפלון ואריזת הפופקורן למיקרוגל. קבוצת כימיקלים שנמצאת בעשרות אלפי מוצרים תמימים למראה, מקנה למוצרים אלה את תכונות העמידות לשמן ולמים. אולם, חשיפה אליהם עלולה לפגוע בהתפתחותם של עוברים וילדים, לגרום לסרטן, מחלות לב ולדיכוי פעילות המערכת החיסונית. כימיקלים מהמשפחה קיימים מאמצע המאה הקודמת ומאז הם מצאו את דרכם למי השתייה, קרקעות, גופי מים, מזון, בעלי חיים וגופם של בני אדם, מסביב לעולם. הכימיקלים כה עמידים בפני פירוק שהם נשארים בסביבה, למעשה, לנצח. כיום כבר ידוע שהכימיקלים הללו נמצאים בגוף של רובנו, שהם מגיעים לעובר דרך השלייה וכן מצטברים בגופם של תינוקות יונקים דרך חלב האם. לצפייה באינפוגרפיקה> --- - Published: 2021-05-30 - Modified: 2021-06-08 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/773/ תרכובות פרפלואורואלקיליות ופוליפלואורואלקיליות (PFAS) נמצאות במי הברז ובתוצרת שבה אנו משתמשים להכנת ארוחת הערב, במחבת שאיתו אנו מבשלים את הארוחה, בנייר האפייה שעליו אנו אופים את הקינוח ובנייר האלומיניום שאיתו אנו אורזים את שאריות המזון. משפחת הכימיקלים הזו, הכוללת כ-4,700 תרכובות, הופכת אלפי מוצרים הנמצאים בשימוש יומיומי לדוחי שמן, דוחי מים ודוחי כתמים. בין המוצרים הללו אפשר למצוא גם חוט דנטלי, ביגוד והנעלה, ספות ושטיחים, ציוד קמפינג, פלאפונים, אריזות מזון מהיר ועוד מוצרים רבים אחרים. החשיפה ל-PFAS נמצאה קשורה לבעיות בריאות קשות כגון סרטן, מחלות לב, מומים מולדים, מחלות כבד ופגיעה במערכת החיסון. כתב מוטרד אחד החליט לבדוק עד כמה הוא וחתול המחמד שלו, לינג-לינג, חשופים לכימיקל המסוכן וגילה תוצאות מטרידות. הריכוזים בדמם נמצאו גבוהים יחסית ובעלי פוטינציאל לגרום נזק לבריאות בהמשך חייהם. לעיתים קרובות הנזקים הנגרמים מחשיפה לכימיקלים רעילים אינם מידיים אלא מתגלים רק שנים מאוחר יותר. אך מהיכן הגיעו הכימיקלים הללו לדמם? השימוש בכימיקלים ממשפחה זו הוא כל כך נפוץ שכמעט בלתי אפשרי לאתר מקור חשיפה אחד. כימיקלים אלה זולגים מהמוצרים המצויים בסביבת הבית, אל האוויר והאבק, ואנו שואפים אותם, בולעים אותם או שהם נספגים בעורנו. תינוקות זוחלים וחיות מחמד חשופים במיוחד ל-PFAS שמקורם באבק. חלק מהמוצרים שמכילים כימיקלים מהמשפחה, מושלכים לאשפה, מגיעים למטמנות אשפה ומשם זולגים לאדמה, למקורות המים ולשרשרת המזון. משם, הדרך בחזרה אל גופינו קצרה. בנוסף, לכימיקלים אלה לוקח זמן רב להתפרק והם מצטברים בגופינו או בסביבה, כך שריכוזים שנמדדים בדמנו בהווה יכולים להיות תוצאה של חשיפה מאתמול או מלפני שנים רבות. מציאות זו דורשת הפסקה של השימוש בכימיקלים אלה. חלק מרשתות השיווק בארה"ב הפסיקו... --- - Published: 2021-05-23 - Modified: 2021-06-08 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/772/ קבוצה בינלאומית של מדענים קוראת להקמת גוף שיפקח על ההשפעה הסביבתית של פסולת וכימיקלים בדומה לגופים קיימים שמפקחים על נושאים סביבתיים אחרים בהם הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC), והפלטפורמה המדעית-מדינית הבין-ממשלתית בנושא מגוון ביולוגי ושירותי מערכות אקולוגיות (IPBES). הגוף המדעי-מדיני יבצע הערכות מדעיות, יזהה נושאים בעייתיים בתחום, יחבר בין קובעי מדיניות למדענים, ויהווה בסיס לפעולות בנושאי כימיקלים ופסולת. אחד מהמדענים העומדים מאחורי היוזמה אומר כי "יש צורך בשיתוף פעולה בינלאומי כדי לטפל בבעיות החורגות מגבולות טריטוריאליים, כגון מתכות כבדות, מזהמים אורגניים ופסולת פלסטיק. "בכתבה הועלו מספר סיבות לחשיבות של גוף כזה; כיום, קיים מספר קטן ומוגבל של גופים העוסקים בנושא, והקהילה הבינלאומית לא מתפקדת כמו שצריך בכל הנוגע לממצאים חדשים והתגובה אליהם. בעיה נוספת שקיימת היא תקשורת חד כיוונית שבה התפתחויות מדיניות לא מועברות לקהילה המדעית, וכן מעורבות נמוכה מדי של הקהילה המדעית. בנוסף, אין מאמץ המדיני-מדעי מתואם להתמודדות עם ההשלכות שבשימוש וחשיפה לכימיקלים אלו. גוף עצמאי ורשמי יוכל מצד אחד ליידע את מקבלי ההחלטות והציבור על המצב הקיים, ולחקור כיצד אפשר לשפר את המדיניות הקיימת למען שיפור הבריאות, שכן ממשלות בודדות לא יכולות לפקח באופן יעיל על כימיקלים חדשים והשימוש בהם. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-05-11 - Modified: 2021-06-08 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/771/ בחלק ממדינות העולם, ניטור איכות האוויר במכוני כושר, במסעדות ובמקומות עבודה, הפך לאמצעי לניטור סכנת ההידבקות בנגיף הקורונה. מדידת ריכוז פחמן דו-חמצני (CO2) בחללים שכאלה, הפכה לשמש כמדד לרמת האוורור של החלל ולרמת הסכנה בו. רמות גבוהות יותר של CO2 מצביעות על כך שהאוויר שאנשים נושפים מצטבר בחלל הסגור ואוויר זה יכול להכיל גם וירוסים. ביפן הריכוזים הנמדדים אפילו מפורסמים על מסכים באזורים ציבוריים שונים כשירות לציבור. יתכן שלמהלכים מסוג זה יש ערך לא רק בהגנה מפני מגפת הקורונה. מחקרים מסוימים מראים שחשיפה ל- CO2 קשורה לירידה בכישורי קבלת החלטות ולירידה בחדות מנטלית בקרב עובדי משרד ותלמידים. בנוסף, ריכוזי CO2 יכולים לשמש מדד לסיכון להידבק בנגיפים אחרים כגון שפעת. סכנות באיכות אוויר פנים ירודה נובעות לא רק מנגיפים ומפחמן דו-חמצני, מקורן גם בחשיפה לתרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) וחומר חלקיקי (PM) הנפלטים בבישול מזון וממוצרים בשימוש ביתי. לכן, החשיבות של איכות אוויר הפנים אינה נעצרת רק בהתגוננות מפני מגפת הקורונה. היא קשורה בשמירה על הבריאות, הנוחות והפרודוקטיביות של כל מי שחולקים את החלל. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-05-11 - Modified: 2021-05-11 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/770/ עם תחילתה של שנה עברית חדשה הנה 5 הצעות להחלטות שתוכלו לקבל על עצמכם, ויתרמו לצמצום החשיפה לכימיקלים סביבתיים:1. העדיפו מזון טרי, מיובש או קפוא, ובמידת האפשר בשלו ארוחות בבית עם מזון אורגני. צמצמו את השימוש במזון משומר ומעובד ואת האכילה של ארוחות שהוכנו ונארזו מחוץ לבית. 2. אפסנו את המזון שרכשתם ואת שאריות המזון שבשלתם בכלי זכוכית או נירוסטה. הימנעו מחימום מזון בכלי פלסטיק במיקרוגל, גם כאשר הכלי מוגדר כבטוח לשימוש במיקרוגל. 3. צמצמו את כמות הכימיקלים באוויר הבית. בעת הניקיון, המקלחת והבישול, דאגו לפתוח את החלונות ולאוור את חלל הבית היטב. צמצמו את כמות האבק בבית על ידי ניקיון שגרתי בעזרת מטלית לחה. צמצמו את השימוש במוצרים שמפיצים כימיקלים מיותרים כגון מטהרי אוויר. 4. בבחירת מוצרי ניקיון וטיפוח, העדיפו תכשירי ניקיון פשוטים כגון סודה לשתייה וחומץ על פני חומרי ניקוי סינטטיים. לחלופין, בחרו במוצרי ניקיון וטיפוח ללא בישום, עם מרכיבי בישום טבעיים או כאלה המשווקים כ- "paraben-free", "phthalate-free". 5. שטפו ידיים לפני האכילה והסירו נעליים בכניסה לבית. קשה מאוד להימנע ממגע עם כימיקלים רעילים שכן הם נמצאים על גבי כמעט כל משטח שבו אנו נוגעים, אך הקפדה על היגיינה יכולה לסייע בהפחתת החשיפה אליהם. --- - Published: 2021-05-02 - Modified: 2021-05-02 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/768/ חוקרים שבחנו את דפוסי השימוש בחומרי חיטוי בקרב 795 מבוגרים הסובלים מאסתמה מצאו שבקרב רבים מהם חלה עלייה משמעותית בשימוש בתכשירים שונים לחיטוי לאחר התפרצות מגפת הקורונה (מאי-ספטמבר 2020). בנוסף, נמצא קשר בין שימוש ביתי מוגבר במגבוני חיטוי, בספריי חיטוי ובמלבין ובין סיכון מוגבר להחרפה של הסימפטומים של אסתמה. לדעת החוקרים דרושים חומרי חיטוי בטוחים יותר עבור אוכלוסייה זו. המרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן בארה"ב (CDC) ממליצים לסובלים מאסתמה לבקש ממישהו אחר לנקות ולחטא משטחים, וכן לעבור לחדר אחר בזמן השימוש בחומרי חיטוי ומיד לאחר השימוש בהם. בנוסף, ניתן להסתפק במים וסבון לניקיון משטחים שהמגע בהם אינו תכוף.  לכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-05-02 - Modified: 2021-05-02 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/767/ פיצות, המבורגרים, דגני בוקר ומספר משקאות לילדים הם בין המוצרים שבאריזתם נמצאו כימיקלים רעילים בבדיקה שנעשתה על ידי סוכנות הכימיקלים השבדית. הסוכנות בדקה יותר מ-60 סוגי נייר ואריזות קרטון למזון. בנוסף למוצרי המזון שכבר הוזכרו, הבדיקה כללה שקיות צ'יפס, פופקורן, עטיפות של מאפים, קשי שתייה, צלחות ועוד. תוצאות הבדיקה הן מפתיעות ומדאיגות. מתוך 61 סוגי האריזה שנבדקו, 49 סוגים (למעלה מ -80%) הכילו את הכימיקל DEHP ממשפחת הפתלאטים, הפוגע במערכת הרבייה. באירופה DEHP נמצא ברשימת הכימיקלים התעשייתיים הגרועים ביותר הדורשים היתר שימוש. חברות הרוצות להשתמש ב- DEHP צריכות להגיש בקשה להיתר מיוחד, שניתן רק בתנאים מוגבלים מאוד. בעוד השימוש ב DEHP במוצרים כמו צעצועים לילדים אסור לחלוטין עדיין מותר השימוש בו בסוגים אחרים של מוצרים, כולל קופסאות פופקורן וחומרים אחרים לאריזות מזון. . לא מדובר בכימיקל חדש, אלא בכימיקל בעייתי ידוע. כאשר מדובר בכימיקלים, קשה לצאת בקביעה שנכונה בכל מקרה ועבור כל חומר של אריזת מזון. באופן כללי ידוע שנדידת כימיקלים (מעבר הכימיקלים מן המוצר לגופנו) גדלה בעת חשיפה לחום ושבאריזות קטנות, למשל כאלה שמותאמות לילדים, יש לרוב ריכוז גבוה יותר של כימיקלים בהשוואה לאריזות גדולות יותר. בנוסף, יש נדידה גבוהה יותר של כימיקלים רבים כאשר הם במגע עם מזון שומני ו/או מזון חומצי. אמנם DEHP הוא הכימיקל שנמצא ברוב האריזות ובריכוז הגבוה ביותר, אבל הוא לא היחיד. ביספנול A (BPA), DBP וכימיקלים מזיקים נוספים נמצאו גם כן, בריכוז נמוך יותר. הבדיקות האלה נעשו על ידי ארגונים בשבדיה, אך ההנחה היא כי המצב אינו שונה בארצות אחרות. רוב המוצרים כיום מיוצרים באופן גלובלי ומופצים באמצעות שרשראות אספקה ברחבי העולם. החקיקה... --- - Published: 2021-04-28 - Modified: 2021-05-02 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/766/ בכל שנה, עם הדלקת מדורות ל"ג בעומר, נרשמות במרבית תחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה עליות בריכוזי החלקיקים העוברים בדרכי הנשימה – המגיעות לשיאן במהלך הלילה ועד לפנות בוקר. ריכוזי זיהום אלה גורמים לנזקים בריאותיים וסביבתיים. עם השנים אוכלוסיית ישראל גדלה וכך גם צפיפות המגורים בה. מוצרי פלסטיק וחומרי עץ ירודים הפכו זמינים יותר מחומרי עץ פשוטים שהשלכתם לשריפה פחות רעילה. כתוצאה מכך, מנהג המדורות הפך קרוב יותר, גדול יותר ומזיק יותר לבריאות ולסביבה. בשנים האחרונות, נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים לפעילות אחרת בל"ג בעומר. בשנה שעברה, בשל מגבלות קורונה, הודלקו מעט מאוד מדורות ברחבי הארץ, ומשום כך נרשמה ירידה דרמטית בזיהום האוויר בהשוואה לשנים קודמות. גם השנה אפשר וכדאי לחגוג אחרת. פיקניק או טיול לילי עם עששיות או פנסים עשוי להיות לא פחות מהנה והרבה פחות מזיק לבריאות. אם בכל זאת החלטתם להקים מדורה, הבעירו מדורה קטנה כדי לצמצם את זיהום האוויר. הקפידו לא להשליך למדורה מוצרי פלסטיק, קלקר, ניילונים, תחליפי עץ כמו מלמין ופורמייקה ועצים צבועים בלכה או צבע. שריפה של חומרים אלה גורמת לפליטת כימיקלים מסוכנים. שבו הרחק מהמדורה ולא בכיוון שאליו פונה העשן, על מנת להימנע משאיפה מיותרת של מזהמים. ראוי לציין כי לקראת ל"ג בעומר השנה נציבות כבאות והצלה הוציאה צו האוסר על הדלקת מדורות בשל תנאים קיצוניים המעלים את הסבירות להיווצרות שריפות והתפשטותן תוך סיכון חיי אדם ורכוש. תוקף הצו מיום ג’ 27 באפריל, 2021 (08:00) ועד ליום א’ 2 במאי, 2021 (20:00) והוא יחול על כל אזורי הארץ למעט החרגות המצויות בצו. לקריאת צו נציבות כבאות והצלה> להודעה המלאה של המשרד להגנת הסביבה ומשרד... --- - Published: 2021-04-25 - Modified: 2021-04-27 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/765/ בשנה האחרונה בילינו הרבה זמן בשהייה בבתים. כאשר אנחנו בבית יש תחושה שאנחנו מוגנים מהנגיף שמסתובב בחוץ ומזיהום האוויר. אבל גם בבית לא כל כך קל לנשום לרווחה. בדו"ח בריאות וסביבה בישראל 2020 שפרסמנו לאחרונה, נחשף שזיהום אוויר תוך-מבני, כלומר הזיהום שנמצא במבנים בהם אנו שוהים או גרים ובהם אנו מבלים שעות רבות, לא פחות מסוכן מזיהום אוויר חוץ. לפי הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA) זיהום אוויר פנים הוא אחד מחמשת הגורמים הסביבתיים המסוכנים ביותר לאוכלוסייה. איכות ירודה של אוויר הפנים עלולה להוביל לדלקות בדרכי הנשימה, לתגובות אלרגיות, לפגיעות בתפקוד הקוגניטיבי ולמחלות ארוכות טווח כגון מחלות נשימה כרוניות, מחלות לב , סרטן וסוכרת. איכות אוויר הפנים מושפעת ממקורות פנימיים, כמו חימום ביתי בדלקים ובגז, חומרי ניקוי, צבע קירות, מוצרי קוסמטיקה ורהיטי עץ. מקורות אלו עלולים לפלוט לאוויר חומרים רעילים כגון תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) ופורמלדהיד. מקורות נוספים לזיהום הם מערכות האוורור, שעלולות להכיל עובש וחיידקים, וכן אוויר מזוהם שחודר מהסביבה החיצונית אל המבנה. במחקר שנערך על ידי חוקרים מהטכניון, נמדדו ריכוזי תרכובות אורגניות נדיפות במעונות יום בחיפה ונבדקה החשיפה אליהם. על פי התוצאות הראשוניות, ריכוזי הפנים של יותר מ-20 תרכובות אורגניות נדיפות נמצאו גבוהים מאלה ששררו באותה העת בסביבה החיצונית. הצטברות ריכוזים אלה היא תוצאה הן של פליטות ממקורות פנים והן של צמצום החשיפה של החומרים האורגניים המזהמים לקרינת שמש, מה שמוביל להפחתת תהליכי הפירוק שלהם. דו"ח בריאות וסביבה בישראל 2020 מראה שנעשתה מעט מאד התקדמות בנושא איכות אוויר הפנים בישראל. אין מספיק מודעות לכך שחלקנו נושמים בבית אוויר מזוהם ונושא זיהום האוויר התוך-מבני לא זוכה לעדיפות בקרב הגורמים המוסדיים... --- - Published: 2021-04-20 - Modified: 2021-04-20 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/764/ רבות מהערים הגדולות בעולם רואות ירידה דרסטית בהיקפי השימוש בתחבורה ציבורית. שנה לתוך מגפת הקורונה נוסעים נשארים בבית או משתמשים ברכבים פרטיים בלונדון, ניו-יורק, פריז, ברלין, ריו דה ז'ניירו ועוד. לשינוי הדרמטי הזה ישנן השלכות מרחיקות לכת על שינויי האקלים. תחבורה ציבורית מהווה אמצעי פשוט יחסית להפחתת פליטות גזי חממה, ולצמצום הרעש והעומס בכבישים. מעבר רחב היקף מתחבורה ציבורית לרכבים פרטיים הוא הרסני במונחי זיהום אוויר ופליטות. סקטור התחבורה הציבורית כבר כיום מצוי במשבר, כאשר חלק מהחברות מסביב לעולם ספגו השנה הפסדים במיליארדי דולרים ונאלצו להיעזר בתמיכת הממשלות על מנת למנוע קריסה.  לשימור הסקטור ולהשקעה בו חשיבות לא רק בהגנה על הסביבה אלא גם בשמירה על בריאות הציבור. מי שישכיל דווקא בתקופה זו לבצע את ההשקעה הזו ימצא את עצמו נהנה משירות טוב יותר ביציאה מהמגפה. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-04-13 - Modified: 2021-04-20 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/763/ כשמגפת הקורונה הביאה לסגרים ברחבי אירופה בשנה שעברה, ערים רבות עיצבו מחדש את הרחובות, כדי להקל על הולכי רגל ורוכבי אופניים, במטרה לסייע להם לשמור על ריחוק חברתי ולהפחית את זיהום האוויר. בתקופת המגפה עלתה דרישה ציבורית לשבילי אופניים והולכי רגל, שלא מצאה ביטוי קודם לכן. כך נוצרה הזדמנות לשקם ולשפר את הקיים, וערים רבות הזדרזו להוציא לפועל תכניות מגירה לשיפור תשתיות לתנועה לא ממונעת. לא ברור אם יוטלו סגרים נוספים, אך גם לנוכח נסיגת המגיפה הצעדים הללו חיוביים. לאור זאת, ערים רבות החליטו להמשיך ולהרחיב את ההשקעה בהתאמת הרחובות להולכי רגל ורוכבי אופניים. לפי נתונים שנמסרו מהתאחדות רוכבי האופניים האירופית (ECF), ערים ברחבי אירופה השקיעו בשנת המגפה מיליארד אירו בבניית תשתיות, שיפור תשתיות ועידוד רכיבה על אופניים. נוספו לא פחות מאלף קילומטרים של נתיבי אופניים, רחובות ללא מכוניות ורחובות סואנים שהותאמו לתנועת אופניים. בסקר שנערך ב–21 ערים באירופה, 64% מהמשתתפים אמרו כי אינם מעוניינים שזיהום האוויר בעריהם יחזור לרמות שנרשמו לפני מגפת הקורונה, שחצו את הרף המותר בחוק. 75% מהם הביעו הסכמה להסבת שטחים ציבוריים המיועדים למכוניות לשימוש לתנועה שלא באמצעות כלי רכב ממונע. 21% אמרו כי הם מתכוונים לרכב יותר על אופניים אחרי הסרת הסגרים ו–35% אמרו שיצעדו יותר ברגל. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-04-07 - Modified: 2021-04-20 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/734/ שינויי האקלים מציבים בפני האנושות אתגר גדול, אולם ההשפעות שלהם לא מסתכמות רק בסופות טרופיות ובהמסת קרחונים. מה הקשר בין שינויי אקלים לבריאותנו? מהם גורמי הסיכון כתוצאה משינויי האקלים? את מי הם מסכנים? וכיצד אפשר לשמור על הבריאות לנוכח שינויי האקלים? כל זאת ועוד באינפוגרפיקה שלפניכם. לצפייה באינפוגרפיקה> --- - Published: 2021-03-16 - Modified: 2021-04-20 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/729/ ד"ר הת'ר סטייפלטון, כימאית מאוניברסיטת דיוק שבארצות הברית, זוכרת בבירור את הרגע בו הבינה שהכימיקלים המסוכנים אותם היא חוקרת במעבדתה חדרו לביתה. היא החליטה לבדוק את הכימיקלים בצעצוע מנהרה מבד שקנתה לבן שלה, ונדהמה ממה שגילתה. הצעצוע הכיל מעכב בעירה בשם TRIS שיצא משימוש בפיג'מות לילדים לאחר שחוקרים מצאו שהוא יכול לשנות את ה-DNA וכנראה לגרום לסרטן. מעכבי בעירה הם כימיקלים שיצרנים החלו להוסיף למוצרי צריכה בארה"ב בשנות ה-70 על מנת לעמוד בתקני עמידות באש. בזמן שלא כל מאות מעכבי הבעירה שקיימם בשוק מסוכנים לבריאות, מדענים העלו חשש בנוגע לאלו המבוססים על כלור, ברום או זרחן. מעכבי בעירה בדרך כלל נמצאים במוצרים העלולים להתלקח כמו רהיטים מרופדים, מוצרי תינוקות, חומרי בנייה ומוצרי אלקטרוניקה. הכימיקלים האלו יכולים להיפלט מהמוצרים ולחדור לעור או להצטבר באבק שילדים נוגעים בו עם הידיים וכך מכניסים אותו לפה. מחקר מקיף בחיות מעבדה קישר בין חשיפה למעכבי בעירה שונים ומגוון בעיות בריאות. מעכבי בעירה מבוססי ברום (brominated flame retardants – BFRs) שנבדקו בצורה המקיפה ביותר יכולים להצטבר ברקמות ולגרום לסרטן, לשבש פעילות הורמונלית, לפגוע במערכת הרבייה, ולגרום לבעיות התפתחותיות בבעלי חיים. היקף המחקרים שבדק את השפעות החשיפה בבני אדם קטן ומוגבל יותר, אך נמצאו השפעות דומות כולל סיכון מוגבר לסרטן, פגיעה במנת משכל, ובעיות התנהגות. אז מדוע הם נמצאים במגוון רחב של מוצרי תינוקות? כמו כימיקלים רעילים רבים, גם הפיקוח על השימוש במעכבי בעירהלא הדוק. יצרנים לא צריכים להוכיח שהשימוש בכימיקלים אלה בטוח, ושהם אכן מעכבי בעירה בכלל. למרות הקשר שנמצא בין מעכבי בעירה לבעיות בריאות רשויות מעולם לא אסרו את השימוש בהם כך שגם כשיצרנים מבטיחים... --- - Published: 2021-03-09 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/728/ דוח בריאות וסביבה בישראל 2020 נכתב במחצית הראשונה של שנת 2020, בתחילת משבר הקורונה העולמי (COVID-19).  יש הסוברים שמקור המגפה במעשי ידי אדם אשר הביאו לעלייה בסיכון להתפשטות מחלה זואונוטית על ידי בעלי חיים. המגפה מתוארת על ידי ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization -WHO) כזעזוע העולמי הגדול ביותר זה עשרות שנים, המשפיע על היבטים רבים של חיינו, לרבות בריאות וסביבה. בדוח נידונים נושאים הנכללים בתחום בריאות וסביבה, נושאים שבמשך שנים הם חלק מסדר היום המדעי והרגולטורי בישראל ובמדינות אחרות. מגפת הקורונה, לעומת זאת, נכנסה לחיינו רק לאחרונה, ונכון לזמן כתיבת שורות אלו המשבר עדיין בעיצומו. המידע על השפעות הנגיף על בריאות האדם וכן על הקשר האפשרי לסביבה ולזיהום סביבתי הולך ונאסף, והוא מתעדכן כל העת. בחודשים הראשונים להתפשטות המגפה דווח על השפעותיה הראשוניות על סוגיות בבריאות וסביבה,השפעות שנבעו מהסגר שהוטל ברחבי העולם ומהשינויים שנגרמו באורחות החיים. לדוגמה, הריחוק החברתי והגבלת התנועה הדגישו את חשיבות קיומם של שטחים ירוקים בערים ואת הצורך בתכנון עירוני הכולל שטחים פתוחים ומסלולים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, בייחוד בערים המאוכלסות בצפיפות. 1 אי לכך,ערים רבות ברחבי העולם פועלות להפוך כבישים וחניונים לשטחים ירוקים ולמדרחובים ומקדמות תשתיות לרוכבי אופניים ולהולכי רגל. 2 גם בתל אביב נוספו מדרחובים בעקבות המגפה. 3 אומנם השינויים שנעשו במרחב העירוני טומנים בחובם פוטנציאל להגברת הפעילות הגופנית, ועם זאת, המשבר הוביל לירידה ניכרת ומתמשכת בשימוש בתחבורה ציבורית ועל כן - להסתמכות על כלי רכב פרטיים. משבר הקורונה, המחייב שימוש נרחב בתכשירי חיטוי בשטחים ציבוריים סגורים, ובכלל זה בבתי ספר ובגני ילדים, חידד בישראל פערים ברגולציה. שלא כבארצות הברית ובאירופה, בישראל אין מסגרת רגולטורית... --- - Published: 2021-03-09 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/727/ במשרד נקטו משנה זהירות והכריזו על האיסור, למרות שטרם התקבלו ממצאים המעידים על סכנה הנשקפת מצריכת הדגים. דגימות הדגים נשלחו לבדיקה ותוצאות יתקבלו בקרוב. הפיקוח על דגים למאכל בישראל מבוצע על ידי משרד החקלאות ומשרד הבריאות, החל מהדיג ועד לצריכת הדגים. במסגרת חלוקת הסמכויות, משרד החקלאות אחראי על הפיקוח על הדגה המקומית ומשרד הבריאות אחראי על הפיקוח של שיווק הדגים. מארגון מגדלי הדגים בישראל נמסר כי "מגדלי הדגים נערכים להכפיל את אספקת דגי הבריכות המקומיים למקרה שיתעורר מחסור בדגים, לאחר שמשרד הבריאות אסר באופן גורף שיווק דגים שמקורם בים התיכון. דגי הבריכות בישראל גדלים במי מעיינות במערכות סגורות ואינם באים במגע עם מזהמים חיצוניים ולכן אין חשש לצרוך אותם גם בתקופה זו". לקריאת הכתבה המלאה> --- - Published: 2021-03-09 - Modified: 2021-04-20 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/726/ בגיליון החדש של הניוזלטר של הקרן לבריאות וסביבה, תוכלו לקרוא על קריאתם המשותפת של מדענים ואנשי הרפואה לאסור את השימוש בפתלאטים, על גישתו של ביל גייטס למשבר האקלים, על הסכנה שבחומרי חיטוי, כיצד זיהום אוויר משפיע על שני המינים, האם הפחתת פליטת גזי חממה משפיעה על הבריאות? והאם לכימיקלים באוויר הפנים יש השפעה על חיידקי המעי בילדים? לקריאת הניוזלטר המלא> --- - Published: 2021-03-03 - Modified: 2021-04-20 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/725/ ביל גייטס עזר להוביל את המהפכה הדיגיטלית במיקרוסופט ובילה את העשורים שחלפו מאז במחקר והשקעה בפתרונות חדשניים לכמה מהבעיות הקשות בעולם בהן עוני, רעב ומגפת הקורונה בה הוא השקיע כמעט 2 מיליארד דולר. כעת הוא מתמקד במשבר האקלים, ותומך בדעה הרווחת בקרב מדענים המזהירה מאסון האקלים שמתקרב. החדשות הטובות הן שגייטס מאמין שניתן למנוע עלייה קיצונית והרסנית בטמפרטורה, החדשות הרעות הן שלשם כך, ב - 30 השנים הקרובות נזדקק לפריצות דרך במדע, חידושים טכנולוגיים ושיתוף פעולה גלובלי בקנה מידה שהעולם עדיין לא ראה. לדבריו מדובר באתגר הגדול ביותר שהאנושות נאלצה אי פעם להתמודד אתו מכיוון שהיקף השינוי הנדרש והחדשנות הנדרשת גדולים בהרבה מאלו הנדרשים למשל להתמודדות עם מגפת הקורונה. עם זאת גייטס שומר על אופטימיות: "יש לנו יותר אנשים משכילים מתמיד, דור שלם שמדבר על הנושא. יצא לי לקחת חלק ביצירת נס המחשב האישי והאינטרנט. ולכן, כן, יש לי נטייה להאמין שחדשנות יכולה לעשות את הדברים האלה. "החידושים הנדרשים נוגעים לכל החיים המודרניים, ביניהם, ייצור, חקלאות, ותחבורה מכיוון שבכולם נפלטים אל האטמוספירה גזי חממה המחממים את כדור הארץ, בעיקר פחמן דו חמצני. בראיון הוא מדגים , בעזרת מסעדת המבורגרים האהובה עליו בסיאטל, אילו שינויים נדרשים החל מייצור המלט לבניין ועד הבשר שנמכר, וחומר ההדברה שנעשה בו שימוש בגידול תפוחי האדמה לצ'יפס על מנת להפחית פליטת גזי חממה. גייטס גם משקיע מכספו בחברות המפתחות פתרונות בתחומים אלו. "מדובר במאמץ כולל כמו במלחמת עולם, אבל הפעם זה אנחנו נגד גזי החממה"לקריאה וצפיה בריאיון המלא> --- - Published: 2021-02-21 - Modified: 2021-02-21 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/722/ בתקופה האחרונה נעשו שינויים מרחיקי לכת בשגרת הלימודים בבתי הספר, במאמץ לשמור על בריאותם של תלמידים, מורים ואנשי סגל כאחד, אולם, נושא אחד לא נלקח מספיק בחשבון - איכות האוויר בכיתה. מרבית המחקרים נכון להיום מראים כי לאיכות אוויר ירודה בתוך הכיתה (ומחוצה לה) יש השפעה שלילית על תפקוד קוגניטיבי ועל רמת הביצוע/רמת ההצלחה במבחנים. היות ותלמידים יכולים לבלות בזמנים של שגרה עד כמחצית מזמן הערות שלהם בכיתה, יש חשיבות גדולה לצמצום החשיפה לזיהום זה. מגוון רחב של גורמים משפיעים על איכות האוויר התוך-מבני ובהם תנאים מטאורולוגיים מקומיים, הסביבה הבנויה מחוץ לבניין, מאפייני המבנה עצמו ואפילו תנועת האנשים בתוכו. כיצד, אם כן, ניתן להפחית את רמות הזיהום בצורה יעילה? אמצעי פשוט אחד הוא שימוש במטהרי אוויר ניידים העשויים להפחית דרמטית את ריכוז המזהמים באוויר, כולל את ריכוז החלקיקים הטיפתיים הנושאים וירוסים, נושא שהוא רלוונטי מאד לתקופת המגפה בה אנו נמצאים. שימוש במכשירים מסוג זה כבר נמצא קשור לפחות במחקר אחד לתוצאות אקדמיות גבוהות יותר והשימוש בהם כרוך בעלות נמוכה יחסית. בארה"ב מקודם חוק שנועד לספק מענק בגובה 20 מיליון דולר לבתי ספר עבור רכישה והתקנה של מכשירים מסוג זה. מאמצים מסוג זה עשויים להשפיע לחיוב על בריאותם של תלמידים ועל התפתחותם האקדמית. לכתבה המלאה> --- - Published: 2021-02-14 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/721/ בדיקת רשימת המרכיבים של מוצרי צריכה יכולה לסייע בבחירה צרכנית נבונה ובצמצום החשיפה לכימיקלים מזהמים, אך מה עושים כשלמוצרים אין רשימת מרכיבים, כמו במקרה של כלי מטבח, רהיטים, צעצועים ומוצרי היגיינה לנשים? שיתוף פעולה חדש בין אפליקציית קליריה הישראלית ובין עמותת אקולוג'י סנטר מסייע לצרכנים לערוך בחירה צרכנית בטוחה יותר. שימוש באפליקציית קליריה מספק גישה ישירה בזמן הקניות באתרי האינטרנט של אמזון וולמארט לתוצאות בדיקות שערכה מעבדה של עמותת אקולוג'י סנטר. המעבדה בחנה את הרכב הציפוי של 14 מחבתות נון סטיק ו-10 תבניות אפייה נון סטיק ומצאה אילו מהם מכילים כימיקלים ממשפחת החומרים הפרפלואורואלקיליים והפוליפלואורואלקיליים (PFAS). מידע זה זמין בעת הרכישה באתרים אלו ומאפשר לשקול לעבור למוצרים עם מרכיבים בטוחים יותר. מדוע חשוב לדעת אם המחבתות מכילות כימיקלים מסוג PFAS? כימיקלים אלו, שמקנים למוצרים את תכונת העמידות לשמן ומים, נמצאו קשורים בין היתר למחלות כבד, עליית ברמת הכולסטרול, תגובה חיסונית לקויה, מחלות בלוטת התריס, אסתמה, פגיעה בפוריות, ולחץ דם גבוה אצל נשים בהריון. עם זאת, חומרים ממשפחה זו עדיין נמצאים בשימוש בשורה ארוכה של מוצרי צריכה, בהם גם מחבתות ותבניות אפייה מסוג נון סטיק. קראו עוד על האפליקציה ועל ההמלצות של עמותת אקולוג׳י סנטר בכתבה המלאה>  --- - Published: 2021-01-24 - Modified: 2021-04-20 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/720/          השקת דוח בריאות וסביבה בישראל 2020הוקרה לפרופ' איתמר גרוטו על פועלו בתחוםאירוע זום | יום שני, 1. 2. 21, 14:30 – 16:30להרשמה לאירועדברי פתיחה: ד"ר רות אסטרין, הקרן לבריאות וסביבהפרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל, משרד הבריאותההישגים והאתגרים העולים מדוח בריאות וסביבה בישראל 2020 – ד"ר תמר ברמן, משרד הבריאות פאנל ראשון (הפאנל יתנהל באנגלית):בריאות וסביבה בישראל 2020 – סיכום העשור החולף ומבט לעשור הבאמנחה: מאיה שדה, אוניברסיטת תל אביבמשתתפים:- ד"ר לינדה בירנבאום, לשעבר ראשת ה-NIEHS אוניברסיטת דיוק, ארה"ב- פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל, משרד הבריאות- פרופ' אילנה בלמקר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב- פרופ' אלון טל, אוניברסיטת תל אביב על תרומתו של פרופ' איתמר גרוטו לתחום בריאות וסביבה בישראל, פרופ' נדב דוידוביץ', אוניברסיטת בן-גוריון בנגב פאנל שני: בואו נעשה זום אאוט:בריאות וסביבה כמקרה בוחן לשינוי חברתי ומדיני בישראלמנחה: ד"ר שרית בן שמחון-פלג, מכון ירושלים למחקרי מדיניותמשתתפים:- חה"כ לשעבר ד"ר דב חנין, אוניברסיטת תל אביב- פרופ' מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת תל אביב- פרופ' מייקל הרטל, מנכ"ל, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל **בסופם של שני הדיונים יהיה זמן לשאלות להרשמה לאירוע --- - Published: 2021-01-19 - Modified: 2021-04-20 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/719/ בכולם נמצאו לאחרונה תרכובות פרפלואורואלקיליות ופוליפלואורואלקיליות (PFAS). לתרכובות ממשפחה זו נמצאו יותר מ-200 שימושים ב-64 תחומי תעשייה שונים, בהם כרייה, ייצור פלסטיק, שימור ספרים, צילום, הדפסה, ייצור כלי רכב, ייצור שעונים ומיזוג אוויר. מדובר בכימיקלים שלהם השפעה מזיקה על הבריאות ואשר עמידותם בסביבה כה ממושכת שהם נחשבים כימיקלים שנשארים לנצח בגופי מים ובקרקעות אותם הם מזהמים. המציאות המטרידה במיוחד היא שכימיקלים ממשפחה זו כבר מזמן עשו את דרכם ממוצרי צריכה אל גופם של רוב בני אדם מסביב לעולם. הכימיקל הראשון ממשפחה זו שהגיע לתודעת הציבור הוא PFOA, המוכר משימוש בטפלון, ו-PFOS אשר, יחד עם חברו הקרוב, משמש בקצף לכיבוי שרפות. כימיקלים אלה ונוספים מאותה המשפחה מקנים למוצרים את תכונת העמידות לשמן ומים וידוע כי הם נמצאים באריזות להכנת פופקורן במיקרוגל, בקופסאות פיצה, בבדים עמידים למים, שטיחים וחוטים דנטאליים. אולם מחקר שהתפרסם לאחרונה יצר תמונה מפורטת בהרבה של שלל השימושים השונים של כימיקלים ממשפחה זו ומצא שהשימוש בהם נפוץ הרבה יותר. באיסוף מידע מרשימות פטנטים, מחקרים מדעיים, מידע מיצרנים ומסוכנויות ממשלתיות הרכיבו החוקרים רשימה מדהימה בהיקפה של שימושים בתעשייה ובמוצרי צריכה של כימיקלים מהמשפחה. הרשימה כוללת, בין היתר, שמן בלמים, אריזות תרופות, חומרי סיכה לאופניים, ציפויים למחבטי טניס, חוטי דייג, חבלי טיפוס, קרם גוף, מייק אפ, קונסילר, מסיר איפור, קרם לשיער, קרם גילוח, קרם הגנה, חומר לחיטוי ידיים, חומרי הדברה, תאים סולריים, תחמושת, מסננים בתהליכי יצור יין והשימוש האירוני ביותר – טיהור מים. החוקרים מקוים כי הרכבת הרשימה תעודד דיון בדבר הצורך להחליף את הכימיקלים הללו בכימיקלים שאינם עמידים לנצח בסביבה, במיוחד במוצרים שבהם הכימיקלים הללו כלל אינם הכרחיים. איסור השימוש... --- - Published: 2021-01-11 - Modified: 2021-04-20 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/717/ השיתוק הפרלמנטרי המתמשך כתוצאה מחוסר היציבות הפוליטית ומשבר הקורונה מקשים על קידום נושאים רבים וחשובים בהם גם נושא צמצום השימוש בחומרי הדברה מזיקים בישראל וכתוצאה מכך גם צמצום החשיפה של הציבור בישראל לחומרים אלו. משבר הקורונה הראה לנו את חשיבותם של השטחים הירוקים שסביבנו, לכן חשוב לוודא כי יהיו בטוחים לציבור שמבלה בו. למרות השיתוק הנ"ל, ואולי גם קצת בזכותו, הצליח ארגון אדם טבע ודין, בתמיכת הקרן לבריאות וסביבה, ובשיתוף עם עיריית כפר סבא ופורום ה-15 לקדם שינוי שמקורו אינו בחקיקה ובפעילות פרלמנטרית אלא בשיתוף פעולה עם ראשי רשויות מקומיות ועיריות תוך גיוס הציבור להפעלת הלחץ הנדרש. אתמול התקיים מפגש נציגי רשויות בו הושק פורום ערים לקראת אפס הדברה. במפגש השתתפו 100 איש כולל נציגים מלמעלה ל-30 רשויות מקומיות ועיריות המעוניינים בצמצום ההדברה ביישובם. במפגש הוצג המודל לגינון בר קיימה המיושם מזה מספר שנים בעיר כפר סבא וכן הציגה נציגת שה"מ במשרד החקלאות את התמיכה המקצועית שמציע המשרד לרשויות המעוניינות בקידום גינון מסוג זה. המהלך המרשים והאופטימי מוכיח כי ישנה גם אפשרות לשנות ולשפר בזמן של שיתוק ממשלתי מתמשך והוא ראוי לשבחים, הן לארגון אדם טבע ודין והן לישובים שנרתמו למהלך. אנו מקווים שבשנה הקרובה נראה יותר ויותר רשויות מצטרפות למהלך של הפחתת הריסוס בגינון ומתחילות ליישם מודל סביבתי ובריאותי יותר של גינון בר -קיימה. למידע נוסף על פעילות זו> --- - Published: 2021-01-03 - Modified: 2021-01-03 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/714/ אלו כימיקלים נמצאים בסביבת ילדיכם? וכיצד ניתן להמנע מהם? השתמשו באיור האינטראקטיבי שיצרה הקרן לבריאות וסביבה על מנת ללמוד על 5 קבוצות של כימיקלים שמהם כדאי להזהר. לצפייה באיור האינטראקטיבי> --- - Published: 2020-12-31 - Modified: 2021-06-27 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/711/ יעילות גבוהה של חיסון הקורונה, היא שלב חיוני בחזרה לשגרה כפי שהכרנו אותה לפני המגיפה, אך זו עלולה להיות מושפעת מהזיהום הנרחב הנגרם מכימיקלים המצויים במוצרי צריכה בשימוש יום-יומי. כימיקלים פרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) נמצאים במוצרים רבים ביניהם מחבתות טפלון, בגדים אטומים למים ואריזות של מזון מהיר, וחשיפה אליהם נקשרה לסיכון מוגבר לפגיעה בכבד, ירידה בפוריות וסרטן. כעת מדענים מזהירים שחשיפה ל-PFAS עלולה לגרום לנזק נוסף על ידי הפחתת יעילותם של חיסונים, מה שעלול לפגוע במאמצים להפצת החיסון נגד הקורונה וחזרה לשגרה טרם התפרצות המגפה. מחקר שבוצע לאחרונה מצא כי בילדים שנחשפו ל- PFAS ווחוסנו נגד טטנוס ודיפתריה, ריכוזי הנוגדנים למחלות אלו היו נמוכים באופן משמעותי לאחר ההתחסנות. מחקר שעקב אחרי מבוגרים מצא תוצאות דומות. על פי החוקרים "לאנשים עם רמת חשיפה גבוהה ל- PFAS, לאחר ארבעה חיסונים לדיפתריה וטטנוס, יש רמות נמוכות מאוד של נוגדנים שאינן מגנות עליהם מפני מחלות אלו. כלומר, אם חיסון נגד נגיף הקורונה דומה לחיסונים אלה, חשיפה ל- PFAS עלולה לעכב את התגובה כתוצאה מהחיסון, אבל בשלב זה עדיין לא ידוע אם זו אכן התוצאה. "כימיקלים מזיקים ממשפחה זו ידועים גם בכינוי "הכימיקלים הנצחיים" מכיוון שהם מצטברים בגוף האדם לאורך זמן. מוערך שבארצות הברית כ- 200 מיליון אזרחים אוכלים מזון ושתים מים בהם נמצאים כימיקלים אלה, ולמרות זאת עדיין לא קיימת חקיקה מסודרת המפקחת על השימוש בהם. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-12-22 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/708/ לראשונה, קבעה רשות משפטית בבריטניה שסיבת המוות של ילדה בת 9 שסבלה מהתקף אסתמה חריף, היא זיהום אוויר. בכל שנה מתים מיליונים מזיהום אוויר ברחבי העולם המספרים והסטטיסטיקות מוצגים ומצוטטים לא אחת, אך ההחלטה הזאת נותנת להם שם ופנים ומקשרת בין זיהום האוויר ובריאותו של היחיד. הילדה, אלה אדו-קיסי-דברה התגוררה ברחוב ראשי בדרום-מזרח לונדון ומתה בפברואר 2013. היא סבלה מאסתמה והובהלה לבית חולים כ-30 פעמים בפחות משלוש שנים. אמה אמרה שאם הייתה יודעת שזיהום אוויר הוא אחד הגורמים לבריאות הלקויה של בתה, הייתה עוברת דירה. שבוע שעבר קבע הפתולוג פיליפ ברלו מלונדון שלזיהום האוויר הייתה תרומה משמעותית למחלת האסתמה של אדו־קיסי־דברה ולהידרדרות במצבה. הוא ציין שהילדה נחשפה לחנקן דו-חמצני ולחומר חלקיקי ברמות החורגות מהנחיות ארגון הבריאות העולמי. לדבריו מקור הזיהום העיקרי אליו נחשפה היה פליטות מכלי רכב. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי,(WHO) זיהום אוויר בכל צורותיו וההשלכות שלו על הסביבה גורמים למותם של כשבעה מיליון בני אדם בעולם בכל שנה. זיהום אוויר סביבתי, שתרם למותה של אדו־קיסי־דברה, "מוערך כגורם למותם של כ-4. 2 מיליון בני אדם בשנה. התמותה נגרמת מהתקפי לב, מחלות לב, סרטן ריאות ומחלות נשימה כרוניות", קבע הארגון. מחקרים רבים כבר הוכיחו שזיהום אוויר שמקורו בגזי פליטה של רכב, ופליטות גזים משריפת פחם או דלק גורמים נזק בריאותי למיליארדים ברחבי העולם. ילדים פגיעים אף יותר מזיהומים אלו מכיוון שהריאות שלהם מתפתחות ולפיכך הם מועדים יותר לחלות במחלות או לפתח ליקויי גדילה, יחד עם זאת אסור לשכוח את ההשלכות שיש לזיהום אוויר לאורך החיים. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-12-20 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/707/ מחקר חדש מראה כי אבק בבניינים עם רהיטים ישנים עלול להכיל כימיקלים המזיקים לבריאות שלנו. עם זאת, הממצאים מראים כי ניתן להפוך את החלל הפנים ביתי לבטוח יותר בקלות יחסית ושצמצום החשיפה לכימיקלים מזיקים לא בהכרח דורשת השקעה מאסיבית. במסגרת המחקר נערכה השוואה בין ריכוזי הכימיקלים באבק שנאסף בחדרים בעלי ריהוט ישן ובחדרים בעלי ריהוט חדש, ב- 21 בנייני אוניברסיטה. באבק מהחדרים נמדדו ריכוזי כימיקלים ממשפחת הפרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS), וכן מעכבי בעירה נפוצים. הממצאים הראו כי בחדרים ששופצו לאחרונה עם ריהוט חדש, שיוצר ללא כימיקלים מזיקים, נמצאו ריכוזים נמוכים ב- 78 אחוז של כימיקלים ממשפחת PFAS, ריכוזים נמוכים בעד 65 אחוז של מעכבי בעירה, בהשוואה לחדרים עם ריהוט ישן יותר. חשיפה לכימיקלים שנמדדו במחקר נקשרה למגוון השפעות בריאותיות, בהן סוגי סרטן מסוימים, מחלת בלוטת התריס, ירידה באיכות הזרע, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם ואסטמה. למרות הנזקים להם הם גורמים, כימיקלים משלושת המשפחות המדוברות משמשים לעיתים קרובות ברהיטים ובחומרי בניין על מנת להפוך מוצרים אלו לחסינים למים, כתמים ואש. ממצאי המחקר מראים כי השימוש בחומרי בניין וריהוט ללא חומרים אלה עשוי לצמצם משמעותית את החשיפה לכימיקלים מזיקים ובכך לחולל השפעה חיובית ארוכת טווח על הנוכחים בחללים אלה. הגברת המודעות להימצאותם של כימיקלים מזיקים לבריאות בסביבתנו הינה חשובה. אולם, החלפת רהיטים ישנים בחדשים היא פתרון חלקי שלא נגיש לכולם. רק רגולציה ממשלתית, אשר תגביל את השימוש בכימיקלים מזיקים במוצרי צריכה ותאלץ את היצרנים לדווח אילו כימיקלים שימשו בייצור המוצר, תסייע בצמצום החשיפה אליהם ובשמירה על בריאות הציבור. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-11-26 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/706/ זיהום אוויר מורכב מסוגים שונים של מזהמים בהם חלקיקים אשר התגלו במסגרת מחקר חדש בגזע המוח של צעירים, והם קשורים לנזק מולקולרי הנקשר לאלצהיימר ופרקינסון. אם הגילוי פורץ הדרך הזה יגובה במחקרים עתידיים, תהיה לכך השפעה גלובלית מכיוון ש90% מהאוכלוסייה בעולם חיה עם רמות זיהום אוויר שאינן בטוחות. עם זאת, מומחים רפואיים בתחום נוקטים משנה זהירות ובתגובה לממצאים ראשוניים אלו אמרו שבעוד שידוע שננו-חלקיקים אכן גורמים לנזק, עדיין לא ברור אם הם גורמים למחלה בהמשך חיי הצעירים. יש כבר עדויות לכך שחשיפה לרמות זיהום אוויר גבוהות מעלה את שיעור המחלות הניווניות, ומחקר חדש זה מציג את המנגנון שגורם לנזק. החוקרים מצאו ננו-חלקיקים בגזע המוח של 186 צעירים ממקסיקו סיטי שמתו בפתאומיות בין הגילאים 11 חודשים ו-27 שנים. סביר להניח שהם הגיעו למוח לאחר שנשאפו לכלי הדם, או דרך האף או מערכת העיכול. במחקר נמצא קשר בין החלקיקים המזהמים וחלבונים לא תקינים המהווים סימן הכר למחלת האלצהיימר, פרקינסון ומחלות ניוון מוטורי נוספות. לדברי החוקרים, חלבונים אלו לא נראו במוחם של צעירים בטווח גילאים זה הגרים באזורים פחות מזוהמים. כרגע החוקרים לא יכולים להוכיח סיבתיות, אך קשה לחשוב על דרך אחרת מאשר זיהום אוויר, שבאמצעותו חלקיקים מזיקים יגיעו לגזע המוח של פעוטות. החוקרים הדגישו כי הגורמים למחלות ניווניות הם מורכבים ולא מובנים לגמרי, ישנם גורמים גנטיים, ורעלים אחרים הפוגעים במערכת העצבים אך מה שמייחד זיהום אוויר הוא עד כמה אנשים נחשפים אליו באופן נרחב, והעובדה שהמערכות האנושיות עדיין לא פיתחו מנגנוני הגנה כדי להגן על עצמן מפני החלקיקים. לא ניתן לקבוע שזיהום אוויר הוא הגורם המרכזי למחלות ניווניות, אך כן ניתן להגיד... --- - Published: 2020-11-17 - Modified: 2020-11-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/704/ צריך להתאמץ מאד כדי לראות אותם לאורך קו החוף,. חלקיקי פלסטיק הקטנים מ- 5 מילימטר, כמעט ובלתי נראים לעין האנושית. מיליוני טונות מהסיבים האלו מזהמים את העולם הימי ואת הסביבה, ובסופו של דבר מגיעים לאוויר שאנחנו נושמים ולאוכל שאנחנו אוכלים. המקור העיקרי לסיבי מיקרו פלסטיק, הוא ביגוד סינתטי. על פי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע, 35 אחוז מחלקיקי המיקרו פלסטיק באוקיינוס מגיעים מביגוד. תהליכי הייצור של הבד והבגד תורמים לנשירת החלקיקים אך כמות הולכת וגדלה של נתוני מחקר מצביעה על קשר בין כיבוס הבגדים בבית ובין נשירת החלקיקים גם כן. מי אחראי לטפל בבעיה הזו, מותגי הבגדים או הצרכנים? שאלה זו פתוחה לדיון, אך על מנת לפתור את הבעיה, שני הצדדים צריכים להתגייס למאמץ. למותגים יש תפקיד בחינוך הצרכנים לטיפול נכון במוצרים שרכשו, באופן שיצמצם למינימום את נשירת החלקיקים. טיפים שכאלה עשויים לכלול שימוש נכון יותר במכונות הכביסה (בחירה בתכניות כביסה עם פחות מחזורי סחיטה והתקנת מסנן חלקיקים במכונה), מתן המלצות לשימור שלמות הבד (כמו שימוש בחומרי ניקוי ללא אקונומיקה ובעלי PH ניטרלי), כיבוס בדים עם הרכב חומרים דומה וייבוש בגדים באוויר כדי לצמצם את שחרור החלקיקים. עם זאת, חינוך בידי המותגים והתנהגות נכונה של צרכנים אינה מספיקה. מעבר לעצות לשמירה על הבגדים, על מותגי האופנה לעשות שינוי משמעותי באופן ייצור הבגדים, לקדם עיצובים המצמצמים את נשירת החלקיקים, ולתמוך במחקרי טקסטיל המפתחים בדים שנשירת החלקיקים מהם היא פחותה מאד. ברמה מערכתית, גם אסדרה עשויה לסייע לפתור את הבעיה. בצרפת למשל, הוצע שעד שנת 2025, כל מכונות הכביסה שימכרו יכללו מסנן לחלקיקים. כדי לטפל בבעיית המיקרו חלקיקים, דרוש אוסף רחב של פתרונות... --- - Published: 2020-11-12 - Modified: 2020-11-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/703/ משפחת החומרים הפרפלואורואלקיליים והפוליפלואורואלקיליים (PFAS) כוללת כ-4,700 כימיקלים המשמשים במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון ריהוט דוחה כתמים ומים, ציוד עבודה, טיולים וקמפינג, חוט דנטלי ומוצרי קוסמטיקה. החשיפה המשמעותית לכימיקלים אלה מגיעה ממי שתייה, שטיחים, אריזות פופקורן למיקרוגל ואריזות מזון מהיר. מדענים מאמינים כי כימיקלים אלה, אשר כה נפוצים בשימוש, עלולים לפגוע בבריאותן של נשים הרות ותינוקות מתפתחים דרך התערבותם בשני מנגנונים גופניים חשובים: מנגנון חילוף החומרים ומנגנוני מערכת החיסון. ממצאים מראים כי נשים שחשופות לכימיקלים אלה במהלך ההיריון מצויות בסיכון גבוה יותר לסבול מסוכרת הריון ומרעלת הריון והתינוקות שלהן מצויים בסיכון גבוה יותר להיוולד במשקל לידה נמוך ולסבול בהמשך חייהם מזיהומים ומהשמנת יתר בילדות. כימיקלים ממשפחת PFAS נפוצים כל כך במוצרי צריכה משום שהם דוחים מים ושומן. המבנה הכימי שלהם הוא שמספק להם את התכונות הללו אך הוא גם מה שהופך אותם לחומרים אשר עמידים מאוד בסביבה. לכימיקלים ממשפחה זו לוקח עידנים להתפרק. כתוצאה מכך ומהיותם כה נפוצים בתעשייה, כמעט כל אדם בעולם חשוף אליהם וניתן למצוא אותם בדם, בחלב אם וברקמות גוף שונות. הדאגה הגדולה ביותר שכימיקלים אלה מעוררים היא מעברם דרך השלייה מהאם אל העובר. תינוקות שנחשפו ברחם אימם לכימיקלים ממשפחה זו, עלולים להמשיך ולהיות חשופים אליהם בחודשים הראשונים לחיים, דרך ההנקה. לדברי מומחים בתחום, אפילו לחשיפה לכמויות זעירות של הכימיקלים ממשפחה זו עלולות להיות השפעות רציניות וארוכות טווח על הבריאות. כצרכנים כמעט בלתי אפשרי להימנע מחשיפה לכימיקלים אלה. לעיתים קרובות גם כאשר אנו רוכשים מוצרים שאינם כוללים כימיקל מסוים ומזיק מבני משפחה זו, היצרן למעשה החליף אותו בכימיקל אחר מאותה המשפחה, בעל תכונות דומות ופוטנציאל דומה... --- - Published: 2020-11-10 - Modified: 2020-11-10 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/702/ מחקרים מראים כי חשיפה לכימיקלים המשבשים את פעילות המערכת ההורמונלית (EDCs) קשורה לפגיעה בפוריות האישה , ומשפיעה על התפתחות איברי הרביה ברחם ויש לה אף השפעה בין דורית. אחת ממשפחות הכימיקלים הנחקרות ביותר בקרב קבוצת ה- EDCs הן משפחת הפתלאטים אשר מצויים במוצרי צריכה רבים החל ממוצרי פלסטיק וכלה במוצרי קוסמטיקה ואיפור. פתלאטים תורמים לבישום, לעמידות ולגמישות המוצרים. הם זולגים מהמוצרים וחודרים לגופינו עם מזון ומים שבאו עימם במגע, בספיגת מוצרי טיפוח דרך העור ובשאיפת חלקיקים המשתחררים בצורת גז, מווילון האמבטיה החדש למשל. פתלאטים מאוד שכיחים ונמצאים בגוף של רובנו. מחקרים מצאו אותם בדגימות שתן, בדם, בזיעה, בחלב האם, בזרע ובשחלות. מערכת הרבייה רגישה במיוחד להשפעה של כימיקלים אלו. מחקרים בעכברות הראו כי חשיפה במהלך ההיריון לפתלאטים חוללה שינוי בהתפתחות אברי הרבייה של העובר ונזקים אשר להם השלכות ארוכות שנים, כאלה שעלולים לבוא לידי ביטוי רק בגיל ההתבגרות או אפילו בדורות הבאים. חוקרים מאמינים כי דבר דומה מתרחש גם בקרב נשים. ישנן עדויות נוספות לקשר בין חשיפה לפתלאטים ובעיות פוריות. מחקר מ-2018 מצא קשר בין חשיפה לפתלאטים ובין איכות ביצית ועובר נמוכה בקרב נשים שעוברות טיפולי פוריות, וכבר ב-1975 מחקר בקרב עובדות מפעל שנחשפו לריכוזים גבוהים של פתלאטים הראה כי עובדות המפעל סבלו מיותר הפלות ופחות הריונות, בהשוואה לנשים לא שלא נחשפו. רופאים לא יכולים לדעת בוודאות האם חשיפה לפתלאטים היא הסיבה לבעיות הפוריות של זוג כזה או אחר אולם, הם יכולים להתריע על אוסף הראיות המעיד על קשר בין חשיפה מוגברת לפתלאטים ובין סיכון מוגבר להפלה, פוריות נמוכה וקושי להרות, ולעודד את צמצום החשיפה לכימיקלים אלה. כיצד ניתן לצמצם... --- - Published: 2020-11-03 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/700/ חשיפה לכימיקלים רעילים, לפני במהלך ואחרי ההיריון מסכנת את בריאותן של נשים. האינפוגרפיקה הבאה מציגה 10 עצות שנשים יכולות לאמץ לשינוי אורח החיים שלהן במטרה להימנע מחשיפה לחומרים המזיקים לבריאות, ובסופם עצה לקובעי המדיניות.  לצפייה באינפוגרפיקה>We would like to thank the Health and Environment Alliance (HEAL) for allowing us to use the infographic and for collaborating with us. Infographic by: Program on Reproductive Health and the Environment (UCSF) & FIGO& Health and Environment Alliance (HEAL)  --- - Published: 2020-11-02 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/698/ כימיקלים שמשבשים את פעילות ההורמונים בגוף שלנו ומקשים על הכניסה להיריון, כימיקלים מסרטנים, כימיקלים העלולים לגרום לנו לפתח אסתמה, הם לצערנו מרכיבים נפוצים במוצרי קוסמטיקה וטיפוח אישי. זו אחת המסקנות משיתוף פעולה בין יוצרי תוסף הדפדפן והאפליקציה הישראלית קליריה (Clearya) והארגון השוודי ChemSec. התוסף והאפליקציה מנתחים באופן אוטומטי את רשימות הרכיבים של מוצרי קוסמטיקה וטיפוח אישי הנמכרים בחנויות מקוונות גדולות ומציגים לצרכן העושה בהם שימוש אם ואלו כימיקלים מזיקים נמצאים במוצר שהוא בחר. רשימת הכימיקלים המזיקים אותם מזהים התוסף והאפליקציה מבוססת על רשימות של גופים רגולטוריים או מדעיים מוסמכים. רשימת SIN של ChemSec היא אחד מהמקורות הללו. הרשימה כוללת כמעט 1,000 כימיקלים מסוכנים הנמצאים בשימוש ברחבי העולם, ושיש להימנע מהם עד כמה שאפשר שכן הם מוגדרים כחומרים מעוררי דאגה גבוהה (Substances of Very High Concern) על ידי הרגולציה האירופית, בעקבות הנזק הבריאותי שהם עלולים לגרום. מתוך 40,000 מוצרים שנבדקו במסגרת שיתוף הפעולה, נמצא כי ב-6,000 היה לפחות מרכיב אחד מתוך רשימת SIN. בסך הכול נמצאו 40 חומרים מרשימת SIN ברשימות הרכיבים של המוצרים שנבדקו ובין הרכיבים הנפוצים ביותר ניתן למצוא פורמלדהיד (Formaldehyde), טריקלוזן(Triclosan ) ופרופילפרבן (Propylparaben). רוב הכימיקלים האלו משפיעים על מערכת ההורמונים בגוף האדם, ועלולים לגרום לתופעות מזיקות כמו ירידה באיכות הזרע בקרב גברים, והתבגרות מינית מוקדמת בקרב נשים שיכולה להוביל לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן השד בשלב מאוחר יותר בחיים. לכן פעילות מסוג זה חשובה ויכולה לסייע בצמצום החשיפה לחומרים אלו. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-10-28 - Modified: 2020-10-28 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/696/ מחקר חדש מצא כי מינים שונים ממשפחת הקופים בארצות הברית, קוסטה ריקה ואוגנדה חשופים כולם לחומרי הדברה מסוכנים ולמעכבי בעירה. לדברי החוקרים, מספר הכימיקלים והריכוזים הגבוהים שנמצאו, מפתיעים בגודלם. מדובר במחקר הראשון שבדק את הימצאותם של חומרי הדברה ומעכבי בעירה בקרב קופים הנמצאים בטבע ובשבי, החוקרים אספו דגימות צואה מהמינים השונים, ומדדו את ריכוזם של 116 כימיקלים שונים בכל דגימה, חלקם כימיקלים שבהם נעשה שימוש בעבר אך כיום הם אסורים לשימוש. בניהם, שלושה חומרי הדברה שכיום כבר אסורים לשימוש, תוצרי פירוק של DDT, כלורפיריפוס, שהוא אחד מחומרי ההדברה הידועים לשמצה ומעכבי בעירה ממשפחת הזרחנים האורגניים. לא ברור עדיין כיצד משפיעה החשיפה לכימיקלים על בריאות הקופים, אך מחקרי עבר על בני אדם ובעלי חיים מצאו שתרכובות אלו קשורות לסיכונים בריאותיים כגון הפרעה לתפקוד המערכת ההורמונלית, בעיות התפתחותיות והשפעות על המערכת החיסונית ומערכת הרבייה. נמצא כי חלק מהכימיקלים מזיקים גם בחשיפה לרמות נמוכות של החומר. מקור החשיפה לכימיקלים אלה גם הוא אינו ברור אולם החוקרים משערים כי יתכן והכימיקלים הגיעו לגופם של הקופים מהאוויר, מהאדמה, מהצמחייה ביער או מגידולים חקלאיים. החוקרים בדקו בעבר את האוויר באותם אזורים, וריכוז הכימיקלים באוויר נמצא דומה למה שנמדד בשיקגו, זהו נתון מפתיע מפני שרוב האזורים שנבדקו הם פארקים לאומיים ואזורי טבע. החוקרים משערים שככל שבני אדם פולשים לבתי גידול של חיות אלו, הן נמצאות בסיכון גבוה יותר לזיהום . רבות מדובר על הסכנה שמעמידים הפרעות לבתי הגידול, כריתות עצים וציד, למינים אלה, אך עד היום הסכנה הנובעת מחשיפה לכימיקלים זכתה להתעלמות. ממצאי מחקר זה עשויים לספק הצצה לחשיפה לכימיקלים תעשייתיים לה נתונים קופים ובני אדם, כאחד.... --- - Published: 2020-10-25 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/695/ האספלט נפוץ בערים רבות, אבל רוב התכניות לצמצום זיהום אוויר מתעלמות מהפליטות המזהמות שהוא גורם להן. ידוע שלכלי רכב יש חלק בזיהום אוויר, אך מתברר שמה שנמצא מתחתיהם מוסיף גם הוא לזיהום. אספלט הוא חומר המיוצר מנפט ונמצא בשימוש בכבישים וגגות. מחקר שפורסם לאחרונה מגלה שאספלט הוא מקור משמעותי לכימיקלים התורמים לחור באוזון ולזיהום אוויר. החוקרים מצאו שהזיהום מאספלט גבוה יותר בימים חמים ושמשיים, אך הוא מקור זיהום גם בתנאי שימוש שגרתיים, ובמקרים מסוימים רמות הזיהום הנפלטות ממנו עלולות להיות גבוהות מאלה הנפלטות מתחבורה. במסגרת המחקר החוקרים חיממו אספלט טרי לטמפרטורות שונות וגילו שכאשר האספלט התחמם רמת הפליטה הוכפלה. כאשר האספלט נחשף לקרינה סולארית, המדמה אור שמש, הפליטות הרעילות גדלו ב- 300 אחוז. אספלט משחרר תרכובות אורגניות, התורמות לזיהום חלקיקי (PM2. 5. (PM2. 5 הם חלקיקים רעילים המצויים באוויר, דקים יותר משערה ועלולים לחדור למערכת הנשימה. חלקיקים אלו קשורים למגוון השפעות בריאותיות, כולל בעיות נשימה ולב, פגיעות בלידה ופגיעה בהתפתחות המוח של ילדים. הזיהום הזה הוא משמעותי מכיוון שהשימוש באספלט נפוץ מאד. נכון ל-2019 קיימים בישראל כמעט 20,000 ק"מ של כבישים סלולים. מדינות וערים רבות מתמודדות עם מקורות של זיהום אוויר כמו תחבורה ותחנות כוח, אך לא לוקחות בחשבון את הפליטות מאספלט. על אף שייצור אספלט הוא מקור ידוע למזהמים כמו פחמן חד-חמצני וגופרית דו-חמצנית, תעשיית האספלט טוענת כי זיהום מאספלט המיושם כבר על משטחים, הוא זניח. לכן, המודעות להשפעתו על זיהום האוויר ובהתאם על בריאותנו צריכה להשתנות. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-10-21 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/694/ השבוע אושרו בכנסת תקנות חדשות שקובעות את חובות ההכשרה והבחינות למדבירים, כולל חובת הכשרה מעשית. הליך הסדרת ענף ההדברה החל רק בשנת 2016, עת התקבל החוק להסדרת העיסוק בהדברה. עד אז, ניתן רישיון למדביר, אך הוא יכל לשלוח עובדי הדברה מטעמו, גם אם הם עצמם לא עברו שום קורס ולא החזיקו ברישיון להדברה. הם עבדו תחת המעסיק, שהוא היה החונך והמפעיל שלהם. משמעות הדבר היא שכל אחד היה יכול להגיע לבית ולעשות שימוש בחומרים מסוכנים ללא רישיון, ובלי שעבר בחינה והכשרה רשמית בתחום. אחד התמריצים לזירוז הסדרת הענף, היה האסון שאירע בשנת 2014 בירושלים, בו שתי פעוטות נפטרו כתוצאה מהדברה רשלנית. בדומה למקצועות אחרים, בתחום ההדברה יש דרגות הסמכה שונות. הרמה הראשונה והבסיסית ביותר, היא רישיון מדביר בדירות. הרמה הבינונית, היא הדברת מבנים ושטח פתוח. הרמה הגבוהה ביותר, היא הדברה באיוד, שגם נחשבת למסוכנת ביותר. לכל דרגה יש הכשרה ובחינה ייעודית. מאז שהתקבל החוק, חל שינוי משמעותי בענף, וכיום כל מי שעוסק בהדברה מחויב ברישיון. אך עדיין התרחשו מקרים בהם מי שהדביר פעל ללא רישיון, לכן חלה אחריות על הצרכנים לבדוק היטב מי איש המקצוע שמגיע אליהם ולוודא שיש לו רישיון בתקוף שמתייחס אליו אישית. קל מאוד לבדוק זאת כיום באמצעות כניסה לאתר של רשם המדבירים מטעם המשרד להגנת הסביבה, הקלדת פרטיו האישיים של המדביר וזיהוי רמת הרישיון שלו, זה קריטי בבתים בהם מתגוררות אוכלוסיות רגישות כמו פעוטות ילדים, נשים בהיריון, קשישים ובעלי חיים. הדברה עלולה להיות מסוכנת מאד לבריאות ואף לגרום למוות. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-10-18 - Modified: 2020-10-18 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/685/ בגיליון החדש של הניוזלטר של הקרן לבריאות וסביבה, תוכלו לקרוא על רגולציות משנות חיים, המזהם שאנו פוגשים כל יום ולא ידענו, איך ניתן לקטוע את שרשרת ההדבקה של הקורונה, לשמוע על פודקאסטים ואירועים מקוונים בתחומי בריאות וסביבה ועוד לקריאת הניוזלטר המלא> --- - Published: 2020-10-13 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/683/ זיהום האוויר בסביבה הפתוחה זוכה לתשומת לב רבה, אך מעטים ערים לכך שעיקר החשיפה שלנו לזיהום אוויר מתרחשת דווקא בחללים סגורים. במדינות מפותחות הציבור מבלה עד 90% מהזמן בחללים פנימיים (בית, משרד, כיתה וכדו'), למרות נתון זה, כשמדברים על אוויר מזוהם עוסקים בעיקר באוויר בחוץ, בו אנו מבלים רק 10% מהזמן. לפי נתוני הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA), רמות זיהום כתוצאה מאיכות אוויר פנים מבני נמוכה, עלולות להגיע לפי 2 - 5 מרמות זיהום האוויר בחוץ. ונקשרות לשורה של בעיות בריאות בהן אסתמה, דלקת ריאות, סרטן ריאות ומחלות לב וכלי דם. זיהום אוויר פנים מגיע ממגוון רחב של מקורות; האוויר המזוהם שבחוץ חודר אל כותלי הבית; בעת הבישול (בפרט צלייה וטיגון) נפלט לאוויר חומר חלקיקי (PM2. 5); בשעת הניקיון והמקלחת נפלטות לאוויר תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) ממוצרי הניקיון, ג'ל המקלחת, הבשמים, מוצרי הטיפוח ותרסיסי בישום האוויר; כימיקלים המצויים בחומרי בנייה, צבעים, חומרי איטום ודבקים הנמצאים בשימוש בבית ובריהוט שבתוכו, נפלטים לאוויר; גזי בעירה כגון פחמן חד-חמצני, פחמן דו-חמצני ותחמוצות חנקן נפלטים לאוויר בעת השימוש בתנורי בישול וחימום, בנרות ומעישון סיגריות. מומחים מאמינים כי שני הגורמים המרכזיים התורמים לזיהום אוויר פנים הינם בישול וניקיון וכי אוורור נכון והפחתת פעילויות ושימוש במוצרים התורמים לזיהום אוויר הפנים הן הדרכים המועילות ביותר להפחתה משמעותית של ריכוזי המזהמים. צעדים כגון העדפת כיריים מבוססי חשמל על פני גז, בחירה זהירה של חומרי הניקיון ושימוש מתון בהם, שימוש זהיר ומתון בנרות והקפדה על אוורור הבית יכולים לתרום משמעותית להפחתת החשיפה לזיהום אוויר ביתי.  לנוכח השינויים הדרסטיים שמרחשים בשגרת החיים בימינו, כשרבים עוברים לעבוד מהבית ומבלים בו זמן... --- - Published: 2020-10-01 - Modified: 2020-10-01 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/682/ חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. בכל שנה, כ- 5,000 נשים בישראל, מאובחנות כחולות בסרטן השד. מדובר במחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ- 90%. מסתמן כי מספר הנשים אשר מחלימות מסרטן השד עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם ובזכות שיפור דרכי הטיפול והגברת המודעות הנרחבת בארץ. בין הגורמים שמשפיעים על הסיכויים של אישה לחלות בסרטן השד ניתן למצוא: חשיפה לקרינה, צריכת אלכוהול, משקל יתר, מחסור בפעילות גופנית ,או מוטציות מסוימות בגנים והיסטוריה משפחתית הנוגעת במחלה. גורם משמעותי נוסף, היא חשיפה ארוכת טווח לאסטרוגן והורמונים נוספים המשחקים תפקיד מרכזי בהתפתחותה של אישה. למשל: קבלת ווסת בגיל צעיר, תסמיני גיל המעבר, לידה מאוחרת ואי הנקה יכולים להגדיל את החשיפה של האישה לכל החיים לאסטרוגן, וכתוצאה מכך, את הסיכון לחלות בסרטן השד. עם זאת, גורמי סיכון מבוססים אלה אינם מסבירים את כל המקרים של סרטן השד, רחוק מכך. מוטציות בגנים– מהוות גורם רק ב-5 עד 10 אחוזים מהמקרים. בנוסף, נשים יכולות לאכול נכון, להקפיד על פעילות גופנית, לקבל החלטות מחושבות בכל הנוגע לרבייה על מנת להפחית את הסיכון שלהן, ועדיין לחלות בסרטן השד. אז מה עוד יכול להסביר את שיעורי השכיחות הגבוהים של המחלה? חיבור עדויות, מצביע על כימיקלים רעילים בסביבה היום יומית שלנו כגורם חשוב שלעיתים מתעלמים ממנו. מדובר בכימיקלים שאנו נחשפים אליהם דרך האוויר, המזון, המים והמוצרים שאנו צורכים. רבים מהם נקשרו לסרטן השד. בשנות ה-50 החלה התעשייה לייצר כמויות גדולות של כימיקלים סינתטיים: חומרי הדברה, פלסטיק, ממיסים וחומרים אחרים. לאור התחשבות מועטה בהשפעתם הבריאותית וסביבתית, כימיקלים אלו עשו את... --- - Published: 2020-09-29 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/681/ מחקר חדש מציג: ילדות והתבגרות בסביבה עירונית ירוקה יותר, מגבירה אינטליגנציה, ומפחיתה בעיות התנהגות בקרב ילדים. במסגרת המחקר נבדקו יותר מ600 ילדים, בגילאים 15-10. ניתוח הנתונים הראה שלילדים שהתגוררו בשכונות בעלות 3% יותר שטחים ירוקים, הייתה מנת המשכל גבוהה ב 2. 6 נקודות בממוצע. העלייה במנת המשכל הייתה משמעותית במיוחד עבור ילדים שנמצאים בקצה התחתון של הטווח, שעבורם כל עליה קטנה יכולה לחולל שינוי גדול. בנוסף למנת משכל, נמדדו גם קשיים התנהגותיים בקרב ילדים כמו תוקפנות ובעיות קשב. באזורים עם 3% יותר שטחים ירוקים, נמדדו ציונים נמוכים יותר של בעיות התנהגות. המחקר נעזר בתצלומי לוויין בשביל למדוד את כמות המרחבים הירוקים בשכונות השונות: פארקים, גנים, עצי רחוב וכל שאר הצמחייה. רמות ההכנסה וההשכלה של ההורים נלקחו בחשבון, לצד רמות החשיפה לזיהום אוויר וכולם נשללו כגורמים בעלי השפעה על הממצאים. התועלת הנילוות למגורים באיזורים עירוניים ירוקים יותר, לא נמצאה בקרב ילדים המתגוררים באזורים פרבריים או כפריים יותר. לדעת החוקרים הסביבה באזורים פרבריים וכפריים ירוקה מספיק, כך שכל הילדים מפיקים ממנה תועלת ולתוספת הירוקה אין משמעות גדולה. קיימות עדויות משמעותיות לכך שמרחבים ירוקים משפרים היבטים שונים בהתפתחות קוגניטיבית של ילדים, אך זה המחקר הראשון שבדק מנת משכל. הקשר בין מנת משכל למרחבים ירוקים אינו ברור, אך החוקרים משערים שרמות מתח נמוכות יותר, הזדמנויות מרובות יותר למשחק ולמגע חברתי או סביבת מגורים שקטה יותר, תורמות לקשר. החוקרים סבורים כי מתכנני ערים צריכים לתת עדיפות להשקעה בשטחים ירוקים על מנת ליצור סביבת מחייה אופטימלית לילדים. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-09-13 - Modified: 2020-09-13 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/680/ מחקר חדש וראשוני מצביע על כך שחשיפה לכימיקלים משבשי המערכת האנדוקרינית (EDCs) מגדילה את הסיכוי לחלות במחלת צליאק בקרב אנשים צעירים. מחלת הצליאק היא מחלה אוטואימונית הנובעת מרגישות לחלבון הגלוטן המצוי בדגנים כגון חיטה, שעורה ושיפון. הכימיקלים שנמדדו במסגרת המחקר הם מעכבי בעריה על בסיס ברום (PBDEs) הנמצאים במוצרי טקסטיל וריהוט, כימיקלים ממשפחת הפרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) הנמצאים, למשל, בכלי בישול בעלי ציפוי לא דביק ו-DDE, תוצר פירוק של חומר ההדברה הידוע DDT . החוקרים מדדו את ריכוזי הכימיקלים בדגימות דם של 30 ילדים ומבוגרים צעירים, בגילאים 3 עד 21, שאובחנו לאחרונה כחולי צליאק. המחקר כלל גם קבוצת ביקורת של 60 צעירים נוספים שלא חלו במחלת צליאק, אך דומים בגיל, מגדר וגזע, ל-30 הנבדקים הראשונים מהם נלקחו בדיקות דם. נמצא שילדים וצעירים עם רמות גבוהות של DDE בדם, הם בעלי סיכוי כפול לפתח את מחלת הצליאק. בנוסף נמצא כי בקרב משתתפות המחקר, רמות גבוהות של PFAS בדם היו קשורות לסיכון גדול פי חמש עד תשע לחלות בצליאק. בקרב המשתתפים במחקר, נמצא כי הם בסיכון כפול לחלות בצליאק כאשר רמות גבוהות של PBDEs נמצאו בדם שלהם. זה המחקר הראשון שבדק ומצא קשר בין מחלת הצליאק לגורמים סביבתיים. יחד עם זאת, עדויות קודמות הצביעו על כך שכימיקלים אלה יכולים להפריע למערכת החיסון ולייצר תגובות אוטואימוניות כמו אלו הנראות במחלות כמו צליאק. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-09-08 - Modified: 2020-09-08 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/679/ חשיפה לזיהום אוויר בשנת החיים הראשונה פוגעת בהתפתחות תפקודי הריאות בקרב ילדים בגילאים שש עד 15, אפילו בחשיפה לרמות זיהום הנמוכות מהרף המותר על פי האיחוד האירופי, כך מצא מחקר חדש שנערך בגרמניה. במחקר בו נכללו 915 ילדים המתגוררים בגרמניה, בדקו החוקרים את תפקודי הריאות של הילדים כאשר היו בגילאים שש, 10 ו- 15. החוקרים השוו בין תוצאות תפקודי הריאות ורמות הזיהום המשוערות באזורים בהם חיו הילדים כאשר היו בני שנה. בניכוי משתנים אחרים שעלולים להשפיע על תפקודים אלו כגון עישון ההורים, החוקרים מצאו כי ככול שרמות הזיהום אליהם נחשפו הילדים בינקות היו גבוהות יותר, כך תפקודי הריאה של אותם הילדים בגיל ההתבגרות היו גרועים יותר. . בקרב ילדים שפיתחו אסטמה ההשפעה של הזיהום הייתה אף גדולה יותר. מחקרים קודמים הראו כי 67,000 מקרים של אסטמה בקרב ילדים היו יכולים להימנע בכל שנה באירופה, במידה והאיחוד האירופי היה מאמץ תקנות זיהום אוויר מחמירות יותר. ממצאים אלו מדאיגים במיוחד כיוון שהם ממחישים כיצד חשיפה לזיהום אוויר בגילאים צעירים עלולה לגרום לנזק מתמשך ולהשפיע לרעה על הבריאות הנשימתית לכל אורך החיים הבוגרים. בנוסף, הממצאים חושפים כי תקנות זיהום אוויר לעיתים קרובות אינן מחמירות מספיק וכי הסף הקיים אינו בטוח ואינו מגן על בריאות האזרחים. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-09-06 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/678/ השבוע קרו שני שינויים חיוביים בתחום איכות האוויר: בירושלים החל השלב השני של תכנית "אזור מופחת פליטות" . עיר הבירה תהפוך לעיר הראשונה בארץ האוסרת כניסת רכבי דיזל מזהמים לכל השטח המוניציפלי שלה. ובתל אביב החלו בקידום התכנית "עיר אוויר נקי" שמטרתה צמצום זיהום האוויר מתחבורה בעיר. בשלב הראשון תיאסר נסיעת רכבים מזהמים, למעט אלו בעלי סנן חלקיקים. בהמשך המגבלות יוחמרו. שתי תכניות אלו הוצאו לפועל בשיתוף פעולה של עיריית ירושלים, עיריית תל-אביב-יפו והמשרד להגנת הסביבה. מדובר בשינויים חיוביים מאחר ופליטה מכלי תחבורה היא גורם מרכזי לזיהום אוויר בערים וחשיפה לזיהום אוויר שמקורו בתחבורה נקשרת לבעיות בריאותיות כמו מחלות נשימתיות ומחלות לב. לקריאה נוספת> --- - Published: 2020-09-01 - Modified: 2020-09-03 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/677/ ביספנול A) BPA) הוא כימיקל המשבש את פעילות המערכת ההורמונלית, ורגישים אליו במיוחד עוברים ותינוקות. חשיפה ל-BPA נמצא קשורה למומים מולדים, משקל לידה נמוך והפרעות מוחיות והתנהגותיות בתינוקות ובילדים, וכן לסוכרת, מחלות לב, סרטן והשמנת יתר במבוגרים. לאחרונה הצטרף לרשימה זו סיכון מוגבר לתמותה, כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה. על פי הממצאים, אנשים שנחשפו לריכוזים גבוהים יותר של BPA נמצאו בסיכון גבוה ב- 49% למות בתוך 10 שנים. על אף שמדובר במחקר הראשון המדווח על גילוי זה, הכותבים מאמינים כי מדובר בממצא המשלים לממצאים קיימים אודות הקשר בין חשיפה ל-BPA והסיכון לחלות בסוכרת, השמנת יתר ומחלות לב – מחלות שמעלות את סיכון התמותה. BPA יוצר לראשונה בשנות השישים והוא משמש על פי רוב לייצור פלסטיק ולאיטום. ניתן למצוא אותו וכימיקלים דומים לו במוצרים כגון קופסאות שימורים, פחיות שתיה, כלי אוכל מפלסטיק, צעצועים, חומרי איטום לשיניים וחלקי רכב, אולם החשיפה העיקרית לכימיקל זה מתרחשת בעת אכילת מזון שהכימיקל זולג אליו מהעטיפה וכן מקבלות העשויות נייר תרמי אותן אנו מקבלים בעת רכישה בחנות. BPA מאוד נפוץ בגופם של בני אדם וכמעט כולנו חשופים אליו. עד לפני כעשור BPA שימש בייצור בקבוקי תינוקות, כוסות שתייה לפעוטות ומכלי מזון לתינוקות. התגברות המודעות לסכנה שבחשיפה מוקדמת לכימיקל זה, הביאה הורים להחרים מוצרים שמכילים את הכימיקל והובילה לאיסור השימוש בו במוצרים אלה. מאז, הפך הסימון BPA-Free שכיח ביותר, אולם מומחים מזהירים כי ברבים ממוצרים אלה, BPA מוחלף בכימיקלים חדשים דומים לו, מאותה המשפחה, בעלי מבנה כימי דומה ובעלי השפעה שלילית דומה על הבריאות. הכימיקלים החדשים הללו נכנסים לייצור עוד לפני שנבדקה השפעתם על הבריאות ובינתיים צרכנים ממשיכים... --- - Published: 2020-08-27 - Modified: 2020-08-27 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/676/ בספרות הרפואית מוצגים קשרים רבים בין ההרגלים היום-יומיים שלנו, לבין הסיכון לפתח מחלות שונות. קשרים כאלה אינם יכולים להוכיח סיבה ותוצאה בעצמם, אבל לפעמים הקשר כה חזק ועם ראיות כה משכנעות, שקשה להטיל ספק כי האחד גורם לשני. הקישור של עישון סיגריות לסרטן ריאות הוא דוגמא קלאסית לכך. למרות טענות תעשיית הטבק שאין הוכחה חד משמעית שעישון הוא הגורם לסרטן מסוג זה, אוסף הממצאים הנרחב מקשה להטיל ספק בחוזק הקשר בין השניים. באופן דומה, על סמך עדויות נרחבות שהוצגו על ידי ארבעה מומחים בספר חדש, נראה כי לא ניתן להכחיש קשר סיבתי בין מקרים מסוימים של מחלת פרקינסון לבין חשיפה קודמת לכימיקלים רעילים מסוימים. ב- 25השנים האחרונות שיעורי השכיחות של פרקינסון בעולם, עלו ב -22 אחוזים. משנת 1990 עד 2015, מספר האנשים הסובלים מהמחלה בעולם הכפיל את עצמו: מ -2. 6 מיליון ל -6. 3 מיליון, והוא צפוי להגיע ל -12. 9 מיליון עד 2040. מחברי הספר כינו את השכיחות הגוברת של מחלת הפרקינסון "מגפה מעשה ידי אדם". שכיחות המחלה גדלה בצמוד לצמיחת התיעוש בעולם ועלתה באופן דרמטי עם השימוש בחומרי הדברה, וכימיקלים רעילים למשל, טריכלורואתילן שנמצא בשימוש נרחב בתעשייה, בין היתר כחומר ממס וכמסיר שומני, נמצא קשור למחלת הפרקינסון. חומר ההדברה Paraquat המשמש להדברת שדות חקלאיים, עלול להגביר את הסיכון לחלות בפרקינסון ב150 אחוז. החומר נאסר לשימוש ב 32 מדינות, כולל סין, אך לא בארצות הברית. TCE וParaquat נאסרו לשימוש לפני שנים בהולנד, ומאז שכיחות מחלת הפרקינסון שם ירדה. חומר הדברה נוסף, רוטנון (rotenone), נמצא קשור לסיכון מוגבר לחלות בפרקינסון בקרב חקלאים ובמחקרי מעבדה נמצא מזיק לתאי עצב. מחקר... --- - Published: 2020-08-24 - Modified: 2021-06-27 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/675/ מה הדבר הראשון שצריך לדאוג לגביו כשמסתכלים על אריזת המזון שהזמנו ממסעדה? לשם שינוי, לא מדובר בנגיף הקורונה. המדע העכשווי קובע שהסיכון להדבק במחלה ממגע עם אריזות אלה הוא פעוט. ממה כן עלינו לדאוג? מכימיקלים רעילים שנמצאים בעטיפת ההמבורגר או בקופסת הסלט שלכם. כך קובע דו"ח חדש שפורסם על ידי שני ארגונים המקדמים צרכנות בטוחה בארה"ב. בבדיקה שנעשתה, נמצאו כימיקלים ממשפחת הפרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS) באריזות של מספר רשתות מזון מהיר מובילות, בהן מקדונלד'ס. גם בקערות הנחשבות "ידידותיות לסביבה" נמצאו רמות גבוהות מאד של PFAS. לעומת זאת, באריזות קרטון, הכימיקלים המזיקים לא נמצאו, באופן המרמז כי כימיקלים אלו לא הכרחיים לייצור אריזות מזון. PFAS הם משפחת כימיקלים סינתטיים דוחי שמן ומים, שאינם מתפרקים בסביבה, כך שהם נותרים בה שנים ארוכות מאוד. בשנת 2000 שני כימיקלים ממשפחה זו נאסרו לשימוש בארה"ב, אך התעשייה מנצלת חורים בתקנות הנוגעות לשימוש ב- PFSA, וממשיכה לייצר כימיקלים מאותה משפחה, שמזיקים באותה מידה אבל עדיין לא אסורים בחוק. השפעתם המזיקה של כימיקלים חדשים נבדקת רק לאחר כניסתם לשימוש בשוק, כך שהנזקים מתגלים רק אחרי שהציבור כבר נחשף לכימיקלים. מדיניות ייצור זו צריכה להשתנות. PFAS קיימים במגוון מוצרים שאנו רוכשים: כלי בישול, טלפונים סלולריים, שטיחים, בגדים ורהיטים עמידים בפני כתמים, מים ושומן וכן באריזות מזון. מזונות שומניים כמו המבורגרים, צ'יפס ועוגיות, הם המועמדים העיקריים להיעטף בעטיפות המיוצרות עם PFAS. ישנן עדויות רבות בנוגע לנזקים ש- PFAS עלולים לגרום לגוף. מחקרים בעשור האחרון מצאו כי חשיפה ל- PFAS קשורה לנזק לכבד, בעיות במערכת החיסון, סרטן ושיבושים בפעילות המערכת האנדוקרינית – פגיעה בתהליכים ההורמונליים הטבעיים של הגוף, כגון תהליכי ההתפתחות... --- - Published: 2020-08-20 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/674/ סקירה חדשה שנערכה על עשרות מחקרים מציגה יותר מעשור של ראיות הקושרות בין זיהום אוויר וחשיפה לחום ובין סיכון מוגבר ללידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ולידה שקטה. הסקירה ניתחה 32 מיליון (! ) לידות שתועדו ב- 68 מחקרים. ב- 84% מהמחקרים זיהום אוויר וחשיפה לחום נמצאו כגורמים מסכנים. כשאנשים חושבים על ההשלכות של שינויי אקלים הם נוטים יותר לחשוב על מזג אוויר קיצוני ואסונות טבע. אולם בנוסף לכך, שינוי אקלים מחמיר את זיהום האוויר. רק לעיתים רחוקות אנשים חושבים על השלכות נרחבות ושכיחות יותר של שינויי האקלים מסוג זה העלולות לפגוע בהריון. לדעת החוקרים, ממצאי הסקירה המדאיגים אמורים לעודד כל הורה להצטרף למאבק כנגד משבר האקלים. שינויי האקלים מהווים איום רציני על נשים בהיריון, ואתגר לבריאות הציבור כולו, מכיוון ששינויים אלו קשורים להחמרת מחלות קרדיולוגיות, מחלות נשימה, בריאות הנפש וחשיפה למחלות זיהומיות. נשים הרות ועוברים מתפתחים חשופים במיוחד להשפעות אלו. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-08-17 - Modified: 2020-08-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/673/ מגפת הקורונה הגבירה את החשיפה לכימיקלים במוצרי ניקיון, חיטוי והיגיינה (בארה"ב, למשל, דווח על עלייה של 20% בכמות הפניות הקשורות לחשיפה לחומרי ניקוי וחיטוי שהתקבלו במרכזי בקרת ההרעלות). שימוש לא נכון ולא בטוח במוצרים אלה יכול להוביל להשפעות רעילות שעלולות להיות מסוכנות לא פחות מוירוס הקורונה עצמו. לצד הסכנה שבשימוש לא נכון במוצרים אלה, עומדת שאלת האסדרה של המוצרים המשווקים לצרכן. כיום, באיחוד האירופי ניתן לשווק חומרי חיטוי רק לאחר שנבדקו וזכו לאישור הרשויות, ואילו בישראל מוצרים אלה משווקים לצרכן ללא אסדרה. עד שהמוצרים יעברו בקרה, על מנת להפחית שימוש לא תקין במוצרים אלו, ולמנוע חשיפה כימית מיותרת מומלץ מאד לקרוא ולעקוב אחר ההוראות שעל התווית, להשתמש רק במים בטמפרטורת החדר, להימנע מערבוב חומרים כימיים, ולהגן על העיניים והעור. בנוסף יש לאוורר את הבית בצורה טובה בעת הניקוי ולהרחיק את החומרים הללו מילדים. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-08-12 - Modified: 2020-08-12 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/672/ מספר גדול של כימיקלים הנמצאים במוצרי היומיום בהם אנו משתמשים בהם חומרי הדברה, מעכבי בעירה ומוצרי פלסטיק מסוימים, נמצאו קשורים למגוון רחב של בעיות בריאות כמו פגיעה בפוריות, סכרת ופגיעה בהתפתחות המוח, כך קובעת סקירה חדשה של מאות מחקרים שפורסמו בחמש השנים האחרונות. אחת מקבוצות כימיקלים אלו היא קבוצה שפוגעת בפעילות ההורמונים בגוף, והכימיקלים בה נקראים כימיקלים משבשי המערכת האנדוקרינית (EDCs). הקבוצה כוללת, בין היתר, את משפחת הכימיקלים הפרפלואורואלקיליים ופוליפלואורואלקיליים (PFAS), המצויים, למשל, במחבתות ובביגוד עמיד במים, וכן את משפחת הביספנולים, המצויים במוצרי פלסטיק רבים. חשיפה ל- EDCs המצויים במוצרים תעשייתיים וביתיים, נקשרה בעבר להשמנת יתר, ולבעיות במערכת הרבייה הנשית כמו אנדומטריוזיס, ותסמונת השחלה הפוליציסטית, גורם משמעותי לאי פוריות. בסקירה שפורסמה לאחרונה נמצאו ה- EDCs קשורים ל- 17 בעיות בריאות נוספות. ממצאים חדשים למשל, מצביעים על קשר אפשרי בין ביספנולים , PFAS, וחומרי הדברה מסוימים, לפגיעה בזרע. ממצאים נוספים, קושרים בין בעיות נוירולוגיות וקוגנטיביות כמו אובדן IQ והפרעות קשב וריכוז ובין חשיפה למעכבי בערה ולכימיקלים הנמצאים בחומרי הדברה. במסגרת הסקירה החוקרים בחנו גם את התקנות שקיימות כיום בארה"ב ובאירופה ונועדו להגן על הציבור מפני חשיפה לכימיקלים אלה. מסקנת החוקרים, כתוצאה מסקירה זו, היא שבעוד שהמחקר בתחום התקדם, הרגולציה נשארה במקום ויש לעדכנה. לדברי החוקרים, אמנם יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע באופן חותך את הקשר הסיבתי בין הכימיקלים הללו לבעיות הבריאות. אך הקשר קיים, וכבר עכשיו הציבור משלם בבריאות בעקבות החשיפה לכימיקלים אלו, גם במקרים בהם החשיפה היא למינונים נמוכים. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-08-11 - Modified: 2020-08-11 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/669/ בגיליון החדש של ניוזלטר הקרן לבריאות וסביבה:כיצד גישת האקספוזום תורמת לזיהוי החשיפות הסביבתיות המגבירות את הסיכון להשמנת יתר בילדות? מהו המקור המרכזי לזיהום אוויר בתוך הבית, ומהן הסכנות הכרוכות בחשיפה אליו? מה מלמדים אותנו ימי קורונה על תהליך הפרסום של ממצאים מדעיים? ואילו אתגרים כלכליים מזמנים לנו שינויי האקלים? כל זאת לצד פרסומים חדשים ואירועים קרבים. לקריאת הניוזלטר המלא> --- - Published: 2020-08-02 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/666/ השבוע (1. 8) צוין יום סרטן הריאות העולמי. סרטן ריאות נגרם, כאשר תאי הריאות משתנים, או עוברים מוטציה. במשך עשורים, חוקרים ניסו להבין מה גורם לתאים לעבור מוטציה וגיבשו מספר גורמים, לרבים מהם יש אפקט סינרגטי. כלומר, הסיכון בלפתח סרטן ריאות גדל ככל שנחשפים ליותר גורמים, למשל עישון וחשיפה באופן קבוע לגז ראדון, מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן ריאות ביחס לסיכון בחשיפה לרק אחד מגורמים אלו. רוב האנשים חושבים שרק מעשנים לוקים בסרטן ריאות אך האמת היא שישנים גם גורמים סביבתיים לסרטן ריאות. בין גורמים אלו מצויים חשיפה לעישון פסיבי, לזיהום אוויר, לגז ראדון ולחומרים רעילים בסביבת הבית והעבודה. עישון פסיבי מתרחש כאשר אדם שאינו מעשן שואף לריאותיו עשן מסיגריות או מוצרי עישון אחרים שמעשנים אנשים בסביבתו. העשן הנפלט לאוויר ממוצר העישון והמעשן עצמו הוא תערובת של חלקיקים מוצקים וגזים המכילים כימיקלים רעילים. בקרב מבוגרים החשיפה לעישון פסיבי מעלה את הסיכון לסרטן ריאות. זיהום אוויר, שהינו תערובת של חלקיקם זעירים הנמצאים באוויר שאנו נושמים עלול לגרום לסרטן ריאות. עדויות מראות כי חלקיקים המגיעים לאוויר מפליטת משאיות דיזל, תחנות כוח, ועשן שריפה מגדילים את הסיכון לסרטן ריאות. כדי לצמצם את החשיפה לזיהום אוויר, מומלץ להימנע מפעילות גופנית בחוץ בימים בהם איכות האוויר לא טובה. בימים בהם יש שריפה בחוץ, הישארו בפנים. עוד גורם סביבתי, הוא הסכנה שבחשיפה לכימיקלים מזיקים כמו אסבסט, ארסן, קדמיום וניקל. בני האדם שואפים אותם כמזהמי אוויר מפליטות של תחנות כוח, מפעלים תעשייתיים, ובסביבת העבודה שלהם. לכתבה המלאה>  --- - Published: 2020-07-26 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/665/ אורבניזם טקטי היא טכניקה לעריכת שינויים זמניים בסביבה העירונית, הניתנים ליישם בזריזות ובעלות נמוכה לטובת שיפור החיים של התושבים. ישנם מספר פתרונות מהירים ומומלצים ליישום בערים, שיכולים להאט את התפשטותו של וירוס הקורונה, ולשפר את בריאות הציבור באופן כללי. בין הפתרונות המוצעים ניתן למצוא הרחבת מדרכות ושבילי אופניים, התאמת רמזורים, תמרורים ומהירות נסיעה כך שיתנו העדפה להולכי רגל ורוכבי אופניים ויעבדו בצורה אוטומטית (ללא צורך ללחוץ על כפתור), התאמת פארקים ומרחבים ציבוריים לשמירת כללי הריחוק החברתי, התאמת תחבורה ציבורית מבחינת הקפדה על חיטוי וכללי ריחוק חברתי, ריכוז נתיבי כלי רכב פרטיים ברחובות מסוימים במטרה ליצור אזורים נקיים ממכוניות, התאמת עסקים חיוניים לקבלת קהל, מתן אפשרות לבצע בדיקת קורונה גם ללא הגעה ברכב פרטי והתאמת מקלטים ושירותים לחסרי בית. פתרונות אלו לא רק יסייעו בהגבלת התפשטות הנגיף אלא גם יתרמו לשיפור איכות האוויר בעיר ולהפחתת רמות הרעש, הם יעודדו פעילות גופנית, יפחיתו את הסיכון לתאונות דרכים, ויתרמו לרווחה הנפשית של התושבים. יתרונות נוספים של אורבניזם טקטי, הם שהוא מאפשר קידום שוויון חברתי, ועשוי להפחית את העומס על שירותי הבריאות, על ידי מתן עדיפות לצרכים הבריאותיים של אוכלוסיות רגישות ושל עובדים חיוניים. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-07-19 - Modified: 2021-06-27 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/664/ כשענקית הכימיקלים והתרופות הגרמנית, באייר קנתה לפני שנתיים את חברת מונסנטו, היא ידעה שהיא רוכשת גם את קוטל העשבים המוכר ביותר בעולם הנקרא Roundup. מה שהיא לא צפתה לקבל, זה סערה משפטית על בסיס הטענות שהכימיקל גורם לסרטן. כעת החברה מתמודדת עם עשרות אלפי תביעות הקושרות את קוטל העשבים לסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין. לאחר תהליך משפטי, החברה הגיעה לאחת מעסקאות הפשרה הגדולות ביותר שנחתמו אי פעם במשפט האזרחי בארצות הברית. במסגרת ההסכם, באייר תשלם יותר מ-10 מיליארד דולר כדי ליישב את הטענות הרבות כנגדה, מצד אזרחים שטוענים כי בריאותם נפגעה מחשיפה לקוטל העשבים, תוך כדי שהיא תמשיך למכור את המוצר ללא הוספת תווית אזהרה. מעבר לסגירת התלונות הקיימות, החברה הקציבה במסגרת העסקה מיליארד ורבע דולר ליישוב תלונות דומות במידה וכאלה יופנו כלפיה בעתיד ולהקמת פאנל מומחים שידון בשתי שאלות קריטיות בנוגע לגלייפוסט (החומר הפעיל בראונדאפ): האם הוא חומר מסרטן, ואם כן, מהי רמת החשיפה המסוכנת? גלייפוסט נרשם כפטנט לקוטל עשבים בשנת 1974, אולם המוצר תפס תאוצה ברחבי העולם רק לאחר שבשנת 1996 חברת מונסנטו פיתחה זרעים מהונדסים גנטית שאפשרו לגידולים לשרוד את ההדברה החריפה בראונדאפ. החקלאים אימצו במהרה את הגידולים המהונדסים ואת קוטל העשבים, שמאפשרים להם להפחית עלויות ולהגדיל את היבול. הדיון הציבורי בנוגע למוצר החל בשנת 2015 כאשר הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן הודיע שגלייפוסט הוא גורם המוכר כמסרטן סביר בבני אדם. רשויות כגון מכון הבריאות הלאומי והסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית, טוענות שאין סכנה בשימוש במוצר. יחד עם זאת, מדינות רבות בעולם החליטו לאסור את השימוש בו באופן מוחלט או חלקי, ויש הטוענים שהמידע עליו מבססות הרשויות את... --- - Published: 2020-07-15 - Modified: 2020-07-19 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/663/ מזה זמן רב, ארגון הבריאות העולמי מחזיק בעמדה שנגיף הקורונה מתפשט בעיקר באמצעות טיפות גדולות יחסית שלאחר שהן נפלטות נופלות במהירות לרצפה, וההנחיות שניתנו לצמצום התפשטותו, ניתנו על סמך עמדה זאת. אולם, לטענת חלק מהמדענים אופן התפשטות הנגיף ברחבי העולם מצביעה על כך שהנגיף מדביק לא רק באופן טיפתי, אלא נשאר לאורך זמן באוויר בחללים סגורים, ומסוגל להדביק את מי שבאזור. טענה זו מדגישה את חשיבות נושא איכות אוויר הפנים והחשיבות בהבנת תנועת מזהמים בחללים סגורים. לאחרונה 239 מדענים מ-32 מדינות, חתמו על מכתב לארגון הבריאות העולמי בו הם מציגים את הראיות לפיהן חלקיקים קטנים יותר הנושאים את הנגיף עלולים להשפיע על בני אדם, וקוראים לארגון לעדכן את הנחיותיו. לטענתם, הנגיף נישא באוויר וההדבקה דרך האוויר היא אפשרית. ארגון הבריאות מחכה לראיות מוצקות יותר לטענה זו. אם אכן יוכח שהדבקה דרך האוויר היא גורם משמעותי בהתפשטות המגיפה, ההשלכות יהיו מרחיקות לכת ויהיה צורך להתמגן בצורה שונה. למשל, באמצעות הקפדה על עטיית מסיכות בחללים סגורים, גם היכן שנשמרים כללי הריחוק החברתי, הקפדת עובדי מערכת הבריאות על שימוש במסכות N95, שמסננות אפילו את הטיפות הזעירות ביותר שנפלטות, עריכת שינויים משמעותיים במערכות האוורור בבתי ספר, במוסדות סיעודיים, בתי מגורים ועסקים, ושימוש בתאורת אולטרה-סגול שיכולה להרוג חלקיקים ויראליים שמרחפים בטיפות זעירות, בחללים סגורים. מומחים רבים אומרים שארגון הבריאות העולמי צריך לאמץ את מה שחלקם מכנים "עיקרון הזהירות המונעת", כלומר לאמץ את התפיסה המחמירה ביותר בנוגע לנגיף ומבקרים את התנהלותו הזהירה והשמרנית של הארגון. לכתבה המלאה> --- - Published: 2020-07-14 - Modified: 2021-03-09 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/news/662/ מחקר חדש ומקיף, מצא שזיהום אוויר, עישון, ומאפיינים מסוימים של הסביבה הבנויה, כמו מגורים באזור עם צפיפות אוכלוסייה גבוהה יותר, משחקים תפקיד בהתפתחות השמנת יתר בקרב ילדים – תופעה שמתרחבת במהירות מדאיגה. מחקרים שבודקים את הקשר בין גורמים סביבתיים ואורח חיים ובין השמנת יתר אצל ילדים, נעשו בעבר, אולם עד היום מחקרי בריאות וסביבה מסוג זה בחנו כל גורם סביבתי בנפרד. בשנים האחרונות התפתחה גישה חדשה להערכת חשיפה סביבתית והשפעותיה. הגישה החדשה נקראת אקספוזום (Exposome) ובה, מוערכים הסיכונים העולים ממגוון רחב של חשיפות סביבתיות שונות שאיתן אדם מתמודד בו זמנית. הגורמים שנלקחים בחשבון הם, בין השאר: כימיקלים סביבתיים, דיאטה, אורח חיים והסביבה שאנו חיים בה. במחקר נעשה שימוש בגישה זו על מנת להעריך את הקשר בין מערך רחב של חשיפות סביבתיות בגיל צעיר, ובין השמנת יתר בקרב ילדים. המחקר כלל מעל 1300 ילדים בגילאים שש עד עשר, משש מדינות באירופה. בדיקות דם ושתן נאספו מהילדים ואמותיהם בזמן ההיריון, ובנוסף, החוקרים מדדו מדד מסת גוף (BMI), היקף המותניים, ועובי העור כדי לקבוע את מצבם בכל הנוגע להשמנת יתר. בסך הכל נכללו במחקר 77 גורמי חשיפה במהלך ההיריון ו- 96 גורמים במהלך הילדות, ובהם, זיהום אוויר, מרחבים ירוקים, חשיפה לעישון ולכימיקלים מזהמים. התוצאות הראו שעישון, גם בזמן ההיריון וגם מיד שנייה, כלומר עישון פסיבי, זיהום אוויר, ומאפיינים מסוימים של הסביבה הבנויה נמצאו קשורים ל-BMI גבוה יותר. הממצאים הללו המצביעים על החשיפות הסביבתיות הקשורות להשמנת יתר בילדים ויכולים לסייע בקידום צעדים למניעתם, על מנת להגביל את הסיכון להשמנת יתר והסיבוכים הנלווים לה. השכיחות של השמנת יתר בקרב ילדים, עולה בצורה מדאיגה ברחבי העולם,... --- --- ## Publications --- ## Views pages - Published: 2021-04-06 - Modified: 2025-07-25 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/ehf_infographics/ אינפוגרפיקות - EHF Website ☰ מי אנחנו על העמותה סיום פעילות הקרן לבריאות וסביבה‎‎ התחומים שלנו אוכלוסיות רגישות תכנון קולחים מדדים ומגמות בבריאות וסביבה שינויי אקלים קרינה בלתי מייננת אסבסט ניטור ביולוגי כימיקלים במוצרי צריכה מזהמי מזון כימיים חומרי הדברה גורמים כימיים במי השתייה עשן טבק סביבתי איכות אוויר הפנים איכות האוויר היוזמות שלנו מעבדת ניטור ביולוגי בריאות וסביבה בישראל 2020 התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי עוקבות לידה בישראל פרסומים עלונים ודוחות אינפוגרפיקות ידיעות מהתחום מאמרים בכתבי עת סרטונים והרצאות English אינפוגרפיקות 6 מיתוסים ועובדות בבריאות וסביבה קובץ להורדה איכות אוויר הפנים ובריאותנו קובץ להורדה PFAS: הכימיקלים שלא נעלמים קובץ להורדה שינויי אקלים ובריאותנו קובץ להורדה כימיקלים רעילים והיריון קובץ להורדה מי אנחנו על העמותה סיום פעילות הקרן לבריאות וסביבה‎‎ התחומים שלנו אוכלוסיות רגישות תכנון קולחים מדדים ומגמות בבריאות וסביבה שינויי אקלים קרינה בלתי מייננת אסבסט ניטור ביולוגי כימיקלים במוצרי צריכה מזהמי מזון כימיים חומרי הדברה גורמים כימיים במי השתייה עשן טבק סביבתי איכות אוויר הפנים איכות האוויר היוזמות שלנו מעבדת ניטור ביולוגי בריאות וסביבה בישראל 2020 התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי עוקבות לידה בישראל פרסומים עלונים ודוחות אינפוגרפיקות ידיעות מהתחום מאמרים בכתבי עת סרטונים והרצאות English Search --- - Published: 2017-01-08 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/views_pages/research-publications/ Scientific articles resulting from research grants and fellowships supported by the Environment and Health Fund, published in international journals from 2015 and on. Earlier publications can be found in "Grants & Fellowships 2008-2014". --- - Published: 2017-01-04 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/views_pages/what_we_do-2/ What We Do - EHF Website ☰ Who we are About EHF What We Do What We Know EHF Publications Env. Health in Israel 2020 Env. Health in Israel 2014 עברית What We Do Who we are About EHF What We Do What We Know EHF Publications Env. Health in Israel 2020 Env. Health in Israel 2014 עברית Search --- - Published: 2017-01-02 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/views_pages/what-we-know/ The information in the following chapters presents a snapshot of what we know about issues of Environmental Health in Israel. The information is based on the "Environmental Health in Israel 2020" report, the result of a productive collaboration between the Environment and Health Fund, the Ministry of Health, professionals and scientists in the field. --- - Published: 2016-12-28 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/views_pages/ehf-publications/ EHF Publications - EHF Website ☰ Who we are About EHF What We Do What We Know EHF Publications Env. Health in Israel 2020 Env. Health in Israel 2014 עברית EHF Publications Env. Health in Israel 2020 Env. Health in Israel 2017 Grants & Fellowships 2008-2014 Env. Health in Israel 2014 Who we are About EHF What We Do What We Know EHF Publications Env. Health in Israel 2020 Env. Health in Israel 2014 עברית Search --- - Published: 2016-10-23 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/what_we_know/ המידע המופיע בפרקים שלהלן מספק תמונה עדכנית של המצב בישראל עבור נושאי בריאות וסביבה. המידע מבוסס על דוח "בריאות וסביבה בישראל 2020", פרי שיתוף פעולה של הקרן לבריאות וסביבה, משרד הבריאות, אנשי מקצוע ומדענים. --- - Published: 2016-10-23 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/newsletters/ ניוזלטרים - EHF Website ☰ מי אנחנו על העמותה סיום פעילות הקרן לבריאות וסביבה‎‎ התחומים שלנו אוכלוסיות רגישות תכנון קולחים מדדים ומגמות בבריאות וסביבה שינויי אקלים קרינה בלתי מייננת אסבסט ניטור ביולוגי כימיקלים במוצרי צריכה מזהמי מזון כימיים חומרי הדברה גורמים כימיים במי השתייה עשן טבק סביבתי איכות אוויר הפנים איכות האוויר היוזמות שלנו מעבדת ניטור ביולוגי בריאות וסביבה בישראל 2020 התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי עוקבות לידה בישראל פרסומים עלונים ודוחות אינפוגרפיקות ידיעות מהתחום מאמרים בכתבי עת סרטונים והרצאות English ניוזלטרים מי אנחנו על העמותה סיום פעילות הקרן לבריאות וסביבה‎‎ התחומים שלנו אוכלוסיות רגישות תכנון קולחים מדדים ומגמות בבריאות וסביבה שינויי אקלים קרינה בלתי מייננת אסבסט ניטור ביולוגי כימיקלים במוצרי צריכה מזהמי מזון כימיים חומרי הדברה גורמים כימיים במי השתייה עשן טבק סביבתי איכות אוויר הפנים איכות האוויר היוזמות שלנו מעבדת ניטור ביולוגי בריאות וסביבה בישראל 2020 התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי עוקבות לידה בישראל פרסומים עלונים ודוחות אינפוגרפיקות ידיעות מהתחום מאמרים בכתבי עת סרטונים והרצאות English Search --- - Published: 2016-10-23 - Modified: 2025-07-27 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/news_lobby/ ידיעות מהתחום - EHF Website ☰ מי אנחנו על העמותה סיום פעילות הקרן לבריאות וסביבה‎‎ התחומים שלנו אוכלוסיות רגישות תכנון קולחים מדדים ומגמות בבריאות וסביבה שינויי אקלים קרינה בלתי מייננת אסבסט ניטור ביולוגי כימיקלים במוצרי צריכה מזהמי מזון כימיים חומרי הדברה גורמים כימיים במי השתייה עשן טבק סביבתי איכות אוויר הפנים איכות האוויר היוזמות שלנו מעבדת ניטור ביולוגי בריאות וסביבה בישראל 2020 התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי עוקבות לידה בישראל פרסומים עלונים ודוחות אינפוגרפיקות ידיעות מהתחום מאמרים בכתבי עת סרטונים והרצאות English ידיעות מהתחום זיהום אוויר מסוכן לא רק לתושבי העולם אלא גם לאלה שעוד לא באו לעולם על פי הערכות 7 מיליון אנשים בכל שנה מתים מחשיפה לזיהום אוויר מסביב לעולם. מחקר חדש מראה כי נוסף על… דצמבר 12, 2021 האם מוצרי קוסמטיקה "ירוקים" בטוחים יותר לבריאות? בלוג אמריקני מיוחד לאימהות בדק 83 מוצרי קוסמטיקה כגון ליפסטיק ומסקרה המשווקים כ"ירוקים" ומצא ב-54 מתוכם עדות לנוכחותם של כימיקלים… דצמבר 7, 2021 איך אפשר לקדם את ההגנה על בריאות הציבור מפני חשיפה ל-PFAS? בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית במחקר אודות ההשפעה המזיקה של חשיפה לכימיקלים פרפלואורואלקילים ופוליפלואורואלקילים (PFAS) על הבריאות. עם זאת, צעדי… דצמבר 7, 2021 הערכת חסר של הסיכון לסרטן ממשפחה של כימיקלים מזהמים מחקר חדש מצביע על כך ש-17% מהסיכון לסרטן ריאות שמקורו בחשיפה לפחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (PAHs) מגיע דווקא מחשיפה לחומרי הפירוק… נובמבר 30, 2021 מחקר שיוצג בכנס השנתי שלנו השבוע: השיטפונות הראשונים מזרימים לנחלים חומרי הדברה ותרופות בכל שנה, מי הגשמים הראשונים שוטפים שאריות של מזהמים מהקרקע ומזרימים אותם בזמן קצר ובריכוז גבוה יחסית אל מי הנחלים, כתוצאה… נובמבר... --- - Published: 2016-10-20 - Modified: 2025-07-25 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/ehf_publications/ עלונים ודוחות - EHF Website ☰ מי אנחנו על העמותה סיום פעילות הקרן לבריאות וסביבה‎‎ התחומים שלנו אוכלוסיות רגישות תכנון קולחים מדדים ומגמות בבריאות וסביבה שינויי אקלים קרינה בלתי מייננת אסבסט ניטור ביולוגי כימיקלים במוצרי צריכה מזהמי מזון כימיים חומרי הדברה גורמים כימיים במי השתייה עשן טבק סביבתי איכות אוויר הפנים איכות האוויר היוזמות שלנו מעבדת ניטור ביולוגי בריאות וסביבה בישראל 2020 התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי עוקבות לידה בישראל פרסומים עלונים ודוחות אינפוגרפיקות ידיעות מהתחום מאמרים בכתבי עת סרטונים והרצאות English עלונים ודוחות בריאות וסביבה בישראל 2020 הורדה בריאות וסביבה בישראל 2017 הורדה בריאות וסביבה 2010 – זיהום אוויר הורדה ילדים הם לא מבוגרים קטנים הורדה על בריאות וחומרי הדברה הורדה מזהמים סביבתיים, סוכרת והשמנת יתר הורדה מענקים ומלגות 2014-2008 הורדה בריאות וסביבה הורדה בריאות וסביבה בישראל 2014 הורדה סרטן השד הסביבה הורדה מי אנחנו על העמותה סיום פעילות הקרן לבריאות וסביבה‎‎ התחומים שלנו אוכלוסיות רגישות תכנון קולחים מדדים ומגמות בבריאות וסביבה שינויי אקלים קרינה בלתי מייננת אסבסט ניטור ביולוגי כימיקלים במוצרי צריכה מזהמי מזון כימיים חומרי הדברה גורמים כימיים במי השתייה עשן טבק סביבתי איכות אוויר הפנים איכות האוויר היוזמות שלנו מעבדת ניטור ביולוגי בריאות וסביבה בישראל 2020 התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי עוקבות לידה בישראל פרסומים עלונים ודוחות אינפוגרפיקות ידיעות מהתחום מאמרים בכתבי עת סרטונים והרצאות English Search --- - Published: 2016-10-20 - Modified: 2025-08-11 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/research_publications/ מאמרים ממענקי מחקר ומלגות אשר העניקה הקרן לבריאות וסביבה וראו אור בכתבי עת מדעיים בינלאומיים החל משנת 2015 ועד היום. למאמרים שראו אור מוקדם יותר ראה מענקים ומלגות 2014-2008. --- - Published: 2016-10-09 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/views_pages/what_we_do/ היוזמות שלנו - EHF Website ☰ מי אנחנו על העמותה סיום פעילות הקרן לבריאות וסביבה‎‎ התחומים שלנו אוכלוסיות רגישות תכנון קולחים מדדים ומגמות בבריאות וסביבה שינויי אקלים קרינה בלתי מייננת אסבסט ניטור ביולוגי כימיקלים במוצרי צריכה מזהמי מזון כימיים חומרי הדברה גורמים כימיים במי השתייה עשן טבק סביבתי איכות אוויר הפנים איכות האוויר היוזמות שלנו מעבדת ניטור ביולוגי בריאות וסביבה בישראל 2020 התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי עוקבות לידה בישראל פרסומים עלונים ודוחות אינפוגרפיקות ידיעות מהתחום מאמרים בכתבי עת סרטונים והרצאות English היוזמות שלנו מי אנחנו על העמותה סיום פעילות הקרן לבריאות וסביבה‎‎ התחומים שלנו אוכלוסיות רגישות תכנון קולחים מדדים ומגמות בבריאות וסביבה שינויי אקלים קרינה בלתי מייננת אסבסט ניטור ביולוגי כימיקלים במוצרי צריכה מזהמי מזון כימיים חומרי הדברה גורמים כימיים במי השתייה עשן טבק סביבתי איכות אוויר הפנים איכות האוויר היוזמות שלנו מעבדת ניטור ביולוגי בריאות וסביבה בישראל 2020 התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי עוקבות לידה בישראל פרסומים עלונים ודוחות אינפוגרפיקות ידיעות מהתחום מאמרים בכתבי עת סרטונים והרצאות English Search --- --- ## יוזמותs - Published: 2016-11-24 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/initiatives/environmental_health_israel_2020-2/ “Environmental Health in Israel“ is the product of a fruitful collaboration between the Environment and Health Fund and the Ministry of Health, along with other government ministries, scientists and NGOs. This collaboration is made possible due to a shared commitment to improving the health of Israelis by reducing their exposure to environmental hazards.  The first edition of the report, "Environmental Health in Israel 2014", was a snapshot of the situation in Israel in 2014 with respect to data, monitoring, research and regulation, and presented the goals and challenges to be addressed in the upcoming years. The report also provided a reference point against which progress towards long term goals could be periodically assessed.  The second edition, “Environmental Health in Israel 2017”, updated the 2014 report, expanding to include several new chapters. “Environmental Health in Israel 2020” will continue the periodic review of the field and provide the latest updates in each of the topics reviewed in the 2017 report.  Work on “Environmental Health in Israel 2020” was launched at a two-day workshop held in December 2019, in which discussions focused on the progress and the challenges since 2017, across fourteen environmental health topics. The workshop participants included relevant stakeholders from eight government ministries and agencies, researchers from academia, representatives from NGOs and two invited international experts: Dr. Linda Birnbaum - Director (retired), National Institute for Environmental Health SciencesProf. Mark Nieuwenhuijsen - Director, Urban Planning, Environment and Health Initiative, ISGLOBAL  --- - Published: 2016-11-24 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/initiatives/national_biomonitoring_program-2/ Pollution in People Initiative: Establishing the Israeli National Biomonitoring ProgramIn order to fully understand the extent to which people are exposed to environmental pollutants we not only need information about the levels of pollution in the environment, but also about the levels of pollution in people. Analyzing environmental pollutants in human biological samples (biomonitoring) can be informative in many ways. This includes the assessment of individual exposure to environmental chemicals, the identification of changes at the cellular or molecular level before a clinical diagnosis, the determination of permissible exposure levels of the general population, the comparison of chemical exposure levels among different populations, and the evaluation of the effectiveness of policies aimed at reducing public exposure to certain chemicals. Such data can help not only in setting priorities for improving policy but also have been shown to be effective in raising public awareness.  National biomonitoring programs have been implemented in many countries, including the United States, Canada, France, Belgium and Germany. Similar to most European countries, there is no legislation in Israel that requires biomonitoring in the general population but there have been a number of biomonitoring studies that have been carried out in recent years. During 2015-2016 the first government biomonitoring survey was conducted by the Ministry of Health as part of the National Health and Nutrition Survey (Rav-MABAT). These have resulted in important publications that provide information on the exposure of the Israeli population to environmental chemicals. Listed below are some of these publications:Berman, T. , Amitai, Y.... --- - Published: 2016-11-24 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/initiatives/birth_cohort-2/ There is a growing awareness of the long-term health effects of intrauterine and early life exposures to environmental pollutants, and their role as contributing factors to the development of illness and disease later in life. Because of the lag that often exists between the time of exposure to environmental pollutants and the emergence of diseases such as cancer, cardiovascular disease, obesity, impaired neuro-cognitive development, diabetes and fertility problems later in life, ecological studies in epidemiology can provide only weak evidence of causality. Birth cohort studies, which examine environmental exposures and health outcomes over time, have become a vital tool in providing stronger evidence of causal relationships. This evidence can then support policy interventions to reduce the exposures and improve public health.  Over the years, the Environment and Health Fund has supported the establishment of several birth cohorts in Israel which are investigating the impact of environmental exposures. This support has provided the infrastructure for long-term monitoring, collection and storage of information and samples, and the examination of the relationship between chronic diseases and environmental exposures in Israel.  Cohort NameFirst enrollmentStatusLocationPrincipal investigatorEnvinromental pollutants measuredContact (email)Environment and Health Fund – Ichilov - Shamir Medical Center (Assaf Harofeh) (EHF-AHI) Cohort2013Children follow-upAssaf Harofeh Medical Center / Soraski Medical CenterProf. Mati Berkovitch/ Prof. Dror MendelPBDEs, PCBs, Phthalates (planned)mberkovitch@asaf. health. gov. ilEnvironment, Mother and Child Cohort2013Children follow-upHadassah Medical CenterProf. Ronit Calderon MargalitPhthalates, Organophosphates, Cotinineronitcm@gmail. comTwins Cohort- Sheba MC2015CompletedSheba Medical CenterDr. Ronit MachtingerPhthalates, Phenols and alternatives, Parabens, Triclosan, Oxybenzonemmachtin@gmail. comIVF Cohort- Gertner Institute2015CompletedAssaf Harofeh Medical CenterProf. Liat LernerOrganophosphorus... --- - Published: 2016-11-24 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/initiatives/biomonitoring_lab-2/ Biomonitoring Laboratory - Developing Capabilities for Analyzing Environmental Pollutants in Human BiosamplesFollowing an open Request for Proposals in 2016, which were reviewed by an international panel of experts, EHF established the first National Human Biomonitoring Laboratory in Israel in partnership with the Ministry of Health. The Human Biomonitoring Laboratory, which is part of the National Public Health Laboratory, began operation in 2018 and offers services to researchers, physicians and professionals in government ministries. Developed and implemented methods: Measurement of cotinine in urine to ascertain passive exposure to smokingMeasurement of six common metabolites (dialkyl phosphates, DAPs) of organophosphate pesticides in urineMeasurement of the specific metabolite of the organophosphate pesticide Chlorpyrifos (3,5,6-trichloro-2-pyridinol, TCPy) in urineMeasurement of the metals arsenic, cadmium, lead, mercury, nickel, selenium, and thallium in urinePlans for the development of additional measurement capabilities: Measurement of pyrethroid pesticide metabolites in urineMeasurement of metals in whole bloodMeasurement of benzophenone in urine Human Biomonitoring (HBM) is a scientific technique that allows to assess whether and to what extent environmental pollutants have entered our bodies and how exposure to these pollutants may be changing over time. By measuring the concentration of environmental pollutants in body fluids (blood, urine) or tissues (hair, nails), biomonitoring can provide valuable information on environmental exposures and, in some cases, help in identifying potential health risks. HBM can provide information on the total exposure of an individual at a given time, as it adds together exposure from multiple sources and routes (e. g. air, water, food).  Developing local capabilities to measure environmental pollutants... --- - Published: 2016-10-20 - Modified: 2025-07-25 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/initiatives/biomonitoring_lab/ פיתוח יכולות ניתוח של רמות מזהמים סביבתיים בדגימות ביולוגיות מבני אדם בתחילת שנת 2018 הוקמה, לראשונה בישראל, מעבדה לניטור ביולוגי. המעבדה הוקמה על-ידי משרד הבריאות ובתמיכת הקרן לבריאות וסביבה. המענק להקמתה ניתן במסגרת קול קורא שניגשו אליו כמה מעבדות בישראל, וההחלטה על מתן המענק התקבלה על-ידי פאנל בין-לאומי של מומחים, לאחר סקירת ההצעות של המעבדות השונות. המעבדה לניטור ביולוגי פועלת במסגרת המעבדה הארצית לבריאות הציבור בתל אביב. שירותי המעבדה מוצעים לחוקרים מהאקדמיה, לרופאים ולאנשי מקצוע במשרדי הממשלה. שיטות שפותחו ומיושמות במעבדה: מדידת קוטינין בשתן, המספקת מידע על חשיפה לעשן טבק סביבתי; מדידה של שישה מטבוליטים שכיחים (דיאלקיל פוספטים, DAPs) של חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בשתן; מדידת המטבוליט הספציפי של חומר ההדברה מסוג זרחן אורגני, כלורפיריפוס (TCPy), בשתן; מדידת המתכות ארסן, קדמיום, עופרת, ניקל, כספית, סלניום ותליום בשתן. תוכניות לפיתוח שיטות מדידה למזהמים נוספים: מדידת מטבוליטים של חומר ההדברה פירתרואיד בשתן; מדידת מתכות בדם; מדידת בנזופנון בשתן. ניטור ביולוגי בבני אדם (Human Biomonitoring – HBM) הוא טכניקה מדעית המאפשרת להעריך אם ובאיזו מידה חודרים לגופנו מזהמים סביבתיים, וכיצד החשיפה להם עשויה להשתנות לאורך זמן. באמצעות מדידת ריכוזם של מזהמים סביבתיים בנוזלי גוף (דם, שתן) או ברקמות (שיער, ציפורניים), ניטור ביולוגי יכול לספק מידע חשוב על חשיפות סביבתיות, ובמקרים מסוימים – לסייע בזיהוי סיכונים בריאותיים פוטנציאליים. ניטור ביולוגי יכול לספק מידע על החשיפה הכוללת של אדם בזמן נתון, מכיוון שהוא מספק מידע על סך החשיפות מכמה מקורות ובדרכי חשיפה שונות (למשל אוויר, מים, מזון). פיתוח יכולות מקומיות למדידה של מזהמים סביבתיים בדגימות ביולוגיות מבני אדם לא רק מספק מידע חיוני על... --- - Published: 2016-10-09 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/initiatives/environmental_health_israel_2020/ "בריאות וסביבה בישראל" הוא תוצר של שותפות פורייה בין הקרן לבריאות וסביבה, ובין משרד הבריאות, משרדי ממשלה נוספים, מדענים ועמותות. שותפות זו מתאפשרת בזכות מחויבותם של כל המעורבים לשיפור בריאותם של אזרחי ישראל באמצעות הפחתת חשיפתם לגורמי סיכון סביבתיים.   המהדורה הראשונה של הדוח, "בריאות וסביבה בישראל 2014", הציגה את תמונת המצב בישראל נכון ל- 2014 בתחום הנתונים והניטור, המחקר והתקינה, תיארה את ההתקדמות שחלה בתחומים שונים של בריאות וסביבה והציגה את האתגרים והיעדים לעתיד הקרוב. מהדורה זו גם סיפקה נקודת ייחוס שתאפשר למדוד עד כמה התקרבנו אל היעד, ומדי כמה שנים נעריך את התקדמותנו.   המהדורה השנייה, דוח "בריאות וסביבה בישראל 2017", הציגה תמונה עדכנית של המצב בישראל ברוב התחומים שנכללו בדוח מ- 2014. דוח 2017 כלל גם פרקים חדשים בנושאים נוספים הקשורים לבריאות וסביבה. דוח "בריאות וסביבה 2020" ימשיך בסקירה התקופתית של התחום ויספק את העדכונים האחרונים בכל אחד מהנושאים שנסקרו בדוח 2017.  העבודה על דוח "בריאות וסביבה 2020" הושקה בסדנה בת-יומיים שהתקיימה בדצמבר 2019. בסדנה נידונו 14 תחומים שונים של בריאות וסביבה, ההתקדמות שחלה בהם ונקודות להרחבה. בסדנה, השתתפו נציגי שמונה גופים ומשרדי ממשלה, חוקרים מהאקדמיה, נציגים מעמותות ושני מומחים בין-לאומיים: Dr. Linda Birnbaum - Director (retired), National Institute for Environmental Health SciencesProf. Mark Nieuwenhuijsen - Director, Urban Planning, Environment and Health Initiative, ISGLOBAL   --- - Published: 2016-10-09 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/initiatives/national_biomonitoring_program/ הקמת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי בישראלכדי להגיע להערכה מקיפה של חשיפת האוכלוסייה למזהמים סביבתיים, לא די באיסוף נתונים על ריכוזי המזהמים בסביבה. המאמצים להפחתת החשיפה של בני אדם למזהמים סביבתיים יעילים יותר אם מבצעים ניטור של רמות המזהמים בגוף האדם. ניטור ביולוגי הוא שיטה לאיתור ולמדידה של מזהמים סביבתיים בדגימות ביולוגיות. לניטור ביולוגי שימושים רבים בתחום של בריאות וסביבה, ובכלל זה הערכת החשיפה של הפרט לכימיקלים סביבתיים, איתור שינויים ברמת התא או המולקולה לפני אבחון קליני, קביעת רמות בסיס לחשיפה בקרב האוכלוסייה הכללית, השוואת החשיפה לכימיקלים סביבתיים באוכלוסיות שונות והערכת היעילות של יישום מדיניות לצמצום חשיפת הציבור לכימיקלים מסוימים. מידע כזה יכול לסייע בגיבוש סדרי עדיפויות בתהליכים של שיפור מדיניות, והוא אף הוכח ככלי יעיל בהגברת המודעות הציבורית לסוגיה של חשיפה למזהמים סביבתיים.  תוכניות לאומיות לניטור ביולוגי מיושמות במדינות רבות בעולם, ובהן ארצות הברית, קנדה, צרפת, בלגיה וגרמניה. בישראל, כברוב מדינות אירופה, אין חקיקה המחייבת ניטור ביולוגי של האוכלוסייה הכללית. עם זאת, בשנים האחרונות בוצעו כמה מחקרי ניטור ביולוגי בישראל. בשנים 2016-2015 ערך משרד הבריאות את סקר הניטור הביולוגי הממשלתי הראשון בישראל, במסגרת סקר "מצב בריאות ותזונה לאומי" (רב-מב"ת). מחקרי הניטור הביולוגי שבוצעו עד היום הסתכמו בפרסומים חשובים המספקים מידע על היקפי החשיפה של האוכלוסייה בישראל למזהמים סביבתיים. להלן רשימה חלקית של הפרסומים:Berman, T. , Amitai, Y. , Almog, S. , & Richter, E. D. (2012). Human biomonitoring in Israel: Past, present, future. International Journal of Hygiene and Environmental Health, 215(2), 138‐141. https://doi. org/10. 1016/j. ijheh. 2011. 09. 006Berman, T. , Barnett-Itzhaki, Z. , Göen, T. , Hamama, Z. ,... --- - Published: 2016-10-09 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/initiatives/birth_cohort/ בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת להשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של חשיפות למזהמים סביבתיים – הן תוך רחמיות הן בשלבי החיים המוקדמים, והקשר להתפתחותן של מחלות בשלבים מאוחרים יותר של החיים. לעתים קרובות יש פער בין זמן החשיפה למזהמים סביבתיים ובין הופעתן של מחלות כגון סרטן, מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר, בעיות התפתחות, סוכרת ובעיות פוריות בשלבי חיים מאוחרים יותר, ולכן מחקרים אפידמיולוגיים אקולוגיים יכולים לספק רק ראיות חלשות לקשר סיבתי. מחקרי עוקבות לידה, הבוחנים חשיפות סביבתיות ותוצאים בריאותיים לאורך זמן, הם כלי חיוני בהוכחת קשרים סיבתיים אלה. לצורך ניצול מרבי של הפוטנציאל הטמון במחקר מתמשך של עוקבות לידה דרוש שיתוף פעולה ביניהם. תנאי מקדים לשיתוף פעולה הוא תיאום בנושא שאלוני הרקע, איסוף ואחסון של דגימות ביולוגיות באופן אחיד, וכן הנגשה נוחה של המידע הנאסף. שיתוף פעולה מסוג זה מאפשר להגדיל את התפוקה המדעית בהשוואה לתפוקתה של עוקבה יחידה, ומגדיל את יכולת ההשפעה של תוצאות המחקרים על מדיניות בתחום זה.  לאורך השנים מימנה הקרן לבריאות וסביבה הקמה של כמה עוקבות לידה בישראל הבוחנות השפעה של חשיפות סביבתיות. תמיכה זו יצרה את התשתית למעקב ארוך טווח, איסוף ואחסון של מידע ודגימות, ובחינת הקשר בין מחלות כרוניות לחשיפות סביבתיות בישראל.   שם העוקבהשנת הקמהסטטוסמיקוםחוקר ראשימזהמים סביבתיים שנמדדיםיצירת קשרעוקבת הקרן לבריאות וסביבה - איכילוב - המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) (EHF-AHI)2013מעקב אחר ילדיםמרכז רפואי אסף הרופא\ מרכז רפואי סוראסקיפרופ' מתי ברקוביץ\ פרופ' דרור מנדלמעכבי בעירה ברומידיים, ביפנילים עתירי כלור, פתלאטים (מתוכנן)mberkovitch@asaf. health. gov. ilעוקבת סביבה, אם וילד2013מעקב אחר ילדיםמרכז רפואי הדסהפרופ' רונית קלדרון- מרגליתפתלאטים, זרחנים אורגניים, קוטיניןronitcm@gmail. comעוקבת תאומים - מרכז רפואי שיבא2015הסתייםהמרכז הרפואי שיבאד"ר... --- --- ## תחוםs - Published: 2018-02-07 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/vulnerable_populations-2/ In the context of environmental health, vulnerable populations include various groups that are more likely than the general population to experience adverse health effects following exposure to environmental contaminants. This vulnerability can be characterized by two types of factors: (a) intrinsic factors that usually cannot be altered, such as age, pregnancy, gender, ethnicity, and genetic polymorphisms, and (b) extrinsic factors that usually can be altered, such as socioeconomic status (SES), health status, eating habits, lifestyle, and geographic proximity to sources of exposure. The main population groups affected by intrinsic factors are fetuses, infants, children, pregnant women, the elderly, and people with a specific genetic polymorphism or a chronic illness such as cardiac or pulmonary disease. Population groups affected by extrinsic factors include people of low SES, who generally have higher smoking rates, less access to high quality healthcare services, and work conditions that are hazardous to health; people with poor nutrition; people who live near sources of exposure to potential contaminants such as agricultural fields, heavy industry, contaminated sites or highways; workers in chemical-intensive industries and people who do not reside in permanent structures.  Environmental health policy in Israel aims to protect vulnerable populations and takes them into account when setting standards for air, drinking water, and food. Furthermore, in cases of severe air pollution, the Ministry of Environmental Protection (MoEP) and Ministry of Health (MoH) issue advisories and recommendations for the general public as well as specific recommendations for vulnerable populations. Many mandatory consumer product standards in Israel target... --- - Published: 2018-02-07 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/planning-2/ Urban and transportation planning are closely linked to human health. Planning plays an important role in preventing health hazards and sanitation problems in the urban space, and contributes to ensuring drinking water quality, sewage and waste treatment, and open green spaces in cities. In 1946, the World Health Organization (WHO) defined the term “health” as “a state of complete physical, mental and social well-being and not merely the absence of disease or infirmity. ” Urban planning has a critical impact on public health because a healthy environment means not only an environment free of air pollution, noise, water pollution, and other hazards that directly endanger public health but also an environment that encourages physical, community, and social activity. 1Studies have shown that the urban environment—including transportation infrastructure, neighborhoods, buildings, parks and open public spaces—affects an individual’s health. The extent to which an individual is exposed to air pollution, noise, temperature, and green areas encourages or inhibits daily physical activity. 2 There is evidence that living near industrial areas and main roads increases exposure to air pollution and noise and raises the risk of morbidity and early mortality, whereas living in proximity to green spaces contributes to mental health and healthy birth outcomes and reduces rates of cardiovascular morbidity and early mortality. Several factors have been identified that encourage people to go out into the urban space, take walks, and ride bicycles—including low building density, mixed-use planning that enables use of resources throughout most of the day, and the accessibility and... --- - Published: 2018-02-07 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/wastewater-2/ Most raw wastewater (sewage) in Israel is treated in treatment plants. The treatment process includes biological, chemical, and physical methods to lower contaminant concentrations. In Israel, agricultural irrigation is the principal use (85%) of reclaimed wastewater (RWW). Roughly half of all water allocated for irrigation is RWW. Irrigation with RWW that meets the required Israeli quality standards is considered safe, however there is information on pathogens and organic contaminants, such as residues of pharmaceuticals or chemicals not routinely monitored, that may be absorbed by crops or may seep into groundwater. There is also concern that a temporary malfunction at a wastewater treatment plant could contaminate agricultural produce, streams, groundwater, and seawater.  Current RWW quality regulations in Israel address potential risks to public health that may result from transmitting pathogens and other contaminants from RWW to crops, groundwater, streams, and seawater, and ultimately to the public. The regulations also address the potential risks of metal concentrations in RWW to public health, environmental health, and agriculture. The Ministry of Health (MoH) and the Ministry of Environmental Protection (MoEP) jointly set quality standards for irrigation with RWW and discharge of effluents into streams. In addition, guidelines on irrigation with RWW require barriers between the water and the irrigated crops (for example, the use of drip irrigation or a specified minimal time interval between irrigation and harvest). Nevertheless, regulations have not been passed on monitoring and restricting a range of organic contaminants and micro-pollutants, such as pharmaceutical residues in RWW. Progress since 2017The Environmental... --- - Published: 2017-11-09 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/vulnerable_populations/ אוכלוסיות רגישות בהקשר של בריאות וסביבה הן קבוצות שונות באוכלוסייה שמצויות בסיכון גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית לפתח בעיות בריאותיות בעקבות חשיפה למזהמים סביבתיים. הגורמים לרגישות של אוכלוסיות אלה נחלקים לשני סוגים עיקריים: (א) גורמים פנימיים שבדרך כלל אינם ניתנים לשינוי, כגון גיל, היריון, מגדר, מוצא אתני או שונות גנטית; (ב) גורמים חיצוניים שבדרך כלל ניתנים לשינוי, כגון מעמד חברתי-כלכלי, מצב בריאותי, הרגלי אכילה, קרבה גאוגרפית למקורות חשיפה ואורח חיים. קבוצות האוכלוסייה המושפעות מהגורמים הפנימיים הן בעיקר עוּבּרים, פעוטות, ילדים, נשים הרות, קשישים, קבוצות עם שונות גנטית מסוימת ואנשים החולים במחלות כרוניות, כגון מחלות לב או ריאה. בקבוצות האוכלוסייה המושפעות מהגורמים החיצוניים אנשים במעמד חברתי-כלכלי נמוך (בדרך כלל בקבוצה זו שיעורי עישון גבוהים יותר, נגישות נמוכה יותר לשירותי בריאות איכותיים ותנאי עבודה מסכני בריאות), אנשים שתזונתם לקויה, אנשים המתגוררים ליד מקורות חשיפה למזהמים פוטנציאליים, כגון שדות חקלאיים, צירי תנועה ראשיים, מפעלי תעשייה או אתרים מזוהמים, וכן עובדי תעשיות עתירות כימיקלים ואנשים שאינם מתגוררים במבני קבע. מדיניות בריאות וסביבה בישראל שואפת להגן על אוכלוסיות רגישות, ועל כן היא מתחשבת בהן בעת קביעת תקני איכות האוויר, תקנות מי השתייה ותקני איכות המזון. יתר על כן, במקרים של זיהום אוויר חריג מפרסמים המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות הן אזהרות והמלצות לציבור הרחב הן המלצות ספציפיות לאוכלוסיות רגישות. רבים מהתקנים המחייבים של מוצרי צריכה בישראל נוגעים למוצרים המיועדים לתינוקות ולילדים (צעצועים, בקבוקי תינוקות, מיטות, מזרנים, אביזרי האכלה ותכשיטי ילדים).  בתחומי בריאות וסביבה רבים בישראל הושגה התקדמות הרלוונטית לאוכלוסיות רגישות. הוכרזה רשמיות של תקנים המגבילים תכולת מתכות כבדות בתכשיטי ילדים ותכולת עופרת בצבע, ובכלל זה צבע... --- - Published: 2017-11-09 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/planning/ בין בריאות לתכנון עירוני ולתכנון תחבורתי מתקיים קשר הדוק. לתכנון תפקיד חשוב במניעת מפגעים בריאותיים ובעיות תברואה במרחב העירוני וכן בהבטחת מי שתייה באיכות טובה, ביוב זורם, שטחים פתוחים וירוקים בערים וכן בטיפול בפסולת. בשנת 1946 הגדיר ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization – WHO) את המונח "בריאות" לא רק היעדר מחלה אלא "מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית". לתכנון המרחב העירוני יש אפוא השפעה מכרעת על בריאות הציבור, מכיוון שסביבה בריאה משמעה לא רק סביבה נטולת זיהום אוויר, זיהום מים, רעש ומפגעים אחרים המסכנים ישירות את בריאות הציבור – היא גם סביבה שמעודדת פעילות גופנית, קהילתית וחברתית. 1מחקרים מראים כי הסביבה העירונית, ובה תשתיות תחבורה, שכונות, בניינים, פארקים ושטחים ציבוריים פתוחים, משפיעה על בריאות האדם. המידה שבה הוא נחשף לזיהום אוויר, לרעש, לטמפרטורה וכן לשטחים ירוקים מאפשרת, מעודדת או חוסמת פעילות גופנית יום-יומית. 2 יש עדויות לכך שמגורים ליד אזורי תעשייה וכבישים ראשיים מגדילים את החשיפה לזיהום אוויר ולרעש, ומגבירים את הסיכון לתחלואה ולתמותה מוקדמת. מחקרים מראים כי מגורים בסמיכות לשטחים ירוקים תורמים לבריאות הנפש ולתוצאי לידה חיוביים, מפחיתים את התחלואה במחלות לב וכלי דם ומורידים את שיעור התמותה המוקדמת. נמצא כי משתנים שונים, בהם צפיפות בנייה, עירוב שימושים המאפשר ניצול משאבי הסביבה לאורך רוב שעות היממה, ונגישות וזמינות לתחבורה ציבורית בתדירות טובה ובלוח זמנים אמין, מעודדים יציאה למרחב העירוני, הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. משתנים אלו יוצרים תשתית של שכונה המאפשרת "הליכוּת" (walkability) ו"רכיבוּת" (bikeability), תשתית המעודדת אורח חיים בריא ופעיל במרחב העירוני.  ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם. קצב גידול האוכלוסייה בה הוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות... --- - Published: 2017-11-06 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/wastewater/ מרבית השפכים בישראל מטופלים במכונים לטיהור שפכים (מט"שים). התהליך כולל מגוון שלבי טיפול שמטרתם להקטין את ריכוז המזהמים. הטיפול מתבצע באמצעות תהליכים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים. המים המתקבלים – קולחים – מנוצלים בעיקר להשקיה חקלאית (כ-85%). יצוין כי קולחים מהווים כמחצית מהמים המיועדים להשקיה בישראל. השקיה בקולחים באיכות הנדרשת בתקינה הישראלית נחשבת בטוחה. עם זאת, קיים מידע על פתוגנים ומזהמים אורגניים, כגון שאריות תרופות או כימיקלים אשר אינם מנוטרים בשגרה, והם עלולים להיקלט בגידולים חקלאיים או לחלחל למי תהום. יש חשש גם מפני כשל זמני במט"ש העלול לגרום לזיהום תוצרת חקלאית, נחלים, מי התהום ומי הים. הרגולציה בישראל בנושא איכות הקולחים נוגעת לסיכון הבריאותי שעלול להיווצר מהעברת פתוגנים מסוימים ומזהמים אחרים מהקולחים אל הגידולים החקלאיים, אל מי התהום, אל הנחלים ואל מי הים, ומשם אל הציבור הרחב. הרגולציה נוגעת גם לסיכונים האפשריים לבריאות הציבור, לבריאות הסביבה ולחקלאות עקב ריכוזי מתכות בקולחים. משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה קבעו תקנות הנוגעות לאיכות הקולחים המשמשים להשקיה והמוזרמים לנחלים, והנחיות להשקיה בקולחים, המפרטות את החסמים הנדרשים בין הקולחים לגידולים המושקים (לדוגמה, השקיה בטפטוף או קביעת זמן מינימלי בין השקיה לקציר). עם זאת, עד כה לא הוגדרו תקנות לניטור קולחים ולהגבלה של מגוון מזהמים אורגניים ומיקרו-מזהמים, כגון שאריות תרופות. בחינת ההתקדמות שהושגה משנת 2017בדוח בריאות וסביבה בישראל 2017 הוגדרו אתגרים לקידום תחום הקולחים. להלן סקירת ההתקדמות בשלוש השנים האחרונות. חוקרי מרכז המצוינות למחקר בחקלאות, בריאות וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים כימתו רמות של קרבמזפין ושל תוצרי הפירוק שלו בדגימות שתן מאוכלוסיות רגישות: ילדים, נשים הרות, קשישים, וכן צמחונים וטבעונים. בהשוואה בין האוכלוסיות נמצאו רמות גבוהות של קרבמזפין... --- - Published: 2016-11-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/health_indicators_trends-2/ Exposure to environmental pollutants can adversely affect quality of life and can cause morbidity and mortality. Environmental risk factors include ambient and indoor air pollution, drinking water and soil contaminants, environmental tobacco smoke (ETS), heavy metals, pesticides, and endocrine disrupting chemicals (EDCs). Environmental health indicators are important tools for monitoring potential risks to human health from environmental pollution and for guiding policymaking. Reflecting the association between environmental factors and health outcomes, they include exposure indicators (for example, the concentration of an environmental pollutant or the percentage of the population exposed to a pollutant) and health indicators (for example, incidences of morbidity, hospitalization, and medication use). The selected indicators are generally associated with an environmental issue that significantly affects the health of the general population or a particular sub-population. Environmental health indicators should be based on available data published regularly and frequently and should be sensitive enough to reflect changes in trends. They should also be consistent enough to allow international comparisons and study of trends over time. 1 Therefore, environmental health indicators are very important for monitoring trends in environmental exposure and health outcomes related to environmental hazards and exposures, comparing environmental health status among countries and among sub-populations within a country, monitoring the effectiveness of policy measures and other intervention programs in the field of environmental health, and raising awareness of environmental health issues. 2 Many professional organizations—the World Health Organization (WHO), the U. S. Centers for Disease Control and Prevention (CDC), and the European Environment and Health Information System... --- - Published: 2016-11-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/radiation-2/ Non-ionizing radiation (NIR) refers to electromagnetic fields (EMF) that range from low frequencies (LF) to ultraviolet (UV) frequencies. This radiation is not powerful enough to change the structure of atoms or molecules through ionization. NIR may have a biological effect via other mechanisms. Tissue heating is a proven and well-known effect of NIR, primarily within the range of radio frequencies (RF). In most personal devices that emit NIR, however, the heating effect does not pose a risk of significant damage due to their low output power (as in wireless telephones, Wi-Fi, and Bluetooth) or sufficient protection from the source of radiation (as in microwave ovens). Public discussion of the topic focuses mainly on the non-thermal effects of NIR, which involve a different mechanism through which a magnetic or electric field operates, or which involve another characteristic of radiation that affects the living body.  Studies examining the effects of NIR exposure on human health, particularly its carcinogenicity, have yet to determine whether exposure to NIR causes non-thermal adverse health effects. In 2001, the World Health Organization (WHO) determined that NIR at extremely low frequencies (ELF) is possibly carcinogenic,1 and in 2011 added RF to this classification. 2 Most countries, including Israel, have adopted the precautionary principle, which calls for measures in cases of potential risk even if the causal association between exposure and a harmful effect has not been proven. Exposure thresholds in Israel are ten times stricter than those established by the WHO. Researchers have examined the possible association between... --- - Published: 2016-11-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/asbestos-2/ Asbestos is a fibrous material that is a human carcinogen (Group 1). Exposure to asbestos affects immune function and causes various respiratory diseases, such as lung cancer, pleural disorders and mesothelioma. In children, asbestos exposure has been linked to self-reported respiratory symptoms such as cough. In 2009, the International Agency for Research on Cancer (IARC) added cancer of the larynx and ovaries to the list of diseases linked to exposure to asbestos. In recent years, IARC has compiled reports on mesothelioma in individuals not occupationally exposed to asbestos, including patients whose families do not include asbestos workers. Co-exposure to asbestos and smoking produces a synergetic effect in the risk of lung cancer. Current RegulationsRegulations requiring periodic medical examinations for individuals working with asbestos dust, talc, and silicon dioxide were instituted in 1964. The 1984 Occupational Hygiene and Health of Public and Workers Exposed to Hazardous Dust Regulations included specification of prohibited and permitted substances, as well as obligations regarding occupational and environmental monitoring. The Prevention of Asbestos Hazards and Harmful Dust Law was enacted in 2011. As in other developed countries, the law prohibits new use of asbestos and thus limits environmental exposure to asbestos. The law requires the gradual phase out of friable asbestos from public buildings and industry by 2021. The law also requires proper maintenance of asbestos cement in public buildings and stipulates the need for work permits for asbestos work and special licenses for asbestos workers under the auspices of the Ministry of Environmental Protection (MoEP).... --- - Published: 2016-11-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/biomonitoring-2/ Human biomonitoring (HBM) is a tool for assessing exposure to environmental chemicals by measuring concentrations of substances, their metabolites, and biological markers at the cellular or molecular level, in biological fluids and in tissues such as urine, blood, breast milk, and hair. HBM has emerged as a powerful tool for assessing cumulative exposure to mixtures of chemicals; it can be used to assess environmental exposures of individuals and of population groups. HBM data can also be combined with environmental data to identify exposure pathways and with clinical data to find evidence of associations between exposure to chemicals and health outcomes. HBM data have many uses in environmental and health research and in policymaking. They can be used to identify populations that are more exposed than others to environmental contaminants, support the formulation of policies designed to reduce exposure to contaminants, and assess policy effectiveness. Thus, many countries—including the U. S. , Canada, Germany, France, Belgium, Spain, Italy, the Czech Republic, and South Korea—have developed national biomonitoring programs. In addition, twenty-eight countries, including Israel, are collaborating in the HBM4EU consortium, a project that promotes the use of HBM and the application of its results in policymaking in Europe. Progress since 2017The Environmental Health in Israel 2017 report defined challenges related to Human Biomonitoring. Progress achieved in this area during the past three years is outlined below.  Israel’s involvement in the HBM4EU consortium includes sharing information on research and data from biomonitoring studies conducted in Israel. For example, Israel shared data on... --- - Published: 2016-11-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/food_contaminants-2/ Chemical food contaminants are substances that are not intentionally added to food but may be present in various food products. They include inorganic and organic substances that enter the food chain from a range of sources, such as environmental pollution, agricultural methods, storage conditions, production and processing procedures, and packaging. Some of these contaminants are formed naturally in the soil, water or air; others are byproducts of the processing and production process itself.  Toxic substances such as dioxins, per- and polyfluoroalkyl substances (PFAS), polychlorinated biphenyls (PCBs), polybrominated biphenyls (PBBs), mycotoxins, alkaloids, heavy metals, and polycyclic aromatic hydrocarbons (PAHs) are present almost everywhere in the environment. They can be found in animal feed and, consequently, in food products of animal origin. In addition, veterinary pharmaceuticals and pesticides are used in animal husbandry and, thus, may be present in animal-based food products.  For many of these chemical food contaminants there is no safe threshold value. However, international organizations such as the Joint FAO/WHO Expert Committee on Food Additives (JECFA) and regional organizations such as the European Food Safety Authority (EFSA) have calculated acceptable exposure values for many of them. Exposure to these contaminants above a certain level may adversely affect human health depending on the type of contaminant, the level and duration of exposure, and the specific characteristics of the exposed individual.  In Israel, as in many places in the Western world, each food company is responsible for taking the necessary measures to reduce the levels of chemical food contaminants to a... --- - Published: 2016-11-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/chemicals_consumer_products-2/ Consumer products are potential sources of exposure to heavy metals, endocrine disrupting chemicals (EDCs), and volatile organic compounds (VOCs). 1Heavy metals—including lead, mercury, and arsenic—may be present in toys, paint, jewelry, and personal care products. Cases of acute lead poisoning following exposure to toys and paint containing high levels of lead have been reported. 2 There is increasing evidence that consumer products contribute significantly to cumulative exposure to EDCs such as phthalates, flame retardants, per- and polyfluoroalkyl substances (PFAS), and triclosan, and that chronic exposure may be associated with adverse health effects. 1 For example, triphenyl phosphate (TPHP), an organophosphate flame retardant (OPFR) commonly used in consumer products, has been associated with altered thyroid function. PFAS used in consumer products—for example, in water repellant and stain resistant coatings for textiles—have been associated with cancer, thyroid disruption, immune system impairment, and reduced fertility. 3Paint, polyvinyl chloride (PVC), and wood products may emit VOCs including formaldehyde. Exposure to these consumer products has been associated with increased risk of allergic reactions and respiratory difficulties in children. 4Progress since 2017The Environmental Health in Israel 2017 report defined challenges related to Chemicals in Consumer Products. Progress achieved in this area during the past three years is outlined below. The Ministry of Economy and Industry (MoE) has ministerial responsibility for supervision and enforcement of compliance with relevant mandatory standards for consumer products sold in Israel. In recent years, professional collaboration between the Ministry of Health (MoH) and MoE has expanded. Researchers from the University of Haifa, the... --- - Published: 2016-11-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/drinking_water-2/ Exposure to chemical contaminants in drinking water is associated with adverse health effects in human populations. Exposure to the disinfection byproducts trihalomethanes (THMs), for example, has been linked to increased risk of bladder cancer and exposure to lead in drinking water is associated with impaired cognitive development. Drinking water contains essential minerals that serve as trace elements (micronutrients) in human nutrition and in the food chain. Desalinated seawater is low in mineral content because minerals are removed during the desalination process. Consumption of drinking water with low concentrations of certain minerals—such as calcium, magnesium, iodine, and fluoride—may have adverse effects on health. There is evidence, for example, of a relation between low concentrations of magnesium in drinking water and increased risk of cardiovascular disease and between low calcium content in drinking water and a higher risk of bone fractures in children, certain neurological diseases, preterm birth and low birth weight, and some types of cancer. 1 This issue is particularly relevant in Israel due to the growing use of low-mineral desalinated water in the drinking water systems of most areas of the country.  The chemical quality of drinking water in Israel is regulated by standards promulgated in 1974 and updated in 2013. The standards set maximum permitted levels of more than ninety chemical contaminants including metals, pesticides, radionuclides, and industrial organic pollutants. The standards require drinking water suppliers to conduct periodic testing for these contaminants in their sources (surface water, groundwater, and desalinated water) and to report the results to... --- - Published: 2016-11-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/tobacco_smoke-2/ Exposure to environmental tobacco smoke (ETS), also referred to as secondhand smoke or passive smoking, increases the risk of lung cancer. In adults, exposure to ETS increases the risk of ischemic heart disease, asthma, and reduced lung function. In children and fetuses, it is causally associated with negative respiratory and developmental effects including low birth weight, Sudden Infant Death Syndrome (SIDS), lower respiratory tract infections, middle ear infections, upper airway sensitization, asthma, and lifelong cardiovascular effects. 1 Childhood exposure to ETS is also associated with Type 2 diabetes and obesity. There is evidence that exposure to ETS increases the risk of breast cancer, nasal sinus cavity cancer, and nasopharyngeal cancer in adults, and of leukemia, lymphoma, and brain tumors in children. 2 In Israel, smoking is banned in most closed public places including hospitals, schools and areas adjacent to them, trains and buses, restaurants, pubs, places of worship, and government buildings, as well as in some open public spaces such as playgrounds, zoos, swimming pools, railway station platforms, sports stadiums, and 75% of outdoor areas in pubs, restaurants, and wedding halls. Smoking is still permitted in designated areas in pubs, restaurants, and wedding halls, and there are special smoking rooms in the Knesset. The prohibitions on smoking in public places also apply to new tobacco products, such as electronic cigarettes and heat-not-burn tobacco products. Despite extensive legislation to prevent exposure of the non-smoking population to ETS, surveys and studies show that over 50% of the Israeli population (including non-smokers and children)... --- - Published: 2016-11-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/ambient_air-2/ Ambient air pollution is the major environmental health risk factor in Israel. 1 Ambient air quality in Israel is affected by various sources of pollution, some natural (such as desert dust) and others anthropogenic (such as emissions from industry, transportation, and biomass combustion). Exposure to ambient air pollutants is associated with adverse health effects such as respiratory diseases, cardiovascular morbidity, Type 2 diabetes, cancer, and adverse developmental outcomes including small for gestational age (SGA) and low birth weight. Ambient air pollutants include particulate matter (PM) of different diameters, ozone (O3), nitrogen oxides (NOx), sulfur oxides (SOx), lead, carbon monoxide (CO) and volatile organic compounds (VOCs). Ambient air quality is monitored by the Air Quality Division at the Ministry of Environmental Protection (MoEP) through a network of over 150 air quality monitoring stations, including widely deployed fixed and mobile units that continually monitor criteria pollutants (such as PM and ozone). MoEP also conducts biweekly sampling at nineteen permanent sampling sites for non-criteria pollutants such as VOCs, metals, and dioxins.  Ambient air quality in Israel is regulated under the Clean Air Law of 2008, which went into effect in January 2011. The statute set air quality values for numerous pollutants; MoEP updates them periodically in collaboration with the Ministry of Health (MoH) and other stakeholders, most recently in 2016. The two main values are: (a) target values—exceedance of which may harm human health or the quality of human life, property, or the environment, including soil, water, flora, and fauna; an effort should... --- - Published: 2016-11-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/pesticides-2/ Pesticides are substances or mixtures of substances that are meant to prevent, destroy, repel, or mitigate pests. They include products for use in agricultural plant protection and in rural and urban environments to control weeds and protect humans from pests and vector-borne diseases.  Acute exposure to high doses of certain pesticides, whether occupational or by accidental poisoning, can cause severe adverse health effects including neurological impacts and even death. Even chronic low-dose exposure to pesticides has been associated with neurological, respiratory, reproductive, and endocrine effects as well as cancer. Toxicological and epidemiological studies indicate that fetuses, infants, and children are especially vulnerable to the adverse effects of pesticides. New classes of biological pesticides (containing bacteria or fungi), as well as chemical pesticides such as pyrethroids and neonicotinoids, are increasingly replacing pesticides that are known to be toxic for humans—for example, carbamates and organophosphates (OPs). Evidence of the toxicity of these new classes of chemical pesticides, however, has been emerging. 1, 2Four government authorities are responsible for registering pesticides in Israel:The Plant Protection and Inspection Services unit at the Ministry of Agriculture and Rural Development (MoAg) registers pesticides for plant protection.  The Veterinary Services unit at MoAg registers pesticides and disinfectants for use in animals and animal husbandry. The Ministry of Environmental Protection (MoEP) registers pesticides used for sanitation purposes—that is, for controlling mosquitoes, rodents, and other pests harmful to humans and their property—in and around buildings and in open spaces. The Ministry of Health (MoH) registers pesticides that are applied... --- - Published: 2016-11-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/climate_change-2/ Climate change poses a great challenge to humanity and significantly affects public health. The World Health Organization (WHO) has called it “the greatest threat to global health in the 21st century. ” Climate change may have direct and indirect effects on public health. Direct effects of exposure to extreme temperatures include physiological harm such as sunstroke and dehydration, impaired heart function, neurological and renal damage, an increase in rate of preterm births, cognitive changes, and aggravation of chronic conditions such as cardiovascular and respiratory disease. Extreme climate events such as drought, floods, heat waves, sandstorms, and wildfires can cause physical injury and even death. 1, 2 In addition to their direct effects on human health, environmental changes induced by climate change have indirect impacts including the proliferation of disease transmitting vectors such as the Asian tiger mosquito, which can transmit the Dengue and Chikungunya viruses, and changes in water availability, quantities of food and it’s nutritional composition, and air quality. 1, 2 Changes in the precipitation regime or extreme heat or cold weather events can severely diminish agricultural output (livestock and crops) and increase the risk of food spoilage due to the proliferation of bacteria and mold. Premature flowering of plants and a longer flowering season due to high temperatures may exacerbate the condition of people who suffer from allergies. 3 Finally, changes in weather patterns can impact pollutant formation and transport and increase human exposure to them. Climate change affects members of the public differentially. Some populations—including children, the elderly,... --- - Published: 2016-11-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/en/tchum/indoor_air_quality-2/ Indoor air quality (IAQ) refers to air quality inside closed environments such as buildings and their surroundings—private homes, offices, public buildings (for example, schools and hospitals), and mass transport systems. Poor IAQ may adversely affect the health of individuals who live or work in or around a building. Exposure to indoor air pollution creates a health risk because the majority of people in developed countries spend most of their time indoors and in enclosed spaces. Indoor air pollutants include various types of chemicals: toxic gases such as carbon dioxide (CO2) and radon, volatile organic compounds (VOCs) such as benzene and formaldehyde, respirable particles, combustion products, pesticides, tobacco smoke, and microbial biological pollutants, among which are hundreds of strains of bacteria and fungi that thrive indoors in sufficiently damp conditions. 1 Four factors affect IAQ: (a) indoor sources of pollutants including indoor biofuel for cooking and heating, materials used in construction and furniture, and products that emit VOCs; (b) the quality of ambient air entering the closed environment; (c) the rate of air exchange between the indoor environment and the outdoor environment; and (d) ventilation systems, which themselves often contain pollutants.  Spending time in a closed building with poor IAQ may result in adverse short-term health outcomes such as upper and lower respiratory tract infections, allergic reactions, irritation of the eyes, nose and throat, headaches, dizziness, and even cognitive impairment. 2 In addition, most exposure to polluted ambient air occurs when ambient air penetrates the indoor space. This may result in adverse... --- - Published: 2016-09-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/health_indicators_trends/ חשיפה למזהמים סביבתיים עשויה לפגוע באיכות החיים ואף לגרום לתחלואה ולתמותה. גורמי סיכון סביבתיים אלה כוללים מזהמי אוויר חוץ-מבניים ותוך-מבניים, מזהמי קרקע ומי שתייה, עשן טבק סביבתי, מתכות כבדות, חומרי הדברה וכן כימיקלים שונים המשבשים את פעילות המערכת האנדוקרינית (endocrine disrupting chemicals – EDCs). קביעת מדדים לבריאות וסביבה מהווה כלי חשוב למעקב אחר סיכונים אפשריים לבריאות האדם עקב זיהום סביבתי ולהתוויית מדיניות. מדדי בריאות וסביבה משקפים את הקשר בין גורמים סביבתיים לתוצאים בריאותיים, והם כוללים מדדי חשיפה (למשל, ריכוז מזהם בסביבה או שיעור האוכלוסייה החשוף למזהם) ומדדי בריאות (למשל, היארעות של תחלואה, אשפוזים ונטילת תרופות). המדדים הנבחרים קשורים בדרך כלל לסוגיה בבריאות וסביבה, שלה השפעה ממשית על בריאות כלל האוכלוסייה או על בריאותה של תת-אוכלוסייה מסוימת. על המדדים לבריאות וסביבה להתבסס על נתונים זמינים שמתפרסמים בפרקי זמן קבועים ובתדירות גבוהה, להיות רגישים די הצורך, לשקף שינויים במגמות וכן להיות עקביים כדי לאפשר השוואות בין-לאומיות ובחינה של מגמות לאורך זמן. 1 מדדים לבריאות וסביבה חשובים אפוא עד מאוד לצורך מעקב אחר מגמות בחשיפות סביבתיות ובתוצאי בריאות הקשורים לסיכונים סביבתיים ולחשיפות סביבתיות, להשוואת מצב בריאות וסביבה בין מדינות ובין תת-אוכלוסיות בתוך המדינה, למעקב אחר יעילותם של צעדי מדיניות ותוכניות התערבות אחרות בתחום הבריאות והסביבה, וכן להעלאת המודעות לנושאי בריאות וסביבה. 2גופים מקצועיים רבים – בהם ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization – WHO), המרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן בארצות הברית (Centers for Disease Control and Prevention – CDC) ומערכת המידע של המחלקה האירופית של ארגון הבריאות העולמי (Environment and Health Information System – ENHIS) – גיבשו רשימות של מדדים נבחרים לבריאות וסביבה. כמה... --- - Published: 2016-09-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/climate_change/ שינויי האקלים מציבים בפני האנושות אתגר גדול, שלו השפעה של ממש על בריאות הציבור. ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization – WHO) אף מגדיר אותו "האתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית". לשינויי האקלים עשויות להיות השפעות ישירות ועקיפות על בריאות הציבור. בהשפעות הישירות עקב חשיפה לטמפרטורות קיצוניות פגיעות פיזיולוגיות (בהן מכת חום והתייבשות, פגיעה בתפקוד הלב, במערכת העצבים ובכליות, עלייה בשיעור הלידות המוקדמות ושינויים קוגניטיביים) והחמרה של מחלות כרוניות, כגון מחלות קרדיווסקולריות ומחלות של דרכי הנשימה. פגיעות פיזיות ואף מוות עלולים להיגרם עקב אירועי אקלים קיצוניים, כגון בצורות, שיטפונות, גלי חום, סופות חול ושרפות. 1, 2 נוסף על ההשפעות הישירות על בריאות האדם, השינויים הסביבתיים הנגרמים בעקבות שינויי אקלים משפיעים בעקיפין על בריאותו, החל בהתפשטות חרקים מעבירי מחלות (כדוגמת יתוש הטיגריס האסייני, העלול להעביר את נגיפי הדנגה והצ'יקונגוניה), דרך שינויים בזמינות המים, בכמויות המזון והרכבו וכלה בשינויים באיכות האוויר. 1, 2 כך, למשל, שינויים במשטר המשקעים או אירועי חום וקור קיצוניים עלולים לגרום לפגיעה חמורה בתוצרת החקלאית (חי וצומח), ואף להגביר את הסיכון לקלקול מזון עקב שגשוג חיידקים ופטריות. כמו כן, פריחה מוקדמת ועונת פריחה ארוכה יותר הנובעות מטמפרטורות גבוהות יגרמו להחמרה במצבם של אנשים הסובלים מאלרגייה. 3 לבסוף, שינויים בדפוסי מזג האוויר עשויים להשפיע על היווצרות מזהמים ועל תנועתם ולשנות את חשיפת האוכלוסייה אליהם. שינויי אקלים אינם משפיעים במידה שווה על הציבור כולו, ויש אוכלוסיות החשופות יותר מאחרות לסכנות הטמונות בהם: ילדים, קשישים, אוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך ואנשים העובדים בחוץ. על פי ארגון הבריאות העולמי, בשנים 2030 עד 2050 צפויים מדי שנה 250,000 מקרי מוות נוספים בעולם בשל השפעות של... --- - Published: 2016-09-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/radiation/ קרינה בלתי מייננת מתייחסת לשדות אלקטרומגנטיים מתחום התדרים הנמוכים עד תחום תדרי האור האולטרה-סגול. לקרינה זו אין יכולת לגרום לשינוי במבנה האטומים או המולקולות באמצעות יינון. עם זאת, תיתכן השפעה ביולוגית במנגנונים אחרים. ההשפעה הידועה ביותר והמוכחת ביותר של קרינה בלתי מייננת, בעיקר בתחום תדרי הרדיו, היא חימום הרקמה. ואולם ברוב המכשירים שבשימוש אישי, הפולטים קרינה בלתי מייננת, אפקט החימום אינו מהווה סכנה ממשית, זאת בשל ההספקים הנמוכים, כמו בטלפונים ניידים, Wi-Fi או Bluetooth, או בשל הגנה מספקת ממקור הקרינה, כמו בתנורי מיקרוגל. עיקר הדיון הציבורי מתמקד בהשפעות שאינן קשורות לחימום אלא למנגנון אחר שבו פועל השדה המגנטי או החשמלי או לתכונה אחרת של הקרינה המשפיעה על הגוף החי. על אף המחקרים הבוחנים את השלכות החשיפה לקרינה בלתי מייננת על בריאות האדם בכלל ועל התפתחות סרטן בפרט, טרם הוכרע אם חשיפה לקרינה בלתי מייננת גורמת לנזק בריאותי שלא על ידי חימום. בשנת 2001 קבע ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization – WHO) כי קרינה בלתי מייננת בתדרים נמוכים ביותר היא גורם מסרטן אפשרי,1 ובשנת 2011 הוסיף לקביעה זו את תדרי הרדיו. 2 תחת הסיווג האמור אימצו מדינות רבות, ובהן ישראל, את עקרון הזהירות המונעת הקובע כי יש לנקוט אמצעי זהירות במקרה של סיכון אפשרי, גם אם יחסי סיבה ותוצאה טרם הוכחו מדעית. ואכן, סיפי החשיפה בישראל מחמירים פי 10 מהסיפים שקבע ארגון הבריאות העולמי. מחקרים בחנו קשר אפשרי בין חשיפה לקרינה בלתי מייננת במגוון תדרים ובין תוצאים בריאותיים. בתחום תדרי הרדיו נבחנו השפעות החשיפה על פוריות (פגיעה באיכות הזרע), על תפקוד קוגניטיבי, על מערכת הדם והלב וכן על השמיעה והרכב... --- - Published: 2016-09-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/asbestos/ אסבסט הוא חומר סיבי הידוע כמסרטן ודאי בבני אדם (קבוצה 1). חשיפה לאסבסט משפיעה על תפקוד מערכת החיסון וגורמת למגוון מחלות נשימה, כגון סרטן הריאות, מחלות בקרום הריאה ומזותליומה (mesothelioma). בילדים חשיפה לאסבסט קשורה לתסמיני נשימה כמו שיעול (לפי דיווח עצמי). בשנת 2009 הוסיפה הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (International Agency for Research on Cancer – IARC) גם את סרטן הגרון וסרטן השחלות לרשימת המחלות הקשורות לחשיפה לאסבסט. בשנים האחרונות אוספת הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן נתונים על מקרים של מזותליומה בבני אדם שלא נחשפו בעבודתם לאסבסט, ובכלל זה חולים שאין להם בני משפחה שהם עובדי אסבסט. חשיפה משולבת הן לאסבסט הן לעישון גורמת לתוצא סינרגטי בסיכון לחלות בסרטן הריאות. רגולציה עדכניתבשנת 1964 הותקנו תקנות שלפיהן יש לערוך בדיקה רפואית לאנשים העובדים בסביבת אבק אסבסט, טלק וצורן דו-חמצני (silicon dioxide). בתקנות נוספות מ-1984 (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק) יש מידע מפורט על חומרים אסורים ומותרים וכן דרישות בנוגע לניטור תעסוקתי וסביבתי. החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק נחקק בישראל ב-2011. החוק אוסר על שימוש חדש באסבסט, כמו במדינות מפותחות אחרות, וכך מגביל את החשיפה הסביבתית לחומר. החוק דורש סילוק הדרגתי של אסבסט פריך במבנים ציבוריים ובתעשייה עד 2021. החוק מחייב גם תחזוקת אסבסט צמנט במבנים ציבוריים וקובע כי יש להשיג רישיון מיוחד לעיסוק באסבסט והיתר לעבודת אסבסט מהמשרד להגנת הסביבה, האמון גם על אכיפת החוק. בשנת 2010 החליטה ועידת שרים בין-לאומית בנושא בריאות וסביבה לטפל בסוגיות בריאות הקשורות לחשיפה לאסבסט. בעקבות ההחלטה התחייבה השלוחה האירופית של ארגון הבריאות העולמי לפתח תכנית לאומית למיגור מחלות הקשורות לאסבסט, המותאמת לכל מדינות אירופה... --- - Published: 2016-09-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/biomonitoring/ ניטור ביולוגי הוא כלי למדידת חשיפה לכימיקלים סביבתיים באמצעות מדידת ריכוזים של חומרים ושל תוצרי הפירוק שלהם, וכן של סמנים ביולוגיים ברמה התאית או המולקולרית בנוזלי הגוף וברקמותיו, כגון שתן, דם, חלב אם ושיער. ניטור ביולוגי התגלה ככלי רב עוצמה להערכת חשיפות מצטברות לתערובות של כימיקלים. אפשר להשתמש בו כדי להעריך חשיפות סביבתיות של יחידים ושל קבוצות אוכלוסייה. אפשר לשלב נתונים מניטור ביולוגי עם נתונים סביבתיים כדי לזהות מסלולי חשיפה, ועם נתונים קליניים כדי למצוא ראיות לקשר בין חשיפה לכימיקלים ובין תוצאים בריאותיים.  ניטור ביולוגי יכול לשמש לאיתור אוכלוסיות החשופות יותר למזהמים סביבתיים, לתמיכה בגיבוש מדיניות ממוקדת לצמצום החשיפה, וכן למדידת האפקטיביות של יישום מדיניות כזאת. לנתוני ניטור ביולוגי יש שימושים רבים במחקרי בריאות וסביבה ובהתוויית מדיניות. על כן מדינות רבות, ובכללן ארצות הברית, קנדה, גרמניה, צרפת, בלגייה, ספרד, איטליה, צ'כיה וקוריאה הדרומית, פיתחו תוכניות לאומיות לניטור ביולוגי. נוסף על כך, 28 מדינות, בהן ישראל, משתפות פעולה בקונסורציום HBM4EU, פרויקט שהציב לו למטרה לקדם את השימוש בניטור הביולוגי ולשלב את תוצאיו בגיבוש מדיניות באירופה.  בחינת ההתקדמות שהושגה משנת 2017בדוח בריאות וסביבה בישראל 2017 הוגדרו אתגרים לקידום תחום הניטור הביולוגי. להלן סקירת ההתקדמות בשלוש השנים האחרונות. במסגרת פעילותה של ישראל בקונסורציום HBM4EU מתקיים שיתוף מידע על מחקרים שנערכים ועל נתונים שנאספים בניטור ביולוגי בישראל. בין היתר הועברו נתונים על חשיפה של נשים לביספנול A (bisphenol A – BPA). הנתונים שימשו למטא-אנליזה על גורמי חשיפה לביספנולים בקרב נשים באירופה. כמו כן, מידע על שישה מחקרי ניטור ביולוגי מישראל הועלה אל הפורטל האירופי לנתוני ניטור כימי (International Platform for Chemical Monitoring – IPCHEM),... --- - Published: 2016-09-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/chemicals_consumer_products/ מוצרי צריכה הם מקור חשיפה פוטנציאלי למתכות כבדות, לכימיקלים המשבשים את המערכת האנדוקרינית (endocrine disrupting chemicals – EDCs) ולתרכובות אורגניות נדיפות (volatile organic compounds – VOCs). 1מתכות כבדות, ובכלל זה עופרת, כספית וארסן, עלולות להימצא בצעצועים, בצבעים, בתכשיטים ובמוצרי טיפוח אישי. מקרים של הרעלה אקוטית מעופרת דווחו עקב חשיפה לצעצועים ולצבעים המכילים רמות גבוהות של מתכת זו. 2הולכות ונאספות ראיות לכך שמוצרי צריכה תורמים במידה רבה לחשיפה מצטברת לכימיקלים המשבשים את המערכת האנדוקרינית, כגון פתלאטים, מעכבי בעירה, תרכובות פרפלואורואלקיליות ופוליפלואורואלקיליות (per- and polyfluoroalkyl substances – PFAS) וטריקלוזן, ושחשיפה כרונית עלולה להיות קשורה לתוצאי בריאות שליליים. 1 לדוגמה, טריפניל פוספט (triphenyl phosphate – TPHP), מעכב בעירה נפוץ מקבוצת הזרחנים האורגניים המשמש במוצרי צריכה, נקשר לשינויים בתפקוד בלוטת התריס. תרכובות פרפלואורואלקיליות ופוליפלואורואלקיליות, המשמשות למשל בציפויים עמידים למים ולכתמים במוצרי טקסטיל, נקשרו לסרטן, לשיבושים בפעולת בלוטת התריס, להשפעות על מערכת החיסון ולירידה בפוריות. 3צבעים, פוליוויניל כלוריד (polyvinyl chloride – PVC) ומוצרים העשויים מעץ עלולים לפלוט תרכובות אורגניות נדיפות, ובכלל זה פורמלדהיד. חשיפה למוצרי צריכה כאלה נקשרה לסיכון מוגבר לתגובות אלרגיות ולקשיי נשימה אצל ילדים. 4 בחינת ההתקדמות שהושגה משנת 2017בדוח בריאות וסביבה בישראל 2017 הוגדרו אתגרים לקידום התחום של כימיקלים במוצרי צריכה. להלן סקירת ההתקדמות בשלוש השנים האחרונות. בעקבות פרויקט רוחב שיזם משרד הבריאות, נבחן מחדש הצורך להוסיף מעכבי בעירה למוצרי צריכה שונים. לאחר שנמצא כי הנזק הבריאותי העלול לנבוע משימוש בכימיקלים מעכבי בעירה עולה על היתרון הבטיחותי של השימוש בהם, הדרישה להוסיפם למוצר הושמטה או שהרשמיות מדרישה זו הוסרה. במוצרים אשר יש אפשרות (אך לא חובה) להוסיף להם מעכבי בעירה כימיים בתהליך הייצור,... --- - Published: 2016-09-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/food_contaminants/ מזהמי מזון הם חומרים שאינם מוספים למזון במכוון, אך הם עלולים להימצא בו. יש בהם חומרים אי-אורגניים ואורגניים שמגיעים לשרשרת המזון ממגוון מקורות, כגון זיהום סביבתי, שיטות גידול, תהליכי ייצור ועיבוד, תנאי אחסון ואריזה. יש הנוצרים באופן טבעי – באדמה, במים או באוויר, ויש שהם תוצר לוואי של תהליך העיבוד והייצור עצמו.  חומרים רעילים כדוגמת דיוקסינים, תרכובות פרפלואורואלקיליות ופוליפלואורואלקיליות (per- and polyfluoroalkyl substances – PFAS) ביפנילים עתירי כלור (polychlorinated biphenyls – PCBs) וביפנילים עתירי ברום (polybrominated biphenyls – PBBs), מיקוטוקסינים, אלקלואידים, מתכות כבדות ופחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (polycyclic aromatic hydrocarbons – PAHs) נמצאים כמעט בכל מקום בסביבה. אפשר למוצאם בחומרי הזנה לבעלי חיים ולפיכך גם במזון מן החי. נוסף על כך, בגידול חיות משק נעשה שימוש בתרופות וטרינריות וחומרי הדברה, ולכן הם עלולים להימצא במוצרי מזון מן החי.  עבור רבים ממזהמי מזון כימיים אלה אין ערך סף בטוח. עם זאת, ערכי חשיפה מקובלים חושבו לרבים מהם על ידי ארגונים בין-לאומיים כדוגמת ועדת המומחים המשותפת לתוספי מזון ותרופות של ארגון הבריאות העולמי ושל ארגון המזון והחקלאות (The Joint FAO/WHO Expert Committee on Food Additives – JECFA) ועל ידי ארגונים אזוריים כדוגמת הרשות האירופית לבטיחות המזון (European Food Safety Authority – EFSA). חשיפה למזהמים אלה מעל רמה מסוימת עלולה לגרום לפגיעה בבריאות האדם. הפגיעה תלויה בסוג המזהם, ברמת החשיפה, במשך החשיפה ובמאפייני האדם הנחשף. בישראל, כבמקומות רבים בעולם המערבי, האחריות לנקיטת האמצעים הנדרשים לצמצום רמות מזהמי מזון כימיים לרמה המינימלית האפשרית מוטלת על כל עסק מזון. האחריות לייצר, לייבא ולשווק מזון בטוח קבועה בחוק הגנת בריאות הציבור (המזון) התשע"ו-2015. כמו כן, משרד הבריאות... --- - Published: 2016-09-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/pesticides/ חומרי הדברה הם חומר או תערובות של חומרים המיועדים למניעה, חיסול, הרחקה או הפחתה של מזיקים. חומרי הדברה משמשים בחקלאות כדי להגן על צמחים מפני נגעים ועל בעלי חיים מפני מזיקים ומחלות. בסביבות עירוניות ובאזורים כפריים הם משמשים כדי להדביר עשבים וכדי להגן על בני האדם ממזיקים וממחלות הנישאות על ידי וקטורים. לחשיפה אקוטית למינונים גבוהים של חומרי הדברה מסוימים, בין שבחשיפה תעסוקתית ובין שבמקרה של הרעלה, עלולות להיות השפעות בריאותיות חמורות, ובכלל זה השפעות נירולוגיות ואף מוות. חשיפה כרונית למינונים נמוכים של חומרי הדברה עלולה גם היא לגרום להשפעות נירולוגיות, נשימתיות ואנדוקריניות, ואף לסרטן. מחקרים טוקסיקולוגיים ואפידמיולוגיים מצביעים על כך שעוּבּרים, פעוטות וילדים רגישים במיוחד להשפעות של חומרי הדברה. סוגים חדשים של חומרי הדברה ביולוגיים המכילים חיידקים או פטריות וכן של חומרי הדברה כימיים כדוגמת פירתרואידים ונאוניקוטינואידים מחליפים עוד ועוד חומרי הדברה שרעילותם לבני אדם ידועה, למשל קרבמטים וזרחנים אורגניים. עם זאת, מתגלות עדויות לרעילותם של סוגים חדשים אלו של חומרי הדברה כימיים. 1, 2 ארבעה גופים ממשלתיים אחראים לרישום חומרי הדברה בישראל: השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר אחראים לרישום חומרי הדברה להגנת הצומח.  השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר אחראים לרישום חומרי הדברה וחומרי חיטוי המיועדים לשימוש על בעלי חיים ובמשקים לגידולם.  המשרד להגנת הסביבה אחראי לרישום חומרי הדברה לשימושים תברואתיים, כלומר להדברה של יתושים, מכרסמים ומזיקים אחרים לאדם ולרכושו בתוך מבנים, בסביבתם ובשטחים פתוחים.  משרד הבריאות אחראי לרישום חומרי הדברה הבאים במגע עם גוף האדם, למשל חומרים לטיפול בכינים או חומרים לדחיית יתושים המיושמים על הגוף.  מבחינת כמות חומרי ההדברה הנמכרים בישראל - הרוב משמשים להגנת... --- - Published: 2016-09-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/drinking_water/ לחשיפה למזהמים כימיים במי שתייה עלולות להיות השפעות בריאותיות שליליות בבני אדם. לדוגמה, חשיפה לתוצרי לוואי של חומרי חיטוי מסוג טריהלומתנים קשורה לעלייה בסיכון לסרטן שלפוחית השתן, וחשיפה לעופרת במי שתייה קשורה לפגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית.  מי שתייה מכילים, בין היתר, מינרלים חיוניים המשמשים יסודות קורט (מיקרונוטריאנטים) בתזונת האדם ובשרשרת המזון. מים מותפלים הם מים דלי מינרלים, בעקבות הרחקת המינרלים בתהליך ההתפלה. לצריכת מי שתייה שבהם ריכוזים נמוכים מדי של מינרלים מסוימים, כדוגמת סידן, מגנזיום, יוד ופלואוריד, עלולות להיות השפעות בריאותיות שליליות. לדוגמה, יש עדויות לכך שרמת מגנזיום נמוכה במים קשורה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, ושרמת סידן נמוכה במים קשורה לסיכון מוגבר לשברים אצל ילדים, למחלות נירולוגיות מסוימות, ללידות מוקדמות ולמשקל לידה נמוך, ולסוגים מסוימים של סרטן. 1 סוגיה זו רלוונטית במיוחד בישראל בשל השימוש ההולך וגובר במים מותפלים דלי מינרלים במערכות מי השתייה במרבית האזורים. האיכות הכימית של מי השתייה בישראל מוסדרת בתקנות שפורסמו לראשונה בשנת 1974 ועודכנו בשנת 2013. התקנות כוללות ריכוזים מרביים מותרים עבור יותר מ-90 מזהמים כימיים, ובהם מתכות, חומרי הדברה, רדיונוקלידים ומזהמים אורגניים ממקור תעשייתי. על פי התקנות, ספקי מים נדרשים לבצע בדיקות תקופתיות לאיתור מזהמים אלה במקורות המים (ובכלל זה מים עיליים, מי תהום ומים מותפלים) ולדווח על כך למשרד הבריאות. בתקנות יש דרישה להוסיף סידן למים מותפלים, אך נכון להיום אין דרישה להוסיף להם מגנזיום או יוד, והדרישה להוספת פלואוריד אינה מיושמת. על פי התקנות, יש לנטר במערכות אספקת המים מתכות (ברזל, נחושת ועופרת), חומרי חיטוי (כגון כלור) ותוצרי לוואי של חומרי חיטוי שעלולים להיווצר במים המסופקים לאחר פעולת החיטוי (סך טריהלומתנים,... --- - Published: 2016-09-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/tobacco_smoke/ חשיפה לעשן טבק סביבתי (המכונה גם עישון כפוי או עישון סביל) מעלה את הסיכון לסרטן ריאות. בקרב מבוגרים, חשיפה לעשן טבק סביבתי מעלה את הסיכון למחלת לב איסכמית ולאסתמה, וכן לירידה בתפקודי הריאות. חשיפה של ילדים ושל עוּבּרים קשורה קשר סיבתי למגוון רחב של נזקים התפתחותיים ונשימתיים, בהם משקל לידה נמוך, תסמונת מוות בעריסה, זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות, דלקות של האוזן התיכונה, גירוי בדרכי הנשימה העליונות, ירידה בתפקודי הריאות, אסתמה, וכן להשפעות לכל החיים על הלב וכלי הדם, סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר. 1 יש ראיות התומכות בכך שהחשיפה לעשן טבק סביבתי עשויה להגביר את הסיכון לסרטן השד, לסרטן חלל האף והסינוסים ולסרטן האף והלוע אצל מבוגרים, וכן את הסיכון ללוקמיה, ללימפומה ולגידולים במוח אצל ילדים. 2העישון בישראל אסור ברוב המקומות הציבוריים הסגורים, לרבות בתי חולים, בתי ספר והשטחים הגובלים בהם, רכבות ואוטובוסים, מסעדות, פאבים, בתי תפילה, בנייני הממשלה, וכן בחלק מהשטחים הציבוריים הפתוחים, כגון מגרשי משחקים, גני חיות, בריכות שחייה, רציפי תחנות רכבת, אצטדיוני ספורט ו-75% מהשטחים החיצוניים בפאבים, במסעדות ובאולמות אירועים. עדיין מותר לעשן באזורים מוגדרים בפאבים, במסעדות ובאולמות אירועים, וכן בחדרי עישון מיוחדים בכנסת ישראל. האיסור על עישון במקומות ציבוריים חל גם על מוצרי עישון חדשים, כגון סיגריות אלקטרוניות וטבק לחימום ללא בעירה.  למרות החקיקה הנרחבת למניעת החשיפה של האוכלוסייה הלא-מעשנת לעשן טבק סביבתי, מסקרים וממחקרים עולה כי יותר מ-50% מהאוכלוסייה בישראל (ובכלל זה לא-מעשנים וילדים) חשופים לעשן טבק סביבתי. 3 בחינת ההתקדמות שהושגה משנת 2017בדוח בריאות וסביבה בישראל 2017 הוגדרו אתגרים לקידום התחום של עשן טבק סביבתי. להלן סקירת ההתקדמות בשלוש השנים האחרונות. בשנים 2019-2018 יישמו אנשי מעבדת... --- - Published: 2016-09-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/indoor_air_quality/ איכות אוויר הפנים היא איכות האוויר בתוך סביבות סגורות, כגון מבנים וסביבתם, לרבות בתים פרטיים, משרדים, מבנים ציבוריים כבתי ספר ובתי חולים וכן מערכות להסעת המונים. איכות ירודה של אוויר הפנים עלולה לפגוע בבריאות הדיירים, העובדים או השוהים במבנה ובסביבותיו. חשיפה לזיהום אוויר תוך-מבני גורמת לסיכון בריאותי, בייחוד מכיוון שרוב הציבור במדינות מפותחות מבלה פרק זמן ניכר בתוך מבנים ובחללים סגורים. מזהמי אוויר תוך-מבני כוללים סוגים שונים של כימיקלים: גזים רעילים, כגון פחמן דו–חמצני ורדון, תרכובות אורגניות נדיפות (volatile organic compounds – VOCs), כגון בנזן ופורמלדהיד, חלקיקים נשימים, תוצרי בעירה, חומרי הדברה, עשן טבק, וכן מזהמים ביולוגיים מיקרוביאליים הכוללים מאות זנים של חיידקים ופטריות המשגשגים בתוך מבנים בתנאים של לחות מספקת. 1איכות אוויר הפנים מושפעת בעיקר מארבעה גורמים: (א) מקורות תוך–מבניים של זיהום, בהם בעיקר בישול וחימום ביתי בדלק ביולוגי וכן חומרים המשמשים בבנייה ובריהוט או מוצרים הפולטים תרכובות אורגניות נדיפות; (ב) איכות אוויר החוץ הנכנס לבניין; (ג) קצב חילוף האוויר בין פנים המבנה לסביבה החיצונית; (ד) מערכות האוורור עצמן, המכילות לעיתים קרובות גם מזהמים. שהייה במבנה סגור שאיכות האוויר בו ירודה עשויה להביא לתוצאי בריאות שליליים קצרי טווח, כגון דלקות בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות, תגובות אלרגיות, גירוי בעיניים, באף ובגרון, כאבי ראש, סחרחורת ואף פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי. 2 כאמור, איכות אוויר הפנים מושפעת גם מאיכות אוויר החוץ, והחשיפה לזיהום אוויר החוץ מתרחשת ברובה כשהוא חודר אל תוך המבנה. חדירה זו עשויה לחשוף את השוהים בו למזהמים שונים ולהביא לתוצאי בריאות שליליים ארוכי טווח, כגון מחלות נשימתיות (אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית, ברונכיט), מחלות לב, סרטן וסוכרת. 3 יש אוכלוסיות... --- - Published: 2016-09-21 - Modified: 2025-07-17 - URL: https://ehf.taubcenter.org.il/tchum/ambient_air/ זיהום אוויר הוא גורם הסיכון העיקרי בתחום בריאות וסביבה בישראל. 1 איכות האוויר בישראל מושפעת ממקורות זיהום שונים, מהם טבעיים (כגון אבק מדברי) ומהם מעשה ידי אדם (אנתרופוגנים, כגון פליטות מזהמים מתעשייה, מתחבורה ומשרפת ביומסה). חשיפה למזהמי אוויר שונים נקשרת לתוצאי בריאות שליליים, כגון מחלות נשימתיות, מחלות לב, סוכרת מסוג 2 וסרטן, ולהשפעות התפתחותיות כגון משקל לידה נמוך ויילודים קטנים לגיל ההיריון (small for gestational age – SGA). מזהמי אוויר כוללים חומר חלקיקי (particulate matter – PM) בקטרים שונים, למשל אוזון (O3), תחמוצות חנקן (nitrogen oxides – NOx), תרכובות גופרית, עופרת, פחמן חד-חמצני ותרכובות אורגניות נדיפות (volatile organic compounds – VOCs). המעקב אחר איכות האוויר בישראל מבוצע על ידי מערך ניטור איכות האוויר במשרד להגנת הסביבה. במערך יותר מ-150 תחנות ניטור נייחות וניידות בתפרוסת גאוגרפית רחבה, ונעשה בהן ניטור רציף של מזהמים קריטריוניים, כגון חלקיקים ואוזון. המשרד להגנת הסביבה מפעיל גם דיגום דו-שבועי ב-19 נקודות דיגום קבועות עבור מזהמים שאינם קריטריוניים, בהם תרכובות אורגניות נדיפות, מתכות ודיוקסינים.  חוק אוויר נקי התשס"ח–2008, אשר נכנס לתוקף בינואר 2011, התווה את הרגולציה של איכות האוויר בישראל. בעקבותיו נקבעו ערכי איכות האוויר של מזהמים שונים, והם מתעדכנים מעת לעת על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד הבריאות ובעלי עניין אחרים. העדכון האחרון נעשה בשנת 2016. שני הערכים המרכזיים הם: (א) ערכי יעד - ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לפגיעה בבריאות האדם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח. אלה ערכים שיש לשאוף להשיגם כיעד, אף כי הם אינם מחייבים על פי החוק; (ב) ערכי סביבה - ערכים... --- ---